מי מפחד מקרינה גרעינית: דרך הספורט מתחילה יפן במסע התאוששות מהצונאמי

"פתאום החשמל כבה ברחובות, הרחובות היו מרוסקים לגמרי, מכוניות התהפכו ונתקעו. היה פשוט כאוס מוחלט". כך תיאר כוכב בורוסיה דורטמונד, שינג'י קגאווה, את אותו רגע מקולל בשעה 14:46 ב-11 במרץ, הרגע בו היכו רעידת האדמה והצונאמי את יפן וקטלו יותר מ-27,500 אנשים, לפחות על פי ההערכות האחרונות. קגוואה הפצוע שהה במדינה מסיבות בריאותיות ולמעשה היה על מונית בדרכו מיוקוהמה לטוקיו על מנת לעבור טיפול רפואי.

"אני מודאג מהנושא הזה בכל שעה ועוקב אחרי כל הודעה מיפן", הבהיר הקשר, "לשמחתי, המשפחה שלי מאוסקה ולא נפגעה באסון, אך יש לי הרבה חברים בעיר סנדאי, שם למדתי וחייתי בצעירותי. שמעתי שמכוניות ובתים פשוט נסחפו שם. קצת קשה עדיין לדעת מה הנזקים שם, אבל אני מאמין שאגיע לכל האזורים בקיץ ואראה בדיוק את הנזקים ואם אני יכול לעזור במשהו". לסיום, קגאווה מילמל בפני עשרות העיתונאים שהיו במקום כמה מילים נרגשות שהצליח לומר בגרמנית: "יפן זקוקה מאוד לעזרה. אני מבקש מכל חבריי בגרמניה לעזור במה שהם יכולים".

דומה שסיפורו המרגש של קגאווה הוא רק אחד מיני רבים ששמענו ועוד נשמע אחרי שמימדי האסון ביפן יתבררו עד הסוף והמדינה תוכל להתחיל בתהליך השיקום. מה שבטוח שבינתיים הסיקור התקשורתי עוסק כמעט אך ורק במצבם של הכורים הגרעיניים בפוקושימה ומעט מפספסים את תחומי החיים האחרים שנותרו ביפן ונפגעו בצורה אנושה מהאסון. כמובן שתחומי הנפש, הרווחה והכלכלה הם הנושאים המשמעותיים מכולם, אך גם לספורט יש חשיבות עליונה בשגרת החיים כמו שנוכחנו לא פעם בעבר.

ההתאחדות היפנית הגיבה מיד לאסון הקשה והודיעה על השבתת ליגות הכדורגל המקומיות עד להודעה חדשה, שהגיעה בימים האחרונים ולפיה הליגות אמורות להתחדש אי שם ב-23 באפריל. כמובן שאין צורך להסביר את הצורך בדחיית הליגה בשל בעיות החשמל הקשות מהן סובלת המדינה מאז האסון ולא יאפשרו לקיים משחקי כדורגל באופן סידר, וגם בשל העובדה ששישה מהאצטדיונים במדינה ניזוקו בצורה קשה, שחקנים איבדו את בתיהם ויקיריהם וכולם איבדו את החשק לספורט. בשל הדחייה הנוכחית, הליגה אמורה להיות משוחקת גם בפגרה ביולי, מה שככל הנראה יגרום לנבחרת לא להשתתף בקופה אמריקה, טורניר אליו הוזמנה.

נדמה שסיפור הכדורגל המרכזי סביב הכדורגל נוגע לנבחרת המקומית. אלברטו זקארוני, המאמן הלאומי, עזב את המדינה מיד לאחר האסון וחזר בימים האחרונים לקראת משחק הידידות מול כוכבי הליגה המקומית. במקור, אמורה הייתה אלופת אסיה הטרייה לפגוש את נבחרת ניו זילנד למשחק ידידות, אך הוא בוטל לאחר שהנבחרת האורחת הודיעה שהיא לא מוכנה לסכן את שחקניה. "זו הייתה החלטה קשה מאוד בשבילנו", מסר יו"ר ההתאחדות של ניו זילנד, פרנק ואן האטום, כבר ב-17 במרץ, "ערכנו התייעצויות ארוכות עם גורמים ממשלתיים, התאחדות השחקנים, הקבוצות והצוות המקצועי. אבל כשהמשחק כל כך קרוב והדיווחים בתקשורת מראים חוסר ודאות כזו לגבי כל המצב הגרעיני של יפן, אנחנו חייבים לנקוט באמצעי הזהירות הכי נוקשים ולבטל את המשחק של הנבחרת הבוגרת והצעירה (שהייתה אמורה לשחק לפני כן מול מקבילתה היפנית). ליבנו יוצא לאנשים ביפן ולכל מי שהושפע מהאסון הנורא הזה".

היפנים ניסו לשכנע את ניו זילנד לקיים בכל זאת את המשחק ולהקדיש את ההכנסות לתרומה, ולשם כך היו מוכנים להעביר את המשחק מטוקיו לאוסקה, מרחק 650 קילומטרים מאזור האסון. גם זה לא הועיל. "אנחנו יכולים להבין למה הם נלחצו אחרי שצפו בחדשות וראו את כל ההסתבכות הגרעינית. אני חושב שזה נורמלי מאוד", הודה יו"ר ההתאחדות היפנית ז'ונג'י אוגורה, "רצינו לשחק על מנת לסייע בשיקום ההריסות, אבל לא הייתה לנו ברירה. בכל מקרה, אני שמח שניו זילנד לקחו זמן על מנת לשקול את העניין ולא שללו אותו מיד".

למרות הכל, היפנים לא ויתרו והחליטו לקיים משחק ראווה בין הנבחרת המקומית לנבחרת כוכבי הליגה. חשוב לציין, שברקע הגיעו הצעות ממדינות רבות שרצו לקיים משחקי צדקה עם נבחרת יפן, אך ההתאחדות המקומית החליטה שבשלב הנוכחי הכי נכון לקיים את המשחק על אדמת המדינה. זה יקרה מחר, שלישי, אחרי שבסוף השבוע נערכו כבר שני משחקי ידידות בין קבוצות מהליגה היפנית, משחקים שיצרו מפגן הזדהות מכובד לנפגעי האסון וחוסנו של העם היפני, רגע לפני שהנבחרת תשחק. "שלחתי כבר מכתבים ל-12 מועדונים אירופים במטרה שישחררו את שחקני הנבחרת ואני רוצה מאוד שהם יגיעו", הודיע המנהל הטכני של הליגה המקומית, ה-JFA, הירומי הארה, "זה בדיוק הזמן בו אנחנו רוצים שהנבחרת וכוכבי הליגה המקומית יביעו סולידריות ויתאחדו". הארה צדק ולאימון הבכורה של הנבחרת הגיעו 8,000 אוהדים נלהבים שרצו להרגיש את הכוכבים הנערצים עליהם, אבל אולי יותר מכל להרגיש שוב שגרה מהי.

נדמה שאין שחקן יפני שמככב מחוץ למדינה ולא רצה להגיע כדי לקחת חלק במשחק. "זה לא שאין לי דאגות, אבל יש דברים יותר חשובים ממני", הסביר יוטו נגאטומו, שחקן אינטר, "אני לא מגיע למשחק הצדקה הזה רק בשביל המשחק. אני מגיע כדי להראות כמה חשוב לא לוותר ולא להרים ידיים. אנחנו חייבים לעזור לאנשים לזכות מחדש בביטחון ובתקווה". נגאטומו, אגב, סיפר שבאיטליה כולם עזרו לו והתעניינו במצב ביפן, ואף הודיע כי קיבל חולצה חתומה מהמאמן לאונרדו וכל שחקני הקבוצה בה ישתמש במשחק הצדקה.

שחקן נוסף שהחליט להתגייס בכל הכוח הוא קפטן הנבחרת מאקוטו האסבה מוולפסבורג. "אני אתן את הנשמה שלי ואגרום לתושבי יפן להרגיש משהו, בתמורה לתמיכה שלהם בנו", אמר האסבה שטען כי ההצלחות האחרונות של נבחרת הסמוראים נובעות רק מתמיכת הקהל, "האסון ביפן היה בכותרות הראשיות בגרמניה כל יום, אבל הרגשתי ממש חסר אונים מפני שלא יכולתי לעשות שום דבר. רק רציתי לחזור הביתה הכי מהר שאני יכול ולעשות כל מה שאפשר בשביל יפן". שחקן נוסף שהרים את הכפפה היה קשר גרנובל הצרפתית דאיסקה מאטסוי, שאמר: "לא יכולתי לשבת בשקט כשראיתי תמונות מהאסון בטלויזיה ובאינטרנט כל יום. אני רוצה לשחק הכי טוב שאני יכול ולהגיע לקורבנות דרך הכדורגל".

זקארוני האיטלקי נשמע פטריוט לא פחות מכל יפני. "אחרי כמה חודשים שביליתי ביפן כמאמן, אני כבר מרגיש שיפן היא הבית שלי ואני מרגיש יפני. כשאני חושב על הקורבנות אני מרגיש פגוע כמו כל אחד אחר במדינה", אמר המאמן לאחר שהגיע לאוסקה, וניסה להביע אופטימיות: "יפן היא מדינה שאף פעם לא עוצרת, מדינה שתמיד מתקדמת קדימה. היפנים מפורסמים בכך שהם עוזרים אחד לשני. אני רוצה להשתמש במשחק הצדקה כצעד ראשון בשיתוף הפעולה לשיקום המדינה".

ספורטאי נוסף שהחליט לפתוח את הלב נוכח המצב הקשה הוא קיי נישיקורי. הטניסאי המוכשר בן ה-21 עזב את יפן כבר בגיל 14 ועבר לארצות הברית, אבל בימים האחרונים הוא מרגיש יותר יפני מתמיד. "כששמעתי, לא יכולתי להאמין שזה באמת קורה", סיפר נישיקורי לפני פתיחת טורניר מיאמי היוקרתי, אליו הביא את הוריו ואחותו מיפן, "צפיתי בחדשות בשידור ישיר. חשבתי שזו הולכת להיות רק רעידת אדמה אחת, אבל הן פשוט לא הפסיקו. אני לא מפסיק לדאוג למדינה שלי".

נישיקורי חשף בפני חובבי הספורט טפח אנושי, שלפעמים נדמה שרק אירועים כה טראומתיים מסוגלים להוציא מספורטאי כשאמר: "לפעמים אני מרגיש ואפילו שואל את עצמי: 'רגע, אפשר בכלל לשחק טניס כרגע?' אני רק חושב כל הזמן איך לעזור במה שאני יכול. אבל באותו הזמן אני אומר לעצמי שזו העבודה שלי ואולי דווקא דרכה אוכל לתרום הרבה לעם ביפן: שמחה ואושר". לפני פתיחת טורניר מיאמי, נטל נישיקורי חלק במשחק כדורגל שאירגנו חבריו בסבב, נובאק דג'וקוביץ' ואנדי מארי, כדי לאסוף תרומות ליפן, והצליחו כשגייסו 100 אלף דולרים. "אני רוצה להודות לנובאק דג'וקוביץ', שעזר מאוד ליפן", אמר נישיקורי אחרי שניצח בסיבוב הראשון את ז'רמי שארדי הצרפתי, "אני רוצה להודות לכל השחקנים שעזרו ליפן בכל צורה שהיא. אני גאה מאוד במדינה שלי".

באיירן מינכן, בורוסיה דורטמונד, אינטר, נבחרת איטליה ועוד רבים וטובים כבר הציעו לקיים משחקי צדקה כדי לעזור בגיוס כספים ליפן. כמובן שכל סכום שייאסף יהיה סמלי בלבד ורק טיפה אחת בתוך ים ענק של אובדן נפשי ומצב כלכלי קשה שתצטרך לעבור יפן על מנת לקום מההריסות. אבל שוב, ודווקא בשעה הקשה הזו של אחת המדינות המפותחות בעולם, אפשר להבין ולהעריך באמת את משמעות כוחו של הכדורגל ושל הספורט בכלל. וגם לקבל טעימה עדכנית על כוחו של העם היפני, שקם כבר פעם מההריסות אחרי מלחמת העולם השנייה. מי שהטיל ספק ביכולת היפנים לעשות זאת שוב, מוזמן להתאזר בסבלנות ולצפות במפגן האחדות שייערך בשלישי באוסקה.