פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        ועכשיו למשהו שונה לגמרי: סיכום חלון ההעברות ב-NBA

        מעבר להחתמתם של כרמלו בניקס ודרון וויליאמס בנטס, חלון ההעברות שנסגר השבוע יצר NBA אחרת לחלוטין ממה שהכרנו. עומר דיקמן על הטריידים המרכזיים

        הטרייד של בוסטון ואוקלהומה סיטי

        בוסטון מקבלת: ג'ף גרין, ננאד קרסטיץ', בחירת סיבוב ראשון בדראפט.

        אוקלהומה סיטי מקבלת: קנדריק פרקינס, נייט רובינסון.

        הטרייד הכי חשוב של הדדליין, אם נתעלם משני הבלוק באסטרים של מלו ודרון וויליאמס, הוא הפירוק המפתיע של חמישיית האליפות של הסלטיקס לטובת מה שנראה כמו השקעה בעתיד הלא כ"כ קרוב - דבר שלא ראינו מהסלטיקס מאז שריי ריי וגארנט הגיעו העירה. בצעד אמיץ החליט דני איינג' לשחרר את קנדריק פרקינס, הסנטר הקשוח ונטול הצוואר שלו, ולהטיל יהבו בעמדה 5 על צמד האונילים המתפוררים ועל קרסטיץ' הבינוני. הנכס העיקרי עבורו בוצע הטרייד, עם כל הכבוד לבחירה של אוקלהומה, הוא כמובן ג'ף גרין המוכשר שאמור לספק עומק לקו האחורי המאד דליל של הקבוצה, ובעיקר דקות מנוחה עבור פירס וגארנט.

        גרין הוא אמנם שחקן התקפה סביר לחלוטין, אך עיקר תפקידו יהיה למלא את התפקיד אותו ביצעו ג'יימס פוזי וטוני אלן בעונות הקודמות, כשהמטרה העיקרית היא כמובן לסייע במאצ' אפ החשוב מול מיאמי ולברון. ההחלפה של סטופר אחד (פרקינס ששמר בהצלחה את דוויט הווארד) והחלפתו באחר (גרין שבנוי היטב כדי להאט את לברון) מעידה באיזשהו מקום על כך שבוסטון רואה באיום החדש מפלורידה כמשמעותי הרבה יותר מזה של אורלנדו הדועכת, ומעדיפה לשים את הכסף שלה במקום אחר. כמובן, במידה שהניסוי יעלה יפה, יש סיכוי לא רע בכלל שגרין יחתום בבוסטון על הארכת חוזה, ואולי אף יזכה למתג את עצמו מחדש בתור השחקן השישי הטוב בליגה.

        גם בצד של אוקלהומה מדובר כאן בהימור שיש מאחוריו לא מעט הגיון – על חוסר ההתאמה של ג'ף גרין כתבתי כבר בטור הקודם, וההחלטה להחליפו כאן ועכשיו בעבור שחקן בעל ערך מובהק היא ככל הנראה הדבר הנכון לעשות. קנדריק פרקינס הוא אולי לא הסנטר המושלם, אבל הוא יעניק לאוקלהומה מימד הגנתי בצבע שקצת חסר לה השנה, במיוחד לקראת הפלייאוף. בחודשיים הקרובים נוכל לדעת האם השילוב הזה מוצלח ויזכה את פרקינס בחוזה חדש בערבות אוקלהומה, או שמא השילוב בין פרקינס, איבקה וספלושה בחמישייה אחת הוא נטל התקפי גדול מדי, והקבוצה תוכל לחזור ולחפש אופציות טובות יותר בשוק. נייט רובינסון צפוי להיקבר במעמקי הרוטציה אי שם מאחורי ג'יימס הארדן ואריק מיינור, ואין זה מן הנמנע שימצא לעצמו בית חדש בהזדמנות הראשונה.

        הטרייד של פורטלנד ושארלוט

        פורטלנד מקבלת: ג'ראלד וואלאס

        שארלוט מקבלת: ג'ואי פריזבילה, דאנטה קנינגהם, שון מרקס, 2 בחירות סיבוב ראשון בדראפט.

        טרייד מעורר מחלוקת עבור שני הצדדים, שבו כוכב אחד עושה את דרכו לקבוצה שלא בדיוק מתאימה לו, ומהצד השני נשלחת משאית זבל ענקית ופורקת הרבה שחקנים גדולים ולא מוכשרים בקבוצה אחת קטנה ולא מוכשרת. מחד – קשה שלא לאהוב את פורטלנד על אומץ הלב שבהבאתו של ג'ראלד וואלאס. השחקן השברירי מגיע לקבוצה המקוללת ביותר בליגה, והסיכויים שיצליח להשלים יותר מ-10 דקות משחק לפני שתנשור לו רגל נראים קלושים ביותר.

        במידה שיישאר בריא יוכל נייט מקמילן לשחק את הסמול-בול המגניב ביותר בעולם, עם וואלאס ב-4 ולמרקוס בעמדה 5, או לחלופין ליצור טיים-שר מעצבן בין וואלאס לבין ניקולס באטום ולגרום להרבה מאד תסכול אצל הפורוורד הצרפתי המוכשר שלו. כך או כך, נראה שפורטלנד עשתה כאן צעד נכון בדרך להפוך לפקטור משמעותי עוד בעונה הנוכחית.

        בצד של שרלוט, שוב אאלץ לחזור על דברים שאמרתי לפני שבוע ולציין שבכנות, אין לי מושג מה האג'נדה של הקבוצה הזו בכלל, שנראית כאילו היא שואפת דרך קבע להפטר מכל השחקנים שלה. ובכל זאת, נראה שחיסכון כלכלי + 2 בחירות דראפט + אבוריג'יני עם בעיות אכילה זה המקסימום שיכול היה ג'ורדן להוציא מהכוכב שלו, וכל שנותר הוא לקוות שלשם שינוי הבחירות האלה לא ילכו על אלקסיס אייג'נסה או כל שחקן אחר עם שם של מלצרית קוקטיילים מקוויבק. ואם אפשר לסגור את המועדון הכושל הזה – בכלל טוב.

        הטרייד של אטלנטה ו-וושינגטון

        אטלנטה מקבלת: קירק היינריך, הילטון ארמסטורנג

        וושינגטון מקבלת: מייק ביבי, ג'ורדן קרופורד, מו אוואנס, בחירת סיבוב ראשון.

        אז אחרי שקיבלה סירוב על תכנית סשנס, הצליחה אטלנטה להניח את ידיה על פרס ניחומים שעשוי להתגלות כמוצלח יותר אפילו מהמועמד המקורי. קפטן קירק הפך בשנים האחרונות לאחד השחקנים היותר אנדרייטד בליגה, ויש סיכוי לא רע בכלל שימציא את עצמו מחדש בחמישייה של ההוקס כמוליך כדור שיודע לקלוע מבחוץ ואפילו לעשות יופי של הגנה. והמחיר? כמו לחם אחיד במכולת בלוב. בעבור שירותיו של היינריך זכו ההוקס להיפטר מהחוזה המעיק של ביבי, ונאלצו לוותר רק על ג'ורדן קרופורד החביב ועל בחירה נמוכה שממילא לא שווה יותר מדי.

        גם וושינגטון מצידה מוצאת לא מעט היגיון בעסקה הזו. החלפתו של היינריך במייק ביבי בתור רכז מחליף לשנה וחצי הקרובות הינה חסרת משמעות עבור קבוצת לוטרי שאפילו חוסכת כמה גרושים על הדרך. לקבל את ג'ורדן קרופורד ובחירת דראפט בחינם זה תמיד טוב, כך שגם אם לטרייד אין משמעות מקצועית מיידית, מדובר בנו-בריינר קלאסי עבור הוויזארס. יופי של טרייד עבור שני הצדדים.

        הטרייד של ניו אורלינס וסקרמנטו

        ניו אורלינס מקבלת: קארל לנדרי

        סקרמנטו מקבלת: מרכוס תורנטון

        טרייד צרכים די ברור שאין הרבה מה להרחיב עליו. ההורנטס מקבלים סופסוף את המחליף לגבוהים שהם מחפשים כבר חצי שנה. לנדרי, שחקן מוכשר שהלך קצת לאיבוד תחת ווסטפול, ישמח להגיע לקבוצה עם רוטציה ברורה, בתקווה שנוכחותו של כריס פול תחזיר אותו לימי יוסטון העליזים שם התמודד על תואר השחקן השישי של העונה רק לפני שנתיים.

        סקרמנטו מצידה מחזקת את מצבת הגארדים המדוללת בשחקן שכבר הוכיח שלפחות בצד ההתקפי יש לו לא מעט כישרון. תורנטון צפוי להאבק על המקום בחמישייה מול ג'רמיין טיילור עלום השם, ויועיל הרבה יותר מלנדרי שתרם בעיקר לסיבוך רוטציית הגבוהים של הקינגס. עוד טרייד מוצלח עבור כל הנוגעים בדבר.

        הטרייד של קליבלנד ול.א קליפרס

        קליבלנד מקבלת: בארון דיוויס, בחירת סיבוב ראשון

        קליפרס מקבלים: מו וויליאמס, ג'מאריו מון

        והנה טרייד שטרם החלטתי אם הוא יותר מצחיק או יותר קורע מצחוק. מעניין מי היה הראשון שחשב על הרעיון הגאוני של לקחת את שני הרכזים עם המוטיבציה הכי נמוכה בליגה והחוזים הכי גרועים בליגה, ופשוט להחליף ביניהם. מו וויליאמס וחוזה האופציות המופרך שלו (שנתיים בחוזה הן אופציית שחקן שמן הסתם תמומשנה) עוברים לקליפרס, בזמן שבארון והכרס נוסעים לגמור את הקריירה בערבות אוהיו המושלגת.

        הצד של הקליפרס תמוה למדי שכן הם מוותרים על השחקן היותר מוכשר ועל בחירת דראפט גבוהה למדי, בשביל לחסוך כמה שקלים מסכנים בעוד שנתיים. בארון הוא אולי פצוע כרוני, אבל החיבור לבלייק גריפין והסיכוי הסביר שהקליפרס יהפכו לקבוצת פלייאוף בעונה הבאה יכולים בהחלט היו להפוך אותו לשחקן לא רע בכלל בהמשך החוזה, ובעוד מו וויליאמס אכן צעיר יותר ובעל היסטוריית פציעות מפחידה פחות, לא בטוח שמדובר בהפרש שמצדיק את הוויתור על בארון, לא כל שכן על בחירת טופ 10 די וודאית בקיץ הקרוב.

        דווקא הצד של הקאבס שנראה ממבט ראשון משהו שאיזייה אחראי עליו, נראה הגיוני במבט שני. מדובר בשני שחקנים שאין להם כל משמעות מקצועית עבור המועדון עד לסיום החוזים בקיץ 2013, כך שמדובר בהחלטה פשוטה יחסית, שבה מסכימה קליבלנד לספוג עוד כמה מיליונים מהחוזה של בארון בשביל בחירת הדראפט של הקליפרס. לא בטוח בכלל שזה עסק רע, ובכל זאת, מדובר בטרייד שרק מחמת הבושה מוטב היה להימנע ממנו. לא נותר אלא לרחם על בארון שחתם בלוס אנג'לס כדי לקדם את קריירת הקולנוע שלו, ויצטרך לעשות הסבה מקצועית לרועה עיזים, או מה שנהוג לעשות בחור שכוח האל אליו הגיע. שיהיה בהצלחה.

        הטרייד של יוסטון וממפיס

        יוסטון מקבלת: האשים תאביט, בחירת סיבוב ראשון

        ממפיס מקבלת: שיין באטייה

        באמת שאני מסיר את הכובע בפני ממפיס שמוכנה להשקיע הרבה נכסים בשביל שיפור מיידי, כשהיא מדורגת בסה"כ במקום השמיני במערב, אבל האם נכון להשקיע דווקא בשחקן שמסיים חוזה ויושב על עמדה פקוקה שמלאה בשחקני הגנה טובים ממילא (טוני אלן, סם יאנג)? כאן אני נאלץ להגיד שבעיניי התשובה היא לא.

        אז נכון, תאביט נראה כמו פרויקט שלא לכל קבוצה יש את הזמן והכוח להשקיע בו, אבל לוותר אחרי שנתיים על שחקן שנבחר במקום השני, ושמלכתחילה הוגדר כפרויקט לטווח ארוך, נראה כמו מעשה נמהר מדי, וודאי כשזה מלווה בעוד בחירת דראפט מתנה שהולכת ליוסטון. בשורה התחתונה – ממפיס לא נראית כמו קבוצה במעמד שאמור לשפוך כ"כ הרבה נכסים על מנת להוסיף עוד ווטרן שבמקרה הטוב ייתן לה עוד ניצחון או שניים בהפסד הצפוי בסיבוב הראשון של הפלייאוף. אז נכון, החיסכון הכספי על תאביט עשוי לסייע בהחתמתם של קונלי ואולי גם רנדולף, אבל לפחות בעיניי זה פשוט לא מספיק.

        ובדיוק מכל הסיבות האלו, יוסטון עשתה כאן יופי של טרייד. הויתור על העונה הנוכחית הופך בעצם את באטייה למיותר. אדלמן ומורי נראים בדיוק כמו האנשים שיוכלו להוציא מתאביט משהו (בהנחה שיש מה להוציא), ובחירת סיבוב ראשון של ממפיס היא אחלה נכס לקבל בחינם. לא רע בכלל.

        דנבר לא עושה טרייד המשך

        ככל שהטרייד דדליין הלך והתקרב למועד פקיעתו, הלכה והתגבשה אצלי ההבנה שכל המו"מ המפואר שניהלו הנאגטס עם הנקס היה לא יותר מבדיחה שיצאה מכלל שליטה. מה שהחל בתור צבירת נכסים בעבור עסקאות המשך, הפך עם הדדליין לפיאסקו מוחלט שבו נראתה הנהלת דנבר כמו חבורת שודדים שבזזו זה עתה את המוזיאון הבריטי ואין להם שמץ של מושג איך נפטרים עכשיו מכל הפסלים העתיקים האלה.

        בתחילה ביקשו הנאגטס להחליף בין בילאפס (שמסיים חוזה) לבין פלטון, רק כדי להפוך את האחרון לרכז המחליף היקר והמוכשר בליגה, סירבו להעביר בטרייד המשך את גלינרי ואת ג'יי אר כדי לתקוע אותם בטיים-שר משולש יחד עם ווילסון צ'נדלר. בהמשך, הם כמובן איימו להפיל את המו"מ עם הניקס אם לא יקבלו את טימופיי מוזגוב, בטענה שהם צריכים סנטר מחליף במקומו של ננה שאמור לעבור בטרייד, ושניה לאחר מכן הודיעו שלא יעבירו את ננה לשומקום וקברו את מוזגוב האומלל אי שם בתפקיד הסנטר הרביעי ברוטציה.

        בסופו של יום, נשארה הנהלת הקבוצה עם ערימת נכסים שמבטלים אחד את השני ועם התעקשות מוזרה שלא לשחרר את ריימונד פלטון המבוקש, רק כדי שזה יוכל לגזול דקות מטיי לאוסון, אותו הכתירו כרכז העתיד שלהם. למה? ככה. במשחק הראשון של הסגל החדש בילו 9 שחקנים בין 20 ל-32 דקות על המגרש, וכל מאמן מתחיל ידע לספר לכם כי מדובר במתכון לאסון. בין המוצאים היגיון כלשהו בהתנהלותם של הנאגטס יוגרל טימופיי מוזגוב, שוודאי ימצא הרבה יותר תעסוקה אצלכם מאשר במיקומו הנוכחי ברוטציה.