שביתה אמריקאית: סיכום המחזור בליגת העל בכדורסל

בקיץ האחרון, כשישבו ראשי מכבי תל אביב להכריע על השינויים בסגל, הם היו צריכים להכריע מי מבין השניים, צ'אק אידסון או אלן אנדרסון, יישאר בקבוצה. מצד אחד עמד שחקן שלא כופה את עצמו על הקבוצה, לא כוכב ויותר קבוצתי אבל כזה שלא התבלט ברגעי האמת, ומנגד, כוכב אגרסיבי עם בעיות חברתיות, אבל אחד שייקח את הקבוצה על עצמו במאני טיים. יש שיגידו שלאור היכולת הטובה של אלן אנדרסון בתקופה האחרונה במדי ברצלונה, דייויד בלאט טעה כשבחר דווקא את אידסון, שחסה בצילו של אנדרסון בכל העונה שעברה. אלא שאידסון לא מתעסק יותר מדי בשאלות האלה.

היתרון של אידסון, שבא לידי ביטוי בניצחון על הפועל ירושלים, בו קלע 20 נקודות ללא החטאה מהשדה, הוא בדיוק הנושא שמבקרים אותו עליו. בקבוצה שיש בה כל כך הרבה שחקנים שיכולים לעשות נקודות כמו דורון פרקינס, ג'רמי פארגו, ליאור אליהו, סופוקליס שחורציאניטיס ואפילו דייויד בלו, שחקן קבוצתי כמו אידסון הוא נכס. אז נכון שבמשחק בברצלונה הוא היה נורא, אבל אסור לשכוח שהוא לא השחקן שמכבי מצפה ממנו לקחת את הזריקות במאני טיים.

נראה כי במכבי תל אביב הבינו את המסר העיקרי – אידסון לא יכול להיות אלן אנדרסון, גם אם ילמדו אותו להיות כזה. האופי שלו הוא פשוט שונה והוא לא מנסה לעשות דברים שהוא לא יודע. דווקא בגלל זה הוא יושב על העמדה הכי חשובה בקבוצה, העמדה שהופכת שחקנים לאקס פקטור. אידסון הוא בדיוק השחקן שמכבי תל אביב לא מצפה ממנו להיות דומיננטי, אך זה שיכול לנצח את הסדרה בעוד שבועיים מול קאחה לבוראל. אם הוא יגיע לוויטוריה בכושר שבו הגיע למשחק מול ירושלים, אפשר להמשיך את רכישת החבילות לברצלונה.

ההבדל הגדול בין הפועל ירושלים בניצחונות שלה העונה להפועל ירושלים בהפסדים הוא האחוז שמפיקה הקבוצה מאחורי קשת השלוש. הצרה הגדולה של ירושלים היא שבמשחקים רבים, הטקטיקה של הפצצת שלשות ללא הפסקה היא תוצאה מולדת של חוסר יכולת לדחוף את הכדור פנימה לשחקנים שמסוגלים לשחק עם הגב לסל (סם קלנסי וליאור חכמון) ומשם לנסות לבנות משחק שונה. הצרה הגדולה במשחק ביד אליהו הייתה שהשלשה הראשונה שניסתה הקבוצה, של דיון דאוול, נכנסה. עד למחצית הקבוצה זרקה עוד 10 פעמים, וקלעה רק פעם אחת.

הפועל ירושלים היא כיום קבוצה לא מספיק טובה כדי לאיים על מכבי תל אביב. היא עדיין המועמדת העיקרית להתמודד איתה בגמר הפיינל פור, גם בגלל המסורת והשם שיצרה לעצמה, לא בהכרח בצדק, כקבוצה המאיימת ביותר על הצהובים. אבל הקבוצה שבנה עודד קטש לא יכולה להתמודד עם מכבי תל אביב. כקבוצה פחות טובה, ירושלים צריכה לנסות ולהאט את קצב המשחק מול מכבי ולא להשתולל ביחד עם הצהובים. קבלת ההחלטות של הקבוצה, על המגרש ובצוות המקצועי, הייתה רעה, ונראה כי הם האמינו שהניצחונות האחרונים בליגה הם תוצר של התקדמות ולא של מקריות.

במסגרת ההכנות לגמר הגביע ערכנו בוואלה! ספורט פרויקט על הניצחונות הגדולים בהיסטוריה של מכבי תל אביב וניסינו לשוחח עם אנשי הפועל ירושלים של עונת 1999/2000, אז הובסה הקבוצה 99:58 על ידי הצהובים. איש מהשחקנים שהשתתפו באותו משחק לא זכר אותו, כולם העדיפו להדחיק את המאורעות. בירושלים צריכים לקוות שבעוד עשור, לאותם שחקנים יהיו זיכרונות נעימים יותר מעונת 2010/11, ולא אותו זיכרון עצוב מעוד תבוסה של 41 הפרש.

המשחק בשבת של מכבי אשדוד וגלבוע/גליל היה ככל הנראה אחד היותר טובים העונה, לפחות מבחינה התקפית. על הפרקט ראינו שתי קבוצות שלא נשברו, הציגו אחוזים מצוינים מחוץ לקשת ומתחת לסל, ועם מגוון ביצועים וירטואוזיים נתנו לאשדוד ניצחון רק לאחר הארכה. הניצחון הזה קטע רצף מייגע של שבעה הפסדים לקבוצה מעיר הנמל, שעדיין מאיים להותיר סימן שלילי על עונת הבכורה הנאה שלה בליגת העל. אלא שבמקום הזה, כשכל הדברים לא הולכים, לאשדוד יש את האיש הנכון, ולא מדובר במאיר טפירו.

לעופר ברקוביץ' יצא שם של מחלץ מהתחתית, לאחר שעשה זאת לגבעת שמואל בסיבוב שלישי הרואי ולמכבי ראשון לציון בשני מקרים. אחרי פתיחת העונה המצוינת עם אשדוד, ניתן היה לחשוב שיוכל לשחזר את עונת השיא שלו מעירוני רמת גן, אז הגיע לחצי גמר הפלייאוף, אך הקריסה והפציעות הרסו את הכל. למשחק מול גלבוע/גליל הגיע ברקוביץ' כדי לעבוד. הוא הפשיל שרוולים מהפתיחה והשתולל על הקווים מהדקה הראשונה. כשהעניינים קצת יצאו משליטה, אף אחד בספסל לא הלך להרגיע אותו, ככל הנראה מתוך אמונה שיש לו את הניסיון במעמד הזה.

ההימור הגדול שברקוביץ' ביצע במהלך המשחק היה עם יאן מרטין. רק בשבוע שעבר הוא ספסל אותו, גם בשל פציעה, ומרטין, שכבר ניצח לאשדוד משחק אחד או שניים העונה, נראה עצוב על הספסל וביציאה מהאולם בראשון לציון. השבוע הוא כבר נתן לו את המושכות ומרטין פשוט סחב את אשדוד על הגב לכל אורך המחצית השנייה, כשבשנייה האחרונה הוא משתלט על זריקה איומה של ג'וש דאנקן כדי לשלוח את המשחק להארכה. נראה כי בכל קבוצה שאליה הוא מגיע, מוצא ברקוביץ' את המושיע לרגעי ההכרעה, והפעם, כשריח הזיעה והלחץ עלה לאוויר, הוא ידע לשלוף אותו שוב מהספסל.

האימונים של ברק נתניה בתקופה האחרונה נראו כמו אימוני קבוצת נוער. השחקנים המובילים היו מעט חסרי חשק, ואילו שחקני הספסל, אלה שרק פעמים מעטות זוכים לאור הזרקורים, נלחמו על כל כדור. בשבת, יום לפני המשחק מול ראשון לציון, ראה אריק אלפסי ששחקני החמישייה השנייה שלו מנצחים בכל הזדמנות את החמישייה הראשונה, והחליט לבחון את כוחם. הוא שיחק בין שתי החמישיות רבע של 10 דקות, כשהמנצחת היא זאת שמתחילה את המשחק מול ראשון לציון.

כך מצאו את עצמם על המגרש בפתיחת המשחק בישורון אלירן גואטה, 2.5 נקודות למשחק עד ראשון לציון, אריק מקולום, 2.6 נקודות למשחק, ערן אסנטי, 3.9 נקודות למשחק, כריס ווטסון, 6.3 נקודות בממוצע למשחק, ועמית שמחון בהופעת בכורה. החמישייה קלעה 26 נקודות ב-7 הדקות הראשונות ובסך הכל תרמו חמשת השחקנים 38 נקודות, יותר מפי 2 ממה שהם נותנים עד עכשיו העונה. בדרך הם גם עצרו את ראשון לציון עם הגנה טובה לאורך רוב המשחק, והוציאו את הקבוצה עם ניצחון ועם תקווה למצוא את עצמם במקום טוב יותר בפלייאוף העליון.

באמצע הסיבוב השני נטען כאן כי אלפסי יצטרך לדעת להוציא יותר מהשחקנים שלו, לאור העובדה שיש לו רק חילוף אחד של זר עד לסיום העונה. אלפסי ניסה לסחוט את המיץ מהחמישייה הראשונה, אך הלימון התייבש מעט, ונראה כי בנתניה התחילו לאבד תקווה. לפתע החליטו בקבוצה להוסיף חיים חדשים עם שמחון וג'ו סמית', שישחק מהמחזור הבא, ודווקא אז הלך המאמן על מהלך נועז וניצח משחק חשוב. דווקא כשהוא מקבל גלגל הצלה, הצליח אלפסי לעשות את השינוי בברק נתניה, שינוי שעוד עשוי להציל לו את העונה.

אלעד חסין, עמי נאווי ומיקי גורקה חיברו לפני העונה הזאת שבעה משחקים בלבד כמאמנים ראשיים בליגת העל, כשנאווי אימן שישה מהם וגורקה, המאמן הנוכחי של מכבי חיפה, הדריך אחד, על הקווים של עירוני נהריה. למרות חוסר הניסיון, במיוחד כשמדובר בהדרכת קבוצה שנמצאת בחלק העליון של תקציבי ליגת העל, החליט הבעלים ג'ף רוזן לתת לכל אחד מהם את המפתחות לאימון. בחסין הוא באמת האמין, נאווי וגורקה הם, ככל הנראה, האופציות היותר זולות, במיוחד כשמעל הליגה רובצת עננת 12 הקבוצות בעונה הבאה, ולמעשה ירידת חיפה נטולת סיכויים.

187 משחקים אימן אבי אשכנזי בליגת העל, מתוכם ב-102 הוא השיג ניצחונות. בשנתיים האחרונות אימן את מכבי חיפה, והגיע לגמר פיינל פור ולגמר הגביע. בימים אלה הציל את מ.כ הבקעה מפתיחת עונה קטסטרופלית, והוביל אותה להיות הסיכון היחיד על הפועל תל אביב, במידה שתהיה עולה אחת לליגת העל. הערב הוא יארח את האדומים בגני תקווה, ורק ביום חמישי הוא שיחק מול קרית טבעון, קבוצת הבת של מכבי חיפה, כשעל הקווים בצד השני עומד עוזר המאמן הנוכחי של הירוקים, עופר רחימי. רוזן טען לאחר שהחליט לא להאריך את חוזהו של אשכנזי, כי גם אם היה מגיע לפיינל פור בעונתו השנייה, לא היה ממשיך, למרות שבחיפה ניסו השבוע לטעון ליחסים טובים בין השניים.

אבנר קופל שומע בימים אלה את הביקורת הנוקבת של קבוצות הליגה על נושא היורדות, ומספר הערכות מדברות על כך שהוא עשוי להקפיא את נושא 12 הקבוצות לעונת 2012/3. במקרה כזה מכבי חיפה, שבהפסד המחפיר להפועל חולון ככל הנראה הבטיחה את מקומה בפלייאוף התחתון, עלולה למצוא עצמה בליגה השנייה, ומ.כ הבקעה של אותו אשכנזי, שלא התאים לרוזן, עשויה לתפוס את מקומה. ככל הנראה יהיה זה הצדק שידבר בשמו של אשכנזי, שמחליפיו, ששניים מהם היו עוזריו, השיגו רק חמישה ניצחונות ביחד בליגת העל. כמעט 100 פחות ממנו.