לכל קבוצה אחרת, בכל עונה אחרת, אובדן של שחקן מפתח מסוגו של דורון פרקינס היה בגדר מכת מוות. מקצועית, מנטאלית ומוראלית. אולם מכבי תל אביב של השנה היא לא עוד קבוצת כדורסל; היא רעיון. רעיון שאומר: אנחנו לא בהכרח יפים ממך, לא בהכרח מוכשרים ממך, אבל בכל זאת ננצח אותך. כי התשוקה שלנו לניצחון עזה יותר.
עדי גורדון אמר פעם על מכבי משפט מדהים: "אם האליפות הזו כל כך חשובה להם, שייקחו אותה". על פניו, זה משפט שנוגד את כל מהות הספורט; ויתור מראש הוא האנטי-ספורטיביות בהתגלמותה. כיצד, אם כן, יצאו הדברים הללו מפיו של אחד מגדולי הספורטאים בתולדות המדינה?
גורדון ניסה להעביר מסר. מסר של סלידה מההתנהלות של מכבי תל אביב, על המגרש ומחוצה לו. הוא לא הבין כיצד מוכן מועדון ספורט לקדש את כל האמצעים רק כדי להניף בסוף העונה איזו חתיכת מתכת. גורדון ניסה לחנך לערכים אחרים; הפילוסופיה שלו אמרה שהתוצאה הסופית משנית לתהליך. קודם תהיה בן אדם. רק אחר כך תשתדל לנצח.
מכבי תל אביב מעולם לא התיימרה לחנך. זו אולי ההחמצה ההיסטורית הגדולה ביותר שלה: למרות הנוכחות העצומה של מכבי באורח-החיים הישראלי, למרות ההשפעה האדירה שלה על העולם הספורטיבי שלנו, השיעור הגדול שלימדה את הציבור הוא שכל עוד תעמוד בסוף היום בראש הפודיום, אף אחד לא יזכור איך הגעת לשם.
וולטר בנג'מין אמר שההיסטוריה נכתבת על ידי המנצחים. מי יכתוב את ההיסטוריה של העונה הזו של מכבי? פרקינס, אולי. הוא האב-טיפוס של המכונה שבנה דיוויד בלאט. מכבי נבנתה בצלמו של הקומבו-גארד מאלסקה: קשוחה, חזקה, אתלטית. זו חבורה של חתולי רחוב, ופרקינס היה המנהיג הבלתי-מעורער שלה. הצלקת לאורך לחיו הימנית זכר לקטטה במועדון תל אביבי לפני שנתיים שיוותה לו את המראה של החתול הקשוח מכולם.
עוד בוואלה!
מכבי של העונה הנוכחית הפנימה היטב את האתוס ההיסטורי של המועדון. היא לא משחקת כדורסל מענג לעין; אין אצלה האלי-הופים מקפיצים, תרגילי בק-דור מתוחכמים או מסירות עין עקומה מרטיטות. אבל היא כנראה תעבור הערב את קאחה לבוראל קבוצה אלגנטית ממנה כי כדי להגשים את המטרה הסופית היא מוכנה לעשות הכל.
היא תדחוף פנימה את הכדור לסופו, וכך שוב ושוב, בזמן שארבעת השחקנים הנותרים יצפו בלווייתן היווני זולל את שומריו בדרכו לטבעת. היא תרביץ בהגנה כאילו חייה תלויים בכך. היא תבצע באדיקות דתית כמעט את הפעולות הבסיסיות ביותר: מאבק על מיקום בצבע. סגירה לריבאונד ההגנה.
מכבי מאמינה בעצמה באמונה שלמה. לכן ביום שלישי הסתדרה היטב גם ללא פרקינס. הרעיון שלה מוצלח כי הוא אינו תלוי בשחקן זה או אחר. "אנחנו לא אוסף של בודדים", אמר אתמול בלאט. הוא יודע שפניני או בלו מרביצים לא פחות חזק מפרקינס. גדולתה של מכבי בכך שחסרונו של בורג אחד לא יכול לפרק את המכונה.
מובן שלטווח הרחוק חסרונו של פרקינס דרמטי. אבל משחק כמו זה שצפוי לה הערב לא יוכרע בעזרת פרמטרים מקצועיים. משחק כזה מוכרע בכוח הזרוע. פנאתינייקוס מוכיחה בסדרה המונומנטאלית מול ברצלונה שלתעוזה ולתשוקה אין תחליף. זה לקח שלימדה את אירופה פרטיזן בלגרד של העונה שעברה, ומכבי של בלאט מיישמת. הכדורסל של שתי הקבוצות האלה יפהפה בכיעורו.
לבוראל תצטרך לעשות הערב משהו יוצא דופן כדי לצאת מההיכל עם ניצחון ולהחזיר את ההכרעה לויטוריה. על המשחק הקודם ויתרה באמצע הרבע השלישי, כנראה כדי לשמור כוחות לקרב המאסף. הבעיה שלה היא שהערב תתייצב מולה יריבה רעה ממנה. יריבה יצרית יותר. מכבי היא פצצת מצרר במעופה; מי שיסתכל הערב היטב יוכל אולי לראות את המטרה שמסומנת סביב הספסל של דושקו איבאנוביץ'.
ohad@walla.net.il
עוד בוואלה!
