וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ריאן גיגס מציין 20 שנות פעילות במנצ'סטר יונייטד

המשחק מול צ'לסי ציין 20 שנה לבכורה של גיגס בבוגרים ויש לו מה להגיד. על רוי קין, על פרגוסון ועל צ'לסי: "הדאבל עצבן אותי"

לפני 20 שנה בדיוק, בשני במרץ 1991, ערך ריאן גיגס את הופעת הבכורה במנצ'סטר יונייטד. הילד הוולשי בן ה-17 נכנס כמחליף במקומו של דניס ארווין בהפסד הביתי של השדים האדומים 2:0 לאברטון. הערב, במשחק החוץ מול צ'לסי (שלישי, 21:30, שידור חי בספורט1 וספורט 1 HD), הוולשי הבלתי נלאה ירשום את הופעת הליגה ה-606 שלו וישווה את מספר ההופעות של סר בובי צ'רלטון. 20 שנה של אגדה שמסרבת להיגמר.

מה הסוד של גיגס? ככל הנראה עצם היותו ווינר אמיתי שרעב תמיד: "בעונה שעברה הפסדנו לצ'לסי את האליפות בשנה אחת וזה לא עזב אתי. אתה יוצא לחופשה, שוכב על החוף ומנסה ליהנות עם הילדים ואז ברגע שקט אחד זה חוזר אליך ואתה עצבני. הדאבל של צ'לסי עצבן אותי ואני לא רוצה שזה יקרה שוב. אני לא רוצה להרגיש כמו שהרגשתי בקיץ האחרון".

אחרי 20 שנה במגרשים, גיגס עדיין נותר צנוע: "אני חש גאווה. בגיל 17 נכנסתי לקבוצה מצליחה ונשארתי בה 20 שנה. זה לא בלתי אפשרי, אבל קשה לראות את זה קורה עוד פעם". איך הוא עשה את זה: "קודם כל גנטיקה, אתה נולד עם זה. מעבר לזה, הכל עניין של לחיות את החיים בדרך הנכונה".

פסל באולד טראפורד?

ב-20 שנה, גיגס שיחק עם 131 שחקנים שונים בקבוצה. לפני מספר שבועות הוא טען שפול סקולס הוא השחקן הטוב איתו שיחק ("לא ראיתי שחקן שהופך את המשחק לכל כך קל"), אבל הפעם הוא בחר אחרת. "אני הולך על רוי קין. איתו הרגשנו בלתי מנוצחים. האם חמקתי מהתקפות הזעם שלו? לא, אבל הייתי שם לפניו אז חטפתי קצת פחות".

על אלכס פרגוסון אמר: "הוא אוהב את האתגר ואני לא רואה אותו עוזב בעתיד הקרוב. הוא יישאר פה אחרי, אולי לא עוד 10 שנים, אבל בהחלט ארבע או חמש. הוא הרבה יותר רגוע היום, פחות מפחיד".

ומה הרגע הגרוע ביותר בשנותיו: "בעונה המלאה הראשונה שלי הפסדנו את האליפות ללידס וחשתי תחושה איומה של ריקנות". למקום השני הוא בחר בהפסד לברצלונה בגמר ליגת האלופות 2009: "ידעתי שלא שיחקתי טוב ושלא שיחקנו טוב כקבוצה. זה היה המשחק האחרון של העונה, משחק שלא יחזור. לא הגענו למשחק וזה היה הדבר הכי גרוע. הגאווה של יונייטד היא לחזור למשחק ולהגיב גם אחרי שסופגים - זה לא קרה לנו באותו ערב".

"בהתחלה, הרצון היה להיכנס להרכב ולהישאר שם. יש שחקנים שמאבדים את הדרייב, אבל לא כאלה שאני מכיר. אתה מתבגר, אבל הרצון נשאר ואתה אפילו נהנה יותר. אל תשכחו ששיחקתי גם בנבחרת ווילס ויש הבדל גדול מלשחק עבור מנצ'סטר יונייטד. קל יותר לשחק כשיש איכות לידך, תאמינו לי. אם זה לא היה כך, אולי הייתי פורש לפני שלוש או ארבע שנים".

גיגס חתם לאחרונה על חוזה לעונה נוספת, שכנראה תהיה האחרונה שלו: "לא הייתי מודאג מהפרישה לפני שלוש או ארבע שנים, אבל עכשיו כן. אני תוהה מה אני הולך לעשות". הקשר נשאל האם, כיאה לאגדה, יוצב יום אחד פסל שלו בתאטרון החלומות וענה בצניעות אופיינית: "פסל שלי באולד טראפורד? לא נראה לי".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully