תשאירו מזכרת שלא נשכח

היית פעם שחקן עונה, לא?

האם זו רק הפציעה שמפריעה לגילי ורמוט לשחזר את יכולתו אשתקד? מה עובר על מי שבישל ללאלה את השער בקרית אליעזר?

רועי פרייס
29/04/2011

במחצית המשחק מול בני יהודה, כשהתוצאה עדיין עמדה על 0:0, ביקש גילי ורמוט לשוחח עם אלי גוטמן. "אין תנועה בחלק הקדמי. אני לא יכול לשחק ככה", הפציר קפטן הפועל תל אביב במאמן, לפני שזה ראה את לירוי צעירי מסדר לבני יהודה ניצחון 0:1 עמוק בתוספת הזמן וגורם לכך שהפער ממכבי חיפה בצמרת יגדל לשבע נקודות, מחזור אחד לפני תום העונה הסדירה.

גילי ורמוט שחקן הפועל תל אביב (שמאל) מתווכח עם שופט הכדורגל מאיר לוי (אמצע). ברני ארדוב
מספר 14 באדום סיפק עד כה העונה חמישה שערים ושישה בישולים בליגת העל. מספרים צנועים במיוחד כשמדובר בשחקן כמוהו שאמור לסחוב קבוצה לאליפות. ורמוט(צילום: ברני ארדוב)

אולי השיחה בין השניים מסמלת הרבה במה שעובר על הפועל תל אביב בחודשים האחרונים ובעיקר מאז משחק העונה האחרון וה-1:4 הענק על מכבי חיפה ב-27 בפברואר. הדאבליסטית כבר לא משכנעת ודומיננטית כמו שהייתה בסוף העונה שעברה ותחילת הנוכחית, וכנגזרת מזה, או אולי הפוך, כך גם הכוכבים שלה.

כשמדברים על הכוכבים של הפועל, כמובן שמדברים קודם כל על שחקן העונה שעברה גילי ורמוט. מספר 14 באדום סיפק עד כה העונה חמישה שערים ושישה בישולים בליגת העל. מספרים צנועים במיוחד כשמדובר בשחקן כמוהו שאמור לסחוב קבוצה לאליפות. אז מה בעצם עובר על גילי ורמוט בחודשים האחרונים ומה גרם לנסיגה ביכולת של השחקן אותו הגדיר גוטמן בשיחות אישיות וראיונות פומביים כ"מנהיג של הקבוצה והשחקן הטוב בארץ"? האם זו רק הפציעה שמפריעה לו?

"טוטו תמוז ובן שהר התבררו כבינגו ושניהם חלוצים גדולים, שנתנו תרומה משמעותית במיוחד העונה", מסבירים בהפועל, "אבל אף אחד מהם הוא לא איתי שכטר. יש להם המון איכויות ויכולות מגוונות, אבל שונות משל שכטר"(צילום: קובי אליהו)

אפשר לקחת את שכטר לאירופה?

נכון שיהיה מעט שטחי ואולי אפילו לא הוגן לשפוט ולנסות להבין את מידת ההשפעה של ורמוט על הפועל תל אביב רק על פי המספרים והסטטיסטיקה שלו, אבל קצת קשה להתעלם מההבדלים בין העונה הנוכחית לקודמת. את 2009/10 סיים הקשר כמלך הבישולים של הליגה עם 16 כאלה, כשאליהם הוא גם צירף לא פחות מתשעה שערים. מספרים שהוא כבר לא ישחזר העונה. בהפועל סבורים שוורמוט הוא שחקן שהסטטיסטיקה לא משקפת את היכולת והתרומה שלו ומשוכנעים שזו נמדדת בדברים אחרים. יחד עם זאת, מאמינים שם שאחת הסיבות לנסיגה בחודשים האחרונים היא חסרונו של שותפו מאשתקד, איתי שכטר הפצוע, שתרם 22 שערים ו-6 בישולים בעונה שעברה. נקודה בעייתית, אם מתייחסים למטרה שהציב בפני עצמו ורמוט: להתקדם לליגה רצינית באירופה.

"טוטו תמוז ובן שהר התבררו כבינגו ושניהם חלוצים גדולים, שנתנו תרומה משמעותית במיוחד העונה", מסבירים בהפועל, "אבל אף אחד מהם הוא לא איתי שכטר. יש להם המון איכויות ויכולות מגוונות, אבל שונות משל שכטר. בעונה שעברה, למשל, כשהמשחק של הפועל היה תקוע ידעו שאפשר ללכת או לשכטר או לוורמוט כדי שיפרצו הגנות בהברקה אחת או דריבל חכם. העונה, נראה שיש רק את ורמוט כשהפועל צריכה מישהו שיעשה את הדריבל הזה באזור החשוב של המגרש. זה גורר קבוצות לסגור את ורמוט בצורה הרבה יותר חזקה וגם זו תרומה משמעותית, בכך שהוא מפנה יותר שטחים לחברים מהקבוצה".

אחד שיודע דבר או שניים על משחקי אליפות מול מכבי חיפה הוא שחקן העבר של הפועל תל אביב, גילי לנדאו. גם הוא סבור שלחסרונו של שכטר יש משקל משמעותי ביכולת של ורמוט ומזכיר דוגמה מהקריירה שלו. "שיחקתי פעם בהפועל עם שבתאי לוי ומשה סיני, שהייתה ביניהם הבנה עיוורת, הם היו חברים מילדות וממש סוג של צמד-חמד כזה על המגרש", אומר לנדאו בהתייחסו לעונת 1980/1 אז סיים לוי עם 17 שערים כשתופקד כחלוץ מרכזי, בעוד סיני שיחק כקשר, "לא כל יום בונים צמד כזה. זה עניין של הרבה זמן, תיאום והיכרות, וגם של קווי אופי משותפים בין שני שחקנים. קשה ולפעמים אפילו בלתי אפשרי לשחזר דבר כזה עם שחקנים אחרים לאחר מכן".

"הלחץ הוא בן ברית עבור שחקנים כמו גילי ורמוט. הם אוהבים את המעמדים האלה, את האצטדיונים המלאים והמאני טיים והם רק מחכים ושואפים אליהם". לנדאו(צילום: ברני ארדוב)

"הוא חייב את הריגוש של משחקים גדולים"

נקודה נוספת ודי משמעותית כשמדובר בוורמוט היא שאלת האופי. אם בעבר דיברו הרבה על כך שהוא לא מגיע למשחקים גדולים, אז הגיעו משחקי העונה האחרונים מול מכבי חיפה, משחקי הדרבי והמשחקים שלו בחוץ מול בנפיקה וליון בליגת האלופות והפריכו סופית את הטענה הזו. ורמוט כן מגיע למשחקים גדולים. נדמה שהבעיה הנוכחית שפוגעת בקשר, שיחגוג יום הולדת 26 באוגוסט, היא העובדה שהוא נראה מעט כבוי במשחקים פחות מחייבים, יש יאמרו אפילו מקרין סוג של אדישות. או במילים אחרות, מה שהדליק את הניצוץ בסטאד דה ז'רלאן בליון ובאצטדיון האור בליסבון, לא ממש עובד באצטדיונים כמו גרין או דוחא. דוגמה מצוינת לכך הייתה ב-1:2 על בני יהודה במחזור האחרון ובהבדלים בין ערן זהבי לוורמוט באותו המשחק. בעוד הראשון התעלה וגילה שוב סוג של "חוצפה חיובית" ולקיחת אחריות, השני נעלם והוחלף כשלזכותו ייאמר שסבל מפציעה.

"לא יעזור כלום לאף אחד. אנרגיות של דרבי או של משחק מול מכבי חיפה אלה לא האנרגיות של משחקים נגד הפועל עכו, בני סכנין או קבוצות אחרות", אומרים בסביבתו של ורמוט, "גילי חייב את הריגוש של המשחקים הגדולים והאתגר. בליגת האלופות היה לו את הטירוף ואת האתגר המשמעותי, והוא כל הזמן היה צריך להרים את הרמה שלו. אחר כך, כשמגיעים פה לליגה אז קבוצות תופסות את המשחקים מול הפועל כמו שהיא התייחסה ליריבות בליגת האלופות. קצת שוכחים, אבל גם שכטר היה די בינוני במשחקים שהיו לו בליגה העונה. ההצגות הגדולות שלו היו בליגת האלופות ובנבחרת".

לנדאו מנתח את הנקודה הזו: "הלחץ הוא בן ברית עבור שחקנים כמו גילי ורמוט. הם אוהבים את המעמדים האלה, את האצטדיונים המלאים והמאני טיים והם רק מחכים ושואפים אליהם. תן להם רגעים כאלה והם פורחים. גם אם ורמוט פחות טוב במשחק כזה או אחר, עדיין יכולת ההשפעה שלו על הפועל היא עצומה והמשקל הסגולי שלו הוא גדול מאוד. בלחץ של סוף העונה ומאני טיים, שחקנים כמו ורמוט אמורים ויכולים לפרוח".

לנדאו נתלה באילן גבוה ואומר: "להבדיל לא מעט הבדלות, צריך להסתכל על שחקן אחד בברצלונה: ליאונל מסי. בתוך כל המולת הקלאסיקו, ליגת האלופות, גביע וליגה, הוא ישב ושמע דיבורים על זה שהוא לא מופיע ולא נותן תפוקה במאני טיים ובמעמדים הגדולים. הוא ידע לנתק את עצמו ולבוא בגדול למשחק הכי גדול של העונה, בבמה הכי גדולה ולעשות את מה שהוא יודע לעשות יותר טוב מכל אחד אחר בעולם. זה גם סוג הטיפוס של ורמוט. יש לו מנהיגות שקטה ויש לו את הדרך שלו וכבר ראינו ולמדנו בעבר שיש כמה סוגי מנהיגויות".

"להבדיל לא מעט הבדלות, צריך להסתכל על שחקן אחד בברצלונה: ליאונל מסי. בתוך כל המולת הקלאסיקו, ליגת האלופות, גביע וליגה, הוא ישב ושמע דיבורים על זה שהוא לא מופיע ולא נותן תפוקה במאני טיים ובמעמדים הגדולים. הוא ידע לנתק את עצמו ולבוא בגדול למשחק הכי גדול של העונה, בבמה הכי גדולה ולעשות את מה שהוא יודע לעשות יותר טוב מכל אחד אחר בעולם"(צילום: רויטרס)

מגזימים?

בהקשר המנטאלי, חשוב לציין נקודה נוספת שאולי פגעה מעט בוורמוט ואלה הציפיות הגבוהות ממי שהיה שחקן העונה. "ורמוט הוא המבקר הכי קשה וקשוח שלו בעצמו. כשהוא לא משחק ברמה שלו, הוא יודע את זה יותר טוב מכל אחד אחר והוא הראשון שיודה וידבר על זה", אומרים שחקנים בהפועל, "אבל מגזימים לגמרי בצורה שבה מדברים עליו. קרה לא פעם בעבר שהוא ירד לחדר ההלבשה אחרי ניצחון של הפועל, הרגיש שתרם הרבה ושיחק מצוין ופתאום שמע ביקורות עליו. זה מסוג המשחקים שאם שחקנים אחרים כמו אלרואי כהן או כל אחד אחר היה משחק ככה, היו אומרים שהוא נתן הצגה".

שחקן אחר מספק דוגמה מהעולם ואומר: "תראה את פרננדו טורס. הוא היה החלוץ הכי טוב בעולם, שילמו עליו 50 מיליון ליש"ט והוא גרוע בינתיים בקבוצה לא פחות גדולה מהפועל תל אביב. זה רחוק מהמצב של ורמוט. לכן, הביקורת הרבה עליו לא מובנת. מה עוד שהקבוצה העונה עברה המון דברים, כמו הפציעה של שכטר, העזיבה של דגלאס דה סילבה וכל הבלגאן בהנהלה, והיא באופן כללי מעט פחות טובה וזורמת מאשר זו של העונה שעברה. כך שבסך הכל, וחוץ מהחודשיים האחרונים אולי, לוורמוט יש עונה סבירה ומעלה. אולי אפילו עונה טובה".

גם ורמוט עצמו ודאי מבין שהדרך לאירופה ולמעמדים הגדולים עוברת דרך המשחקים האפרוריים לעיתים שליגת העל יודעת לספק ושכמעט אין דבר שמרשים סקאוטים יותר מאשר מספרים וסטטיסטיקות. "הסתגלות זו אבן יסוד שמאפיינת קבוצות הישגיות ושחקנים הישגיים", אומר לנדאו, "הפועל תל אביב הוכיחה העונה בצורה יפה שהיא מתגברת על כל הבעיות. התגברה על העזיבה של דגלאס דה סילבה, על הפציעה של איתי שכטר ועל כל הבלגאן בהנהלה. להסתגלות של גילי ורמוט לכל המצבים הללו יש חלק משמעותי בעובדה שהפועל הגיעה לאן שהגיעה. זו תכונה שתעזור לו גם בעתיד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully