פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הפרעות זכרון

        מהאימפריה הקרויה בורוסיה מנשנגלדבאך נותרו בעיקר זכרונות. אבל גם בדרך לעוד ירידת ליגה, הבלוג של ערן לוי מסרב לשכוח

        בשנת 1965 נחנך מגדל שלום מאיר. הבניין, שהוקם בצומת הרחובות אחד העם-מונטיפיורי-השחר-אחוזת בית הפך לבסיס הטיעון של פעילי שימור העיר באותה תקופה, בעיקר לאור הקמתו על שרידי גימנסיה הרצליה המפורסמת ובמיקומו במרכזה ההיסטורי של תל אביב. הצורך בקידמה ובמשרדים להשכרה גבר, כמו ברוב המקרים, על ההיסטוריה.

        נער הייתי וביקרתי פעמים אין ספור במוזיאון השעווה, שלשלתי אלפי מטבעות אל תוך מכונות המשחק של 'מאירלנד' ואת השאר שמרתי למשקפות התצפית שלא זזות על צירן עד שלא מכניסים לתוכן מטבע של לירה. פעם היה מגדל שלום, על 142 המטרים שלו, הבניין הגבוה באסיה. היום יש את בורג' חליפה בדובאי. קשה להתחרות במגדל הנסיכותי. 818 מטרים, כמעט פי שישה מזה שלנו.

        בשנת 1965 גם ערכו שתי קבוצות את הופעת הבכורה שלהם בבונדסליגה: באיירן מינכן ובורוסיה מנשנגלדבאך, אלופות המחוזות דרום ומערב בליגה האזורית השניה. עונתן הראשונה בליגה המקצוענית הזכירה קמעה את יכולתן בשנות האלפיים - באיירן סיימה במקום השלישי (כשהקבוצה הבכירה בעיר, מינכן 1860, זוכה באליפות באותה עונה) וגלדבאך התמקמה במקום ה-13. עונה ראשונה זו היוותה את הפתיח לתקופות זוהר של שתי הקבוצות, אך בעוד באיירן מינכן המשיכה ללא לאות לטרוף הישגים בזה אחר זה נשארה גלדבאך עם גאווה רבה אך לרוב עם הזכרונות.

        בורוסיה מנשנגלדבאך חוגגת אליפות בשנת 1975 (AP)
        גלדבאך הייתה הקבוצה הגדולה של הכדורגל הגרמני בשנות ה-70 (צילום: AP)

        ***

        בשנות השבעים היתה בורוסיה מנשנגלדבאך הקבוצה הבכירה של גרמניה, כשגם באיירן, שכבר אז הראתה שהיא לא אורחת לרגע, לא יכלה לה באותם ימים. באיירן זכתה באליפות הראשונה שלה ב-1969? גלאדבך זכתה בשתי אליפויות רצופות בעונות שלאחר מכן ואף היתה לקבוצת הבונדסליגה הראשונה שמגנה על תוארה. עברו שנתיים, באיירן התעשתה בגדול וזכתה בשלוש אליפויות רצופות. סוף הסיפור? גם גלדבאך יכולה, ובשלוש העונות הבאות עשתה את אותו הדבר. חמש אליפויות בעשור, שתי סגנויות ליגה (1974 ו-1978), זכיה בגביע הגרמני (1973), ארבע העפלות לגמר גביע אופ"א ושתי זכיות בתואר האירופי (1975 ו-1979) היוו את ההוכחה החותכת לעליונותה של בורוסיה מנשנגלדבאך בגרמניה ובאירופה.

        טובי השחקנים בגרמניה שיחקו בקבוצה: גינטר נצר, הקשר המהולל וכדורגלן העונה בשנים 1972 ו-1973 הנחשב עד היום למוסר הטוב שידע הכדורגל הגרמני, יליד העיר שעלה עם הקבוצה לבונדסליגה וזכה עימה בשתי אליפויות ועם נבחרת גרמניה בגביע האירופי והעולמי לפני שעבר לקטוף תארים עם ריאל מדריד; ברטי פוגטס, כדורגלן העונה 1971 ו-1979, המגן הימני הקשוח שהנהיג במשך 15 שנים את הגנת גלאדבך עד לפרישתו ומחזיק בשיא ההופעות בה (419); יופ היינקס, כיום מאמן באייר לברקוזן ואז החלוץ הבכיר של הקבוצה, פעמיים מלך השערים בבונדסליגה ושלוש פעמים מלך השערים במפעלים האירופיים (כולל גביע מחזיקות הגביע הנשכח); וכמובן לותר מתיאוס ה'ישראלי', שהחל את הקריירה המקצועית שלו בגלדבאך, זכה עימה באליפות והגיע דרכה לנבחרת הגרמנית.

        הקשר הישראלי של גלאדבך לא התחיל עם גחמותיו של דניאל יאמר לראות את אליל ילדותו מאמן את הקבוצה שבבעלותו. עמנואל שפר, מאמן נבחרת ישראל ובוגר אקדמיית הספורט של קלן, שמר על קשרי ידידות עם הנס וייסויילר, האחראי על תוכנית הדרכת המאמנים באקדמיה ומאמן בורוסיה מנשנגלדבאך בסוף שנות השבעים. ב-1970 ניצל שפר את הכרותו האישית למטרת קידום הגעתה של הקבוצה למשחק ידידות מול נבחרת ישראל. גלדבאך היתה לחלק בהיסטוריה של מדינת ישראל כשהיתה לקבוצה הגרמנית הראשונה שהגיעה לארץ. במשחק עצמו, מול אצטדיון מלא עד אפס מקום, היא ניצחה 0:6, כששייע, מוטל'ה ושומי זוכים לפגוש על המגרש את נצר ופוגטס האגדיים.

        והיה גם אחד, שמוליק רוזנטל מהפועל פתח תקוה, שהשתתף גם הוא באותו משחק היסטורי בבלומפילד, ובשנת 1972 היה לכדורגלן הישראלי הראשון שחתם על חוזה באירופה, ולא בעוד קבוצה אלא באחת הטובות ביבשת. רוזנטל נטל חלק ב-13 משחקי ליגה ובספטמבר 1972 היה לכובש הישראלי הראשון על אדמת גרמניה כשהבקיע את השער השני לזכות גלדבאך במשחק המחזור השלישי מול האנובר (1:3 בסיום). רוזנטל לא שיחק בחלקה השני של העונה וזמן קצר לאחר פתיחת עונת 1973/4 חזר לשורות הפועל פתח תקוה לפני תום חוזהו הדו-שנתי עקב יכולתו הבלתי מספקת ולא לפני שהמגזין 'דר שפיגל' חשף כי רבים משחקני הקבוצה סירבו לטוס עמו מחשש להתקפות טרור לאור רצח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן באותה שנה ודרשו לשחררו מהקבוצה.

        שחקן בורוסיה מנשנגלדבאך, מרקו רויס (GettyImages , Christof Koepsel)
        בורוסיה מנשנגלדבאך הספיקה לרדת פעמיים ובשנים בהן שיחקה מאז בליגה הבכירה מצאה עצמה הקבוצה דרך קבע בחלקה התחתון של הטבלה. מרקו רויס (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        ***

        במהלך שנות השמונים עומעם זוהרה של גלדבאך, אם כי היא עדיין בילתה לרוב בצמרת טבלת הבונדסליגה. שנות התשעים פתחו עידן חדש, כשבעיות כלכליות קשות הפכו את מאבקי הצמרת לקרבות הישרדות. באיירן מינכן, שהיתה מעט מאחוריה בשנות השבעים, לא הפסיקה את דהרתה עד שהפכה בעצמה לקבוצה הבכירה של הכדורגל הגרמני. בורוסיה מנשנגלדבאך הספיקה לרדת פעמיים ובשנים בהן שיחקה מאז בליגה הבכירה מצאה עצמה הקבוצה דרך קבע בחלקה התחתון של הטבלה.

        לקראת השליש האחרון של עונת 2010/11 ממוקמת גלדבאך במקום האחרון ובמרחק שבע נקודות מהקו האדום. הפסדיה האחרונים ליריבותיה הישירות במאבק נגד הירידה, שטוטגרט וסט. פאולי, הביאו לפיטורי המאמן מיכאל פרונטצק. במקומו מונה לוסיאן פאברה, שחוזר לבונדסליגה לראשונה מאז פיטוריו מהרטה ברלין לפני למעלה משנה. פאברה, הידוע באופיו ההגנתי, הגיע על מנת להציל את המועדון מירידה. על הדרך הוא יצטרך להחזיר את האמונה לקבוצה שהפסידה עד כה בשבעה משחקי ליגה בהם הוליכה ושלא ניצחה במשחקי בית מזה עשרה חודשים. ויש גם את הסטטיסטיקה, שאינה פועלת לטובת גלאדבך: פעמיים בעבר ירדה הקבוצה לליגה השניה, כשבאותן עונות תפסה את המקום האחרון בתום המחזור ה-22, בדיוק כמו בעונה הנוכחית.

        בורוסיה מנשנגלדבאך ומגדל שלום בעלי עבר מפואר והווה אפור. גלאדבך והמגדל סובלים מבעיות כלכליות ומעליית כוחם של קבוצות/מגדלים טובים יותר, גבוהים יותר. אך כמו שאין ישראלי שאינו מכיר את מגדל שלום כך גם אין אוהד כדורגל בארץ שלא שמע על בורוסיה מנשנגלדבאך. בימים בהם לא לא היה אינטרנט, לא כתבו על כדורגל גרמני ולא הקרינו משחקים מהבונדסליגה בשידור דחוי ב'משחק השבוע', הלך שמה של בורוסיה מנשנגלדבאך לפניה.

        כמו אז כן היום: אפילו אותם אלה שלא מוצאים עניין בליגה המרתקת והמצליחה באירופה ושמשחררים לאוויר אמרות חסרות פשר כמו "מה כבר יש שם חוץ מבאיירן מינכן" לפני שהם מתיישבים לצפות בעוד משחק תחתית מרתק בין בירמינגהאם לוולבס או בברצלונה מפרקת (בפעם האלף) קבוצה ספרדית תורנית, יודעים שבורוסיה מנשנגלדבאך זה לא עוד מועדון. למגדל שלום יהיה תמיד את חלקו בהיסטוריה של תל אביב, בדיוק כמו לבורוסיה מנשנגלאדבך בהיסטוריה של הכדורגל האירופי. עזריאלי זה אחלה , גם באיירן מינכן, אבל בורוסיה מנשנגלאדבך תהיה תמיד מגדל שלום שלי.