היורשים של בניון: השחקנים שימלאו את החלל של הקפטן הפצוע

קישור: ביבראס נאתכו, בירם כיאל, אלמוג כהן, גילי ורמוט, טל בן חיים.

התקפה: אליניב ברדה.

"אני לא מאמן שמשנה שיטה. גם בנבחרת, הייתי משחק עם שלושה קשרים אחוריים בעלי אוריינטציה התקפית ושני קשרים חופשיים שמשחקים מתחת לחלוץ בודד. מדובר בשני קשרים, מספרי 10, במקרה שלנו טל בן חיים וגילי ורמוט מתחת לאליניב ברדה. שלושת הקשרים האחוריים צריכים להיות אלמוג כהן, בירם כיאל וביבראס נאתכו. באופן אישי, הייתי מהמר על אביחי ידין אם היה בסגל, אבל מתוך הסגל הנוכחי אלה השחקנים שצריכים לפתוח משום שהם שחקנים שמסוגלים לשנות משחק.

"לדעתי, היום אין להסתמך על חלוץ תשע קלאסי, הגבוה והכבד, אלא על שחקן שיודע לכבוש עם שני מהירים מתחתיו, אחד באמצע-ימין (ורמוט) ואחד באמצע-שמאל (בן חיים), כי אני לא אוהב שחקני קו. איך מסתדרים בהגנה? ככה: ברגע שהכדור אצל המגן הימני, בן חיים זז שמאלה וברדה לאמצע שמאל. אם המגן השמאלי עם הכדור, שניהם זזים אבל הפוך. זה מה שאני עושה בפתח תקוה, לא לוקח את שני המגנים בבת אחת. זה מקנה סוג של לחץ גדול על ההגנה. היתרון של שלושה קשרים אחוריים הוא שרוב הזמן הכדור אצלך. המשחק מאוד מאורגן בצורה כזו, ואם ההגנה תצא קדימה ותשחק קרוב לקשרים המשחק בטוח ייראה טוב יותר, לפחות ממה שראיתי עד עכשיו. כשיש לך מהירות בחלק הקדמי עם שחקנים פעלתניים שיעשו עליהם הרבה עבירות, זה סוג של יתרון.

"ורמוט הוא שחקן שאסור לו להיות תקוע באגף, אלא צריך לשחק חופשי במגרש, מעמד של שחקן חופשי על המגרש כמו שיוסי בניון יכול לתפקד אם לא היה פצוע. רוצה לומר, את השחקן הכי טוב שלך אתה צריך לקרב לשער ולא להרחיק אותו משם. בצורה הזאת ברדה אף פעם לא יהיה לבד, משום שבן חיים יתמוך בו. החיסרון בשיטה של חלוץ תשע ושחקני אגף הוא שאין מי שייתן גולים, אלא אם כן אתה נותן לי דוגמה של שחקן אירופאי גדול. אם היה לנבחרת חלוץ תשע ברמה הכי בכירה באירופה, אולי העניין משתנה, אבל בהיעדר כזה – השיטה הזאת מתאימה לנו. לגבי טל בן חיים, לא מדובר בהפתעה מבחינתי. לא צריך לפחד להרכיב אותו מפני שיעשו עליו הרבה עבירות בחלק הקדמי והוא מאוד פעלתן ומצוין באחד על אחד. אם איתי שכטר היה, הוא היה בהרכב".

קישור: ביברס נאתכו, בירם כיאל (אלמוג כהן), ליאור רפאלוב, מאור בוזגלו (גילי ורמוט).

התקפה: עומר דמארי, אליניב ברדה.

"פרננדז צריך לשחק במערך של שני חלוצים, 4:4:2 'גמיש', כשאחד החלוצים כמו ברדה יכול ללכת לצד ולעבות את הקישור במידת הצורך. במצב כזה, ברדה יכול לשחק בקו ויקנה לנבחרת יתרון במרכז השדה. כפי שאני מנתח את הסגל הקיים, כדאי לפתוח עם מערך שכולל שני חלוצים שיכול להשתנות בהמשך. מבין השלושה (ברדה, דמארי ושהר) פרננדז יבחר שניים. לטעמי הם צריכים להיות דמארי וברדה. דמארי הוא ה'תשע' הקלאסי. שהר יכול לשחק עם חלוץ נוסף, אבל בסגנון שלו הוא משחק יותר בצדדים. במערך כזה, הוא יפתח עם שני קשרים אחוריים. לטעמי אי אפשר לוותר על נאתכו וכיאל יפתח כנראה לצדו. מדוע? משום שצריך שחקן כמו נאתכו שמסוגל למסור כדורי עומק לחלוצים.

"בצדדים יפתחו שני קשרים. ליאור רפאלוב בצד שמאל, הוא אחד מהם, בצד ימין בוזגלו או גילי ורמוט. מדובר בשני שחקנים דומים, אם כי בוזגלו הוא שחקן עם סגנון שבנוי על משחק מסירות וורמוט על יכולת אישית. לטעמי אי אפשר לשחק עם שחקנים שדומים באופי שלהם בשני האגפים. גם רפאלוב שחקן שבנוי על יכולת אישית ולכן יש לי עדיפות קלה לבוזגלו, למרות שורמוט הוא שחקן שקשה לוותר עליו. ההעדפה הזאת נובעת רק כתוצאה מסגנון המשחק, משום שבמצב הזה הנבחרת צריכה מוסר בצד השני. כשאני מדבר על מערך גמיש, במצב שבו ברדה זז לצדדים אחד מהקשרים יכול לשחק מאחורי החלוץ.

"בגלל שאנחנו צריכים לנצח, הנבחרת זקוקה לכמה שיותר שחקני הכרעה בחלק הקדמי וזה פחות או יותר מתקרב להרכב הזה. צריך לשים לב, השיקול הוא לאו דווקא ה-11 הטובים ביותר, אלא בנוי על שיקול טקטי. כלומר, צריך להשאיר שחקני הכרעה טובים על הספסל, כאלה שיודעים לקום ממנו במחצית השניה ולעשות את ההבדל. לא כל שחקן בנוי לקום מהספסל ולעשות שינוי. צריך לזכור שכמעט כל שחקני הנבחרת משחקים בקביעות בהרכב הקבוצות שלהם, ולכן יש כאן השפעה לשיקול שיקבע את מי לספסל. ההימור שלי הוא שפרננדז ישחק במערך 4:3:3, עם אלמוג כהן כקשר אחורי יחיד, כיאל כשחקן אמצע-שמאל ונאתכו שחקן אמצע-ימין. שלושת האחרים יהיו רפאלוב, ברדה ודמארי, אם כי אני שלם עם המערך הקודם".

קישור: בירם כיאל, אלמוג כהן (ביברס נאתכו), ליאור רפאלוב, גילי ורמוט.

התקפה: עומר דמארי, אליניב ברדה (בן שהר).

"במשחק הזה צריך לשתף שחקנים שמסוגלים ליזום ולייצר שליטה במשחק. ורמוט, כיאל וזהבי (שוחרר מסגל הנבחרת, א"י) הם שחקנים כאלה, שיכולים לייצר שליטה להתקפות יזומות, הנעת כדור סבלנית. במשל מול לטביה, למשל, הם יתגוננו ואנחנו נתקיף. לכן, הנבחרת זקוקה לשחקנים שיש להם אחד על אחד, יכולת אישית וגם קבוצתית, כדי לשרוד במערך הגנתי של היריבות. יש חשיבות רבה למגנים, משום שצריך שניים שמסוגלים לתקוף וגם יודעים להכניס את הכדורים בצורה מדויקת לרחבה. כרגע בן דיין פצוע, אבל חשוב שהאופציה תהיה לשחק דרך הצדדים כדי שיהיו מגנים שיודעים להגביה ולהכניס כדור מדויק פנימה.

"לא ברור באיזו שיטה פרננדז יבחר, אבל נראה שהוא יעלה עם שניים מתוך שלושת הקשרים האחוריים שלו. כל שניים מתוך השלושה – כיאל, אלמוג כהן ונאתכו, ראויים. היתרון שלהם הוא שיש להם משחק הגנה ומצד שני הם יכולים לייצר איום מהקו שני, להניע כדור ולהפעיל את שני השחקנים הקדמיים יותר בקישור. המאמן צריך לבחון את השילוב בניהם, אם כי לדעתי כיאל חייב לשחק לפני שניהם. ברמה שבה הוא משחק, בקבוצה כמו סלטיק, אין ספק שמקומו ב-11. האיכויות שלו גבוהות מאוד. לגבי השניים האחרים, מי שיהיה בכושר טוב יותר באימונים ראוי לפתוח.

"אם זהבי לא משחק, אז רפאלוב וורמוט צריכים לפתוח בקישור. אלו הקשרים שצריכים לשחק בשיטה הזאת. הם יכולים להיכנס לאמצע, להחזיק כדור ולבשל. הם צריכים לשחק בדיוק כמו שהם משחקים בהפועל תל אביב ומכבי חיפה. בנוגע להתקפה, הייתי פותח בכל מקרה עם עומר דמארי. הוא חייב לפתוח בהרכב הנבחרת מכמה סיבות. במקרה שפרננדז ישחק 4:4:2, ברדה או שהר צריכים לשחק לצדו. דמארי יכול לשחק כחלוץ בודד וגם עם חלוץ נוסף לצדו. הוא לא בנוי לבוא מהצד. סהר וברדה הם לא חלוצי 'תשע' קלאסיים, אולי שהר מעט יותר קרוב לתפקיד הזה אבל הוא לא 'תשע' אימתני, אלא 'סקנד סטרייקר'. לגבי טל בן חיים, לא הייתי משלב אותו בהרכב חוץ ממקרה אחד, שבו הייתי מחליט לפתוח עם שלושה חלוצים".