השפנים של פרגוסון כבר לא עושים קסמים

על אף כל הניצחונות של האנובר העונה, אף אחד לא באמת האמין בה. עיתונאים גרמנים איתם יצא לי לשוחח בחודשים האחרונים טענו שמדובר בהצלחה מקרית שתיקטע במהרה. ובאמת, היו להאנובר רצפים של כישלונות. באוקטובר היא הפסידה ארבעה מחמישה משחקיה, כולל שתי תבוסות רצופות בתוצאה 4:0. את הסיבוב השני היא פתחה עם הפסדים לשאלקה וללברקוזן, ורבים ציפו לקריסה מוחלטת. אלא שהאנובר חזרה כל פעם עם רצף ניצחונות ארוך אף יותר, וכך שמרה על מקומה בצמרת הגבוהה. רק עכשיו, אחרי 1:3 גדול על באיירן מינכן, מתחילים להפנים בגרמניה שלקבוצתו של מירקו סלומקה יש סיכוי אמיתי להעפיל לליגת האלופות. גם מחשבה זו מהולה בחשש לא מבוטל, כי הרי איש לא נותן להאנובר סיכוי קלוש להותיר רושם חיובי במפעל היוקרתי של אירופה.

הזלזול ילווה את האנובר עוד זמן רב, אבל חייבים להעריך את העבודה המדהימה שביצע סלומקה. הוא מונה בינואר 2010 לקבוצה מפורקת מבחינה מוראלית אחרי התאבדותו של השוער רוברט אנקה, הפסיד את ששת המשחקים הראשונים שלו בתפקיד, והאנובר נראתה בדרך הבטוחה לירידה. רק ניצחונות בשני המחזורים האחרונים הצילו אותה בדרך פלא. הסגל לא עבר שינויים מרחיקי לכת בקיץ, וכולם ניבאו לו השתתפות בקרבות תחתית. במקום זאת, יש לסלומקה 15 ניצחונות ב-25 משחקים. סוד ההצלחה העיקרי הוא עבודת צוות, וזה טבעי במיוחד בקבוצה ללא אף כוכב מוכר. את באיירן היא פירקה, אגב, אפילו ללא הסקורר המצטיין הפצוע דידייה יא קונאן. לפני המשחק הגדול הזכיר המאמן לראשונה את המטרה החדשה: "אנחנו לא רוצים לפספס העפלה לצ'מפיונס ליג". כעת, אחרי השלישיה מול ההגנה המפורקת של לואיס ואן חאל, החלום קרוב מתמיד. אם וכאשר יתגשם, תהיו בטוחים שכל השחקנים והאוהדים יקדישו את ההישג ההיסטורי לאנקה.

המקרה הקודם בו נאלץ אלכס פרגוסון לשחק ללא נמניה וידיץ' וריו פרדיננד במרכז ההגנה הסתיים בהפסד 3:1 לאברטון ב-20 בפברואר 2010, שעלה למנצ'סטר יונייטד, בסופו של דבר, בתואר האליפות בעונה שעברה. אתמול נסעה יונייטד שוב לליברפול ללא וידיץ' המושעה ופרדיננד הפצוע, הפסידה באותה התוצאה, הפעם לקבוצה האדומה של העיר, ומי יודע, אולי גם התוצאה הזו תגרום לה לבכות במחזור האחרון. בהיעדרו של ג'וני אוואנס שלא כשיר אף הוא, ציוות פרגי את ווס בראון עם כריס סמולינג, כאשר רפאל חסר הניסיון הועדף כמגן ימני. זה התברר כמתכון לאסון, וסמולינג היווה את החוליה החלשה ביותר. בכל שלושה השערים של דירק קאוט, טייל סמולינג ברחבה בנון שלאנטיות מבלי לבצע את משימתו. הוא איבד לחלוטין את לואיס סוארז בתחילת הסלאלום של האורוגוואי וכלל לא ניסה לעצור אותו. מיקומו בשער השני היה אומלל לחלוטין במשך כל ההתקפה. בשער השלישי היה אמור סמולינג, שלא עמד בחומה, להגיב במהירות להשמטה של אדווין ואן דר סאר, אך גם הפעם לא השקיע, וההולנדי הגיע לכדור הרבה לפניו.

המחדלים מצטרפים לעבירה האומללה (והמפוקפקת) שביצע סמולינג ברחבה על יורי ז'ירקוב בשלהי המשחק בסטמפורד ברידג' ביום שלישי, ובכך גרם להפסד השדים האדומים. חמור מכך, התברר שאחרי המשחק ערך סמולינג חגיגה מטורפת בחדרו במלון, עם נערות ליווי שיכורות. הוא הרס את הסוויטה, והרעש הופסק רק בשעות הבוקר המוקדמות לאור התלונות של שכניו לקומה. יונייטד ניסתה להשתיק את הפרשה, אך קשה להאמין שפרגי מאושר.

יהיה קצת מוגזם להספיד את סמולינג – הרי אלכס פרגוסון השקיע בו 12 מיליון ליש"ט, והופעותיו הראשונות זכו לשבחים והשוואות לפרדיננד. ובכל זאת, כדאי לזכור שעד לפני שנתיים שיחק הבלם בן ה-21 בליגת החובבים. השדים האדומים קנו אותו על סמך משחקים ספורים במדי פולהאם, שם הוא הבקיע, אגב, שער עצמי שגרם להפסד בסטמפורד ברידג' במשחק הבכורה שלו. עם ניסיון כמעט אפסי, תקשורת אוהדת מדי ואגו מנופח לצד שכר של 40 אלף ליש"ט לשבוע, כלל לא מפתיע שסמולינג היה כה קטן בשני משחקי העונה של יונייטד. אם פרגוסון לא יידע להעמידו במקום, הבלם יהפוך לאחד הפלופים הגדולים שהסקוטי החתים באולד טראפורד. מעניין מה יקרה לו בשבת מול ארסנל ברבע גמר הגביע.

בתחילת המאה הקודמת חיו ברוסיה יותר משני מיליון גרמנים אתניים. במהלך מלחמת העולם השנייה הועברו רובם לאזורים נידחים בסיביר ובקזחסטן, אם כי חלקם נותרו באוקראינה ובאזור נהר וולגה. עם נפילת מסך הברזל והתפרקות ברית המועצות, העדיף שיעור לא מבוטל מהם לשוב למולדת ההיסטורית, וכעת אנו עדים לדור חדש של כדורגלנים שנולדו באימפריה הסובייטית, היגרו בהיותם ילדים קטנים והתחנכו באקדמיות גרמניות.

מדוע זה עולה לכותרות דווקא השבוע? נחזור להאנובר. קונסטנטין ראוש, הקשר השמאלי שהצטיין עם שער ובישול ונבחר לאיש המשחק מול באיירן, הוא יליד סיביר ומגיע מכפר על שפת האוקיאנוס הארקטי. הוא כבר שיחק ב-2007 במדי נבחרת גרמניה עד גיל 17 שסיימה במקום השלישי במונדיאל, אבל הצלחתו בהאנובר עוברת מתחת לרדאר. עם הכמויות העצומות של הכישרונות הצעירים בבונדסליגה, דרכו לסגל הנבחרת הבוגרת לא תהיה קלה. ייתכן שזו הסיבה לפיה הצהיר ראוש בתקשורת הרוסית שישמח לזימון מדיק אדבוקאט. להיותה של רוסיה המארחת של גביע העולם ב-2018 תהיה השפעה לא מבוטלת על ההחלטה.

ראוש לא לבד. אלכסנדר מרקל בן ה-19, התגלית במדי מילאן, הוא יליד קזחסטאן שעדיין לא החליט איזו נבחרת לייצג, ושוקל להחזיר לעצמו אזרחות רוסית. לאנדראס בק, קפטן הופנהיים, כבר אין כאב ראש בנושא. המגן הימני הנהדר שנולד בסיביר שייך לסגל של יואכים לב והיה קרוב לנסוע למונדיאל. בנירנברג של אלמוג כהן חצי מההגנה מורכבת מילידי ברית המועצמות – יורי יודט נולד בקזחסטן, והקפטן אנדראס וולף, תאמינו או לא, בטאג'יקיסטן. בשורות מנשנגלדבאך תופס לאחרונה מקום בהרכב הקשר האחורי רומן נוישטדטר, יליד אוקראינה. אולי לקראת המונדיאל הביתי יתעניינו הרוסים גם בו.

המשבר בצוללת הצהובה מתחיל להיראות משמעותי. הקבוצה שהציגה כדורגל התקפי מרתק בחודשים הראשונים של העונה מתקשה מאוד להבקיע, כבשה ארבעה שערים בלבד בששת המשחקים האחרונים, וליקטה בהם רק ניצחון אחד. באופן די ביזארי, זה עדיין מספיק לה כדי לשמור בבטחה על המקום הרביעי. הליגה הספרדית מחולקת העונה לשלושה גושים – ברצלונה וריאל, ולנסיה ו-ויאריאל, וכל היתר. בילבאו אמנם ניצחה את סביליה 0:2 במשחק נפלא, אך היא עדיין מרוחקת תשע נקודות שלמות מויאריאל בקרב על המקום במוקדמות ליגת האלופות.

הצרה של המאמן חואן קרלוס גארידו נעוצה בעיקר בכך שהתוצאות הגרועות הושגו מול יריבות נחותות, כמו לבאנטה, לה קורוניה, מלאגה וסנטאנדר. אתלטיקו מדריד ניצחה אותה 1:3 בשבת, בעוד דייגו פורלאן שובר מולה בצורת של חודשיים. בתקופה הקרובה צפויים לצוללת הצהובה מפגשים מול בילבאו, ברצלונה, ולנסיה וסביליה, והיא זקוקה נואשות לחזרתו של החלוץ הברזילאי נילמאר לכושרו מלפני הפציעה. אחרי ההפסד בויסנטה קלדרון, הציב גארידו, באופן תמוה, את המקום הרביעי כיעד לסיום העונה. בהתחשב בעובדה שהמקום השלישי מוביל ישירות לשלב הבתים, ושהפער מהיריבה האזורית ולנסיה עומד על ארבע נקודות, טבעי היה להצהיר על כוונות רציניות הרבה יותר. ההסתפקות במועט מצביעה על כך שהמאמן לא ממש מאמין בקבוצתו בעתיד הקרוב. בכל מקרה, למשחק המסקרן מול לברקוזן בליגה האירופית עשויה להיות השפעה על הקבוצה – הרי גם בהיותה במשבר היא הצליחה להדיח מהמפעל את נאפולי.

הרבה כדורגל איכותי לא רואים בליגה הצרפתית העונה, אבל הקרב על האליפות פתוח ומרתק. ליל, הקבוצה האטרקטיבית ביותר בליגה בפער גדול, עשתה צעד חשוב לעבר האליפות עם ניצחון 1:2 במארסיי משער בתוספת הזמן. ראן צמודה אליה בפסגה אחרי חמישה ניצחונות רצופים, וכעת תורה לארח את האלופה. הפסד נוסף עלול לסמל את יציאתו של דידייה דשאן מהמאבק על המקום הראשון, ומובטח משחק עם הרבה לחץ. לרוע המזל, שערים רבים לא צפויים כאן. השבת הקטסטרופלית עם ארבעה שערים בשבעה משחקים היא עדות נוספת לירידתה של הליגה מנכסיה. המפגש הראשון בין מארסיי לראן, אגב, הסתיים בתיקו מאופס.