האיש שזעזע את עולם הטניס: נובאק דג'וקוביץ', לטניסאי הטוב בעולם ב-2011

שנים חיכינו לרגע הזה, לאותו טניסאי שיבעט בעליונות המוחלטת של רוג'ר פדרר ורפאל נדאל גם כשהם לא בשיא הכושר, לאותו פורץ דרך שיחזיר את התחרות וישנה את ההיררכיה הברורה מדי. למה דווקא זה קרה לנובאק דג'וקוביץ'?

  • נובאק דג'וקוביץ'
דני בורשבסקי

אין כזה הבדל משמעותי בין המאזן של נובאק דג'וקוביץ' לזה של רוג'ר פדרר עד עכשיו העונה בסבב המקצועני. דג'וקוביץ' עומד על 0-18 מדהים, בעוד שפדרר השיג גם הוא 18 ניצחונות אבל הפסיד שלוש פעמים. הבעיה היא שכל ההפסדים שלו היו לדג'וקוביץ' עצמו, וזה מה שממחיש יותר מכל את החידוש המרענן אותו אנחנו חווים בימים אלו בטניס העולמי.

במשך שלוש שנים וחצי, מאז שהוא בן 20, נובאק דג'וקוביץ' ממוקם שלישי בעולם (עם גיחות קטנות של שלב למעלה או למטה) ומסמל את ההבדל בין רוג'ר פדרר ורפאל נדאל ל"טניסאים האנושיים". עד לפני שלושה חודשים הדעה הרווחת היתה שלא הוא ולא אף אחד אחר יוכלו לסכן את ההגמוניה של שני הטניסאים הטובים בעולם ואולי בכל הזמנים. אבל שלושה חודשים קסומים עשו את ההבדל, למרות שבטניס נוטים שלא להסיק מסקנות אחרי פרק זמן כל כך קצר, או יותר נכון שלושה טורנירים. במקרה של נולה, מדובר ככל הנראה במקבץ של נסיבות שגורם להרבה פרשני טניס בעולם להרגיש בנוח כבר עכשיו ולהצהיר - נובאק דג'וקוביץ' הוא הטניסאי הבא שישתלט על ראשות הדירוג העולמי.

עוד בוואלה! NEWS

הישראלים שאוכלים מדי יום במסעדת השף שנמצאת אצלם בבית

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה
כולם כבר מרגישים בנוח להגיד את זה - הבא שידורג 1 בעולם. נובאק דג'וקוביץ' (צילום: אימג'בנק - GETTYIMAGES)

מעלה את הטניס לגבהים חדשים

באופן סימבולי, חברת המחבטים "הד" שמאמצת את נובאק דג'וקוביץ' העלתה במקביל לפריצה האדירה שלו את אחת מפירסומות הטניס המגניבות ביותר בכל הזמנים, בכיכובו של הפרזנטור כמובן. בפרסומת דג'וקוביץ' משחק טניס בשחקים, מחובר לכנף של אווירון, אבל גם העובדה שהוא עשה את זה בעצמו ולא פעלולן לא הכי בולטת לעין במקרה הזה. מה שמרשים יותר זה רמת ה"כוכבות" שלו, ואת זה אפשר לראות בכישרון המשחק שלו (לא משחק הטניס) בפרסומת הנוכחית ובפרסומות קודמות של "הד". פעם אחת הוא עולה על מטוס, ופעם אחרת מפלרטט עם בחורה תוך כדי משחק טניס בדרכים יצירתיות. בזמן שנדאל מנסה למכור לנו ג'יפ ומתקשה להסתיר את רצונו לסיים את יום העבודה על סט הצילומים, בזמן שרוג'ר פדרר מראה לנו כמה יפה הגילוח שלו ועושה לנו חשק לגדל זיפים, נובאק דג'וקוביץ' נע בין דמות הומוריסטית מגוחכת לדמות של סמל מין, ועושה את זה מצויין. עכשיו, כשהוא הביא גם את כישורי הטניס שלו לאותה הרמה, הוא גם יזכה לתשומת הלב אליה הוא ראוי.

אפרופו תשומת לב, באופן טבעי היו אלה פדרר ונדאל שקיבלו את רובה, לפחות בחמש השנים האחרונות. במבט אל צמרת הטניס העולמי מכל מקום שהוא לא סרביה, נובאק דג'וקוביץ' תמיד נראה לנו כמו עוד נספח. בסרביה מדובר כבר בתופעה אחרת לגמרי. אי אפשר לקבוע בודאות מה מידת הפופולאריות של נולה לעומת צמרת אנשי השילטון או הבידור במדינה. אפשר לקבוע שהוא הספורטאי מספר 1 שם, מה שאי אפשר לומר על רוג'ר פדרר בשוויץ וגם לא על רפאל נדאל בספרד (ולא באשמתם חלילה, עניין של תרבות וסדרי עדיפויות). להיות הספורטאי מספר 1 בסרביה אומר הרבה במדינה כל כך פטריוטית ולאומנית. הנה כמה דוגמאות, פרט לעובדה שאין מה לדבר על מגורים שלו במדינה עצמה בגלל "עודף פופולאריות": מיטב המוזיקאים בסרביה כתבו עליו שירים, הוא מוזמן ומתבקש להשתתף בכל אירוע תרבותי גרנדיוזי שמתקיים במדינה, ובנוסף הוא גם השתתף בסדרת טלוויזיה עתירת רייטינג. ויש יחסי גומלין כמובן, פרט לעובדה שדג'וקוביץ' לעולם לא "יבריז" ממשחק דייויס חשוב ללא סיבה. הוא גם דאג להביא את הסבב המקצועני לבירת סרביה, בלגרד, שם החברה שבבעלות אביו מארגנת טורניר גדול מדי שנה, בהשתתפות הכוכב הגדול כמובן.

"היום כבר יש לי גישה שונה לרוג'ר פדרר"

מאז ומתמיד נובאק דג'וקוביץ' "לא שם" על אף אחד בסבב המקצועני ומחוצה לו. בזמן שפדרר ונדאל הביאו את הטניס לגבהים בלתי מוכרים, נולה עסק בחיקויים של נדאל ושראפובה, וגם ב"התבכיינויות" על מצבו הפיזי בזמן משחקים ארוכים, מה שהביא בדרך כלל לשבירות מומנטומים בקרב יריביו. לא ממש אהבו אותו מחוץ לסרביה, כי אדם שמצטייר כמי שעושה צחוק מכל העסק חייב להוכיח שהוא יודע להיות גם רציני. אז נכון שהוא השחקן היציב ביותר אי פעם במקום השלישי בעולם, נכון שהוא כבר זכה בגרנד סלאם אחד באוסטרליה ב-2008 ובלא מעט תארים מכובדים אחרים, אבל דווקא כששני הטניסאים שמעליו איבדו מעט מההילה שלהם בשנתיים האחרונות, לקח לדג'וקוביץ' המון זמן לעשות את הצעדים הנכונים ולהשתוות אליהם.

את רפאל נדאל למשל דג'וקוביץ' מעולם לא הצליח לנצח במעמד גמר של טורניר כלשהו עד אינדיאן וולס בתחילת השבוע. על היריבות שלו מול פדרר הוא סיפר בעצמו לפני כמה ימים: "אני פשוט יודע היום הרבה יותר טוב איך לשחק נגדו ואיך להתכונן למשחק כזה. פעם, לפני כל משחק נגד פדרר, הייתי אומר לעצמי 'בוא נקווה שיהיה לי משחק ענק'. היום אני כבר מגיע בגישה שונה, עם הרבה יותר ביטחון, כי עם הזמן מגיע גם הניסיון. אני לא חושב שיש שינוי במשחק של פדרר לעומת העונות הממש טובות שלו ב-2006 ו-2007".

פרשן הטניס של ESPN, פיטר בודו, הוסיף בעניין הזה וכתב: "גם במשחק ממש טוב שלו כיום, פדרר לא יכול להוציא חבטות שיכניעו את דג'וקוביץ'. ההגנה שלו היא בלתי חדירה ועל משטחים קשים הוא יכול לפחות להשתוות אם לא לשלוט מול פדרר בכל סוג של חבטה. נראה שלדג'וקוביץ' יש את מגוון הנשקים, את דרגת הביטחון ואת ההחלטיות כדי להפוך לטניסאי מספר 1 בעולם, מה שבטוח זה שהוא יתן את חייו כדי לנסות ולהפוך לכזה".

אוהב שאלות טופ 1

המאזן המדהים שהשיג השנה דג'וקוביץ' גרם לאנשים רבים לתהות מה בעצם קרה לו, ולמה דווקא עכשיו. למרבה הפלא התשובה לא יכולה להיות פשוטה יותר. מדובר בשילוב של שני דברים: 1. ביטחון שיא שלא הרבה ספורטאים זוכים להגיע אליו, מין הארה שאליה הגיע דג'וקוביץ' אחרי הזכייה ההיסטורית שלו עם נבחרת סרביה בגביע דייויס בדצמבר האחרון. 2. השלמת תהליך הבנייה שלו כטניסאי, אולי בגיל מאוחר יחסית.

צריך לזכור שאחת הבעיות של דג'וקוביץ' מאז 2007 היתה בחבטת ההגשה שלו. לפני שנתיים הוא מינה את טוד מרטין האמריקאי כמאמן נוסף כשאחת המטרות שלו הייתה לשפר את הסרב של הסרבי. אלא שהעבודה שהתבררה כלא נכונה ומתאימה גרמה רק לנזקים ופציעות. מרטין פוטר, ונולה הצליח בסופו של דבר לחזור לחבטת ההגשה המקורית שלו ואפילו לשפר אותה לרמה שמאיימת על כל שחקן. חוץ מזה ואפילו יותר חשוב, הביטחון שלו על המגרש גרם לשינוי הסטטוס שלו משחקן בייסליין התקפי לשחקן אול-אראונד אטרקטיבי. במילים אחרים, המשחק שלו הרבה יותר מגוון כיום ובשילוב עם מינימום טעויות ואסטרטגיה גאונית שלא תמיד מביאה למשחק יפה לעין, הוא הפך לשחקן הטוב בעולם בשנת 2011.

בגמר אינדיאן וולס נגד רפאל נדאל, דג'וקוביץ' הפסיד במערכה הראשונה. שבירת הרצף שלו נראתה קרובה, כמו גם הפסד נוסף מול השור ממאיורקה בקרב על תואר כלשהו. היכולת שלו החל מתחילת המערכה השניה הפתיעה גם את בכירי הפרשנים. פרט אליהם, אף אחד לא היה צריך להיות פרשן גדול כדי לראות איך דג'וקוביץ' מזהה באופן ברור את החולשות של נדאל באותו משחק ומנצל אותן לטובתו פעם אחר פעם, מבלי לאפשר ליריבו לחזור לעצמו. אמרנו שפעם הוא שבר מומנטומים כמו ילד קטן? אז היום משהו השתנה, והיום כשנולה מזהה שהטניסאי הטוב בעולם לא תופס יום טוב בחבטת הבק-הנד שלו, הוא לא מפסיק לתקוף לשם, ועושה את זה בסבלנות. אם זה לא מספיק, הוא זורה מלח על הפצעים ו"הורג" אותו עם הסרבים (שהשתפרו פלאים) במשחקוני ההגשה שלו ובמיוחד במאני טיים (אופי, כבר אמרנו?). אחרי לא פחות משלושת הניצחונות על פדרר השנה, הניצחון על נדאל גמר אינדיאן וולס הוכיח הרבה מאוד.

נראה שאותו ניצחון עשה הרבה גם לדג'וקוביץ' עצמו שבזמן האחרון ספק עוקץ את רוג'ר פדרר וספק מפרגן לנדאל עליו הוא אומר ש"הוא השחקן הגדול ביותר בכל הזמנים". ובכל זאת, זה לא מפריע לו להמשיך ולצחוק על יריבו הספרדי, אם זה החיקויים הבלתי פוסקים, הפארודיה שעשה עם חברו ויקטור טרויצקי על הקליפ של שאקירה ורפאל נדאל, או יותר ברצינות - ההתייחסות שלו לשאלות על המקום הראשון בעולם שלא פוסקות בשבועות האחרונים. רוב הספורטאים תמיד עונים על שאלות כאלה בסגנון כמו "אנחנו חושבים על כל צעד...", או "זה לא הזמן להתעסק...אני עוד רחוק". אז דג'וקוביץ' מודה שהוא עדיין רחוק בנקודות, אבל לא מסתיר את זה שהוא מרגיש כל כך קרוב. כשהוא נשאל על המקום הראשון בעולם התשובות שלו תמיד ענייניות, כאילו אומר לכתבים "אהבתי את השאלה, אתם ממש בכיוון".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully