אל סעדי קדאפי אהב כדורגל מגיל צעיר. בנו של שליט לוב מאז 1969, מועמר קדאפי, החזיק בקבוצת אל איתיחד טריפולי וגם ניהל אותה ושיחק בה. במהלך השנים הוא היה הקפטן של הנבחרת ונשיא ההתאחדות, הוא מינה את עצמו לפרשן בטלוויזיה המקומית, שלט בכדורגל המקומי ללא עוררין, וב-2002 הגישה משפחתו סיוע כלכלי למשפחת אניילי המחזיקה ביובנטוס, ורכשה דרך חברת ההשקעות הלובית לאפיקו, כשבעה וחצי אחוזים מהמועדון.
אל סעדי קיבל רשות להתאמן עם האימפרייה מטורינו, אבל הוא עדיין היה רעב למשהו אחר: להיות שחקן בסרייה A. לכן ב-2003 הוא עשה את הצעד המתבקש מבחינתו והתקשר לנשיא פרוג'ה, לוצ'יאנו גאוצ'י. לאל סעדי נחזור בהמשך, אך תחילה Luciano l'uragano כפי שקראו לגאוצ'י באיטליה, הוריקן לוצ'יאנו.
***
לוצ'יאנו גאוצ'י נולד ברומא ועשה את הונו הראשוני מחברת הסעות שבבעלותו ובהמשך מאורוות של סוסי מירוץ וסוסי הרבעה. ביחד עם הסוסים, הכדורגל היווה את אהבתו הגדולה ולקראת סוף שנות ה-80 הוא הצליח להשתחל להנהלה של רומא ובהמשך להפוך לסגן הנשיא. אבל גאוצ'י השאפתן רצה יותר מזה וב-1991 רכש את פרוג'ה, כשזו דשדשה בליגה השלישית ועמדה על סף תהום כלכלי. הקרקס יצא למסע הופעות.
תחת גאוצ'י טיפסה פרוג'ה במעלה הליגות וחזרה לסרייה A, אבל הנשיא האקסצנטרי ידע שהמועדון שלו עדיין קטן מדי מכדי ליצור כותרות בתחום הספורטיבי והדרך אצה לו לככב בשערי העיתונים. כך נפתחה לה שורה של פעולות גאוניות, הן מבחינה כלכלית-שיווקית והן מבחינה מקצועית ששמה אותו ואת פרוג'ה שלו על מפת הכדורגל.
בקיץ 1998 החליטו הנשיא ובנו, חבר ההנהלה אלסנדרו, לרכוש את הידטושי נקאטה היפני. הפרשנים לגלגו וטענו שאילולא התספורת הצבעונית שלו, אך אחד לא היה שם לב לקשר היפני במונדיאל בצרפת, אבל בסופו של דבר משפחת גאוצ'י צחקה אחרונה, כשהחולצה האלמונית של פרוג'ה הפכה לאחד מהמצרכים המבוקשים ביותר על האוהדים ביפן בדיוק בזמנים בהם התכוננו שם לאירוח המונדיאל והארץ נשטפה בשגעת הכדורגל יותר מאי פעם.
כ-5,000 תיירים יפנים הגיעו לאצטדיון על שם רנאטו קורי בפרוג'ה למשחק הפתיחה של עונת 1998/9 - הבכורה הרשמית של נקאטה - בו אירחה הקבוצה המקומית את יובנטוס (והפסידה 4:3). מכמה מאות כניסות לאתר הרשמי של המועדון בימים טובים, עלה המספר לכ-10,000 ביום. נקאטה התברר גם כבינגו מקצועי, הפך לשחקן הטוב ביותר של הגריפוני וכעבור שנה וחצי נמכר לרומא במחיר הגבוה פי שמונה מזה בו נרכש. הרומן הזה נגמר, אבל מוחו הקודח של הנשיא כבר עסק בתכניות חדשות.
***
בזמן בו הידטושי נקאטה כיכב במועדון ממחוז אומבריה, לוצ'יאנו גאוצ'י כבר עסק בתכניות הבאות שיעלו אותו לסדר היום הספורטיבי באיטליה בפרט ובעולם בכלל. ב-1999 הוא הפך את שחקנית העבר קרולינה מוראצ'ה למאמנת הכדורגל הראשונה אי פעם בכדורגל האיטלקי כשמינה אותה לתפקיד בקבוצה אחרת שבבעלותו, ויטרבסה מהליגה השלישית. מוראצ'ה לא הצליחה להתמודד עם הלחץ התקשורתי והתפטרה אחרי שני מחזורים, אבל גאוצ'י כבר הפך לחלק בלתי נפרד מהכותרות.
הנשיא הצבעוני הפך את האן יונג הוואן לדרום קוריאני הראשון בסרייה A רק כדי לזרוק אותו מהקבוצה בצורה פומבית אחרי שהוא הדיח את איטליה ממונדיאל 2002 ("אין לי כוונה לשלם יותר את המשכורת של מי שהרס את הכדורגל האיטלקי. ההתנהגות שלו לא רק שפגעה בגאווה האיטלקית שלי, היא מתקפה על המדינה שלפני שנתיים קיבלה אותו בפתיחות").
אחר כך הנחית בפרוג'ה את הסיני הראשון ואת האיראני הראשון בסרייה A ולקראת סיום 2003 החליט להחתים אשה. הגריפוני הגישו הצעה לבריגיט פרינץ הגרמנייה ואחרי שזו סירבה, הגיעו לסיכום עם חלוצת נבחרת הנשים של שבדיה, האנה ליונגברג (אין קשר לפרדי ליונברג) על הצטרפותה לקבוצה. ההתאחדות האיטלקית סירבה בטענה שישנו חוק שלא מאפשר לנשים להשתתף בליגה הרגילה וכדי להבהיר עד כמה הטיעון החוקי מגוחך לדעתו, גאוצ'י הזועם איים להחתים סוס ולהעלות אותו בהרכב בטענה שחוק המנוגד למהלך כזה דווקא איננו קיים.
אחרי שפיזר הצהרות שלא היו מביישות את גדולות הפמניסטיות, גאוצ'י נאלץ לוותר על צירופה של כדורגלנית. אבל באותה תקופה הוא עשה את שלו, כשהחתים לראשונה בהיסטוריה של הכדורגל האיטלקי, את בנו של עריץ של מדינה אפריקאית.
***
אל סעדי קדאפי פעל רבות לטובת הכדורגל בלוב. הוא שילם לברצלונה 300 אלף יורו כדי שהיא תגיע למדינה הצפון אפריקאית למשחק ידידות נגד אל איתיחד אותה הוא ניהל ובה שיחק, הוא מינה מאמנים זרים לנבחרת והוא הצליח לשכנע את אביו להחזיר אותה למשחקי מוקדמות המונדיאל ומוקדמות אליפות אפריקה, אחרי שהיא פרשה מרוב התחרויות בשנות ה-90.
במקביל, בנו של שליט הלובי לא הסתיר את רצונו להשתלב במנצ'סטר יונייטד או ליברפול, אבל היחסים המעורערים בין ארצו לבין בריטניה, זכר לאסון לוקרבי ורצח השוטרת איבון פלטשר מחוץ לשגירות לוב ב-1984, הביאו אותו לפנות לאיטליה. כשלא הסתפק באימונים עם יובנטוס, החיבור עם פרוג'ה נראה אך טבעי. כמו אל סעדי, גם לוצ'יאנו גאוצ'י היה אדם בעל שאיפות גדולות בתחום הכדורגל וכמו אביו, גם הוא היה דיקטטור צבעוני, שנוי במחלוקת ומטיל אימה (בעונת 1999/2000 איים לנעול את שחקניו במתקן האימונים עד סוף העונה אם הם לא ינצחו את ונציה. פרוג'ה ניצחה 1:2).
אחרי שהצטרף לקבוצה במהלך שזכה לאזכור כמעט בכל עיתון ספורט בעולם המערבי, קדאפי הבן הצהיר ש"אני רוצה שיתייחסו אלי כמו לכל שחקן אחר בסגל". אלא שאל סעדי, שבעבר פיטר מאמן שלא העלה אותו בהרכב אל איתיחד, לא התייחס לעצמו כאל "כל שחקן אחר בסגל". בשבועיים הראשונים שלו הוא עזב את מחנה האימונים שלוש פעמים כדי לבקר את משפחתו בטריפולי וכדי להשתתף במשחק ראווה שארגן זינדין זידאן בפריז, ובהמשך לא ראה דקות משחק.
כדי להדביק את הפער מחבריו לקבוצה, קדאפי בן ה-30 שכר את שירותיו של אצן העבר בן ג'ונסון כמאמן כושר פרטי, אבל לכולם היה ברור שהוא פשוט לא כדורגלן טוב ומוכשר מספיק בשביל לשחק בליגה הראשונה באיטליה. לצערו, בפעם היחידה בה הוא ישב על ספסל המחליפים, הוא נקרא לתת בדיקות שתן ועם או בלי קשר לאותו בן ג'ונסון, נתפס על שימוש בסטרואידים. אחרי שחזר משלושה חודשי השעיה, הוא הצליח לצבור 16 דקות כמחליף ובהמשך עבר לאודינזה וסמפדוריה, כאשר בשנתיים במדי שתיהן הוא רושם בסך הכל תשע דקות משחק נוספות. הרומן בינו לבין גאוצ'י נגמר וכך גם הרומן בין הנשיא לפרוג'ה.
***
לצד הקרקס שהם ניהלו, היו צריכים גאוצ'י ובנו אלסנדרו להפוך את פרוג'ה לחברה קבועה בסרייה A וגם בתחום הזה הם ביצעו מהלכים מבריקים עד שלב מסוים. את מרקו מטראצי, פאביו גרוסו ופאביו ליבראני, כולם שחקני נבחרת איטליה בעתיד ושניים מהם זוכי אליפות העולם ב-2006, הם גילו בקבוצות מהליגה השלישית. הזרים שהם הביאו בדרך כלל הוכיחו את עצמם והם אלו שהעניקו את ההזדמנות הראשונה בליגה הבכירה למאמן יליד העיר, סרסה קוסמי. אך סיפור ההצלחה עמד להסתיים ובסוף עונת 2003/4 ירדה הקבוצה ליגה.
הקבוצה מאומבריה סיימה את העונה הבאה במקום השלישי בליגת המשנה, אבל זו הייתה שירת הברבור שלה. ב-2005 הוציאו הרשויות באיטליה צו מעצר לגאוצ'י ולבניו אלסנדרו וריקרדו, אחרי שבתום חקירת שחיתות מאומצת וארוכה התברר שהם מעלו בכספים בגובה של כ-35 מיליון יורו. בעוד ילדיו מובלים לחדרי החקירות ונדרשים לספק תשובות בנוגע ליותר מ-20 מיליון דולר שקיבלה פרוג'ה מרומא עבור הידטושי נקאטה ושנעלמו, גאוצ'י אסף את הדרכון ונמלט לרפובליקה הדומיניקנית, שם חי כארבע שנים לפני שחזר ב-2009 לארץ המגף.
הנשיא היצירתי והפושע, שהפליא את עולם הכדורגל לא אחת בזכות מימוש החזון המקורי שלו, כנראה גנב עשרות מיליונים מקופת המועדון והשאיר מאחוריו קבוצה מרוסקת עם חובות עתק, שהורדה בצורה מיידית לליגה השלישית ובהמשך התפרקה. ב-2005 היא נוסדה מחדש רק כדי לחזור חלילה ב-2010, להתפרק ולהיות מוקמת שוב, כשכעת היא משחקת בליגה החמישית.
לפני כמה חודשים האיצו גאוצ'י ובנו אלסנדרו את המגעים לרכישת קורדובה מהליגה השנייה בספרד, אבל מהלך כזה עדיין לא יצא את הפועל. אם זה יקרה, אל סעדי קדאפי בן ה-37 ורווי הצרות, כבר לא יפצח בקריירה מאוחרת בספרד, אבל החתמות מעניינות בהחלט יהיו שם. אלא שגם אם הוריקן לוצ'יאנו יחזור ואיתו הצבע, על גורלה של פרוג'ה אסור לסלוח לו.
