פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        לשמור ולגזור: אוהד גרינוולד לקראת המשחק בין מכבי תל אביב לבין ברצלונה

        המעבר להגנת המאץ'-אפ זון הביא למכבי תל אביב הניצחון הענק בלובליאנה. הבלוג של גרינוולד צלל לנבכי השיטה שהרימה את קדנציית גרשון-בלאט השנייה, ותוהה האם היא זו שתחזיר את התהילה להיכל עם הניצחון המיוחל על ברצלונה

        יורי זדובץ', מאמן אולימפיה לובליאנה, נראה מבולבל. "אחרי מחצית ראשונה טובה שלנו, מכבי עברה להגנה אזורית שלא הצלחנו לשבור", אמר לעיתונאים הסלובנים. זמן קצר קודם לכן פירקה מכבי תל אביב את קבוצתו 62:83, לאחר מחצית שנייה שהסתיימה ב-21:50 מוחץ לטובת האורחים מישראל. "אני לא יודע מה בדיוק קרה שם. אני רק יודע שמכבי שוב דרסה אותנו", הוסיף הפורוורד קני גרגורי.

        שחקן מכבי תל אביב ריצ'ארד הנדריקס מול שחקני אולימפיה לובליאנה גיורגי שרמנדיני, קני גרגורי, דינו מוריץ (רויטרס)
        אף אחד לא יודע איך זה קרה, אבל בשורה התחתונה מכבי תל אביב שוב דרסה את לובליאנה (צילום: רויטרס)

        ***

        לרכבת שרמסה את לובליאנה קוראים מאץ'-אפ זון (Match-Up Zone). זו ההגנה שהייתה לסמל המסחרי של שושלת גרשון-בלאט השנייה, ושבמידה רבה אחראית לשורת ההצלחות הנדירה של הקבוצה ההיא. דן שמיר, שהיה חלק מהצוות המקצועי של מכבי באותן שנים, אומר שהיה נותן "לפחות 50% מהקרדיט" על הישגי הקבוצה ההיא לאותה שיטת הגנה ייחודית.

        רלף קליין ז"ל נחשב לאבי שיטת המאץ'-אפ זון בישראל. בשנות ה-90' ייבא דיוויד בלאט את ההגנה הזו, על גרסאותיה השונות, לגליל עליון. גם פיני גרשון, שתמיד העדיף את המורכב והמרהיב על הפשוט והיעיל, חיבב אותה. אבל הם היוצאים מן הכלל, ולא בכדי.

        הגנת המאץ'-אפ זון נחשבת למחזה נדיר בכדורסל העולמי. גם במכבי, במשך השנים שעברו מאז פירוק השושלת ועד לעונה הנוכחית, לא נעשה שימוש במאץ'-אפ זון. מספר סיבות לכך: ראשית כי מדובר בהגנה מורכבת, שתנאי הבסיס ליישומה הוא סגל שחקנים אינטליגנטי ותרגול אינטנסיבי; שנית, כי לא כל מאמן יודע ללמד אותה; שלישית, כי לא כל מאמן שיודע ללמד אותה בהכרח גם מאמין בה.

        רלף קליין מתדרך את ג'ים בורטרייט ושחקני מכבי תל אביב ב1977 (יח"צ , אריה קנפר מתוך הספר "מחצית ראשונה" בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)
        אבי השיטה בכדורסל הישראלי. רלף קליין (צילום: אריה קנפר, מתוך הספר "מחצית ראשונה", בעריכת אורי שרצקי וברני ארדוב)

        ***

        ככל הידוע, הגנת המאץ'-אפ זון נולדה בארה"ב בשנות ה-50'. ג'ון אלי, שאימן את מכללת פן סטייט בשנות ה-50' וה-60', יצר הגנה אזורית בעלת אלמנטים של הגנה אישית. החידוש היה בכך שבניגוד להגנה האזורית הרגילה, בה כל מגן נדרש לכסות חלק מסוים מהמגרש, במאץ'-אפ זון נדרש המגן ללוות את המתקיף שחתך לכיוון הטבעת ולמנוע ממנו את קבלת הכדור.

        וכך, בניגוד להגנה האזורית הרגילה - שבה אופן פריסת המגנים לא משתנה - הגנת המאץ'-אפ זון של פן סטייט שינתה שוב ושוב את צורתה, בהתאם לתנועת השחקנים התוקפים.

        בעשורים האחרונים נוספו אלמנטים רבים להגנת המאץ'-אפ זון. בשנות ה-70', ג'ים בהיים, מאמנה האגדי של מכללת סירקיוז, שכלל לכדי שלמות את המאץ'-אפ זון בתצורת 2-3 (שני שומרים מקדימה, שלושה מאחורה); בשנות ה-80' הציגה אוניברסיטת פיטסבורג מאץ'-אפ זון בתצורת 1-2-2; בשנות ה-90' חידדה אוניברסיטת נבאדה את המאץ'-אפ זון לתצורת 1-1-3, שכלל לחץ קונסיסטנטי על הכדור וטראפים (שמירות כפולות), מה שהביא לריבוי חטיפות ולסלים קלים. ריק פיטינו שמר מאץ'-אפ זון לוחץ בימיו כמאמן מכללות, וגם בתקופתו כמאמן הניקס והסלטיקס. קבוצותיו במכללות גרמו ליריבות לאבד בין 20 ל-25 כדורים במשחק, וחטפו מספר דו-ספרתי של כדורים.

        ריק פיטינו מאמן מכללת לואיוויל עם ג'ים בייהם מאמן מכללת סירקיוז (AP , Ed Reinke)
        שניים מהחסידים הגדולים של המץ' אפ זון. ריק פיטינו וג'ים בהיים (צילום: AP)

        ***

        מהי אותה הגנת מאץ'-אפ זון? בקיצור נמרץ, זוהי הגנה אזורית שמתכווצת ומתרחבת בהתאם לתנועת התוקפים והכדור. השומרים מופקדים על שטח מסוים במגרש (כמו בהגנה אזורית), אך המגן הקרוב לכדור נדרש ללחוץ על השחקן התוקף ולנוע איתו במקרה של חיתוך לכיוון הטבעת (כמו בהגנה אישית). כמו כן, כל המגנים מחויבים לבוא לעזרה בהגנה (בדרך כלל יבוא לעזרה המגן הקרוב ביותר למגן שהתוקף שלו מחזיק בכדור).

        למאץ'-אפ זון מספר מטרות בסיסיות: 1. לחץ על התוקף שמחזיק בכדור בעזרת שמירות כפולות, במטרה להתישו ולהביאו לאיבודים. 2. חסימת נתיבי המסירה הקרובים. 3. פגיעה בפיק אנד רול של היריב (ההגנה מבצעת חילוף על כל חסימה). 4. פריסת השחקנים בהגנה כך שהריבאונדרים הטובים תמיד יימצאו מתחת לסל והגארדים יימצאו רחוק יותר מהסל, בעמדות אופטימאליות ליציאה למשחק מעבר.

        להגנת המאץ'-אפ זון כללים רבים. בדרך כלל, הכללים יותאמו לאופי ולשחקני היריב. ההגנה תנוע בצורה שונה מול שחקנים שונים, בהתאם לתכונותיהם הספציפיות. לדוגמה, תוקפים בעלי יד טובה מבחוץ לעולם לא יישארו פנויים על קשת השלוש. לחילופין, ייעשה כל מאמץ כדי למנוע הכנסת הכדור לשחקני הפנים, בעזרת שמירה כפולה על המוסרים והתייצבות המגן הגבוה לפני השחקן התוקף.

        הגנת מאץ'-אפ זון טובה תלויה רבות ביכולותיהם הפיזיות של המגנים. מצד אחד, ההגנה הזו מפעילה לחץ על אזורים מסוימים בלבד במגרש (בניגוד ללחץ על מגרש שלם או לחץ על חצי מגרש), מה שעוזר למגנים לשמור על אנרגיות גבוהות; מצד שני, ההגנה הזו דורשת שומרים אתלטיים וזריזים שמסוגלים להגיע במהירות לעזרה, לבצע טראפים בפינות המגרש וליירט מסירות של התוקפים.

        שחקן מכבי תל אביב דורון פרקינס לצד שחקן ברק נתניה שמוליק ברנר (קובי אליהו)
        כשיש לך שומרים כאלה, אתה יכול בקלות להפעיל לחץ על התוקף ולהתיש אותו. פרקינס מדגים (צילום: קובי אליהו)

        ***

        מה שבעיקר מייחד את הגנת המאץ'-אפ זון הוא שיישום טוב שלה שווה נקודות בהתקפה. הרבה נקודות. מכבי עשתה שימוש במאץ'-אפ זון בברצלונה ובלובליאנה, רק כאשר נקלעה למצוקה גם בחלק ההתקפי: במשחק בספרד התקשתה מכבי להוציא לפועל במשך דקות ארוכות; במשחק בסלובניה לא הצליחה מכבי לחטוף מספיק כדורים ולצאת למתפרצות, מה שהוביל למשחק איטי ולמנת נקודות של 33 בלבד במחצית הראשונה.

        מול ברצלונה, המעבר למאץ'-אפ זון היה נעוץ בסיבה נוספת: מכבי התקשתה להתמודד בהגנה אישית עם הכישרון העצום של הקטלאנים. לבארסה מאץ'-אפ מצוין מול מכבי כמעט בכל עמדה: חואן נבארו ואלן אנדרסון בלתי-עצירים בקו האחורי, ובחלק הקדמי מחזיקה בארסה בשחקנים מגוונים כמו טרנס מוריס, ארזם לורבק ופראן ואסקז, שיכולים ליצור נקודות במגוון דרכים.

        הגנת המאץ'-אפ זון, כמו רוב ההגנות האזוריות, עוזרת להחביא שומרים טובים פחות ומונעת הצטברות עבירות אצל שחקני מפתח. למעשה, אין למכבי שחקן פנים בעל יכולות הגנתיות מרשימות; במשחק בברצלונה חגגו שחקניה הגבוהים עם 75% מ-2 (15 מ-20 לפרוביץ', ואסקז, מוריס, לורבק וגרימאו). כמו כן, לאור העובדה שאין תחליף בקו האחורי לדורון פרקינס ולג'רמי פארגו, ושסופו שחורציאניטיס הוא כלי הנשק העיקרי באזור הצבע, ריבוי עבירות של מי מהשלושה עשוי למוטט את תוכנית המשחק ההתקפית של מכבי.

        אלן אנדרסון שחקן ברצלונה (GettyImages)
        צריך כל הזמן לשים עין ולא לבלף בשמירה על שחקנים דוגמת אלן אנדרסון (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

        ***

        אלא שבמאץ'-אפ זון טמונות סכנות רבות. ראשית, חוסר תיאום בהגנה תמיד יוביל לסל קל; בשל העובדה שבמאץ'-אפ זון שני מגנים מפעילים לחץ על הכדור, נותרים שלושה מגנים אחרים מול ארבעה תוקפים. ללא תיאום הגנתי מושלם, תאתר ההתקפה את השחקן הפנוי לזריקה חופשית. שנית, גם תיאום הגנתי מושלם לא יימנע מההתקפה את איתור השחקן החופשי, אם לקבוצה התוקפת יש מוסרים טובים ואינטליגנטיים.

        מנגד, יתרון גדול של המאץ'-אפ זון הוא בכך שהקבוצה התוקפת נתקלת בסגנון ההגנה הזה לעיתים רחוקות, ולכן נוטה לבזבז זמן יקר בהתקפה בניסיון להבין האם היריבה שומרת אישית או אזורית, ומתלבטת לגבי הפעלת התרגיל ההתקפי הנכון. כך שגם אם בסופו של דבר מצליחה הקבוצה התוקפת להבין מול מה היא מתמודדת ומתעשתת בזמן, בדרך כלל יוותרו לה על השעון מספר מועט של שניות, מה שיוביל לזריקה תחת לחץ של זמן.

        המחצית השנייה למשחק בלובליאנה היא הדוגמה המושלמת לכך: המארחת התלבטה לגבי סוג ההגנה של מכבי, ועד שהגיבה, גם אם בסופו של דבר הפעילה תרגיל נכון ומצאה שחקן פנוי לזריקה, בדרך כלל היו אלה זריקות בלחץ של השעון, שנכנסו באחוזים נמוכים מאוד. וכאמור, לאור העובדה שהגנת המאץ'-אפ זון שומרת את הריבאונדרים הטובים תחת לסל ואת השחקנים המהירים בכנפיים, מכבי הצליחה להשתלט על מרבית הכדורים החוזרים ויצאה לאינספור התקפות מעבר, שהסתיימו כמעט כולן בנקודות קלות.

        שחקן מכבי תל אביב ריצ'ארד הנדריקס מול גיורגי שרמנדיני שחקן אולימפיה לובליאנה (רויטרס)
        זריקות רעות גורמות לתוצאה רעה. גיורגי שרמנדיני ולובליאנה לא הצליחו להגיע למצבים נוחים מול הנדריקס ומכבי (צילום: רויטרס)

        ***

        מכבי השתמשה מעט פעמים העונה במאץ'-אפ זון. היא מתורגלת יותר בשמירת לחץ על כל המגרש, שהופכת לאישית לוחצת. אלא שעם ההגנה הזו הוכיחה ברצלונה שהיא יכולה להתמודד. רוביו, נבארו ולאקוביץ' שברו בקלות את הלחץ של מכבי, ובמשך שלושה רבעים לא התקשו לייצר נקודות.

        ואולם, נדמה שהסיכוי הטוב ביותר של מכבי לנצח הערב את אלופת אירופה - בוודאי שב-10 נקודות הפרש, הפער בו הפסידה בספרד ושעליה למחוק כדי לסיים במקום הראשון - הוא בעזרת הגנת המאץ'-אפ זון. יהיה זה הימור מסוים, כמובן; אבל כבר נאמר שאתגרים קשים דורשים נקיטת אמצעים מיוחדים. פאבלו מאלו דה-מולינה, עורך אתר הליגה הספרדית, טוען ש"ברצלונה כל כך טובה, שהיא מסוגלת להתמודד עם כל סוג של הגנה. לא קיימת הגנה אחת שיכולה לעצור אותה".

        אולי אחרי המפגש עם המאץ'-אפ זון של מכבי, ההנחה הזו של דה-מולינה תשתנה.

        ohad@walla.net.il