את חג המולד האחרון תכנן אלן אנדרסון לחגוג יחד עם משפחתו. סביר להניח שמתנת החג עליה פנטז יותר מכול אקס מכבי תל-אביב ושחקן ניו מקסיקו "ת'אנדרבירדס" מהדי-ליג דאז , הייתה הצעה לחוזה באחת מקבוצות ה-NBA הזקוקות לדם חדש בסגל. אלא שאז קיבל אנדרסון שיחת טלפון מעט מפתיעה, הישר מקטאלוניה. אלופת היורוליג ברצלונה, אותה תקפה מכת פציעות של שחקני מפתח, הניחה לפתחו הצעה לחוזה בן שלושה חודשים. אנדרסון, אדם שמאמין בעצמו כפי שהוכח לא אחת, לא שש אלי ברצלונה. לפחות לא בתנאים האלה.
האמריקאי התעקש על חוזה עד תום העונה, וקיבל את מבוקשו. הוא חתם על החוזה והחל מאותו רגע פיזר ציטוטים המבטיחים סטייט-אוף-מיינד "חדש" בראש, כזה שלא הכרנו מתקופתו בתל-אביב. "עבורי להגיע לברצלונה זה כמו לשחק ב-NBA", הבטיח אנדרסון בראיון ראשון למדיה הספרדית. "אני מגיע לכאן כעוד שחקן בסגל, שגם כך מלא בשחקנים מעולים. בקבוצה כזאת כל אחד יכול להתבלט מעל השאר ביום נתון. ברור שנבארו היה ויישאר המנהיג של הקבוצה". השאלה שנשארה מוטלת בספק, למרות זאת, הייתה האם אנדרסון יוכל לקחת את המילים היפות ואת אותה גישה התקינה-פוליטית, ולהעתיק אותה הלכה למעשה על המגרש.
עוד בוואלה!
פרסונה נון גרטה
אלן אנדרסון עזב את מכבי תל-אביב בטריקת דלת. ברטרוספקטיבה, ובעיקר על רקע ההצלחה העונה והשקט התעשייתי שבא כפועל יוצא מכך, העונה שעברה נראית כאוטית במיוחד. זו הייתה עונה שבה ידע האמריקאי המוכשר עליות ומורדות קיצוניים ביכולתו האישית ובסופו של דבר נחתמה בפיאסקו, כשהצהובים בזבזו יתרון ביתיות בסדרת רבע גמר היורוליג מול פרטיזן הצנועה ואיבדו שוב את האליפות המקומית.
אקורד הסיום של אנדרסון אשתקד נותר צורם עוד יותר, כשהאחרון, כזכור, תקף בסיום משחק הגמר מול גליל/גלבוע את שופט המשחק, משה ביטון. אחרי התקרית הזו קשה היה להאמין שהקבוצה תממש האופציה העומדת לרשותה להשאיר את אנדרסון. אולם - כך על פי גורמים במועדון הצהוב - ההחלטה לשחרר את אנדרסון הגיעה עוד הרבה לפני כן, עמוק בתוך העונה. למעשה, קברניטי המועדון הצהוב קיבלו את ההחלטה כבר לפני פיינל-פור הליגה, בטרם תויגה העונה על ידי רבים ככישלון קולוסאלי.
הנימוקים לכך כלל לא טמנו בחובם טרוניות או טענות מקצועיות. מילה אחת, לעומת זאת, התנגנה שוב ושוב: אופי. אנדרסון תואר כאגו-מניאק שלא מסתדר עם רוב הגורמים הרלוונטיים: יחסיו עם פיני גרשון כמעט ועלו על שרטון, ואילו לא מעט מחבריו לקבוצה, ובייחוד ד'אור פישר, סבלו מהתנהגותו בחדר ההלבשה. "הוא התנהל ביהירות בכל המובנים, ניסה לעשות דברים לבדו גם במגרש וגם מחוצה לו", סיפר אחד משחקני הקבוצה בעונה שעברה.
הנהלת המועדון ראתה בעונה שעברה ממבט-על, מעבר לכישלונות המקצועיים, כיצד נגרם לקבוצה נזק תדמיתי עצום. הקבוצה הפכה בעונה שעברה לזו שכולם אוהבים לשנוא, ובקבוצה ראו באנדרסון כאחד הסמנים הבולטים בקבוצה למודל שממנו ניסו להימנע - קבוצה שחצנית, רברבנית, כזו שכושלת גם במבחן דעת הקהל.
כשהבין אנדרסון כי לא יחזור לעונה נוספת בצהוב, גמלה בליבו ההחלטה לנסות ולקבל חוזה באחת מקבוצות ה-NBA בכל כוחו. בזמן שראה פליטי אירופה מוכשרים פחות מתקבלים לליגה והופכים לשחקנים לגיטימיים ברוטציה, דוגמת גארי ניל, שהגיע ממלאגה הספרדית והפך לשחקן רוטציה קבוע בסאן-אנטוניו ספרס, בלע אנדרסון את הרוק. בתווך, מספרים בספרד, היה על סף חתימה בריאל מדריד של אטורה מסינה. "פלורנטינו פרז אהב את מה שראה מאנדרסון במפגשים מול מכבי תל-אביב בטופ 16 ורצה אותו בקבוצה", מספר ג'ון דה-לה-פרסה, כתב מגזין הכדורסל הספרדי "סולובאסקט". "כל התנאים בין הצדדים סוכמו למעשה, אבל ברגע האחרון מסינה סיכל את כל המהלך. אולי זה הגיע בעקבות המלצות שליליות לגביו ששמע מאנשים".
אנדרסון, כאמור, חתם בניו-מקסיקו "ת'אנדרבירדס" על חוזה נוח המאפשר יציאה לקבוצה אחרת במקרה הצורך. בעשרה משחקים בקבוצתו העמיד ממוצעים של 21 נקודות, 5.8 ריבאונדים ו-5 אסיסטים, וחיכה בדקת קריאה לחוזה בליגה של הגדולים.
קטלני בקטלוניה
ואז הגיע הטלפון מברסה. אנדרסון, מצידו, ידע שמדובר בהזדמנות מצוינת להוכיח את עצמו, כנראה בקבוצה הטובה בה שיחק כמקצוען עד אז. "ברצלונה בסך הכול החתימה אותו כדי לעבות את הקו האחורי וכדי שיהיה מחליף זמני לפיט מייקל שנפצע והיה אמור להיעדר כחודש-חודשיים", מגלה פבלו דה-מולינה, עורך אתר הליגה הספרדית. "רצו שתהיה לקבוצה אופציית נוספת לסקורר בקו האחורי לצד נבארו. אנחנו, העיתונאים, הימרנו שאנדרסון יישאר בברסה מקסימום חודשיים ויעזוב. לא באמת ציפו שיהפוך בתקופה כל-כך קצרה לשחקן חשוב במערך".
רצה הגורל, ומשחק הבכורה של אנדרסון במדי הבלאוגראנה זימן לו מפגש חם מול אותה ריאל מדריד שוויתרה על שירותיו. הגארד הספיק לבלות תשע דקות על המגרש בהן לא קלע נקודה, לפני שיצא בחמש עבירות מהירות, אך מכאן החל אנדרסון במומנטום ורצף נהדר מבחינה אישית. במשחקה הבא של ברסה בבילבאו אותת מאמנה צ'אבי פסקוואל לאנדרסון לגבי האמון שלו בו. כשלוח התוצאות הראה שוויון 63, ביקש פסקוואל פסק זמן בו הורה לתת את הכדור האחרון דווקא לאנדרסון. האמריקאי קיבל את הכדור, סחט את השעון, חלף על פני המגן ושיחרר סל ניצחון בג'אמפ מחצי-מרחק.
ההשתלבות האולטרה-מהירה של אנדרסון בברצלונה החלה להיות מגובה ישירות גם במספרים. בליגה הספרדית אנדרסון עומד על מספרים מצוינים עד כה: 12.5 נקודות לערב ב-50% מהשתיים ו-39% מהשלוש. בארבעה משחקי יורוליג הוא אף משתפר עם 13 נקודות בממוצע ב-60% משתיים ו-50% משלוש. סוף השבוע בו שוחקו משחקי ההכרעה של גביע המלך הספרדי נתנו גושפנקא נוספת למעמדו ההולך ומתחזק של אנדרסון בקבוצה, כשהאחרון הציג יכולת מצוינת, קלע 19 נקודות בגמר מול ריאל ונבחר לתואר ה-MVP.
ועל אף שהסטטיסטיקות מחמיאות, אלו אפילו לא מרשימות כמו הדרך שבה הן מושגות: אנדרסון, שמעולם לא ניגן ככינור שני או אפילו שלישי לאורך הקריירה, מצליח להיצמד ביעילות לסגנון המשחק הקבוצתי המובנה בברסה, ולהביא את יכולותיו הבלתי-ניתנות-בספק לידי מיצוי גם בסיטואציה הזרה לו.
"אין על אנדרסון את הלחץ שהיה עליו כשהיה בתל-אביב. הוא יודע שהוא חשוב לקבוצה מצד אחד, ומצד שני הוא לא צריך להכריח ולעשות פעולות בכוח כמו בעבר", טוען ג'ון דה-לה-פרסה."נבארו הוא הגו-טו-גאי ואנדרסון באופן מפתיע יודע מתי לקחת את המשחק על עצמו, ומתי לשחרר. הוא משחק בשטף של המשחק וגם עושה עבודה מעולה בהגנה".
"גם מחוץ למגרש, עד השלב הזה לא עלתה לגביו שום בעיה מיוחדת", מוסיף דה-מולינה. "כולם חששו מבעיות איתו כשרק חתם, אבל בינתיים הוא מראה מחויבות גדולה לקבוצה בכל - החל מסגנון המשחק, דרך הפאן החברתי שם השתלב היטב, וכלה בראיונות לתקשורת. עברה עליו עונה קשה בתל-אביב, כנראה שהוא למד מהעונה ההיא משהו". האם וכיצד, נשאלת השאלה, הפך אנדרסון בין כמה חודשים ממקרה-ראש מובהק לשחקן קבוצתי פר-אקסלנס, אם בכלל?
רביב לימונד, ששיחק לצד אנדרסון בעונה שעברה, מצליח לעקוב ממקום מושבו במנורקה שבספרד אחר מעלליו של אנדרסון בברצלונה. "אני לא חושב שהוא השתנה כבן-אדם, אבל לפעמים אנשים מגיבים באופן שונה ללחץ ולציפיות", סובר לימונד. "במכבי הסביבה המלחיצה ירדה לו לחיים, וזה הוציא ממנו דברים לא טובים, שהתפרשו אחר-כך כהתנשאות. בברצלונה לא כל המעמסה עליו, הוא חלק מפאזל, וזה משפיע עליו לטובה על ומחוץ למגרש. ההתנהלות שלהם איתו שונה, מניחים לו ולכן הוא נראה יותר שקט".
"לא יודע אם מדובר בשינוי באופי של אנדרסון כמו שמדובר בהבנה שלו את ההזדמנות הגדולה שניתנה לו", גורס דה-מולינה. "הוא קיבל צ'אנס חד-פעמי אולי להוריד ממנו את התווית של השחקן האגואיסט. הוא הבין מצוין שאם יצליח להשתלב בברצלונה כשחקן מפתח ולהגיע איתה להישגים, זה יהווה שדרוג ענק לקריירה שלו שהייתה די מאכזבת עד כה. אם הוא ישחק ויתנהג כמו שהיה בתל-אביב, ההזדמנות הזו תרד לטמיון".
כשמדברים על אלן אנדרסון אי אפשר שלא להזכיר את חוסר היציבות - תכונה המלווה את האמריקאי באופן צמוד לאורך כל הקריירה. מכבי חוותה את התענוג המפוקפק הזה על בשרה- אנדרסון החל את העונה במומנטום מרשים, ספג ביקורות בהמשך, שדרג באופן משמעותי את יכולתו בטופ 16, רק כדי לסיים את העונה בקול ענות חלושה, שוב. "מאוד יכול להיות שתהיה לו נפילה בהמשך", מציין דה-לה-פרסה, "למרות שבינתיים אין כל סימן מקדים לזה. בכל מקרה ברסה מספיק חזקה כדי להתמודד גם עם תצוגות חלשות שלו".
ומה בהמשך? מצ'אבי פסקוואל נחסכו צרות טובות, כשנודע השבוע כי פיט מייקל, שטרם הספיק לחזור מפציעה קודמת, גמר את העונה בשל תסחיף שהתגלה בריאותיו. "אני מאמין שברסה תנסה להשאיר את אנדרסון אפילו עונה נוספת, לאור חוסר הבהירות לגבי המצב של מייקל, שגם כך לא נהיה צעיר יותר", סובר דה-לה-פרסה.
במשולש מכבי תל-אביב-אנדרסון- ברצלונה, נדמה שכולם יצאו מנצחים. הצהובים אולי לא היו מתנגדים לתואם אנדרסון מינוס מניירות הכוכבות, אולם יותר מסביר להניח שבמדי מכבי התוצר לא היה אותו תוצר. ברצלונה לקחה ריזיקה מחושבת ופגעה בגדול. ואנדרסון? לעת עתה, זו כנראה שעתו היפה ביותר. קוראים לזה קארמה.
עוד בוואלה!
