פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        קללת הדרבים של מכבי ת"א

        למה היא מזכירה את קללת החלוצים בה הצהובים מאמינים, ולמה ניצחון בדרבי לא יספק חותמת לשינוי במכבי תל אביב. חמי אוזן סוגר מחזור, מנסה להבין למה עידן ורד לא בהרכב של מכבי חיפה, ובעיקר שמח על כך שאבוחצירא נחת דווקא בקרית שמונה

        מרשים

        1. אנדרי פיליאבסקי הוא עוד הוכחה קטנה-גדולה לחוסר המקצועיות של רוב המאמנים שמאיישים לצערנו את ליגת העל ולא מקדמים אותה לשום מקום. פיליאבסקי הוא בלם נהדר שלא רק קבוצות כמו מכבי חיפה יכולות לדוג ברשת שלהן. בסך הכל בלם שהתגלגל לליגה השנייה באוקראינה, המחיר שלו הוא בהחלט שפוי והסיכוי להרים לו את הקריירה בגיל הזה, 22, עדיין קיים. יש הרבה קבוצות שהיו יכולות לשים עליו את היד עם העין הנכונה.

        הבעיה היא שרוב המאמנים בארץ הם בכיינים מהסוג הנמוך ביותר. למה הנמוך ביותר? כי לא מספיק שהם לא מקצועיים, הם גם יודעים לתרץ זאת במיומנות רבה. ומהי האמתלה הקבועה שלהם, כפי שאנו עדים לה מדי חלון העברות? כסף. אם רק היה להם כסף, הם לא היו צריכים לפנות לסוכנים לא מיומנים שימכרו להם חתול בשק. פיליאבסקי הוא דוגמה מעולה שסקואטינג טוב מצמצם לא מעט פערים. שכל הבכי שלהם הוא לא יותר מבכי, סתם בריחה מאחריות. לא שהיינו צריכים בלם שעונה בדיוק לטייפ קאסט של הליגה הישראלית הלא עשירה כדי לדעת זאת, אבל כאשר אנחנו רואים אחד כזה, זה כבר זועק לשמיים.

        2. אפשר להבין את הדרישה של אוהדי מכבי חיפה להכניס כבר את עידן ורד להרכב באופן קבוע, אבל אפשר גם להסתכל על אלישע לוי. אסור לשכוח שאלישע לוי הוא אחד ממנהלי הסגל הטובים שידענו בשנים האחרונות. אין אצלו כמעט אף שחקן שרוף. כל אחד יודע שבסוף הוא יקבל את הזדמנות, ולא הולך לאיבוד ברגע שהוא יורד לספסל. אחרי יותר משנתיים במכבי חיפה, אפשר כבר לזהות את הטריקים הבולטים שלו: אחד מהם, למשל, הוא לזרוק שחקנים צעירים במהירות להרכב ולהחזיר אותם אחר כך לספסל כדי לעכל טוב יותר את החוויה, בדרך להזדמנות הבאה.

        מספיק להביט בגוסטבו בוקולי ואיל משומר כדי לראות זאת. אצל כל מאמן אחר בוקולי כבר מזמן היה מושאל כדי לגמור את הקריירה בקבוצה קטנה, אבל אלישע לוי ידע לזהות את הרגע שבו ימצא טיפות אחרונות בלימון הסחוט הזה ולהחזיר אותו בטיימינג הנכון למגרש. כנ"ל לגבי משומר, מגן שלוי לא הביא. המגן שלוי הביא דווקא מאוד הצליח בהתחלה, אבל משומר כנראה ידע שההזדמנות שלו לתקן עוד תגיע ולכן הגיע בשל יותר כשעלי עותמאן נשלח להתבשל בספסל. יש עוד דוגמאות. נכון, הן לא מספקות את ההיגיון שאומר שעידן ורד צריך להיות בהרכב של מכבי חיפה, אבל יכול להיות שאלישע לוי רק בונה אצלו רעב נכון? יכול להיות שהוא מראה לו שאת מכבי חיפה לא כובשים כל כך מהר, כי באותה מהירות נופלים. יכול להיות שהוא רוצה להרוויח את הכישרון הזה בשיא מוכנותו המנטלית דווקא בפלייאוף? אחרי כל כך הרבה הצלחות בניהול שחקנים, אפשר לתת לאלישע לוי את הקרדיט הזה.

        משמים

        אין ספק שהבצורת של סמואל יבואה היא בצורת מנטלית. בכל פעולה שהוא עושה ניכר חוסר הביטחון, הרבה יותר מחוסר התיאום שלו עם החלוץ השני של בית"ר ירושלים, חן עזריאל, או חוסר התקשורת עם הקשרים שמאחוריו. הפתרון לכך, לכאורה, הוא פשוט: שער. ועוד שער. וגם מנהל קבוצה שיודע לטפל טוב בזרים ושחקנים שמוכנים לקלוט ולחבק, וכמובן מאמן שעוזר, מלמד ומלטש אותו ואת כל החלק הקדמי.

        אבל בסיפור של יבואה יש עוד נתון שמעכב קצת את הפתרון. יבואה חזר לארץ בסיטואציה שונה מזו שהגיעה להפועל כפר סבא. להפועל כפר סבא יבואה הגיע כשחקן רעב שצמא לכבוש את העולם, ועם הרעב הזה התגבר על כל משבר. גם להפועל תל אביב הוא הגיע כשחקן רעב שמת להוכיח שהוא מתאים לאתגר הזה, ועם הרעב הזה קיצר את תקופות הבצורת שלו.

        עכשיו יבואה הוא כמו שחקן ישראלי שחזר מבלגיה. משמע, אחרי המאמץ הכביר להשיג את חותמת ההתקדמות לאירופה והחוזה השמן, אחרי הפיק אותו בנה לאט לאט. החזרה למציאות האפורה והאופק החדש שניצב בפניו כבר פחות מגרים אותו. בפנים הוא ודאי חש את הקושי למצוא את הריגוש. החיפוש אחריו הרבה יותר איטי ועם פחות עניין וסקרנות. בסיטואציה כזו, כל משבר הוא ארוך יותר ולא בטוח שבסיומו תחזור להיות אותו שחקן.

        מדהים

        שליגת העל שלנו הפכה לכתובת מתחרה ליו טיוב לצפייה בשערים ביזאריים. השבוע עלו לשם קבצים חדשים באדיבותם של אוהד כהן וקרלוס אריאס.

        מטריף

        גם ללא צפייה במשחק שלא שודר בין קרית שמונה להפועל רמת גן, אפשר בהחלט לומר: מכל הקבוצות בארץ, טוב ששמעון אבוחצירא נחת בקרית שמונה. יותר משקרית שמונה צריכה אותו כחלוץ – ומול הפועל תל אביב זכינו לראות כמה רעננות ומיומנות הוא מוסיף לחלק הקדמי של רן בן שמעון - הוא צריך מועדון כמו קרית שמונה לקריירה שלו.

        כבר בהפועל פתח תקוה אבוחצירא הצית את הדמיון. רק שהבריחה שלו ליוון לימדה על הבעיה המרכזית שלו: דרך ארץ. הבנה של מהי דרך ארץ. כמה זמן היא לוקחת עד שאתה באמת מבשיל להיות שחקן. בהקשר הזה, קרית שמונה תפורה עליו. לא רק כי הוא יעבוד עם מאמן מעולה שילמד אותו לחשוב ולהתנהג אחרת, אלא גם כי הוא מגיע לקבוצה שמבינה את חשיבותה של הדרך המסודרת ביציאה מאלמוניות.

        קרית שמונה הרי לא פסחה על אף שלב בדרך למה שהיא היום. זה חלק מתפיסת העולם שלה ולא רק גורל פתלתל. אם רק תעביר חלק מחוכמת החיים שהיא צברה לאורך השנים לחלוץ החדש שלה, אבוחצירא ירוויח מכך יותר מכל החוזה היפה שקיבל ביוון.

        המחזור הבא: מכבי תל אביב – הפועל תל אביב

        כבר הרבה שנים שבמכבי תל אביב מסמנים את הדרבי בתור אירוע יציאת מצרים האישי שלהם, וכך גם השנה. אם רק ננצח בדרבי, ברגע שנעשה זאת, בשנייה שנשאיר מאחורינו את הקוף הזה, במשחק שבו נתגבר על הקללה הזו, הכל כבר יסתדר. יש רק בעיה אחת עם התיאוריה הזו: נכון, ההיסטוריה מלאה בדרבים שבישרו על תפנית והכריזו על סדר עירוני וארצי חדש, אבל לכך קדמו כמה אירועים שרמזו על הרוח השונה. התהליך לא התחיל ונגמר בדרבי. התהליך שרמז על שינוי במועדון החל קצת קודם. הדרבי היה פרי עמל מסוים.

        האם זה מה שאנחנו רואים גם הפעם? ספק גדול. למכבי יש הזדמנות, עוד הזדמנות, לקטוע את הבושה בדרבי, כשהפועל תל אביב תתייצב אליו ללא המנהיג שלה. ההיעדרות של גוטמן אמורה להשפיע בטווח ארוך יותר. הירידה שלו לפרטים הקטנים לא תורגש בחסרונה בשבוע אחד. בשבוע אחד הפועל לא תאבד את הרסן, אבל היא עדיין קבוצה פגיעה שמכבי יכולה לנצח אותה. אבל לנצח אותה, ולא יותר מדי חוץ מזה. המשחק מול הפועל פתח תקוה הדגים שמכבי תל אביב עדיין לא התחילה בתהליך שיכולה לבשר על שינוי.

        בצורה קצת מוגזמת, מכבי מתייחסת לדרבי כמו קללת החלוצים שלה. היא מאמינה בה, היא סוגדת לה, וסבורה שביום שיגיע חלוץ עם רזומה מתאים ויכולת סיום הולמת, הקללה הזו תוסר והחיים יחזרו למסלולם. ואז החלוץ הזה מגיע, וגם הוא מבין שללא תיאום וחיבור כלום לא יעזור. שהקללה היא בסך הכל עבודת אימון משובשת. חלק מהחלוצים אפילו מביאים מספרים נאים, אבל הקללה לא מוסרת כי אין באמת קללה. כך גם בדרבי. מכבי החלה להאמין בשנים האחרונות שהדרבי יקצר לה תהליכים ארוכים יותר, אבל זה לא באמת יקרה.

        אם מכבי תנצח ביום ראשון היא לא תוכל להכריז על שינוי, אלא על התחלה של שינוי. ניצחון בדרבי ייתן למכבי את הכוח להתחיל לעבוד על אותו שינוי, הוא לא יהיה חותמת לשום דבר שקדם לו. מקסימום, זה אולי יכניס את הפועל למשבר אמיתי ויעביר את הכתר למכבי חיפה. השחקנים צריכים לנצח אותו קודם כל בשביל האוהדים, בשביל להוכיח להם שהם באמת השחקנים שלהם. אבל אחרי הדרבי מכבי תחזור להיות קבוצה לא מספיק ברורה שתלויה בחסדים של חלוצים כמו אוהד קדוסי שיחמיצו שער שוויון בדקות הסיום. כדי לעקור רכות כזו, צריך יותר מניצחון בדרבי.