פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        האיש שמחריב את וולפסבורג: על ההידרדרות של הזאבים

        סטיב מקלארן אמנם פוטר מהזאבים, אבל הוא לא היה האשם היחיד. עם אגו בשמיים, דייגו עושה בינתיים בעיקר נזקים

        סטיב מקלארן מוכר לבריות כאדם חביב שאוהב לצחוק. בראיון שהעניק לפני כמה חודשים לירחון הכדורגל הגרמני '11 חברים' (11 Freunde) הציג את ה'אני מאמין' כשאמר ש"הומור בקבוצת כדורגל הוא דבר חשוב ואף חיוני". אבל הקומדיה של מקלארן היא הטרגדיה של האחרים: מנהלי ושחקני וולפסבורג שכחו בשבועות האחרונים איך צוחקים. זה קשה כשהקבוצה, שהושוותה בתחילת העונה לבאיירן מינכן ביכולתה המקצועית והפיננסית, מתבססת בתום המחזור ה-21 במקום ה-12 בליגה ומרוחקת נקודה אחת בלבד מהמקום המוליך למבחנים נגד הירידה. והוא צוחק.

        מאמן וולפסבורג סטיב מקלארן (רויטרס)
        הקומדיה של מקלארן היא הטרגדיה של האחרים: מנהלי ושחקני וולפסבורג שכחו בשבועות האחרונים איך צוחקים. מקלארן (צילום: רויטרס)

        זה כבר לא מצחיק. או שכן: המאמן האנגלי הראשון בגרמניה הוא המפוטר החמישי בבונדסליגה וגם – אך טבעי הדבר - המאמן האנגלי הראשון שמפוטר מקבוצה גרמנית. סטיב מקלארן לא נחת בוולפסבורג כדי להעשיר את ערבי ההווי שלה בבדיחות שנונות. הוא הגיע לעיר שהוקמה עבור פועלי מפעלי 'פולקסווגן' כאלוף הולנד עם טוונטה אנסחדה. לרוב היו הבדיחות העונה על חשבונו. יותר מדי התרחשויות חלו בקבוצה, שבאוגוסט 2010 חשבה על האליפות ובפברואר 2011 מוצאת את עצמה נלחמת נגד הירידה.

        זה התחיל עם עזיבתו של הבוסני זבייזדאן מיסימוביץ' לגלאטסראיי, כשהשחקן עצמו לא המתין זמן רב מדי והודיע כבר בסיום משחק פתיחת העונה מול באיירן מינכן על דרישתו לעזוב מאחר שלא פתח בהרכב באותו משחק. אדין דזקו, עמיתו לנבחרת בוסניה של 'צווטשגה' (סוג של שזיף וכינויו של מיסימוביץ' בגרמניה עקב הדמיון בהיגוי בין שם הפרי ושמו הפרטי), אמר כי היתה זו טעות מצד הנהלת וולפסבורג לשחרר את מיסימוביץ'.

        שיתוף הפעולה הלקוי בין דזקו לדייגו, שהובא מיובנטוס כתחליף למיסימוביץ', הוסיף מן הסתם לכעסו המצטבר של החלוץ הבוסני על הקורות אותו בשנתיים שחלפו מאז הזכיה באליפות – סירובה העיקש של הנהלת וולפסבורג לשחררו למילאן בקיץ 2010 והעלאת תג המחיר שלו לסכום של כ-50 מיליון אירו. וגם דזקו עזב בסופו של דבר למנצ'סטר סיטי והשאיר מאחוריו חוד מוחלש לקראת מאבקי התחתית שנצפו לקבוצה עם פתיחת הסיבוב השני.

        שאלות רבו עלו עם הגעתו של דייגו לקבוצה. הברזילאי, מהשחקנים החשובים של ורדר ברמן עד לפני שנתיים (שב-2007 היה שני רק למריו גומז בדירוג כדורגלן העונה) יעדיף למחוק מזכרונו את חוויותיו מטורינו. פתיחת עונה טובה ביובנטוס, עם בישול ושני שערים בשני משחקיו הראשונים בסריה A, התמוססה עקב חוסר יציבות במהלך הסיבוב השני שהביאה להתמעטות בדקות המשחק שלו ולספקות לגבי מקומו בהרכב הפותח. מממוצעים של 0.45 שערים ו-0.38 בישולים למשחק בבונדסליגה ירד דייגו ל-0.15 שערים ו-0.33 בישולים בסריה A.

        דייגו, שהענווה אינה מרכיב מרכזי באישיותו, לא הסתיר מעולם את הצורך להיות כוכב הקבוצה בה הוא משחק ולא הצליח להתמודד עם מעמדו החדש. כשקיבל הודעה לקראת פתיחת העונה שהוא לא בתוכניות של יובנטוס הוא דרש שחרור. וולפסבורג שילמה עבורו 15.5 מיליון אירו בתוספת שכר שנתי של 6 מיליון אירו בחוזה לארבע שנים. התמורה רחוקה מלהיות שווה את המחיר.

        זבדזאן מיסימוביץ' שחקן וולפסבורג חוגג שער (רויטרס)
        אחרי הגעת דייגו מיסימוביץ' לא המתין זמן רב מדי והודיע כבר בסיום משחק פתיחת העונה מול באיירן מינכן על דרישתו לעזוב (רויטרס)

        בנוסף לנתונים סטטיסטיים עגומים (0.19 שערים ו-0.29 בישולים ב-80 דקות משחק) דואג דייגו להשאיר את עצמו כל העת במרכז העניינים, גם אם זה פוגע בקבוצה. וולפסבורג אמנם השיגה 23 נקודות בלבד ב-21 משחקי ליגה, אך היה זה הברזילאי שבאקט אנוכי (שלא צלח) הביא לפיטוריו של מקלארן לאחר משחק ההפסד בדרבי להאנובר 96 (1:0). בדקה ה-80 נפסקה בעיטת עונשין מ-11 מטרים לזכות וולפסבורג.

        מקלארן הורה לפטריק הלמס לבעוט את בעיטת העונשין. דייגו, שהחמיץ את כל שלוש בעיטות העונשין האחרונות שלו, הפר את הוראתו של המאמן, הורה להלמס להתרחק ובעט את הכדור למשקוף. בסיום המשחק הוא לא התכחש להפרת ההוראה, הכריז שהוא זה שבועט את בעיטות העונשין בקבוצות בהן הוא משחק ושגם בפעם הבאה שתיקרה בדרכו יחזור על אותה פעולה.

        זו לא היתה הפעם הראשונה: בדצמבר 2010 מצא את עצמו גם אדין דזקו בקו האש של דייגו כשהאחרון דרש, שוב בניגוד להוראת המאמן, לבעוט בעיטת עונשין. אז בחר דזקו שלא לוותר ומקלארן הוריד את הנושא מסדר היום. לא לחינם בחרו עיתוני הספורט של יום ב' בכותרות 'אגו דייגו' ו'דייגו-איזמוס'. הפעם נקנס דייגו בסכום חסר תקדים של 100 אלף אירו (קנס שבוטל בינתיים) והרחקה ממשחקה הקרוב של הקבוצה בהמבורג, אך לכל כבר היה ברור: סטיב מקלארן איבד את השליטה.

        אך לא רק הצוות המקצועי אשם במצב. האצבע מונפת ישירות לכיוונו של מנהל הקבוצה דיטר הונס. לפני שעבר לוולפסבורג ניהל הונס את הרטה ברלין. תחת ניהולו הוצאו סכומים גבוהים מאוד על שחקני חיזוק, שאמנם הוליכו את הקבוצה למאבק על האליפות בעונת 2008/9 אך גם הגדילו את חובותיה לממדים אסטרונומיים וקיצצו את היכולות הפיננסיות בעונה שלאחר מכן, בסיומה ירדה הרטה לליגה השניה תוך הצגת יכולת עלובה. הונס עזב את המועדון מברלין שנה לפני תום חוזהו ובטונים צורמים עקב אי שביעות רצון כללית מסגנון ניהולו.

        שחקן וולפסבורג, דייגו (GettyImages , Joern Pollex)
        לא לחינם בחרו עיתוני הספורט של יום ב' בכותרות 'אגו דייגו' ו'דייגו-איזמוס' (צילום: אימג’בנק – GettyImages)

        מאז הצטרפותו ל'זאבים' הספיק דיטר הונס לא מעט: הוא פיטר את המאמן ארמין פה עשרה ימים לאחר כניסתו לתפקיד; הוא הביא את דייגו הבעייתי על חשבונו של מיסימוביץ'; הוא שיחרר את דזקו למנצ'סטר סיטי (אם כי לזכותו יעמדו דמי ההעברה הגבוהים, 37 מיליון אירו, ששילמה עבורו מנצ'סטר סיטי); הוא שפך 54 מיליון אירו על רכישות תמוהות, שכוללות שישה שחקנים חדשים שהגיעו במהלך פגרת החורף; הוא התעקש על הבאת מקלארן לקבוצה; הוא גם פיטר אותו בשיחת טלפון והשתמש בביטויים כמו "הליכה על קליפות ביצים" ו"גן ילדים" בהתייחסו לאירועי סאגת בעיטת העונשין.

        פייר ליטברסקי, עוזרו של מקלארן שהוקפץ לתפקיד המאמן, ייאלץ להסתפק בסגל הקיים מאחר והונס פיטר את מקלארן בתום תקופת ההעברות, כשבכך הוא מונע כל אפשרות לחיזוק נקודתי. ליטברסקי הוא המאמן הרביעי בקבוצה מאז ינואר 2010.

        עוד שלושה עשר משחקי ליגה נותרו לוולפסבורג כדי להבטיח את מקומה בליגה. בתשע מתוך שלוש עשרה עונותיה בבונדסליגה, אליה הצטרפה בעונת 1997/8, סיימה הקבוצה בין המקומות 8-15, אך למרות הבינוניות הממוצעת עדיין קשה לדמיין את וולפסבורג מעורבת במאבקי ירידה. מאז עונת האליפות והכסף הגדול שהוזרק לעורקי הקבוצה לא נלקחת אפשרות שכזו בחשבון.

        אימרו מעתה בורוסיה מנשנגלאדבך, שטוטגרט, פ.צ קלן, קייזרסלאוטרן וסט. פאולי, ובל נשכח את ורדר ברמן הצמודה אל וולפסבורג עם אותו מספר נקודות ועם הציפיה הבלתי נגמרת – ולא רק ממנה - להתעוררות. החיים לא מפסיקים להיות רציניים כשאנשים צוחקים. אפילו סטיב מקלארן עשוי להסכים.