מכבי תל אביב בפיינל פור

מי יהיה קומאטוס של 2011? מכבי תל אביב חייבת אקס פקטור בפיינל פור

חמישה ימים לפני הרגע הגדול, וואלה! ספורט גאה לפתוח את פרויקט הפיינל פור החגיגי שלה עם השאלה המרכזית מכולן: בלא מעט מעמדי פיינל פור מכבי תל אביב נהנתה משחקן שכיכב דווקא כשלא ציפו ממנו. אז מי יעשה את בלאט מאושר בברצלונה?

עבור חובב הספורט, "אקס פקטור" היא לא אותה "כוכב נולד" בריטית של סיימון קאוול או אלבומה של איירון מיידן. זה יותר בכיוון של רוברט הורי או פאביו גרוסו. הכוונה לגורם שהשפיע על ההתמודדות הספורטיבית מבלי שנלקח בחשבון לפני המשחק. בדרך כלל מדובר בשחקן ספסל/אלמוני, שתופס יום משוגע או משפיע על תוצאות המשחק בזכות יכולת ספציפית שבאה לידי ביטוי. גם פציעה של כוכב, טעויות שיפוט, לחץ מצד הקהל, נתון סטטיסטי כלשהו או מהלך נועז של המאמן יכולים להיכלל בהגדרה המופשטת והרחבה הזאת.

האקס פקטור הוא האקסטרה לתרומת הכוכבים, השחקן שליריבה אין פתרון אליו, זה שעושה את ההבדל בין הצלחה לכישלון. מכבי תחפש בפיינל פור בברצלונה את השחקן שיפתיע את ריאל מדריד, ישנה מומנטום, ימקסם את היכולות שלו בצורה כזאת שתטה את המשחק לכיוונה. הנה ארבעה שיש להם פוטנציאל לעשות את זה.

עוד בוואלה! NEWS

ביס של החיים: כיסונים ממולאים קורנביף בציפוי פריך

אינס שילת ינאי בשיתוף עוף טוב
לכתבה המלאה

ריצ'רד הנדריקס

בהיעדרו של פרקינס ליכולת החסימה והאתלטיות שלו יש תרומה חשובה להגנה של מכבי. הנדריקס (צילום: ברני ארדוב)

סטטיסטיקה אישית העונה: 14 דקות, 5.8 נקודות, 4.9 ריבאונדים, 0.2 אסיסטים. נתון בולט: 1.8 ריבאונדים בהתקפה למשחק.

אפשר ללמוד ממנו: ווילי סימס. רבים זוכרים מגמר 1988 את איציק כהן ו-6 הנקודות המיתולוגיות שלו. אבל מי שבאמת כיכב באותו פיינל פור היה ווילי סימס, בעונתו הראשונה במכבי. סימס, גארד נהדר, אתלטי וחזק, שומר מצוין ובעל יכולת קליעה מכל טווח, היה גדול בחצי הגמר מול פרטיזן בלגרד עם 18 נקודות ו-9 ריבאונדים, כולל סל שסגר עניין במאני טיים. בגמר מול טרסר מילאנו סימס אמנם לא היה מדויק, אבל היה לו חלק בקאמבק של מכבי, הוא סיים עם 15 נקודות ונתן הגנה טובה על רוברטו פרמייר הגדול.

במה הוא מזכיר אותו: גם הנדריקס הוא שחקן שטובת הקבוצה לנגד עיניו, פיזי ולוחמני, שחקן הגנה מצוין שיכול להתמודד עם נמוכים וגבוהים ממנו, אחד שלא גונב את ההצגה אלא חי ממה שיש.

למה כן יהיה אקס-פקטור: נוכח מצבת גלריית הגבוהים המרשימה של ריאל, ליכולת של הנדריקס, כמחליף לסופו, תהיה חשיבות גדולה עבור מכבי. הנדריקס כבר הוכיח מול ברצלונה שגם קו קדמי פיזי ועמוק לא מרתיע אותו, התנועה הבלתי פוסקת שלו מקשה על כל סוג של שומר שיציבו עליו, יכולתו המצוינת בריבאונד בכלל ובריבאונד ההתקפה בפרט היא אלמנט חשוב, שיכול לסייע רבות למכבי. בהיעדרו של פרקינס, הקו האחורי של מכבי יהיה פרוץ יותר, ולכן החסימות של הנדריקס (0.9 למשחק) והאתלטיות שלו המאפשרת שמירה על נמוכים, יכולות "לסדר" את מכבי בהגנה ולעשות לה את החיים קלים יותר.

למה לא: הנדריקס הוא פאוור פורוורד מצוין שהוסב לעמדת הסנטר, ולכן כשהוא על הפרקט מכבי מחויבת לשחק בסגנון שונה לגמרי מאשר היא משחקת עם סופו, משום שאין לו משחק עם הגב לסל. מול לובליאנה או קאחה השינוי הצליח בצורה מושלמת ומשחק הריצה הביא למכבי ניצחונות מרשימים, אבל מול ריאל יהיה קשה לשחזר את זה כי הבלאנקוס לא פחות מהירים ואתלטים, ואין להם בעיה להתמודד עם קצב מהיר. הנדריקס, בניגוד לבלו לדוגמה, הוא לא אחד שלוקח על עצמו, וגם במשחקיו הגדולים מול קאחה, ברצלונה או ז'לגיריס הוא עשה את הנקודות מריבאונד התקפה ולא פעולות אישיות.

גיא פניני

יודע להתעלות נוכח גודל השעה ולחץ עושה לו טוב - בדיוק התכונות הדרושות כדי לככב בפיינל פור. פניני (צילום: ברני ארדוב)

סטטיסטיקה אישית העונה: 18:27 דקות, 6.8 נקודות, 1.6 ריבאונדים, 1.1 אסיסטים. נתון בולט: 45% מטווח השלוש.

אפשר ללמוד ממנו: מארק בריסקר. ההגעה של מכבי הנוכחית לפיינל פור, מזכירה במידה רבה את הדרך שעשתה הקבוצה המופלאה של עונת 1999/00 עם מקדונלד והאפמן. מי שעזר למוטט את ברצלונה בחצי הגמר היה מארק בריסקר עם 15 נקודות. בגמר מכבי התקשתה מול הגנת פנאתינייקוס, אבל בריסקר שוב היה מצוין כשעלה מהספסל, קלע 13 ב-25 דקות, ותרם לכך שמכבי הייתה צמודה ליוונים לאורך המשחק. עד שבאה השלשה ההיא של קטש.

במה הוא מזכיר אותו: כמו בריסקר, פניני לא רואה אף אחד ממטר, פיזי, מספק רוע – דבר הכרחי לקבוצה השואפת לתארים - ולא חושש לקחת זריקה תחת לחץ.

למה כן יהיה אקס-פקטור: לעתים נראה שפניני מפתיע אפילו את בלאט, כשהוא לפתע זורק שלשה או חודר ומוסר, כי כמו אליהו, נדמה שיש משהו מן האלתור במשחקו. זה הופך אותו לבלתי צפוי, בסיס טוב לשחקן כדי להיות אקס-פקטור. אמנם המספרים שלו די דומים לאלה של דייויד בלו, אבל בלו בסביבה כבר מ-2002/03 וכל אירופה מכירה אותו, פניני הוא עדיין בגדר פרצוף חדש בשכונה. זה אומר שהוא יכול להפתיע, כי גם הכנה מדוקדקת כמו של דושקו איבנוביץ' לא ירדה לדקויות אותן מכירים אלה שרואים את פניני משחק פעמיים בשבוע. המשחק הרביעי מול קאחה, הראשון של מכבי ללא פרקינס, הוכיח שפניני - 22 נקודות ו-4 אסיסטים - יודע להתעלות נוכח גודל השעה ולחץ עושה לו טוב. בדיוק התכונות הדרושות כדי לככב בפיינל פור.

למה לא: פניני אינו כוכב שמקבל כבוד משופטים, ולכן האגרסיביות שלו עלולה להיות בעוכריו במידה שישרקו על כל שטות מול ריאל. סביר להניח שהספרדים שמעו על ההצגה שלו מול קאחה, וראו את אחוזי הקליעה שלו מרחוק, כך שפניני עדיין יכול לזרוח בשמי ברצלונה, אבל הסיכוי לכך קצת פחת.

טל בורשטיין

הניסיון העצום והיכולת המגוונת יכולים לעזור במכבי בדברים הקטנים שמובילים להישג גדול. בורשטיין (צילום: ברני ארדוב)

סטטיסטיקה אישית העונה: 13:16 דקות, 4 נקודות, 1.8 ריבאונדים, 1.1 אסיסטים. נתון בולט: 0.4 איבודים למשחק בלבד.

אפשר ללמוד ממנו: נסטור קומאטוס. היווני היה רק שמיני בכמות הדקות שלו במכבי של 2004/05, וגם כקלעי לא הותיר חותם כלשהו (4.1 נק' בממוצע). בחצי הגמר נגד פנאתינייקוס תרם 2 נקודות בפחות מ-19 דקות. סביר להניח שאפילו איבנוביץ' לא תרגל את שחקני טאו מבוקר עד לילה כיצד לעצור את קומאטוס. ואז, בגמר, במשחק-המשחקים, קומאטוס פתאום הפציע עם 13 נקודות שהכניסו את טאו להלם בחצי הראשון.

במה הוא מזכיר אותו: קומאטוס הושמץ לא מעט באותה עונה עקב מספריו החיוורים, וגם בורשטיין סופג ביקורת בשל תרומתו השדופה. בגדול, היכולות שם, הן רק צריכות לבוא לידי ביטוי.

למה כן יהיה אקס-פקטור: אפילו בורשטיין בעצמו כבר לא זוכר בכמה מעמדי פיינל פור השתתף. הניסיון העצום שלו בא לידי ביטוי בכך שהוא השחקן שמאבד הכי פחות כדורים במכבי (גם לפניני 0.4 איבודים למשחק, אבל הוא פחות "מוביל כדור" מבורשטיין). בהעדרו של פרקינס, ליכולת של בורשטיין לסייע לפארגו ואידסון בהגנה ובהתקפה יש חשיבות רבה. סביר להניח שבורשטיין לא יהיה אקס-פקטור שמתפוצץ פתאום עם כמה סלים כמו קומאטוס בזמנו, אבל הולכת הכדור, המסירות, העזרה בריבאונד, הדברים הקטנים שלא רואים בסטטיסטיקה אבל רואים במגרש, כל אלה שם והם יכולים לעשות את ההבדל במשחק צמוד.

למה לא: בורשטיין התאושש מפציעות שהיו גומרות לרוב השחקנים את הקריירה. זה אומר שמתחת לפניו חסרות ההבעה יש אדם קשוח בעל עצבי ברזל. הבעיה היא שבורשטיין כבר לא זריז, מהיר ואתלטי כבעבר. הצעד הראשון אטי יותר, הוא פחות חודר וגם הקליעה מבחוץ לא משהו (21.7% העונה לעומת 49.4% ב-2002, 52% ב-2005 או 42.9% ב-2008). העונה הוא הגיע רק פעמיים לספרות כפולות בנקודות, ובשלושת משחקיו נגד קאחה לא קלע נקודה. מול הגארדים האתלטים והמהירים של ריאל, ומול הלחץ והאינטנסיביות שמאפיינים את ההגנה שלה, יהיה לו קשה לבוא לידי ביטוי.

מילאן מצ'באן

האיש שיכול לסבך את דיאור פישר ולבלבל את הגנת ריאל. מצ'באן (צילום: אודי ציטיאט)

סטטיסטיקה אישית העונה: 8:57 דקות, 3.9 נקודות, 1.6 ריבאונדים, 0.4 אסיסטים. נתון בולט: סוחט 1.2 עבירות למשחק.

אפשר ללמוד ממנו: אלכס גארסיה. בעונת 2007/08 הגארד ברזילאי היה שחקן ספסל שבלט בעיקר בהגנה. איש לא ציפה להצגה שנתן בחצי הגמר במדריד. מכבי קרסה מול סיינה וצביקה שרף זרק למגרש כל מיני הרכבים בתקווה לתפוס משהו. הוא דג את שארפ וגארסיה. שארפ כבר הרגיל אותנו לכך שהוא מתעלה במצבים קשים, עבור גארסיה זה היה משחק חייו במסגרת היורוליג. הברזילאי, שבא משומקום, הוליך את מכבי עם 19 נקודות כולל 2 קריטיות מהקו ברגעי הסיום, וסידר למכבי דייט בגמר עם צסק"א, בו היה חלש וקלע רק 2 נקודות.

במה הוא מזכיר אותו: כמו גארסיה, גם מצ'באן הוא שחקן שהדקות שלו לא ממש "מסודרות" ומתפקד כמענה לבעיה מסוימת או מקבל זמן פרקט מול יריבה שמתאימה לסגנון המשחק שלו.

למה כן יהיה אקס-פקטור: היכולת של מצ'באן לקלוע מבחוץ ולשחק עם הפנים לסל יכולה לרווח מאוד את ההגנה החזקה והאתלטית של ריאל, ולסייע בכך לפארגו ואידסון לחדור עד הטבעת או למסור כדור לשחורציאניטיס בצבע/הנדריקס בתנועה. מ'צבאן יכול להיות המאץ' אפ המושלם לדיאור פישר מיודענו - אחד השחקנים החשובים בריאל, הרבה בזכות היותו אחד הריבאונדים הטובים באירופה, במיוחד בריבאונד ההתקפה (2.8 למשחק). פישר הוא שחקן שחי ממה שנופל לידיו ועושה את נקודותיו מתנועה או ריבאונד התקפה, ולמצ'באן, בניגוד לסופו, יש את המהירות לרדוף אחריו בהגנה ולהוציא אותו החוצה בהתקפה לפעולות שיסבכו את פישר – שומר אחד-על-אחד בינוני – בעבירות. יחסית לכמות הדקות שלו מצ'באן תורם לא מעט, וסעיף סחיטת העבירות מוכיח שהוא יכול לסבך את שחקני הפנים של ריאל. נוסף על היותו שחקן התקפה מגוון, מצ'באן הוא שחקן פיק-אנד-רול טוב, דבר שיכול לגרום לבלבול בהגנת ריאל.

למה לא: הילד עוד צריך להתבגר. מדובר בצעיר בן 21 שעד לפני חמישה חודשים גרף עלים בבקו"ם ע"ש ורסאץ', ופתאום מוצא את עצמו בעורף האויב. אין לו ניסיון, יש לו רק 10 משחקי יורוליג במדי מכבי, עדיין חסר ביטחון בקליעה ובפעולות ההתקפיות, לכן קשה לבנות עליו. הוא רך, שומר בינוני, לא מספיק אגרסיבי, כך שיהיה לו קשה מול רייס הקשוח, טומיץ' הגבוה ופישר המנוסה. במצבו, יהיו כאלה שיוותרו על התועלת ורק יקוו שלא יעשה נזק.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully