קינג דיוויד

הפעם הראשונה בה דיוויד בלאט יצא לאמן באירופה הייתה לקבוצה החדשה שקמה בסנט פטרסבורג וקרסה כלכלית בדיוק שנתיים לאחר הקמתה. לזכותו של בלאט עמד סגל מדהים, לפחות בכל הקשור למפעל השלישי בחשיבותו באירופה. דינמו שלו לא הפסידה באף שלב במפעל, כשאד קוטה, דיוויד בלו (אז בלות'נטאל) וקלי מקארתי מככבים על הפרקט. הצפי היה שמחוץ לרוסיה דינמו תתקשה, אך בפיינל פור שנערך באיסטנבול, היא דילגה מעל חימקי מוסקבה בחצי הגמר ולא התקשתה מול בי.סי קייב בגמר, שתי קבוצות עם תקציב לא נמוך מזה שעמד לזכותו של בלאט.

ההישג עצמו, זכייה בגביע אירופי בשנתו הראשונה במועדון, יפה כשלעצמו. עם זאת, מאמנים ישראלים עשו זאת במפעלים גדולים יותר גם עם קבוצות לא ישראליות, כמו צביקה שרף באריס סלוניקי. הכסף הגדול שעמד לצידו של בלאט, והיריבות העלובות שעמדו בדרכו עד לפיינל פור, ביניהן קיי.קיי בלגרד שהתפרקה והפועל תל אביב, מעט מורידים מעוצמת ההישג.

למי שהספיק לשכוח, ההופעה בפיינל פור בברצלונה תהיה השנייה של בלאט כמאמן ראשי בצהוב. העונה ההיא החלה עם הפסד חוץ מביך בורוצלאב והמשיכה בהעפלה לשלב הטופ 16 מהמקום השני בבית. בלאט נעזר מעט באי הופעתה של אולקר החלשה למשחק בתל אביב, וקינח במקום הראשון בבית הטופ 16 וכניסה לפיינל פור, עם ניצחון בלתי נשכח ב...ויטוריה, כולל הצגה של חוסיין בשוק. הצהובים נעצרו בחצי הגמר על ידי פנאתנייקוס, אבל עצם ההגעה לחצי הגמר בעונה הראשונה של היורוליג המאוחדת, הייתה מעל הציפיות מהקבוצה.

הסגל של מכבי באותה עונה היה מבוסס בעיקר על שחקנים שהגיעו לפני כן, כשפיני גרשון היה המאמן הראשי לצידו של בלאט. ביניהם כמובן אריאל מקדולנד, אנתוני פארקר ונייט האפמן. בלאט צירף לסגל באותה עונה בעיקר את בשוק ואת ניקולה וויציץ' שנשלח לעונת התאקלמות בווילרבאן הצרפתית. אמנם ההישג הזה רשום על בלאט, אבל העובדה שלא הוא בנה את הקבוצה, מורידה אותו בדירוג. אגב, בעונה לאחר מכן, עם סגל שהרכיב בלאט, מכבי לא הגיעה לפיינל פור.

עונה אחרי הזכייה עם סנט פטרסבורג ביורוקאפ, מקבל בלאט הזדמנות להצטרף לאחת הקבוצות הפאר באיטליה רגע לפני קריסת הענף בארץ המגף. מי ששלטה אז בכדורסל האיטלקי הייתה קלימאמיו בולוניה, אך בנטון העמידה תקציב מכובד בכדי לנסות ולקחת את האליפות ולהתחרות חזק באירופה. בלאט הצליח להבטיח את המקום השני אחרי בולוניה כמה מחזורים לפני סוף העונה, כשהוא מקדים את נאפולי וסיינה. בפלייאוף ניצחה בנטון בקושי ברבע הגמר את מילאנו, לאחר מכן התגברה על רומא בחצי הגמר בדרך להפתעה הגדולה באמת - 1:3 על בולוניה. בכך, הפכה בנטון לאלופת איטליה האחרונה ששמה אינו סיינה.

זכייה באליפות איטליה היא הישג מכובד מאוד לכל מאמן באירופה, אך העובדה שהיו אלה הימים היותר יפים של הכדורסל האיטלקי, שבהם הקבוצות האיטלקיות גם נלחמו על מקומות בשלבים המאוחרים ביורוליג, מוסיפה כבוד ועוצמה להישג. בלאט בנה סגל יקר, אבל סגל בדמותו, שכלל כמה כוכבים כמו ריימונאס שישקאוסקס, דרו ניקולאס ומרקוס גורי. ביורוליג, בנטון ובלאט לא הצליחו לשחזר את ההישג בליגה והודחו בשלב הטופ 16. בשנה לאחר מכן, הקבוצה הידרדרה לתחתית הליגה, למרות זכייה בגביע.

קיץ 2010. מכבי תל אביב פוסט עידן פיני גרשון נמצאת במשבר תדמיתי ומקצועי, שבשיאו הגיעו לאובדן האליפות. כצעד בונה אמון, ההנהלה החליטה להשיב את בלאט, שמאז עונת האליפות בבנטון לא הצליח להביא הישגים, ונתנה לו לבנות את הסגל. בלאט עמד בפני לא מעט קשיים, אבל הצליח להשאיר בקבוצה שרידים מהעונה שעברה – פרקינס, בלו, פניני ואידסון. מסביבם, הוא בנה קבוצה חדשה שזכתה לביקורת רבה ואיש לא נתן לה סיכוי להצלחה מקצועית. למרות זאת, מכבי הגיעה למקום שאיש לא העיז לחלום עליו בתחילת העונה – פיינל פור אירופי.

ההישג של בלאט הוא קודם כל בחיבור קבוצה שאליה הצטרפו לא מעט שחקנים. הוא הימר על שחקנים ללא ניסיון במעמדים האלה כמו ג'רמי פארגו וריצ'ארד הנדריקס, צירף אליהם שחקן שהוא כוח גדול, אבל סימן שאלה יותר גדול בדמות סופוקליס שחורציאניטיס, ואליהם החזיר את ליאור אליהו המוכשר וטל בורשטיין על תקן של מבוגר אחראי. ההצלחה של בלאט היא גם בהגעה לפיינל פור, אבל בדרך המלהיבה לשם. למרות ההצלחה הענקית, ברזומה של בלאט הישג גדול יותר.

22 שנה אחרי שברית המועצות זכתה באליפות אירופה האחרונה שלה, הגיעה נבחרת רוסיה להישג שלא בטוח שתוכל לשחזר שוב, לפחות לא בשנים הקרובות. באותה אליפות, הציפייה מרוסיה הייתה להגיע לפחות לרבע הגמר, בעיקר בזכות אנדריי קירילנקו וג'יי אר הולדן, אבל לא הרבה מעבר לזה. לבלאט היו לא מעט בעיות: סגל מתבגר, כמה שחקנים אלמוניים ברמה של הדרג הראשון בכדורסל האירופי, ושניים עם פוטנציאל גדול שלא מומש יתר על המידה – סרגיי מוניה ו-ויקטור חרייפה.

ברבע הגמר גברה רוסיה במשחק קשה על צרפת האתלטית, בחצי הגמר דילגה די בקלות מעל ליטא החזקה, אך בגמר היא הייתה אמורה ליפול מול אלופת העולם, ספרד, שגם אירחה את הטורניר. פאו גאסול, רודי פרננדז, חואן קרלוס נבארו וחוזה קלדרון חיכו לאלכסנדר סברסנקו, פטר סמואלנקו, זכאר פשוטין ואנטון פונקרשוב. לא היה ספק מי כאן הפייבוריטית, אך לרוסיה זה לא הפריע. הולדן קבר סל בלתי נשכח עם הבאזר ובלאט הורם לשמיים.

מאז, הכדורסל הרוסי והנבחרת שבלאט עדיין עומד בראשה הצליחו להצמיח שחקנים חדשים מוכשרים, אבל לא להתקרב להישג הגדול של הזכייה באליפות אירופה כאנדרדוג. זו הסיבה, בין היתר, שהתואר ב-2007 הוא ללא ספק רגע השיא בקריירה של בלאט. אולי זכייה עם מכבי תל אבי ביורוליג יכולה לבצע מהפך בפסגה.