בכל מדד אובייקטיבי יכולה עונת הרוקי של ג'רמי פארגו ביורוליג להיחשב כסנסציונית. מי שרק לפני שנה עוד כדרר בגן-נר אצל עמית גל ועודד קטש הפך כעת לאחד הגארדים המדוברים ביבשת. כמו בו מקאלב של פרטיזן בלגרד אשתקד, פארגו התגבר על פתיחת עונה מגומגמת ופרץ קדימה. הוא שיפר את מספריו ככל שנקפו הימים והגיע לשיא עם תצוגות ענק מול קאחה לבוראל בשלב רבע הגמר, ששלחו את מכבי תל אביב לפיינל פור מפתיע. בכלל ייתכן כי שיאו ממתין באופק, בעוד שלושה שבועות, כאשר תעלה מכבי לפרקט בברצלונה ותיאבק על גביע אירופאי שישי בתולדותיה.
לאור היכולת הנהדרת שמפגין פארגו, החלטנו לערוך דירוג של עונות הרוקי הטובות ביותר של זרי מכבי ביורוליג, החל מעונת 1999/00 ועד היום. המדובר, יש להדגיש, ברשימה הכוללת שחקנים זרים בלבד, שערכו במדי מכבי את הופעת הבכורה שלהם במפעל. חלקם שיחקו במפעלים משניים כמו יול"ב קאפ ואחרים, אך אלו, כאמור, לא הובאו בחשבון.
במכלול השיקולים הובאו גם הישגי הקבוצה באותה עונה, שכן הדירוג לא התבסס רק על בחינה מתמטית-סטטיסטית. ובכן, אלה 10 עונות הרוקי הטובות ביותר של זרי מכבי ביורוליג בעשור האחרון, ואלו שמותיהם.
***
10. אסטבן באטיסטה, 07/08. בתחילה היה קשה לעכל את הסנטר האורוגוואי. הוא היה איטי ומסורבל, אבל יעיל בצורה יוצאת דופן. את השלב הראשון ביורוליג סיים עם ממוצעים של 9.3 נקודות ו-5.4 ריבאונדים ב-16 דקות משחק בלבד, ובטופ-16 כבר הפך לחביבו של המאמן צביקה שרף ולשחקן המטרה של מכבי בצבע, כשהוא מטשטש את חסרונו של מרכוס פייזר (שנפצע קשות כבר במחזור הראשון של השלב מול אולימפיאקוס), ומסיים עם ממוצעים של 14.2 נק' ו-6.2 ריב' ב-24.5 דק'. באטיסטה עזר למכבי לגבור על ברצלונה בסדרת רבע הגמר, ולמרות שכמעט לא ראה פרקט במשחק חצי הגמר מול סיינה, היה בין היחידים במכבי שתפקדו בגמר מול צסק"א עם 14 נקודות ב-14 דקות. בסה"כ העמיד בעונת 07/08 ביורוליג ממוצעים מכובדים של 10.3 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-11.8 נקודות מדד בפחות מ-18 דקות משחק.
9. דורון פרקינס, 09/10. כמו פארגו, שממתין בהמשך הרשימה, גם פרקינס הגיע למכבי תל אביב ברגע האחרון, לאחר שפוצץ המו"מ שניהל על המשך דרכו במכבי חיפה. הוא פתח את העונה כמחליפו של אנדרו וויזנייבסקי בעמדת הפוינט גארד, אך בחלקה השני של העונה כבר הפך לבעל הבית בקו האחורי. היה בין הבודדים שהגיעו לעבודה בסדרה המפוספסת מול פרטיזן בלגרד, אותה סיים עם ממוצעים של 11.8 נקודות, 6.3 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-16.5 נקודות מדד ב-27 דקות משחק. פרקינס סיים את עונת היורוליג עם ממוצעים של 9.3 נקודות, 5 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים, 1.1 חטיפות ו-12.5 נקודות מדד ב-21.5 דקות בלבד. אם העונה הזו הייתה מסתיימת בפיינל פור, פרקינס היה מדורג גבוה יותר (וכנראה שגם לא היה משחק העונה בישראל).
8. קרלוס ארויו, 08/09. השחקן היקר בתולדות הספורט הישראלי עורר עניין עצום מהרגע בו נחת בישראל וזכה לסיקור הדוק במיוחד. ארויו הגיע למכבי כשהוא בשיאו המקצועי (ולאחר מספר עונות טובות ב-NBA), וכבר מן הרגע הראשון היה ברור שמדובר באחד השחקנים המוכשרים ביותר שלבשו את מדיה של מכבי, אם לא המוכשר מכולם. דומה שארויו נפל קורבן לבניית הקבוצה השערורייתית של אפי בירנבוים; לאורך העונה נאלץ לסחוב את מכבי כולה על גבו. ארויו נתן מספר הצגות נהדרות בשלב הראשון של היורוליג, אותו סיים עם ממוצעים של 13.9 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-4.2 אסיסטים ב-34 דקות. בשלב הטופ-16 קפץ ל-15.7 נקודות ו-4 אסיסטים, אולם מכבי כקולקטיב רשמה שלב זוועתי, הפסידה שלושה מארבעת המשחקים הראשונים והודחה עוד לפני רבע הגמר, במה שנחשבת כנראה לעונת היורוליג הגרועה ביותר שלה בעשור האחרון. למרות שאוריו עזר למכבי לזכות באליפות ישראל, הוא עזב את המועדון בקיץ וחזר למקומו הטבעי בליגה הטובה בעולם. בסה"כ העמיד ביורוליג ממוצעים של 14.6 נקודות, 2.7 ריבאונדים, 4.1 אסיסטים ו-13 נקודות מדד ב-33.5 דקות.
7. וויל ביינום, 06/07. ביינום הגיע לתל אביב כילד בן 24, עם ניסיון של עונה אחת כסמי-מקצוען, רובה ב-NBDL (ושלושה חודשים במדי גולדן-סטייט ווריורס). זו הייתה העונה שלאחר התפרקות השושלת הגדולה, בקבוצה שנבנתה בצל מלחמת לבנון הקשה. למעשה, ביינום לא היה הבחירה הראשונה של המאמן נוון ספאחיה זוראן פלאניניץ' ורכזים אחרים סירבו לחתום בישראל המופגזת; למכבי לא הייתה ברירה, והיא נאלצה להמר על האמריקאי הצעיר. משחקו הראשון של ביינום נכנס לפנתיאון, עם 29 נקודות מול מלאגה, אבל הרכז סבל מירידות חדות בכושרו וסיים את השלב הראשון עם ארבעה משחקים רצופים בהם לא הצליח לקלוע בספרות כפולות. בטופ-16 זכה לאמון מוגבר מספאחיה, בילה על הפרקט 30 דקות בממוצע, השיב עם 10.2 נקודות, 3.8 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים ועזר למכבי להעפיל מהמקום השני בבית לשלב רבע הגמר, שם המתינה לה אלופת אירופה צסק"א. רצף של שלושה פיינל פורים אומנם הגיע לסיומו בעונה הזו (באותו שלב, רק העונה השנייה בעשור שלא הסתיימה בהעפלה לפיינל פור), אם כי ביינום הציג סדרה משובחת מול קבוצתו הבלתי-שבירה של אטורה מסינה והוביל את מכבי לניצחון גדול במשחק השני. שתי תבוסות ברוסיה, במשחק הראשון והשלישי, סיימו את העונה הזו בטעם מעט חמוץ, אך העובדה היא שחוזהו של ביינום הוארך, בעוד שיתר הזרים דאז (להוציא את ניקולה וויצ'יץ') נשלחו הביתה. ביינום העמיד באותה עונת יורוליג ממוצעים של 11 נקודות, 2.5 ריבאונדים, 2.6 אסיסטים ו-8.6 נקודות מדד ב-27 דקות.
6. דיאור פישר, 08/09. פישר הגיע למכבי לאחר שנתיים בקבוצות אירופאיות בינוניות, כמו אולדנבורג הגרמנית וברי הבלגית. בתחילה דומה היה כי הצטרף על תקן הסייד-קיק של הצמד הדומיננטי פייזר-באטיסטה, אך כבר במשחק הראשון של העונה מול ציבונה בלט עם 26 נקודות. בזכות יד רכה, מיקום נהדר ויכולת סיום מצוינת הפך פישר לבאנקר של מכבי בצבע ואת השלב המוקדם סיים עם מספרים נפלאים של 14.1 נקודות (69.5% מ-2), 7.7 ריבאונדים ו-21.8 נקודות מדד ב-28 דקות בממוצע. בטופ-16 שמר על ממוצעים דומים, אבל כאמור לא עזר למכבי להעפיל לרבע הגמר. המשיך לעונה נוספת במכבי, טובה ברמה האישית גם היא, ובקיץ חתם בריאל מדריד. את העונה המדוברת סיים עם ממוצעים ביורוליג של 14.8 נקודות (69.8% מ-2), 7.6 ריבאונדים, 1.2 אסיסטים, 1.7 חסימות ו-21.5 נקודות מדד ב-28.5 דקות משחק.
5. ג'רמי פארגו, 10/11. רק לפני שישה חודשים היה פארגו שם אנונימי עבור רוב אנשי הכדורסל באירופה. במכבי חתם ברגע האחרון, כמחליפו של מיקייל טורנס. היום הוא כבר נחשב לאחד הגארדים המחוזרים ביבשת, ואחרי שבינואר היה מוכן להאריך את חוזהו במכבי בעונה נוספת תמורת כ-600,000 דולר, לאחרונה הכפיל דרישותיו. כמו שחקנים אחרים ברשימה הזו, גם פארגו פתח את עונת היורוליג בעצלתיים והשתפר בהמשך. 10.4 נקודות ו-3.4 אסיסטים בשלב המוקדם הפכו ל-14.5 נקודות ו-4.5 אסיסטים בטופ-16, עד 17.3 נקודות, 4 ריבאונדים, 4.3 אסיסטים, 1.3 חטיפות ו-19.5 נקודות מדד בסדרת רבע הגמר הפנומנלית מול קאחה לבוראל. פארגו היה בה בלתי-עציר, העניק למכבי ניצחון חוץ יקר עם באזר-ביטר במשחק מספר 2, ובמשחקים 3 ו-4 התעלל בספרדים עם 23 ו-26 נקודות בהתאמה. בקרוב יוכל לרשום הישג שרשמו מעטים לפניו, אם יוליך את מכבי לגמר היורוליג כבר בעונתו הראשונה במפעל. במקרה הזה, קשה להאמין שמכבי תצליח להשאיר בתל אביב את הקומבו-גארד המצוין הזה. מן הסתם, העונה הזו תדורג גבוה יותר אם תסתיים בזכייה היסטורית באליפות אירופה.
4. אנתוני פארקר, 00/01. פארקר מדורג כאן רק במקום הרביעי גם משום שלא הציג עונה מושלמת לכל אורכה, אך גם משום שהעונה הזו הייתה עונת הסופרוליג הידועה לשמצה, בה פוצלה אירופה ומכבי נתקלה בדרכה לגביע ביריבות סמי-מגוחכות כמו לוליו השוודית, אוסטנד הבלגית, פו אורטז הצרפתית, אירקליס היוונית ובאייר לברקוזן הגרמנית. ואולם פארקר, ככל הנראה הזר הגדול בתולדות המועדון, קלע באותה עונה בספרות כפולות ב-19 מתוך 24 משחקים, לרבות 13.5 נקודות, 7.5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים בפיינל פור (שם גברה מכבי על צסק"א ופנאתינייקוס). סה"כ העמיד פארקר באותה עונת סופרוליג ממוצעים של 14 נקודות, 5.3 ריבאונדים ו-2.2 אסיסטים ב-31.5 דקות, אבל בעיקר הראה בה ניצוצות של גאונות ומיצב את עצמו כחלק מבסיס הקבוצה שתשנה את פני הכדורסל האירופאי בעונות הבאות.
3. מייסיאו באסטון, 03/04. באסטון שיחק אומנם בעונה הקודמת במסגרת היול"ב קאפ עם חובנטוד בדאלונה, אך הייתה זו עונתו הראשונה במפעל החשוב ביבשת. הוא הפך מיד לשחקן חמישייה במכבי, והשלים בצורה נהדרת את ניקולה וויצ'יץ' מעמדת הפאוור-פורוורד. בזכות יכולת אתלטית חתולית, חוש מצוין לכדור ויכולת סיום אדירה היה באסטון לתחנה האחרונה בצד ההתקפי, ולשר ההגנה של מכבי, לריבאונדר המצטיין ולחוסם נפלא ששינה את התקפות היריבות ועזר למכבי להוציא לפועל את משחק המעבר המסחרר שלה. דומה שאת מרבית הנקודות רשם בהטבעות, עם הפנים והגב לסל, בהאלי-הופים מוויצ'יץ' ומפארקר או ממסירות עין עקומה של שאראס, והיה מהאחראים הראשיים לרגעי השואו-טיים הרבים שניפקה אותה קבוצה. כאינדיבידואל היה כנראה מוכשר פחות מרוב השחקנים ברשימה, אבל השלים את הצוות המופלא של השושלת השנייה והיה לחלק בלתי-נפרד ומהותי ממנה. סיים את העונה עם ממוצעים של 12.3 נקודות, 8.1 ריבאונדים, 1.3 חטיפות, 1.4 חסימות ו-17.1 נקודות מדד ב-24 דקות משחק, ואף שיפר את המספרים הללו בעונות הבאות.
2. טרנס מוריס, 07/08. ייתכן כי מדובר בגרסה משופרת של מייסיאו באסטון. כמו באסטון, גם מוריס נחשב לאתלט-על, פינישר מצוין ועוגן הגנתי, אבל מוריס גם החזיק, בנוסף, ביד קטלנית מבחוץ, שהפכה אותו לפאוור-פורוורד האידיאלי לכדורסל המודרני. מוריס קיבע את מעמדו כשחקן רוטציה מוביל כבר בחודשים הראשונים לעונה, אך מרגע פיטוריו של עודד קטש והחלפתו בצביקה שרף לא נחשב רק כג'וקר הגנתי, אלא הפך לציר סביבו נעה ההתקפה של מכבי כולה. הוא רשם טופ-16 פנומנאלי והגיע לשיאו במשחק במדריד (אותו ניצחה מכבי לאחר הארכה שכפה יותם הלפרין בשלשה עם הבאזר), כאשר קלע 23 נקודות, הוריד 13 ריבאונדים, מסר שני אסיסטים, חטף שלושה כדורים וחסם פעמיים, בדרך ל-31 נקודות מדד. הצטיין גם בסדרת רבע הגמר מול ברצלונה (12.7 נקודות ו-9.7 ריבאונדים), והיה לשחקן הטוב ביותר של מכבי בפיינל פור, עם 13 נקודות, 7 ריבאונדים ו-17.5 נקודות מדד בממוצע בשני המשחקים מול סיינה וצסק"א. בתום אותה עונה זכה לחוזה עתק אצל אלופת אירופה צסק"א ומשם המשיך לברצלונה, עמה הניף אשתקד את גביע היורוליג. סיים את עונת הרוקי ביורוליג עם ממוצעים של 12.4 נקודות (60.8% מ-2, 49.2% מ-3), 8.3 ריבאונדים, 1.6 אסיסטים, 1.8 חסימות ו-17.8 נקודות מדד ב-30 דקות משחק. סיים במקום השני רק בפוטו-פיניש, ובזכות העובדה שמכבי סיימה את העונה הזו ללא תארים.
1. נייט האפמן, 99/00. אלו היו ימים מעידן אחר: מכבי תל אביב יצאה מהעשור האפרורי בתולדותיה, והעמידה קבוצה צנועה שצירוף המילים "פיינל פור" כלל לא היה חלק מהלקסיקון שלה (הופעתה האחרונה באירוע התרחשה ב-91'); כדורסל שוחק במחציות ולא ברבעים; ביציעי יד אליהו נפוצו קרחות; המועדון היה צנוע, אף מעט מדוכא, צמא לימים סולידיים ויציבים אחרי עונות בהן מאמנים באו והלכו, שחקנים זרים התפוגגו כלעומת שבאו, ואינספור כשלונות ומפחי נפש במסגרת האירופאית.
במציאות הזו הצטרף נייט האפמן למכבי ושינה לחלוטין את ההיסטוריה שלה. הסנטר הגמלוני והארוך התגלה ככדורסלן אדיר, בלתי-ניתן לעצירה, חיית צבע בעל מגוון עצום של תנועות והטעיות ויד רכה מכל הטווחים, שאירופה לא מצאה לו מענה. הוא קלע עם הגב והפנים לסל, בניתור או בסיבוב, עם הלוח ובלעדיו, והותיר את שומריו מבולבלים. ב-24 המשחקים ששיחקה מכבי ביורוליג של אותה עונה, רק פעמיים ירד מספרות כפולות בנקודות; עשר פעמים קלע 20 נקודות ומעלה. הוא פירק, כמעט לבדו, את וארזה, וילרבאן ואולקר, עזר למכבי לרשום ניצחון חוץ גדול מול קאחה סן-פרננדו וסחף את הקבוצה לניצחון בסדרת שמינית-הגמר מול פאוק סלוניקי, אחרי שנים בהן נעצרה בדיוק בשלב הזה. לשיאו הגיע עם תצוגות התכלית מול פאף בולוניה, לרבות משחק בלתי-נשכח באיטליה בו קלע 29 נקודות (19 מ-19 מהעונשין), שהחזיר את יתרון הביתיות לתל אביב. במשחק השלישי והמכריע שוב התעלה עם 18 נקודות, והעלה את מכבי לפיינל פור ראשון זה כמעט עשור. בפיינל פור עצמו שוב היה בלתי-עציר עם 24 נקודות בחצי-הגמר מול ברצלונה ודאבל-דאבל של 26 נקודות ו-10 ריבאונדים בגמר הדרמטי נגד פנאתינייקוס. האפמן סיים את אותה עונה עם ממוצעים נדירים של 18.2 נקודות, 9.4 ריבאונדים, 1.7 אסיסטים ו-1.1 חטיפות ב-33 דקות משחק, אך תרומתו למועדון חרגה בהרבה מהשורה הסטטיסטית: האפמן שוב גרם למכבי להאמין בעצמה, ובמו-ידיו הניח את היסודות לעשור הגדול בתולדותיה.
ohad@walla.net.il
