זה הזמן להפסיק להתגעגע למוג'י: אלסנדרו מאטרי פורח ביובנטוס

בתקופה האחרונה משמיעים אוהדי יובנטוס יותר ויותר קולות געגוע ללוצ'יאנו מוג'י. המנכ"ל הכל-יכול של הגברת הזקנה היה במשך 12 שנה הגורו הגדול של שוק ההעברות באיטליה. הוא זה שהביא לטורינו את זינדין זידאן, פאבל נדבד, ג'יאנלואיג'י בופון, ליליאן טוראם, וניצל היטב הזדמנויות בשוק. את המהלך הגאוני ביותר מבחינת עלות-תועלת ביצע מוג'י בקיץ 2004 כאשר שכנע את אינטר להעביר אליו את פאביו קנבארו בתמורה לשוער האורוגוואי המחליף פביאן קאריני, בלי להוסיף אגורה. מוג'י הודח בעקבות התפוצצות פרשת הקלצ'ופולי המפורסמת, ועונש ההשעיה שלו יסתיים השנה. האוהדים והעיתונאים ממשיכים לטעון כי תפרו לו תיק, ולאור המצב העגום במועדון מעדיפים להלל את "לוצ'יאנו בר המזל" על ההצלחות – הרי בתקופתו זכתה יובה ב-5 אליפויות, שלא לדבר על גביע האלופות ב-1996, ונחשבה לאחת הקבוצות הטובות בתבל. את הפאשלות, והיו רבות כאלה, אף אחד כבר לא זוכר.

צילו הענק של מוג'י גורם ללחץ בהנהלת יובנטוס, במיוחד לאור העובדה שהתנהלותה בשוק ההעברות רחוקה מלהיות מושלמת, בלשון המעטה. הקיץ, עם הגעתם של המאמן ג'יג'י דל-נרי והמנהל הספורטיבי ג'וזפה מארוטה מסמפדוריה, ביצעה הקבוצה מסע רכש במטרה לרוץ לאליפות. בהתחלה זה נראה מבטיח – מילוש קראסיץ' שהוחתם מצסק"א מוסקבה הפך תוך ימים ספורים לאליל האוהדים והושווה לנדבד, פאביו קוואליארלה שהושאל מנאפולי גילה יציבות וכבש שערים וירטואוזיים חשובים, ואלברטו אקווליאני שנחת בהשאלה מליברפול החל למצוא את חדוות המשחק מחדש. אחרי ניצחון 1:2 בסן-סירו על מילאן, נראתה יובה בדרך הנכונה, אבל התנופה נעצרה שניות בתוך המשחק הראשון של 2011, מול פארמה. קוואליארלה נפצע בברכו וגמר את העונה, וכל מגדל הקלפים התפרק. האוהדים הבינו שאין לדל-נרי חלוצים, והחתמתו של לוקה טוני הוותיק, שמיד נפצע אף הוא, ממש לא סייעה להרגעת הרוחות.

לפתע, מדיניות המועדון בשוק ההעברות עמדה שוב במוקד. היריבות בצמרת עשו חיים משוגעים. מילאן קיבלה כמעט ללא תמורה את אנטוניו קסאנו, אותו פסל דל-נרי כדי לא לסכן את האיזון בחדר ההלבשה. בנוסף, החתים סגן נשיא הרוסונרי אדריאנו גליאני את מארק ואן-בומל מבאיירן מינכן ואת אוברי עמנואלסון מאיאקס. כאשר גם אינטר התחזקה בג'מפאולו פאציני, בעוד יובנטוס כשלה במגעים עם אודינזה לגבי חלוץ לא מזהיר כמו אנטוניו פלורו-פלורס, הלחץ הגיע לשיאו. כושרו של קראסיץ' ירד פלאים, והאוהדים העדיפו להתמקד במקרה העצוב של חורחה מרטינס שנרכש בקיץ מקטאניה תמורת 12 מיליון יורו, ומאז עבר שתי פציעות. מארוטה הרגיש שהוא חייב לעשות משהו, ואירגן ברגע האחרון את ההשאלה של אלסנדרו מאטרי מקליארי.

עד לפני שנתיים היה מאטרי בן ה-26 שחקן אלמוני לחלוטין. הוא גדל במחלקת הנוער של מילאן מגיל 12, אבל מעולם לא נחשב לבעל פוטנציאל להתברג בקבוצה הראשונה. ב-2003 זכה אלסנדרו הצעיר בבכורה במדי הרוסונרי במשחק חסר חשיבות בסיום העונה, יחד עם כמה מחבריו. איש מהם לא קיבל הזדמנות שניה, ורובם נעלמו בליגות הנמוכות. גורלו של מאטרי היה דומה – הוא הושאל במשך שנתיים לקבוצות כמו פראטו ולומצאנה מהליגה השלישית, ולאחר מכן בילה עונה גרועה ברימיני מהליגה השניה. בקיץ 2007 הוא נכלל, באופן מעט מפתיע, בעסקה שהיתה אמורה להביא את דויד סואסו, החלוץ ההונדורי של קליארי, למילאן, כחלק קטן מהתשלום עבורו. בפועל, בעוד אנשי סרדיניה ניהלו מו"מ עם גליאני, סוכנו של סואסו סגר עם אינטר, ואחרי סכסוך גדול ומתוקשר עבר ההונדורי דווקא לנראזורי (שם נכשל לחלוטין). עם זאת, על אף פיצוץ העסקה, מילאן כלל לא ביטלה את העברתו של מאטרי לקליארי, וזה מלמד יותר מכל על העובדה שבסן-סירו לא ייחסו לו חשיבות מינימלית.

באותם ימים מאטרי כבר היה בן 23, והקריירה שלו נראתה בדרך לשום מקום. גם אלה שזכרו אותו לטובה מהאקדמיה של מילאן, ידעו לספר שהוא השקיע הרבה יותר בבנות המין היפה מאשר בכדורגל. מאטרי קיבל מהר מאוד את תדמית דון ז'ואן האיטלקי, ובצדק רב. כאשר שיחק ברימיני, עיר נופש על שפת הים האדיראטי, הוא התעניין בעיקר בשיזוף ובביקיני. המעבר לסרדיניה, שהעלה אותו לליגה הבכירה, רק הוסיף לאטרקטיביות שלו בעיני בחורות. מאטרי, שטיפח את שיערו יותר מאשר את כישוריו על הדשא, הפך ליעד מספר 1 של צלמי הפפראצי באי, וסיפק להם עבודה מרובה. אחת מתוכניות הבידור הפופולאריות באיטליה, המתאפיינת בזבל טלוויזיוני שמנצח שוק על הירך אפילו את הטראש הישראלי הרדוד, מעסיקה שתי בחורות שתפקידן להיות יפות – אחת בלונדינית והשניה ברונטית. מאטרי כיכב במדורי הרכילות כאשר התברר שהיה לו קשרים רומנטיים עם שתיהן.

על הדשא ההצלחה היתה בהתחלה פחותה בהרבה. בשתי העונות הראשונות היה מאטרי שחקן ספסל, וכבש שש פעמים בכל אחת מהן. הפריצה הבאה באה אחרי עזיבתו של רוברט אקוואפרסקה בקיץ 2009. המאמן מסימיליאנו אלגרי הימר על אליל בנות סרדיניה כאופציה ראשונה בחוד כמעט בלית ברירה, ומאטרי הוכיח את עצמו בענק. הוא לא החסיר משחק ליגה, הבקיע 13 שערים וסומן לפתע כאחד החלוצים המרכזיים המבטיחים בארץ המגף. בסוף 2009 הוא אפילו הרשית בשבעה משחקים רצופים, נתון שסרדיניה לא ראתה מאז ג'יג'י ריבה האגדי. אלגרי הצליח להוציא את המיטב מהפוטנציאל שאפילו מאטרי עצמו לא היה מודע לו. הוא הורה לחלוץ לנוע הרבה מחוץ לרחבה והחדיר בו בטחון עצמי. אלסנדרו ממש לא ויתר על הבחורות, אך נהנה כעת גם מכדורגל. התנופה נמשכה גם העונה, למרות שאלגרי נטש לטובת מילאן. עם 11 כיבושים ב-22 משחקים, מאטרי הפך לסחורה חמה, והרוסונרי עצמם ניסו להחתימו בחלון ההעברות. תחילה הודיעה קליארי נחרצות שהנכס החשוב ביותר שלה לא עומד למכירה, ומילאן ויתרה. מארוטה ניסה את מזלו ברגע האחרון, והצליח לארגן סיכום שאמור לפי התוכניות להשקיט קצת את גלי הביקורת.

העסקה מאפשרת לשני הצדדים להסתכל על חצי הכוס המלאה. יובה קיבלה את מאטרי בהשאלה תמורת 2.5 מיליון יורו, וגם אותם לא שילמה בכסף אלא בזכויות על הבלם הצעיר לורנצו אריאודו. מאידך, אם תרצה להשלים את הרכישה בקיץ, תיאלץ הגברת הזקנה להיפרד מ-15 מיליון יורו נוספים. אמנם הם יועברו בשלושה תשלומים שנתיים, אך זהו מחיר מופרז עבור שחקן שמשחק ברמה גבוהה בסך הכל שנה וחצי, וגם זה בקבוצה בינונית. הפרשנים ממשיכים לטעון כי יובנטוס בעידן שאחרי מוג'י משלמת ביוקר על שחקנים שאפשר לקבל במחיר נמוך משמעותית. אז נכון, מאטרי מגיע בינתיים בהשאלה. אם ייכשל, הוא יוחזר אחר כבוד לסרדיניה, ויובנטוס לא תפסיד מכך. אלא שתג המחיר גורם לאוהדים לחשוש שהוא יעשה רושם טוב מדי בהתחלה, ואז יתרסק. דוגמא טריה לכך לא חסרה – אמאורי נרכש מפאלרמו תמורת 23 מיליון יורו, הפציץ בעונה הראשונה, דעך בעונתו השניה, והפך לבדיחה עצובה בעונתו השלישית, עד שהושאל בחודש שעבר לשיקום בפארמה.

סטטיסטיקה שמשכה במיוחד את תשומת ליבם של אנשי יובה היא מאזן ההבקעה הנפלא של מאטרי מול הגברת הזקנה. לפני שנתיים כבש אלסנדרו את שער הניצחון הסנסציוני של קליארי בטורינו (2:3), אשתקד הוא הצטיין עם שער ב-0:2 על יובנטוס על אדמת סרדיניה, והעונה תרם צמד בהפסד של קליארי 4:2 בסיבוב הראשון. באופן אירוני, כבר במשחקו השני במדים החדשים יצא מאטרי לקליארי, והיה גיבור הניצחון עם צמד, כולל שער בבעיטת יעף מרהיבה. בכך הפך לשחקן הראשון בתולדות הכדורגל האיטלקי שכובש צמדים בשני מפגשים בין קבוצות כלשהן במהלך אותה עונה – בכל פעם לזכות קבוצה אחרת. ואז הגיעה הפתעה נוספת – מאמן הנבחרת צ'זארה פראנדלי זימן אותו לראשונה לסגל, לקראת משחק ידידות בגרמניה.

מאטרי יודע היטב שזו הזדמנות חייו. אם לא ישכנע את יובה לרכוש אותו, סיכוייו לשחק במועדון גדול אחרי גיל 27 שואפים לאפס. "אני מרגיש בחלום. חיי השתנו לחלוטין תוך שבוע – גם יובנטוס וגם הנבחרת. כעת צריך להוכיח שאני ראוי לכך". הפרשנים בטורינו הרעיפו מחמאות ("סוף סוף יש חלוץ שמסוגל לרוץ"). טוני, החבר החדש לחוד, כבר הבטיח: "מאטרי הוא חלוץ העתיד של יובנטוס". גם המאמן שעבד איתו בנוער של מילאן, לא אחר מאשר פרנקו בארזי, החמיא: "מאטרי עשה התקדמות מרשימה. יש לו בעיטה נהדרת, נגיחה מעולה, הוא נייד ומשמש חלוץ מרכזי קלאסי". עם זאת, כאשר נשאל בארזי אם הוא מצטער על כך שהרוסונרי נתנו לו ללכת ללא תמורה, השיב בשלילה: "לא לכל החניכים במחלקת הנוער יש מקום בקבוצה הראשונה, ולמאטרי לא היה בזמנו סיכוי להשתלב".

בחודשים הקרובים נדע אם ההחתמה שנבעה בעיקר מפאניקה תצדיק את עצמה. אם ימשיך מאטרי לקרוע רשתות, הוא עשוי לייצב את הכסאות של דל-נרי ומארוטה שהחלו להתנדנד לאחרונה, ואולי יסלול את דרכו לשיתוף פעולה עם קוואליארלה בעונה הבאה. אם ייכשל, הוא יצטרף לרשימה ארוכה מאוד של שחקנים שהלהיבו במשך תקופה קצרה, ואז נעלמו ללא זכר.