המשחק ששיגע את העולם: נאפולי נגד מילאן

מילאן ונאפולי בקרב ישיר על תואר האליפות... זה קורה לראשונה מאז סוף שנות ה-80'. זלטן איברהימוביץ' ואדינסון קבאני ירגשו אותנו בעימות חזיתי, אך רמת הקבוצות כיום אפילו לא מתקרבת לאגדות שעינגו את הקהל לפני קצת יותר משני עשורים. אין זמן טוב יותר להיזכר בדרמה העצומה שהתחוללה אז באיטליה.

דייגו מראדונה הגיע לבירת המאפיה הדרומית מברצלונה ב-1984, ולקח לו שנתיים כדי שהכל יתחבר. בעונת 1986/87 ליקטה נאפולי את האליפות הראשונה, ובמקביל השתלט סילביו ברלוסקוני על הרוסונרי והנהיג מהפכה. אריגו סאקי האלמוני הוחתם כמאמן, וצמד הכוכבים ההולנדים, רוד חוליט ומארקו ואן-באסטן נחתו במילאן בקיץ 1987. חוליט זכה בסוף אותה שנה בכדור הזהב, והתקשורת האיטלקית עסקה רבות בשאלה מי טוב יותר – ההולנדי או הארגנטיני, בדיוק כפי שהאוהדים אוהבים להתווכח בימים אלה על ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו. היום מייצגים שני הסופר-סטארים את שתי האימפריות הספרדיות, אבל אז כולם נהרו לאיטליה. מילאן ונאפולי היו שתי הקבוצות הטובות בתבל, ואין אוהד בעולם שלא ציפה בכליון עיניים למפגש הראשון ביניהן ב-3 בינואר 88'. "אני לא רוצה להשוות את עצמי לדייגו", הצהיר חוליט. "אני מתעסק רק בנאפולי", אמר מראדונה. את העיתונאים זה לא סיפק. הם המשיכו לשאול את אותה השאלה ללא הרף.

האלופה היתה אז בשיא כושרה. נאפולי פתחה את העונה עם חמישה ניצחונות רצופים, והמשיכה לדרוס את הליגה. היא הגיעה לסן-סירו בלתי מנוצחת, והחלוץ הברזילאי קארקה הקפיץ את השער הראשון באמנות בדקה ה-10. יציעי מילאנו השתתקו, אך לא להרבה זמן. חוליט נכנס לפעולה, ופריצתו הניבה בישול לאנג'לו קולומבו. חמש דקות נוספות עברו, ופייטרו-פאולו וירדיס העלה את מילאן ל-1:2. לא רבים מחוץ לאיטליה זוכרים בימים אלה את וירדיס, מגדולי החלוצים שנולדו בסרדיניה, ששיערו המלבין הפך לסימן ההיכר שלו. נגד נאפולי חווה פייטרו-פאולו את הרגעים היפים בחייו. אחרי שנטלה את ההובלה, הוכיחה מילאן שהיא הופכת לקבוצה אדירה. היא שחטה את האלופה במופע כדורגל התקפי מהפנט, חוליט התכבד לכבוש את השלישי, ורוברטו דונאדוני, המנוע הבלתי נלאה, חתום על הרביעי בזכות טעות איומה של שוער נאפולי. זה נגמר 1:4, אך נאפולי הרגישה ברת מזל. הרוסונרי בעטו כדורים רבים לקורות ולמשקוף, החמיצו ממצבים קורצים, ומראדונה ידע שזה יכול היה להסתיים גם בעשיריה.

למרות הפיאסקו, המשיכה נאפולי להוביל את הטבלה ושמרה על המקום בפסגה עד המשחק הבא מול מילאן, במבצרה הביתי באיצטדיון סן-פאולו, ב-3 במאי, שלושה מחזורים בלבד לסיום העונה. היתרון הצטמק עד לנקודה, והמצב היה פשוט. ניצחון לנאפולי הבטיח לה מעשית את התואר, תיקו שמר על היתרון השברירי, בעוד ניצחון למילאן יחולל מהפך, לראשונה מתחילת העונה. התסריט השלישי התגשם באחד המשחקים האיכותיים בתולדות הליגה האיטלקית – סאקי השלים דאבל על היריבה עם 2:3 קלאסי. חוליט היה פנומנלי, אבל את השער הראשון הבקיע וירדיס. על סף ההפסקה השווה מראדונה בכדור חופשי לחיבורים, 70 אלף הצופים יצאו מדעתם, צלמי עיתונות פרצו למגרש בשאגות, ודייגו כמעט בכה מאושר, אך השמחה היתה מוקדמת. וירדיס החזיר את היתרון לרוסונרי בנגיחה אופיינית מהגבהה של חוליט, ואיש הצמות אחראי גם לשער השלישי עם בישול מבריק לואן-באסטן. קארקה צימק 12 דקות לסיום, וכל נאפולי חיכתה לשוויון. הוא לא הגיע. מילאן עקפה את מראדונה בטבלה, וסאקי חגג סקודטו בעונתו הראשונה.

לקראת עונת 88/89 השלים ברלוסקוני את שלישיית ההולנדים האגדית עם הבאתו של פרנק רייקארד, אך האליפות הלכה דווקא ליריבה העירונית אינטר, שהציגה את שילוש קדוש משלה – לותאר מתיאוס, אנדי ברמה ויורגן קלינסמן הגרמנים. חוליט ומראדונה הסתפקו במאבק על הסגנות, ונאפולי היתה זו שסיימה שניה, בהפרש נקודה ממילאן. הפעם היתה ידה על העליונה גם במפגשים הישירים. ועוד איך! ב-27 בנובמבר 88' הפסיד סאקי לראשונה בסן-פאולו, 4:1 במה שנחשב בדרום לנקמה המושלמת על התבוסה מלפני שנה. קו הנבדל הגבוה המפורסם של המאסטרו המקריח כשל ונרמס. תאמינו או לא, אבל מראדונה הבקיע בנגיחה מחוץ לרחבה, ומיד לאחר מכן סידר את השני לקארקה, שהשלים צמד מאוחר יותר. על השער הבודד של מילאן חתום, איך לא, וירדיס. כאשר נפגשו השתיים בסן-סירו בסיבוב השני, אינטר כבר פתחה פער גדול בצמרת, ולכן חשיבות המשחק פחתה. זו אולי הסיבה שהוא הסתיים בתיקו מאופס.

אם התרגשתם עד עכשיו, הרי ששום דבר לא מתקרב לאירועים המטורפים של עונת 89/90 אשר הזניקה את היריבות בין נאפולי למילאן לשיא חסר תקדים. הפתיחה של מראדונה היתה נהדרת, וקבוצתו הגיעה למשחק הביתי מול סאקי במחזור השישי כשהיא במקום הראשון. 75 אלף שנדחסו איכשהו ליציעים חיכו לשחזור המופע מהעונה שעברה, בין היתר לאור חסרונם של חוליט, שסבל מפציעה קשה בברכו במשך כל העונה, ושל ואן-באסטן. הם קיבלו אותו. נאפולי שוב הביסה את האורחים השנואים, הפעם 0:3. אנדראה קארנבלה, החלוץ הכריזמטי עם רעמת שיער סטייל קבאני, נתן מופע ענק עם צמד במחצית הראשונה מבישולים של דייגו. מראדונה עצמו קינח עם הקפצה כייפית שש דקות לסיום, ובתום המשחק החליף חולצות עם פרנקו בארזי. סביר להניח שהבלם שומר על השלל עד היום.

הניצחון ביסס את נאפולי בפסגה למשך רוב העונה, אך מילאן לא ויתרה. גם ללא חוליט היא הצליחה לייצר רצף ניצחונות, ולפני המשחק הגדול בסיבוב השני, ב-11 בפברואר 1990, עמד הפער בין השתיים על שתי נקודות בלבד. למי ששכח, בימים ההם הוענקו שתי נקודות לניצחון, והמטרה של הרוסונרי היתה להשתוות ליריבה במקום הראשון. הם עשו זאת בנקמה מושלמת משלהם – 0:3 חלק שלא השאיר ספקות אפילו אצל אוהדי נאפולי השרופים. דניאלה מסארו פתח את החגיגה בנגיחת זינוק בדקה ה-47. פאולו מאלדיני הצעיר הרשית את השני בנגיחה הטובה ביותר בקריירה שלו, וגם השער השלישי הובקע בראש, הפעם של ואן-באסטן. מראדונה, שהעלה משקל במהלך העונה, לא ממש הורגש, בעוד קארקה התייבש על הספסל.

זו היתה רק תחילתו של אחד הסיפורים השנויים ביותר במחלוקת בתולדות הכדורגל האיטלקי. אינטר, שעדיין חלמה על אליפות, עשתה שירות ענק ליריבה העירונית כשניצחה את נאפולי, והרוסונרי עלו לראשונה למקום הראשון. ארבעה מחזורים לסיום העונה, היה סאקי ביתרון נקודה על אלבריגו ביגון, בעונתו הראשונה על ספסל נאפולי. את אפריל 1990 לא ישכחו במילאן לעולם. בעיניהם, היה זה השוד הגדול ביותר אי פעם. במחזור ה-31 סיימה מילאן ב-0:0 בבולוניה, בעוד נאפולי התקשתה מאוד להבקיע במגרשה של אטאלנטה.

האולטראס של ברגאמו ידועים לשמצה באיטליה, ומשחקי הדרבי מול ברשיה, למשל, דורשים אבטחה משטרתית בקנה מידה עצום. זה לא מפתיע, אם כך, שמטבע שנזרק מהיציע פגע באלמאו, הקשר הברזילאי הבלונדיני של האורחת. מפתיע מעט יותר שאלמאו צנח לדשא כאילו נזרק אליו בקבוק וויסקי שיועד בזמנו בקאמפ-נואו לעברו של לואיס פיגו. הרופא של נאפולי פעל במהירות. הוא דרש מהברזילאי לביים פציעה קשה, ואירגן הסעה בהולה באמבולנס לבית החולים. נשיא הקבוצה דאז, קוראדו פרלאינו, ערך ביקור מתוקשר ליד מיטתו של אלמאו, ודיווח לעיתונאים בדמעות שהחולה המסכן לא מסוגל אפילו לזהות אותו. בראיון שקיים ב-2003, הודה פרלאינו שזו היתה הצגה. במציאות ניהל איתו אלמאו שיחה מבדחת, ואחרי שביים בכי מול המצלמות פרץ הנשיא בצחוק חסר מעצורים כאשר נותר לבדו. הרעיון של רופא נאפולי הצליח – ההתאחדות העניקה לדרומיים ניצחון טכני. יתרון הנקודה של מילאן בצמרת נמחק.

במקרה של שוויון נקודות במקום הראשון בסיום העונה היה משחק בודד במגרש נייטרלי, ובארץ המגף כבר התחילו לפנטז על הקרב הגדול. חוליט, שנעדר במשך כל העונה, החלים לקראת סופה, וזה הסתמן כאחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה. אלא שהוא לא התקיים. במחזור הלפני האחרון יצאה מילאן לביקור במגרשה של ורונה שנאבקה על חייה בליגה. השופט רוסאריו לו-בלו, יליד סיציליה, היה הגיבור הראשי בהצגה. זה התחיל טוב מבחינת מילאן, כאשר מארקו סימונה העלה אותה ליתרון. ההמשך היה ביזארי. מסארו הוכשל ברחבה, ללא תגובתו של לו-בלו. כעבור מספר דקות כיסחה הגנת ורונה גם את ואן-באסטן, אך המשרוקית שוב נדמה. סאקי איבד את העשתונות על הספסל והתפרץ לעבר הקוון. לו-בלו לא היסס לרגע, ושלח את המאמן המפורסם ליציע. לא עבר זמן רב, והמארחת השוותה ל-1:1. המתח הגיע לשיאו, ולו-בלו דאג להוסיף שמן למדורה כמיטב יכולתו.

הרחקתו של רייקארד בכרטיס צהוב שני גרמה לקריסה מוחלטת של הרוסונרי, ואפילו כניסתו של חוליט כמחליף לקאמבק המיוחל לא הועילה. ההולנדי החלוד החמיץ את ההזדמנות היחידה שקיבל. ואן-באסטן, שזעם על השופט על החלטה שגויה נוספת, הוריד את חולצתו וזרק אותה על הדשא. לו-בלו שלף לעברו מיד את הכרטיס האדום. התקפה מתפרצת של ורונה הניבה את שער היתרון, והתקוות של מילאן לסקודטו אפסו באותו הרגע. אלסנדרו קוסטאקורטה הורחק אף הוא על מחאות, והרוסונרי סיימו את המשחק בשמונה שחקנים וללא מאמן. במקביל, ניצחה נאפולי 2:4 בבולוניה והבטיחה מעשית את התואר. אלמאו, בריא כמו שור, הבקיע את השער הרביעי. אגב, באותו ראיון שערורייתי ב-2003 ציין הנשיא פרלאינו כי חיבתו של לו-בלו לקבוצות מהדרום היתה ידועה ברבים. הוא כלל לא הופתע מהאירועים החריגים בורונה. האליפות השנייה ב-1990 היתה מתוקה במיוחד עבורו.

כעת אתם מבינים טוב יותר את התחושות בצפון איטליה כעבור חודשיים, כאשר מראדונה ניצח עם ארגנטינה את סקואדרה אזורה בחצי-גמר המונדיאל הביתי שלה, באיצטדיון סן-פאולו. דרכו של דייגיטו באיטליה הסתיימה ב-1991 בעקבות פרשת הסמים, ומאז הידרדרה נאפולי לשפל חסר תקדים, כולל פשיטת רגל וירידה לליגה השלישית. העונה היא חוזרת לראשונה למאבק האליפות, ושוב זוהי מילאן שעומדת בינה לבין החלום. הערב ייכתב פרק חדש ביריבות המיתולוגית בין הצפון לדרום. הלוואי והוא יתקרב לחוויות המדהימות שהעניקו לעולם מעריצו לעתיד של מחמוד אחמדינג'אד ומאמנה לעתיד של טרק גרוזני.