חמישייה כנגד חמישייה: מה למדה ריאל מדריד מהקלאסיקו הראשון?

את ה-29 בנובמבר 2010 ז'וזה מוריניו לא ישכח לעולם. אחרי כל הדיבורים על עצירת המכונה המשומנת של פפ גווארדיולה, חטף 'המיוחד' סטירה מצלצלת בקאמפ נואו כשברצלונה הביסה 0:5 את ריאל מדריד שלו בתצוגה נדירה. עבור הבלאנקוס היה זה הפסד ליגה חמישי ברציפות במשחקי קלאסיקו, אך המהלומה שניחתה על מוריניו הייתה קשה שבעתיים, שכן הייתה זו התבוסה הקשה ביותר שספג בקריירה המפוארת. בשנה שעברה, כשאימן את אינטר, ברצלונה ביטלה לחלוטין את קבוצתו במפגש הראשון בשלב הבתים, אך בעימות בחצי הגמר עשה מוריניו את ההתאמות הנכונות, הפיק את הלקחים והשלים את הנקמה. האם יוכל לשחזר זאת גם הפעם? הנה חמש מסקנות מהחמישייה הזכורה. נקודות שעשויות לשנות את התמונה מבחינתה של ריאל מדריד.

הבעיה הכי גדולה בשידוך בין מוריניו לריאל מדריד הייתה ידועה לכל מהרגע הראשון. מי יכניע את מי – המורשת האסתטית של ריאל או הכדורגל הפרגמטי של מוריניו? המאמן הבין שהחלטה שלו להגיע לקאמפ נואו ו"להחנות את האוטובוס" (או המטוס) לא תתקבל בהבנה במדריד. לכן הוא התפשר. מוריניו האמין כי הפעם, בניגוד לימיו בצ'לסי ואינטר, אין סיבה להתאים את עצמו ליריבה. הוא נשבה במורשת המדרידאית והתרסק תוך דקות. אין סיכוי שייפול בפח פעם נוספת. אם לפני המשחק הקודם התלבט מוריניו אם לשבץ בהרכב עוד שחקן שירוויח כדורים במרכז השדה וינסה לשבש את משחק המסירות של ברצלונה, אך לבסוף בחר ב-4-2-3-1 השגרתי ובמרכז שדה שכלל רק את צ'אבי אלונסו וסמי חדירה, הרי שהפעם כולם יודעים שאין לו ברירה.

את ההכנה לכך הוא עשה כשהרכיב את פפה ולסאנה דיארה כ'דובלה סינקו' ב-0:3 המרשים על אתלטיק בילבאו בסן מאמס. לפחות אחד מהשניים יפתח בשבת, בין היתר על מנת לפנות את מסוט אוזיל למשימת ניהול המשחק, אחרי שכלל לא הורגש במשחק בקאמפ נואו. "ריאל צריכה להגן בצורה אגרסיבית יותר, לצמצם שטחים במרכז המגרש ולעבות את הקישור", הסביר ל'אל מונדו דפורטיבו' המאמן הספרדי ויקטור מוניוז, שחקן ברצלונה ונבחרת ספרד בעבר. "לסאנה דיארה חייב לשחק מאחורי סמי חדירה וצ'אבי אלונסו כדי למנוע מברצלונה את השליטה בשדה. זה המפתח העיקרי". ובקיצור: כדי לנצח את ברצלונה, ריאל צריכה לשחק את הכדורגל של מוריניו.

מוריניו הבין, כאמור, שלא ינצח את ברצלונה בשיטה שלה, ולכן לקח נוסף שהפיק מאותה תבוסה ממשיך למעשה את הסעיף הראשון. משחק ההתקפה של ריאל בקאמפ נואו אמור היה להתבסס על התקפות מתפרצות, אך מכיוון שהכדור היה ברגלי שחקני ברצלונה כ-70 אחוזים מהזמן, משחק ההתקפה של ריאל למעשה לא היה קיים. כעת, כשברצלונה נטולת קרלס פויול ובלית ברירה עשויה להעניק את המקום במרכז ההגנה לגבי מיליטו האיטי (אם אכן סרחיו בוקסטס יחזור לקישור בשל חסרונו של חאבייר מסצ'ראנו המושעה), מוריניו חייב להשתמש בנשק הכדורים הארוכים.

שחטאר דונייצק הצליחה להביך לא מעט את הגנת ברצלונה עם מסירות ארוכות שתפסו את פיקה ובוסקטס לא מוכנים במשחק הראשון בין הקבוצות בקאמפ נואו. לריאל יש את צ'אבי אלונסו, אחד המוסרים הטובים בעולם, שמסוגל לבצע את המשימה על הצד הטוב ביותר. בנוסף, שחקני ההתקפה שלה מהירים ויעילים יותר מלואיז אדריאנו, שעם קצת יותר ריכוז היה כובש שלושער מהכדורים הארוכים שקיבל מול ויקטור ואלדס. המסירות המדויקות של צ'אבי אלונסו ממחצית המגרש, יכולות לתת מענה הולם במשחק אחד לטיקי-טאקה. אין נשק יעיל מזה מול ברצלונה.

מרסלו, אחד מיקיריו של מוריניו בריאל מדריד, חווה עונה נהדרת מבחינה אישית, אין בכלל ספק. מצד שני, את המשחק הראשון נגד ברצלונה הוא ממש לא ירצה לזכור. המגן השמאלי משתף פעולה בדרך כלל עם כריסטיאנו רונאלדו על הקו, אולם מול ברצלונה הועבר לצד שלו אנחל די מריה על מנת לסייע בעבודת ההגנה מול דני אלבס. גם זה לא עזר. מרסלו, על אף השדרוג המשמעותי ביכולתו מאז אמצע העונה שעברה, עדיין לוקה במשחק ההגנה וזה בולט בעיקר מול קבוצות עם שחקני אגף משובחים דוגמת ברצלונה או אפילו סביליה. בקאמפ נואו הוא הסביר למוריניו מדוע לא כדאי להשתמש בו כמגן שמאלי בקלאסיקו.

מוריניו מודע לקושי ההגנתי של הברזילאי, אך מנגד זקוק לו כנשק התקפי נוסף המגיח מעמדת המגן השמאלי ומסוגל לבצע תנועה לעומק ואף לאיים על השער. במשחק הגומלין מול טוטנהאם ברבע גמר ליגת האלופות, הציב המאמן את אלברו ארבלואה כמגן בצד שמאל (כמו במשחק בבילבאו) ואילו מרסלו שנח בשבת תפס מקום בקישור. ארבלואה הציג משחק סולידי ואחראי בהגנה, כשלמרסלו הייתה את האפשרות לתקוף מבלי לדאוג לחור שעלול להיווצר בעורף, ובמקביל גם לסייע במטלות הטקטיות ולשחרר מכל מחויבות את רונאלדו. עם ארבלואה ומרסלו יחד, ריאל תוכל ליצור לעצמה יתרון משמעותי בצד שמאל.

את השיעור הגדול ביותר בקלאסיקו הראשון קיבלו שלושת שחקני הרכש שהוצבו בקישור של ריאל מדריד. חדירה, אוזיל ודי מריה – שלושה שחקנים שחוו הקיץ רבע וחצי גמר מונדיאל – למדו על בשרם עד כמה מפגש בין ברצלונה לריאל הוא עולם אחר לגמרי. השלושה חשו לראשונה את עוצמת הקלאסיקו ופשוט קפאו. "היו כמה שחקנים ששיחקו בנאיביות מוחלטת, אבל זה לא יחזור על עצמו", הבטיח מוריניו במסיבת העיתונאים העגומה לאחר החמישייה. גם הוא הבין שנכון לנובמבר, המעמד הזה היה גדול על הכוכבים הצעירים שצירף.

מאז חלפו חמישה חודשים, ואצל השלושה חלה כצפוי התקדמות גדולה. הדברים אמורים בעיקר לגבי די מריה ואוזיל, שלקח אחריות והוביל את הקבוצה גם במשחקים מהם רונאלדו נעדר. שחקני הרכש של ריאל נראים מנוסים יותר, מוכנים יותר ו'רעים' יותר. מוריניו עבד איתם באופן צמוד, הן מבחינה טקטית והן פסיכולוגית, והמערכת כולה הכינה אותם לקראת ההתמודדות הבאה עם ברצלונה. אף אחד לא חשב שיהיו אלה ארבעה משחקים. זה הזמן של השלושה – יחד וכל אחד לחוד – לבצע את קפיצת המדרגה הנוספת.

מוריניו לא מתבייש לשאוב רעיונות מאחרים. אם במשחק הראשון היו אלה אנשי ריאל מדריד שכיכבו עם התבטאויות מיותרות שלא זכו לכיסוי בשטח, אזי הפעם החליט המאמן למנוע משחקניו להתראיין בחופשיות, כפי שעשה גווארדיולה עם ברצלונה במשחק הראשון. כך סימני השחצנות מגיעים דווקא מהמחנה הקטלאני. פעם זה ויקטור ואלדס בתכנית אירוח בה תהה האם הניצחון האחרון של ריאל על בארסה היה בשחור-לבן או בצבע, ובמקרה אחר זהו הנשיא סנדרו רוסל שהימר על 0:5 בגמר הגביע. הפרובוקציה המשמעותית מבחינת האנשים במדריד הגיעה בדמות שלטי החוצות, שם נראו שחקני ברצלונה המחויכים מסמנים את ה'מאניטה', זכר לחמישייה בסיבוב הקודם.

ואצל הבלאנקוס? דממת אלחוט. גם מסיבות העיתונאים האחרונות של מוריניו היו בנאליות למדי, ונראה שכולם במדריד הבינו שזה הזמן מבחינתם להנמיך פרופיל. מלבד השעות שלאחר המשחק בלונדון, רק הצוות המקצועי רשאי להתראיין ומוריניו הבהיר כי הוא ורק הוא יבטא את התחושות מחדר ההלבשה. עד שרוב הסגל שלו נמצא בקו הבריאות, אין צורך להיגרר למחלה הקבועה של ריאל ולהזמין דרמות. את הדיבורים אפשר להשאיר ליום שאחרי. או כמו שהגיב רונאלדו לקמפיין ה'מאניטה' של הבלאוגרנה: "צוחק מי שצוחק אחרון".