פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הקבוצה הכי מתפתחת בארגנטינה: ולז סארספילד כובשת את הליגה

        ולז היא לא רק דוגמה למהי משפחה בספורט, אלא שיעור מאלף לשילוב בין עבר להווה, בין מסורת למדע. בוקה, יריבתה הערב, יכולה ללמוד

        לקראת טורניר הקלאוסורה שנפתח לא מכבר בארגנטינה, נכתב במדינה מאמר בו ניסו לחזות את העתיד בצורה הומוריסטית ומשעשעת. על ריבר פלייט כתבו ש"יום אחד היא סופסוף תזכה לשוב לטופ של הכדורגל הארגנטינאי", על בוקה ש"יבוא יום ואוהדיה כבר לא יסגדו לחואן רומן ריקלמה בצורה עיוורת", בעוד שעל ולז סארספילד נרשם: "ביום מן הימים היא לא תהיה בלתי ניתנת להכנעה. התקופה הטובה שלה תחת ריקרדו גארקה תיגמר, ושחקניה יראו בסופו של דבר שגם הם בני אדם וגם להם יש תקופות רעות".

        שחקני ולז סארספילד חוגגים (AP , Eduardo Di Baia)
        הם רק בני אדם? שחקני ולז סארספילד (ספק: AP)

        "הגדולה של ולז - המשכיות"

        בין אם ולז אכן חווה תקופות פחות טובות וגם אם היא איננה תמיד בצמרת הגבוהה, המועדון משכונת ליניירס, בניגוד לאחרים בארגנטינה, מצליח בשנים האחרונות לשמור היטב על עקביות – אולי המצרך הכי חשוב ועם זאת הכי נדיר בכדורגל, בוודאי הארגנטינאי. מאז הגיע אליה המאמן ריקרדו גארקה ב-2009 הוא שומר על יציבות - בסגל, בסגנון המשחק וברוח המועדון. הקו שגארקה הנהיג בקבוצה של השנים האחרונות הוא נטול פשרות, יעיל ועם הרבה הקרבה. ולז לא מבריקה ונוצצת, אבל זו הדרך שלה להצלחה ועליה היא שומרת באדיקות.

        "ולז נשארה עם אותו מאמן ושיפרה את עצמה. הגדולה שלה זה שהיא שומרת על המשכיות", כתב טרם פתיחת העונה הפרשן מיגל אנחל ברטולוטו. "אסטודיאנטס עדיין מצוינת אולם נפגעה מהעזיבה הפתאומית של אלחנדרו סבאלה, דבר שיצר זעזוע במועדון שלא בטוח שיהיה ניתן להתגבר עליו".

        אלחנדרו סבאלה מאמן אסטודיאנטס (AP , Alberto Murray)
        העזיבה הפתאומית שלו פגעה באסטודיאנטס. אלחנדרו סבאלה (ספק: AP)

        גארקה: "ולז גדולה וחשובה מכל פרט ופרט"

        כשמדברים על המשכיות בוולז מדברים בעיקר על שני דברים: ברמת בקבוצה הבוגרת, שם יצר גארקה תלכיד שרץ מספר שנים ביחד, וכן לאקדמיית הנוער של המועדון. בעניין הקבוצה, בוולז נוקטים בעיקרון לפיו הם מנסים לשמר מעונה לעונה את הסגל הקיים עם מקצה שיפורים בעמדות הבעייתיות.

        "ולז מחזיקה סגל יציב וטוב", נכתב עליה, "זאת בניגוד לריבר פלייט ובוקה ג'וניורס שממשיכות לעשות ניסיונות רכש לא מוצלחים. שם המשחק הוא איזון, ואת זה עושה ולז בצורה טובה". גם ב"אני מאמין" שלו חשף גארקה מהם העקרונות שמנחים אותו: "הכי חשוב מבחינתי זה שנהיה קבוצה עמידה. העוצמה שלנו היא מעבר לכל פרט ופרט, אין אף אחד שיותר חשוב או גדול מהמועדון. אנחנו צריכים להמשיך באותה רמת אגרסיביות ואינטנסיביות". החלוץ חואן מנואל מרטינז הוסיף: "יש לקבוצה אופי חזק, עבדנו קשה מאוד כדי לזכות להכרה בנו".

        חלק בלתי מבוטל בהצלחה של הקבוצה שמור לגארקה. המאמן המכונה "הנמר" שיחק במועדון בין השנים 1989-1992, ואחרי שהשתפשף 13 שנים כמאמן, מונה להנהיג את מועדון הפאר. גארקה קוצר הרבה מחמאות על הדרך הסולידית והבטוחה בה הוא מוביל את הקבוצה, ויש כאלה שכבר מתחילים בהשוואות הבלתי נמנעות לגדול מכולם – קרלוס ביאנצ'י, שעשה במועדון קריירה גדולה הן כשחקן והן כמאמן. ביאנצ'י הוביל את ולז לשישה תארים, מתוך ה-12 שיש לה בסך הכל, ביניהם הזכייה בגביע הליברטדורס ובאליפות העולם לקבוצות ב-1994.

        "אין ספק שזה מחמיא שמזכירים אותי ואת ביאנצ'י בנשימה אחת", העיד גארקה, "אבל זה עוד רחוק מאוד. הוא היה המאמן הכי מצליח בתולדות המועדון, וכרגע אני כותב את הסיפור שלי. אני חייב לזכות בעוד תארים כדי להיכנס לרשימה של הגדולים, בתקווה רבה שזה יקרה כמה שיותר מוקדם".

        גם ביאנצ'י עצמו חלק מחמאות לוולז ולגארקה בטור אישי. "אי אפשר לשכוח את מה שוולז עושה בשנים האחרונות", כתב. "זו כנראה הקבוצה הכי מתפתחת בארגנטינה. התוצאות שלה נובעות בעיקר מיכולתה הנהדרת לשמור על עקביות והמשכיות ברמת המועדון, כשגארקה עושה עבודה טובה מאוד ומוביל סגל מלא שאפתנות. עם החוד המצוין שיש לקבוצה אני בטוח שהיא תיאבק חזק בגביע הליברטדורס".

        ריקרדו גארקה מאמן ולז סארספילד (AP , Eugenio Savio)
        ההשוואות לביאנצ'י בעיצומן. ריקרדו גארקה (ספק: AP)

        מספר 1 בנוער

        אם ברמת הנוער עסקינן, הרי שגם שם ולז מצליחה בגדול והיא קוצרת את פירות ההשקעה שלה בשנים האחרונות. די לקרוא ולשמוע את התשבוחות מקיר לקיר שמגיעות למועדון על העבודה וההשקעה הרבה בנוער שמשתלמת בסופו של יום. "ולז ממשיכה את דרכה לצמרת בארגנטינה בצורה נכונה", נכתב עליה בקלארין. "יש לה את אחת האקדמיות הטובות בארגנטינה. כל זה מתחבר עם ההמשכיות שמייצר המועדון בקבוצה הבוגרת".

        בכלל, נראה כי אנו עדים למגמה בכדורגל הארגנטינאי כשהיוצרות מתהפכות. אם עד לא מזמן, פסי הייצור הגדולים היו שייכים כמעט באופן בלעדי לבוקה וריבר, הרי שכעת קבוצות רבות אחרות, ביניהן ולז, קוראות עליהן תיגר ומגדילות את האחיזה שלהן בבני הנוער. בעוד ששתי הגדולות פחות פועלות בשטח וממשיכות להסתמך על הפופולריות הרבה שלהן, במקומות אחרים בארגנטינה עובדים ברצינות. ולז, למשל, הקימה בשנים האחרונות את אחד ממתקני האקדמיה המפוארים ביותר.

        שחקן העבר אריאל פאולורוסי שאחראי על מחלקת הנוער באסטודיאנטס, התייחס לעבודה של היריבה בתחום הנוער והיה מספיק כן כדי להודות: "ולז סארספילד עושה את העבודה הטובה והנכונה ביותר בטיפוח שחקנים צעירים, ובמקום השני אסטודיאנטס. שתיהן מובילות כיום ביחד את הכדורגל הארגנטינאי בתחום זה".

        חואן מנואל מרטינז שחקן ולס סארספילד לפני גבריאל מרקאדו שחקן אסטודיאנטס (AP , Eduardo Di Baia)
        ההשקעה בנוער משתלמת. חואן מנואל מרטינז, תוצר מחלקת הנוער של ולז, מול גבריאל מרקאדו (ספק: AP)

        מודל לחיקוי בארגנטינה

        בשנה שעברה חגגו בוולז 100 שנים להולדת של המועדון, שהוקם ב-1 בינואר 1910. אלפי אוהדי הקבוצה צהלו ברחובות. "100 השנים הללו הן דוגמה לעבודה קשה והקרבה. הפכנו ממועדון קטן למצליח בעולם", נכתב באתר המועדון. "ולז היא משפחה, אבל לא משפחה רגילה. הרעיון המרכזי שלה הוא לגדול כל העת, להתפתח ולהיות הכי טובה. אנחנו לא נשענים בערגה על הזיכרונות הטובים מהעבר, הם משמשים אותנו להסתכל על העתיד ולרצות עוד. אנחנו מודל לחיקוי בארגנטינה".

        וכשאומרים משפחה מתכוונים בין היתר לסיפור הבא. האחים אוסבלדו ומריאנו ראו הינם צמד אחים, עיתונאים אוהדי הקבוצה שכתבו וערכו את הספר אודות 100 השנים הראשונות של המועדון משכונת ליניירס. "העבודה על הספר הייתה מרגשת מאוד עבורנו כי זו הייתה מחווה לאבינו המנוח, שהיה אוהד גדול של ולז. הספר הזה הוא בין השאר המורשת שלנו לאבינו, הוא תמיד חלם ודמיין על ספר כזה אבל לצערנו לא הצליח להגיע לחגיגות 100 השנים של המועדון".

        אחרי ההצלחה היחסית בליגה בשנים האחרונות עם הזכייה בקלאוסורה 2009, בוולז מכוונים השנה בעיקר לגביע הליברטדורס. לאחר שהאריך את חוזהו בעוד שנה – עד דצמבר 2011 – התפנה גארקה לומר: "המטרה של ולז סארספילד זה תמיד להיות בטופ של הכדורגל הארגנטינאי ולשמור על סיכוי לזכות בתארים, בתקווה שהשנה זה יהיה בליברטדורס". יו"ר המועדון פרננדו ראפיני נשמע נחרץ הרבה יותר: "גביע הליברטדורס הוא האובססיה שלי".

        דיפולט (יח"צ , פסטיבל הקולנוע ירושלים)