פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        פרישת ריקי פונטינג: עפר ואפר

        הוא היה אדיר, אבל ההשפלה במשחקי האשז פגמה במורשת שלו. רועי פרידמן מסביר מדוע פרש קפטן הקריקט של אוסטרליה

        איך הגיעה נבחרת הקריקט של אוסטרליה למצב שבסופו של דבר הביא את ריקי פונטינג להתפטר מתפקיד הקפטן?

        פונטינג, כשיפרוש, ייזכר ללא ספק כאחד החובטים הגדולים בהיסטוריה. הוא אחד מחמשת החובטים הבולטים כיום בקריקט, שני לסאצ'ין טנדולקר בנקודות בטסטים ובמשחקים בינלאומיים בכל הצורות, ושלישי לטנדולקר וסנאת ג'יאסוריה בנקודות במשחקי קריקט של יום אחד. אלא ששני שיאים אחרים של פונטינג במשחקי טסט מסבירים יותר את הנפילה שלו: הוא ניצח 48 משחקים כקפטן יחד עם 99 ניצחונות בטסט כשחקן. הישג נוסף, שמסביר, בצורה מסויימת, את הנפילה, הוא המאזן שלו כקפטן במשחקי אליפות העולם, לא כולל האליפות האחרונה – 22 משחקים, 22 ניצחונות. אוסטרליה, תחת פונטינג, השוותה מאז ההפסד באשז ב-2005 את השיא שלה עם 16 ניצחונות רצופים במשחקי טסט, שיא שנקבע תחת הנהגת קודמו, סטיב וו.

        ריקי פונטינג קפטן נבחרת אוסטרליה לאחר הפסד לנבחרת הודו באליפות העולם בקריקט (GettyImages)
        אחרי שיא כל כך גבוה, הצניחה לא איחרה לבוא. פונטינג עם הנבחרת לאחר ההפסד להודו בגביע העולם (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        תחילת שנות האלפיים היו תור הזהב של נבחרת אוסטרליה, כאשר לרשותו של ריקי פונטינג היו שמות כמו שיין וורן, גלן מקגראת', אדם גילכריסט, מת'יו היידן וג'סטין לאנגר. רק אזכור השם היה מכניס חשש בכל היריבות. אחד השיאים היה ביקור של נבחרת בנגלה דש באוסטרליה, שזכה באחד העיתונים במדינה לכינוי "שיים לעולה". עונת 2006/7 הייתה השיא עם ה-0:5 מול אנגליה בבית, ואחר כך הזכייה באליפות העולם בקריביים, שבה היא הביסה את כל יריבותיה. רק כדי להסביר את מה שאוסטרליה עשתה בקריביים, המקבילה בכדורגל היא זכייה בגביע העולם עם ניצחונות 0:2 עד 0:6 על כל היריבות. אולי ברצלונה של 2009 או מכבי תל אביב בכדורסל של 2005 היו קרובות לדומיננטיות של אוסטרליה.

        אלא שמשיא אפשר רק ליפול, או כמו שיענקל'ה רוטבליט כתב פעם, מלמעלה למטה יש אותו מרחק. הנפילה הייתה חזקה, כל אותם כוכבים כבר פרשו. רק שבאוסטרליה דברו בעיקר על הפרישה של שיין וורן. בראד האדין וטים פיין לא מתקרבים לרמה של גילכריסט מאחורי הסטאמפס, סיימון קאטיץ', שיין ווטסון ופיליפ יוז לא מצליחים לצור קומבינציית פותחים ברמה סבירה כמו היידן ולאנגר.

        אלא שאין ספק שהפגיעה הקשה הייתה ברמת המגישים. מיטש ג'ונסון נראה כיורש של מקגראת' ב-2008/9 ואף זכה בתואר שחקן השנה של ההתאחדות העולמית, אבל מאז הוא נחלש. בן הילפנהאוס ודאג בולינג'ר טובים אבל עדיין לא מספיק. נכון, וורן הוא אבידה גדולה לנבחרת, אך הוא הצליח גם בעיקר שהיה לו גבוי של מגישים מהירים כקרייג מקדרמוט ומארב יוז בתחילת הקריירה שלו ובהמשך מקגראת'.

        בשנים הגדולות של העשור הקודם, אוסטרליה שיחקה כל הזמן, כמעט, עם אותם 11 שחקנים ושחקנים צעירים לא קבלו כמעט הזדמנות לקבל זמן משחק, רק כדי להכין אותם לפרישה של הוותיקים, התוצאה היא כניסה של הדור החדש לנעליים גדולות, אולי גדולות מדי עבורו. מאז אליפות העולם, אוסטרליה הפסיקה להיות דומיננטית כבעבר, פונטינג איבד את האשז שוב ב-2009 והפך לקפטן האוסטרלי הראשון שמפסיד את האשז פעמיים אחרי יותר ממאה שנה. השנה הוא הושפל פעם נוספת, הפעם בבית. אם זה לא הספיק, לפני האשז שיחקה אוסטרליה סדרה של שלושה משחקים של יום אחד, כשבמשחק הראשון, סרי לנקה הייתה צריכה 240 נקודות לנצח ונפלה ל-107 ל-8 פסולים. אוסטרליה של מספר שנים קודם הייתה סוגרת עניין מייד. הסרי לנקים ניצחו בסוף את המשחק, הצליחו לגבור על האוסטרלים גם במפגש הבא וסגרו את הסדרה.

        אין ספק שהגורם העיקרי לנפילה של אוסטרליה בשנים האחרונות הוא פרישתם של הדור של תחילת העשור, ואי שלובם של שחקנים צעירים שיהוו הדור הבא. פונטינג לא נקי מאשמה. לקפטן בקריקט יישנה הרבה יותר השפעה, גם בבחירת השחקנים לנבחרת.

        שיין וורן שחקן נבחרת אוסטרליה (GettyImages , Rob Barbour)
        הפרישה שלו הייתה נקודת שבר. וורן (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        אז מי יירש את פונטינג, ומה יהיה עליו כשחקן?

        לפני כשנתיים מונה מייקל קלארק כסגנו של פונטינג, והוא כבר שימש בתפקיד במספר משחקים. פונטינג עצמו כבר אמר בהודעת הפרישה שלו לקלארק צריך להיות האיש להוביל את הנבחרת. האם הוא ימשיך לשחק? בהודעה הוא אמר שלאוסטרליה יש עכשיו שתי מטרות, להחזיר את האשז ב-2013 ואת הגביע העולמי שנתיים אחר כך, אבל לא בטוח שהוא עצמו יהיה שם.

        שחקני עבר ופרשנים טוענים שהורדת העול מפונטינג רק יהפוך אותו לחובט עוד יותר טוב ממה שהיה קודם, וממה שהיה בשנתיים אחרונות. הזמן יעשה את שלו, אך מייקל ווהן, לשעבר קפטן נבחרת אנגליה שניצח אותו ב-2005, כבר אמר: "מגישים, היזהרו".