גם עמרי כספי בחמישיית השבוע?

פעם שנייה ברציפות שהמדור נותן כבוד לשחקן מקליבלנד העלובה, אבל כשמגיע אז מגיע – עם ניצחונות על הלייקרס והניקס, ועם יכולת גבוהה שזיכתה אותו בעניין רב לקראת הטרייד דד ליין שכבר מאחורינו, סשנס הוא מי שראוי כרגע לתואר המפוקפק "המלך החדש בקליבלנד" – ולא דניאל גיבסון, שכבר הספיק להסתכסך עם לברון בגין הצהרה שכזאת. בשבועיים האחרונים הקאבס נהנו מרצף של ארבעה משחקי בית, במהלכו הם השיגו מאזן 2:2 ואפילו ההפסדים ליוסטון ופילדלפיה היו צמודים. בסנסציה מול הלייקרס, סשנס, שעלה מהספסל, היה השחקן המצטיין עם 32 נקודות, 56.3% מהשדה, 13 מ-14 מהעונשין, 8 אסיסטים ו-3 חטיפות.

בשלושת המשחקים האחרונים הוא כבר עלה בחמישייה והעמיד ממוצעים של 20.6 נקודות, 51.2% מהשדה, 10 טיולים לקו, 8.6 אסיסטים, 5.6 ריבאונדים וחטיפה למשחק. הפליימייקר הפיזי נתפס מאז פריצתו במילווקי בתור כישרון שממלא ואקום בקבוצות חלשות, בינתיים שהותו בקליבלנד לא תוכל לסתור את הטענה הזו – אבל לפחות השילוב שלו עם בארון דייויס בקו האחורי ועם ג'יי ג'יי היקסון בצבע, מבטיח כדורסל אטרקטיבי יותר עבור אוהדי הקאבס האומללים.

כנראה שהפסד לסשנז וקליבלנד, שלישי ברציפות לאחר הפסדים באורלנדו ובשארלוט, היה נחוץ כדי להעיר את בריאנט והלייקרס. לאחר שלקח בפעם הרביעית את תואר ה-MVP של האולסטאר, קובי מצא זמן לנוח בניצחון על אטלנטה עם 26 וחצי דקות ו-11 זריקות בלבד. אחר כך הגיע משחק חוץ קשה במיוחד ברוז גארדן מול פורטלנד, שניצחה שישה ברציפות. הפעם בריאנט נדרש לתצוגת-על של 37 נקודות, 45.2% מהשדה, 3 מ-6 מחוץ לקשת, 6 מ-7 מהעונשין, 9 ריבאונדים, 6 אסיסטים ו-3 חטיפות. הלייקרס ניצחו בהארכה וחזרו הביתה לדרבי של לוס אנג'לס, שם קובי תפר 24 נקודות ב-62.5% מהשדה בדרך לניצחון קליל.

ביום ראשון זה היה קשה יותר: מול השמירה הנהדרת של תאבו ספולושה וג'יימס הארדן מאוקלהומה, בריאנט קלע 8 מ-22 מהשדה, 1 מ-6 מחוץ לקשת ואפס גיחות לעונשין. אבל הוא תרם 7 אסיסטים, שמר היטב על ראסל ווסטברוק בקלאץ' והבטיח ניצחון חוץ חשוב על יריבת פלייאוף פוטנציאלית. תוך כדי בריאנט הספיק לעקוף את אלווין הייז ולהתמקם במקום השביעי ברשימת הקלעים של כל הזמנים.

לא קל נגד הגנות של קונטנדריות – מוקדם יותר החודש יאנג קלע 5 מ-18 מהשדה במשחקים העוקבים נגד אורלנדו והספרס; אבל מאז הוא מפצה על כך והוא בכושר קליעה מדהים: בששת המשחקים האחרונים, הוא משיג ממוצעים של 19 נקודות ב-68.5% מרשימים מאוד מהשדה. יאנג לא תורם הרבה סטטס מעבר לכך, קצת ריבאונדים וחטיפות פה ושם, אבל הוא גם לא עושה מה שהוא לא טוב בו – לא זרק אף שלשה באותם משחקים, והעונה הוא יושב במצטבר על 4 מ-18 מחוץ לקשת. די בעייתי עבור טווינר שנופל בין שתי עמדות הפורוורד, אבל על המחסור בקליעה משלוש הוא מפצה ביכולת נהדרת לבצע חיתוכים לכיוון הטבעת ולסיים שם ביעילות גבוהה – תכונה שימושית לצד הטריו הולידיי-טרנר-איגודאלה, שמחזיקים בכדור לא מעט. עם לו וויליאמס, אוון טרנר ומאריס ספייטס שעולים לצדו מהספסל, יש לסיקסרס את היכולת לעייף לא מעט את היריבה שתפגוש אותה בפלייאוף, ככל הנראה מהמקום השני במזרח.

אם הזכרנו שחקנים שנתפסים כממלאי ואקום - משיגים מספרים מרשימים וחלולים בקבוצות תחתית - הרי שרנדולף נחשב במשך שנים כאבטיפוס בתחום. זה התחיל מהפיכתו לשחקן הפרנצ'ייז בפורטלנד, שלראשונה מזה 21 שנים הפסיקה להיות קבוצת פלייאוף. אחר כך רנדולף נזרק מהבלייזרס כדי לפנות מקום לאולדריג' ואודן, נזרק מהניקס כדי לפנות מקום בתקרת השכר לקיץ 2010 ונזרק מהקליפרס כדי לפנות מקום לבלייק גריפין. בשנתיים האחרונות הוא בממפיס וכעת מוביל אותם בחזרה לפלייאוף, אחרי ארבע שנים בלוטרי. סגנון המשחק שלו השתנה לטובה – התייעלות בהתקפה ומאמץ בהגנה. דווקא במשחקים האחרונים מאז הפציעה של רודי גיי, רנדולף לא קולע בצרורות, אלא מפגין יכולת קבוצתית ראויה עם תצוגות של 7 ו-5 אסיסטים בשבועיים האחרונים. אומנם ביום ראשון הוא נעצר על 7 מ-25 מהשדה, מול אחד הגבוהים היחידים בליגה שמסוגל להשתוות לו בכוח וזריזות – דואן בלייר מהספרס – אבל המשיך להיאבק עם 17 ריבאונדים, 9 מ-10 מהעונשין, 5 אסיסטים מול 0 איבודים ובסופו של דבר, הפסד צמוד במשחק חוץ קשה.

והנה מי שבינתיים יורש את זאק ראנדולף בתפקיד – עם קריירה שהתחילה בבוסטון הנבנית מחדש ואז במינסוטה של פוסט-גארנט, הגעתו של ג'פרסון ליוטה הייתה אמורה להוות עבורו הזדמנות ראשונה לשחק בקבוצה תחרותית - בדגש על קבוצה - כלומר לא ארבעה ניצבים שעומדים מסביב בזמן שג'פרסון מתמקם עם הכדור בפוסט. הוא הפגין יכולת טובה בריבאונד ובמיוחד כחוסם, אבל התקשה דווקא עם הלחם והחמאה שלו – תפוקה התקפית (46% מהשדה בחודשי ינואר-פברואר) – מאחר ולא פשוט לשחקן עם סגנון משחק סטטי כמו שלו, להתרגל להתקפה הדינמית של ג'רי סלואן. אז הנה סלואן כבר לא ביוטה וגם דרון וויליאמס הועזב. לאחר משחק ראשון מחריד תחת המאמן החדש טיירון קורבין, עם תצוגת 2 מ-14מהשדה מול פניקס, ג'פרסון מציג רצף של שישה משחקים עם ממוצעים של 27 נקודות, 57.8% מהשדה, 23 מ-28 מהעונשין, 11 ריבאונדים ו-2 חסימות למשחק. המאזן של יוטה באותם משחקים? 5:1 שלילי. מסתמן כי לפחות עד שהג'אז יעבירו את ג'פרסון, שוב הוא השחקן המוביל בקבוצה בינונית-מינוס.

ג'ו ג'ונסון, אטלנטה הוקס

אטלנטה סיימה אתמול בדנבר רצף של שבעה משחקי חוץ, שהסתיים במאזן 4:3 שלילי. על המאזן אפשר להתגבר, אבל הפלייאוף באופק ושוב מסתמן כי שחקן הפרנצ'ייז המיועד של המועדון, זה שבקיץ האחרון קיבל חוזה של מעל 123 מיליון דולר לשש שנים, לא תופס מנהיגות. אומנם ג'ונסון הציג יכולת קליעה מרשימה בניצחון החוץ בפורטלנד וגם בהפסד לדנבר לקח אחריות, אבל הנה מה שקדם בחמשת המשחקים שלפני: 12.6 נקודות עם 13.4 זריקות מהשדה בלבד, ובין אפס לשתי גיחות לעונשין בכל משחק. כל זה בא דווקא לאחר חודש ינואר מצוין עבור ג'ונסון, שבמהלכו הוא קלע 26 נקודות בממוצע, 50.6% מהשדה וכמות נאה של אסיסטים, שלשות וטיולים לקו. יכול להיות שחוזה העתק שלו בעצם מבוסס על סעיפי בונוסים שמנים, בעבור השתתפות באולסטאר?

ברנדון ג'נינגס, מילווקי באקס

מי שהיה אחד הסיפורים הגדולים של פתיחת העונה שעברה, הפך העונה לסיפור מוכר ובמקרה שלו, זה פשוט לא טוב מספיק. ג'נינגס לא מפגין השנה שום שיפור סטטיסטי ומבחינת יכולת קליעה ובחירת זריקות, זה אומר 37.5% מהשדה לצד 4.7 זריקות מחוץ לקשת, שנכנסות בדיוק של 33.3% (כאן הוא אפילו בירידה). השבוע ג'נינגס התלונן על כך שהעונה הוא לא הגו-טו-גאי בקבוצה. אולי יש משהו בדבריו ובכל זאת, היה ראוי שיבחר בטיימינג טוב יותר אחרי 1 מ-11 בהפסד לדנבר כולל 0 מ-6 מחוץ לקשת (כל זה תוך 27 דקות!), לאחר מכן 2 מ-8 משלוש מול מינסוטה, 4 מ-11 מהשדה בהפסד לניקס והשיא בהפסד לשיקגו – 4 נקודות, 33.3% מהשדה, 2 אסיסטים, 3 איבודים ואפס דקות ברבע הרביעי. זוכרים את הרכז בתחילת הטור? אולי הבאקס היו צריכים להשאיר את סשנז לפני שנתיים ולהמר על בחירה אחרת בדראפט.