סיכום השבוע באירופה - אל תשכחו: מסי, רונאלדו, אבל גם רוני

הזיכרון שלנו קצר. בדיוק לפני שנה, בעיצומה של העונה הגדולה בקריירה שלו, היה ווין רוני אחד משלושת השחקנים הטובים בעולם, שהוזכר ברצינות מוחלטת בנשימה אחת עם ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. ב-30 במרץ 2010, בשניות הסיום של רבע-גמר ליגת האלופות במינכן, הוא סובב את הקרסול, ומאז הכל רק הלך והידרדר. הפציעות, המונדיאל העלוב, הבעיות האישיות, הוויכוח הפומבי עם אלכס פרגוסון, הדרישה לעזוב את יונייטד – כל אלה הביאו לגל ביקורת חסר תקדים על החלוץ, והיה בכך הרבה מאוד צדק. אבל גם בשנה הקשה ביותר בחייו, לרוני תרומה מכרעת לאליפות המתהווה של השדים האדומים.

אחרי שסאגת המעבר האפשרי הסתיימה, הוא חזר להשקיע מאמץ אדיר בכל משחק. אולי זה לא תמיד הולך לפי התוכניות, אבל אי אפשר להכחיש את העובדה שרוני הוא החלוץ הרב-גוני ביותר בתבל. אין עוד שחקן שמסוגל לשחק ביעילות כמוהו הן כחלוץ מרכזי, הן כחלוץ שני, הן כפליימייקר, ובמקביל לעבוד שעות נוספות בהגנה. שימו לב לסטטיסטיקה – גם בעונה המקוצרת שנחשבת לחלשה מבחינתו, חתום רוני על 10 שערים ו-11 בישולים בפרמייר-ליג ב-21 משחקים, כלומר הוא מעורב בשער למשחק בממוצע. זה לא מתקרב ל-26 שערי ליגה אשתקד, אך שיאו הקודם בליגה האנגלית עומד על 16 כיבושים, ואת הנתון הזה הוא יוכל להשוות בחודשיים שנותרו. המספרת המפורסמת בדרבי לא היתה התעלות חד-פעמית, אלא חלק מהפאזל. מול ווסטהאם, בפיגור של שני שערים, עמוק בתוך המחצית השנייה, לקח רוני את המשחק על עצמו. זה כלל אפילו בעיטה חופשית לחיבורים שלא כלולה בדרך כלל ברפרטואר שלו. ההתפרצות לעבר המצלמה, עליה יספוג קנס כספי מפקידים דו-פרצופיים שחושבים שמותר למנות את ג'ון טרי לקפטן הנבחרת אבל אסור לקלל, ברוכה מבחינת יונייטד. רוני היה ונשאר פרא אדם, ובניגוד לרבים הוא מצטיין בעיקר כאשר משקיע את כל זעמו במשחק.

יש אירוניה אינסופית בכך ששעתיים אחרי הפיאסקו המטורף של ריאל מדריד מול חיחון, כבש רוברטו סולדאדו רביעייה לזכות ולנסיה בחטאפה. סולדאדו, בוגר האקדמיה של ריאל, מעולם לא קיבל הזדמנות הוגנת בסגל הראשון ונזרק מברנבאו פעמיים. ב-2008 הוא עבר לחטאפה, הצטיין עם ממוצע של שער בכל שני משחקי ליגה, ונרכש בקיץ האחרון כמחליפו של דויד וייה במסטאיה. חטאפה עשתה עליו רווח של 6 מיליון יורו, ומרוצה מכך עד הגג, גם אם בשבת אנשיה לא נהנו במיוחד מביקורו.

האם סולדאדו ראוי להיות חלוץ הרכב בריאל בגרסתה הנוכחית? התשובה שלילית, אבל כאופציה ראשונה על הספסל הוא עדיף פי עשרות מונים מעמנואל אדבאיור. ההשאלה הבהולה של הטוגולזי ממנצ'סטר סיטי באה בסיומו של ינואר חם במדריד, כשז'וזה מוריניו יצא בתלונות פומביות נגד ההנהלה על היעדר חלוצים. רוד ואן-ניסטלרוי, דייגו פורלאן, הוגו אלמיידה, פרננדו יורנטה ודייגו מיליטו לא הגיעו, אז הבלאנקוס הלכו על אדבאיור והרעיפו עליו שבחים. מוריניו הצהיר מיד שהוא מעוניין להחתים אותו על בסיס קבוע, והפתיחה היתה מעודדת. היא כללה אפילו את השער ה-5,000 בתולדות המועדון בברנבאו, בניצחון על סביליה בגביע.

אי אפשר לבוא לטוגולזי בטענות על היעדר השקעה. הוא משתדל כמיטב יכולתו להיות ילד טוב, ואפילו התנדב בצעד תמוה לגזום את הראסטות כי "זה לא מתאים לקבוצה כמו ריאל". אלא שאחוז ניצול ההזדמנויות שלו נמוך, וזאת אפשר היה לראות כבר בשורה של החמצות מזעזעות בניצחון על אספניול. גם התיאוריה על כך שקארים בנזמה חזר לחיים בזכותו מופרכת, כי השניים מיעטו לשחק ביחד על המגרש. אם מישהו היה אומר לפני חודשיים שהפציעה של הצרפתי היא שתפרק את ריאל, כולם היו מתפוצצים מצחוק. כיום זו המציאות – מול חיחון ריאל לא התקשתה להגיע למצבים. היא כשלה בניצולם, וסולדאדו היה קובר את הכדורים שאדבאיור ביזבז עמוק בתוך הרשת.

אבל יש גם בשורות טובות בקטיעת הרצף של מוריניו ללא הפסד ביתי בליגה. ראשית, 150 זה מספר יפה וזכור. שנית, הוא מוריד את הנושא מהפרק המשחק הבא בברנבאו, הקלאסיקו מול בארסה. כעת, כשמאבק האליפות נראה גמור ומוריניו כבר לא צריך לחשוש שדווקא הקטלונים יהרסו לו את הסטטיסטיקה, יוכלו הלבנים לנצל את המפגש כהכנה מוראלית לשלושה קרבות נוספים שאולי צפויים להם מול ברצלונה מיד לאחר מכן. זאת, כמובן, בתנאי שטוטנהאם לא תקלקל את המסיבה, ולתותחן לשעבר יש הזדמנות נדירה לשקם את עצמו מול התרנגולים ולהכריח את המדור לאכול את הכובע כבר מחר.

הרבה משחקים גדולים היו לנו שלשום, אבל אחד המשמעותיים ביותר ממש לא סוקר כראוי. טוונטה ניצחה 0:2 את איינדהובן במשחק העונה האולטימטיבי בהולנד, והחליפה אותה במקום הראשון, אולי בדרך לאליפות שניה ברציפות. על ההישג האדיר חתום הקשר תיאו יאנסן, גאון עם רגל שמאל פנומנלית וכדורים נייחים מופלאים, אשר הקריירה שלו נפגמה מאוד בגלל אופיו הבעייתי וחוסר מזל עם פציעות. את רובה הוא בילה ב-ויטסה הקטנה, שם הסתכסך עם מאמנים, עלה לכותרות בגלל התמכרות לאלכוהול וניקוטין ולא מיצה אפילו עשירית מהפוטנציאל. זו הסיבה שבמדינתו אוהבים לכנות את יאנסן "פול גסקוין ההולנדי". בטוונטה הוא מרגיש טוב יותר, אבל על האליפות בעונה שעברה העיבה תאונת דרכים, בה היה מעורב כאשר נהג בשכרות והשאיר את אחד מחבריו עם פציעות קשות וללא אוזן. יאנסן הושעה מפעילות לחודשיים, אך חזר בזמן כדי להשתתף בחגיגות, במסגרתן אפילו קפץ מאוטובוס קבוצתי תוך כדי תנועה כדי להביא לחבריו ארגז בירה.

העונה נותן יאנסן את העונה הגדולה בחייו, עם עשרה שערים וחמישה בישולים בליגה, והופעות נהדרות באירופה. היה לו חלק מכריע בהופעה המכובדת של טוונטה בשלב הבתים בליגת האלופות, והוא הצטיין בניצחון המזהיר על זניט בליגה האירופית שהקנה לקבוצתו כרטיס לרבע-הגמר. לפני שבוע כבש יאנסן צמד בניצחון 0:2 על אקסלסיור, ובשבת שיחזר את המופע נגד איינדהובן, כולל אחד השערים היפים שנראו העונה בעולם, בפריצה מטורפת ממחצית המגרש שלו שהסתיימה בהקפצה אמנותית ועדינה מעל השוער לפינה הרחוקה. "הייתי משחק בריאל מדריד ללא בעיות", נוהג יאנסן לומר, והוא צודק. כשהוא נושק לגיל 30, הוא פיספס את הכישרון האלוהי שלו על שטויות, אבל אפילו עכשיו יש לו צ'אנס בנבחרת. למרות עומס הכישרונות בקישור הכתום, זימן אותו ברט ואן-מארווייק מאז המונדיאל, ויש לכוכב טוונטה סיכוי טוב לנסוע ליורו-2012. רק שישמור על שפיות מינימלית עד אז.

קשה לנזוף בקמרוני של אינטר לקראת סיום עונה נהדרת, במסגרתה תרם 32 שערים ו-12 בישולים בכל המסגרות, וחזר להיות אחד החלוצים המסוכנים בעולם אחרי שהועסק כקשר ימני בעידן ז'וזה מוריניו בסן-סירו. רק על המבצע האדיר והבישול לגוראן פאנדב בשניות הסיום של גומלין שמינית-גמר ליגת האלופות במינכן מול באיירן, שהעניק ניצחון כה דרמטי לנראזורי, מגיע לסמואל אטו פרס מיוחד. אבל אחרי ההצגה העלובה של האלופה האיטלקית בדרבי מול מילאן, בו איבדו רוב שחקניה את העשתונות כבר אחרי השער של פאטו בדקה הראשונה, חייבים להזכיר את ההחמצה המזעזעת של אטו בהפסד ליובנטוס לפני חודשיים.

אז, דקות ספורות לפני שריקת הסיום, כשהגברת הזקנה מובילה 0:1, קיבל הקמרוני כדור מול שער ריק והדביק אותו למשקוף. שלשום, בשלהי המחצית הראשונה, נפלה לרגליו הזדמנות דומה. אם היה בועט למסגרת, לכריסטיאן אביאטי לא היה סיכוי קלוש, אבל אטו הטיס את הכדור ברשלנות החוצה. כאשר יסכמו באינטר את הסיבות שהביאו לאובדן התואר, לשתי ההחטאות האומללות של אטו יהיה משקל אדיר. עם נקודה מול יובה, ושינוי המומנטום נגד מילאן לקראת המחצית השנייה, הכל יכול היה להיראות אחרת. הקמרוני, איש של משחקים גדולים, בדרך כלל לא מפספס צ'אנסים כאלה. העונה הוא פישל בענק.

לפני שנתיים בדיוק, ב-4 באפריל 2009, העניקה וולפסבורג את ההצגה הגדולה ביותר בתולדותיה, 1:5 עוצר נשימה על באיירן מינכן במשחק העונה שסלל את הדרך לאליפות סנסציונית. החלוץ הברזילאי גראפיטה כבש אז את אחד השערים היפים בהיסטוריה של הבונדסליגה, בסלאלום שנגמר בבעיטת עקב מפתיעה. שבועות ספורים אחרי החמישיה, הודיע פליקס מגאת על העזיבה לטובת שאלקה, ומאז עשו הזאבים את כל הטעויות האפשריות. במקום להפוך לאימפריה, הם התרסקו עם מינוי מאמנים לא מתאימים ופרידה מצמד הכוכבים הבוסנים, בעוד ההרפתקה של מגאת בשאלקה התבררה העונה כפיאסקו גדול לא פחות. לפני שבועיים פוטר המאמן הוותיק משאלקה, והוזעק מיד להציל את וולפסבורג מירידה. בשני המשחקים הראשונים על הקווים, הוא רשם שתי תוצאות תיקו, והזאבים עדיין מדורגים מתחת לקו האדום. משחקו השלישי, והגורלי, של מגאת יהיה בגלזנקירשן מול האקסית הטריה, וכל שחקני שאלקה שמאסו בשתלטנותו ישמחו מאוד לנקום בו. מגאת, מצידו, נחוש להראות למעסיקיו הקודמים מאיפה משתין הדג. יש הרבה משחקים מסקרנים בסוף השבוע הקרוב, אבל שום דבר אפילו לא יתקרב ליצרים שילוו את קרב התחתית הזה.