כל השבוע לך

    אפקט בקהאם: כיצד קרסה טוטנהאם בגלל המולת דייויד בקהאם

    דייויד בקהאם לא חתם בטוטנהאם, אבל די היה בהמולה שיצר כדי לפרק את התרנגולים. מיכאל יוכין סוגר סופ"ש באירופה

    זה אמיתי – ג'מפאולו פאציני והגישה של לאונרדו

    לאינטר הולך לא רע עם החתמות חלוצים בינואר. לפני שנה ברח מלאציו גוראן פאנדב המקדוני, נחת בסן-סירו ונתן כמה משחקים חלומיים. הוא בישל שערי ניצחון דרמטיים מול קייבו וסיינה, היה גיבור הקאמבק שהניב 2:2 בבארי והגיע לשיאו עם כדור חופשי אדיר ובישול בניצחון הענק על מילאן בדרבי. מאז הלך פאנדב ודעך, וזה חבל כי מדובר בשחקן מהנה מאוד כאשר נחה עליו המוזה. בינתיים, גרמה הבכורה של ג'מפאולו פאציני לכך שהמקדוני הפך לחלוטין לא רלוונטי במערך של הנראזורי. צמד ופנדל ב-45 דקות מהווים יבול מטורף בכל קנה מידה.

    טוב לדעת (מקודם)

    הלחצן שיכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

    בשיתוף שחל
    לכתבה המלאה
    חתיכת הספק ב-45 דקות. פאציני (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

    זה לא חדש שפאציני הוא אחד הסקוררים הקטלניים בליגה. למעשה, מדובר בחלוץ הרחבה האיטלקי הטוב ביותר מאז ימי הזוהר של כריסטיאן ויירי לפני עשור. כאשר פאצו נשלח למגרש בהפסקה, הובילה פאלרמו 0:2, והוא הראה את כל הארסנל שלו כדי לארגן את המהפך. בשער הראשון קיבל ג'מפאולו את הכדור עם הגב לשער, והבקיע תוך כדי סיבוב – ביצוע טכני לא פשוט. את השוויון הוא סידר בנגיחה אדירה, תוך כדי זינוק פנטסטי, כפי שעשה לא פעם בשנתיים האחרונות. את הפנדל הרוויח הרכש בתנועה חכמה מאוד על גבול קו הנבדל, וגם בניצול המגע המינימלי עם הבלם לנפילה. מאסימו מוראטי נפרד מ-12 מיליון יורו ומהקיצוני הצרפתי ג'ונתן ביאביאני כדי להביא את פאציני מסמפדוריה, ומדובר במחיר מצחיק אם החלוץ ימצה את הפוטנציאל. שיתוף הפעולה שלו עם סמואל אטו עשוי להפוך את אינטר לאחת ההתקפות הטובות בתבל.

    פאצו יודע להתאקלם במהירות בקבוצות חדשות, הרי גם לסמפדוריה הוא בא בינואר לפני שנתיים, וחגג שערים ב-5 משחקים רצופים. לאינטר הוא הגיע בעיתוי מושלם מבחינתו – לראשונה מזה זמן רב היא נבנית כקבוצה ששמה דגש על התקפה ללא מעצורים. ההגנה של הנראזורי נראתה אתמול רע, בלשון המעטה. אם פאלרמו היתה מנצלת קצת יותר הזדמנויות, שלא לדבר על הפנדל המוחמץ של חאבייר פאסטורה, היא היתה זוכה בניצחון קליל. אינטר ספגה 7 שערים בשלושת משחקי הליגה האחרונים, אבל ניצחה בשניים מהם, ובסך הכל השיגה 15 נקודות בששת המשחקים הראשונים של לאונרדו על הקווים. מאזן השערים שלה בתקופה זו עומד על 16 לזכותה ו-10 לחובתה, כלומר, יותר מארבעה כיבושים למשחק בשני הכיוונים. לשם השוואה, הנתונים ב-12 משחקי הליגה הראשונים של רפא בניטז בתחילת העונה מורים על 13 שערי זכות ושבעה שערי חובה, עם ממוצע של פחות משני שערים למשחק. זהו הבדל תהומי. עם הבוס הספרדי, וגם בתקופתם של רוברטו מנצ'יני וז'וזה מוריניו, אינטר אמנם נתנה מדי פעם הצגות, אבל חלק גדול ממשחקיה היוו כדור שינה מצוין. עם לאונרדו, היא הפכה לפתע לאחת ההצגות הטובות באירופה, ומספקת דרמות עם אינספור הזדמנויות. אפילו אסטבן קמביאסו כבש בקטאניה צמד מעמדת החלוץ המרכזי. רק שימשיכו כך, ולפאציני לא תהיה בעיה לבסס את מעמדו ככוכב-על. בפועל, הוא כבר מזמן כזה.

    לא הכל פעל לפי התוכנית. למרבה המזל, פאציני הושיע אותו הפעם. לאונרדו (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

    זוהי סדום – מיקאל סילבסטרה מול אריאן רובן

    לפני שלושה חודשים, אחרי התבוסה 6:0 בשטוטגרט, דסקסנו במדור זה את הצרות בהגנת ורדר ברמן. דיברנו על הפציעה של נאלדו שהרסה את האיזון במרכז, על הכושר הירוד בקישור האחורי, על התחלופה בעמדת המגן הימני, וגם על החולשה הקטסטרופלית של מיקאל סילבסטרה. המגן הצרפתי שהוחתם אחרי שסיים את דרכו בארסנל היה באופן עקבי השחקן החלש ביותר בבונדסליגה בסיבוב הראשון, והיה ברור כשמש שברמן חייבת לרכוש שחקן אמיתי שיפתור את הבעיות באגף השמאלי. באופן מדהים, דבר לא קרה. חלון ההעברות ייסגר הלילה כאשר תומאס שאף עדיין תקוע עם סילבסטרה, וזה עלול להיות אסון בחודשים הקרובים.

    המחדל הגיע לממדים גרוטסקיים במשחק מול באיירן מינכן. לתת לסילבסטרה לשמור על אריאן רובן שחזר רעב מאוד אחרי פציעה, זה בערך כמו לקוות שפואד בן-אליעזר ירגיע את המהומות במצרים. יהיה שם הרבה רצון טוב, אבל אפס יכולת מעשית והפיאסקו ידוע מראש. ברמן סיפקה את אחד המשחקים הטובים והנחושים שלה העונה, ואפילו עלתה ליתרון משער מרהיב של פר מרטסאקר, אבל אז הגיע העונש. רובן הקדים את סילבסטרה, שישן בעמידה, בגישה לכדור הרוחב של דניאל פראניץ' כדי לקבוע 1:1. גם שער היתרון של הבווארים נבע מהפקרות של סילבסטרה משמאל. כעת מדורגת ורדר 3 נקודות בלבד מעל הקו האדום, ורובן עצמו הביע משאלה: "אני מאחל לקבוצה של שאף הצלחה בקרבות תחתית, כי יש לה אוהדים נהדרים". שאף באמת ראוי לתמיכה במשבר העמוק ביותר מאז מונה למשרתו ב-1999, אבל בניית הסגל של המנהל הספורטיבי קלאוס אלופס פשוט בלתי נתפסת.

    בניית סגל בלתי נסלחת. סילבסטרה ופיליפ בארגפרד (צילום: AP)

    זה מתחמם – דירק קויט הבאסקי

    גאיסקה טוקרו, הקשר-חלוץ של בילבאו, דומה כמו שתי טיפות מים לדירק קויט, ההולנדי הפופולרי של ליברפול. אין לזה קשר למראה החיצוני – קויט עלול להיעלב אם נשווה את הבלורית שלו לראשו המקריח של הבאסקי, אבל סגנון המשחק שלהם כמעט זהה. למעשה, אין שני שחקנים בעולם שכה מזכירים זה את זה בגישתם. לטוקרו בן ה-26 יש מעט מאוד כשרון טבעי, והשליטה שלו בכדור מוגבלת, אבל הוא מפצה על כך בהשקעה יוצאת מגדר הרגיל, בדיוק כמו סוס העבודה במרסיסייד. הוא חורש את האגף הימני הקבוע שלו, לעולם לא מפסיק לרוץ, נאבק על כדורים אבודים לחלוטין, משלהב את היציעים, ולמרות העמדה הקדמית תמיד עוזר בהגנה.

    אתמול הבקיע טוקרו צמד ב-0:2 במדריד על אתלטיקו שביסס את מעמדם של הבאסקים במקום השישי, והאוהדים לא יודעים את נפשם מרוב שמחה. בבילבאו יש הרבה שחקנים טובים ממנו, ודי להזכיר את חלוץ הנבחרת פרננדו יורנטה ואת ילד הפלא איקר מוניאין, אבל האליל הגדול שלהם הוא דווקא טוקרו שהגיע לקבוצה רק לפני שנתיים אחרי תקופה ארוכה בליגות הנמוכות שהתאימו לכאורה ליכולתו הטכנית. גאיסקה כה נערץ באצטדיון סן-מאמס שביציעים הדביקו לו הרבה כינויים. באופן טבעי, קוראים לו "קרחת הזהב", אבל הוא גם "נשיא חבל הבאסקים", וגם GT2 – שם חיבה מקורי במיוחד שמשלב את שמו עם מספר חולצתו, כדי ליצור דגם ספורט של פורשה. בדיוק כמו רכב היוקרה, טוקרו לעולם לא מתעייף ונמצא בתנועה מתמדת. קשה מאוד להאמין שהעבודה הקשה תסלול את דרכו לנבחרת ספרד, וכלל לא בטוח שקבוצת פאר תרכוש אותו בעתיד. במובנים אלה, קויט עקף אותו מזמן. אלא שטוקרו מאושר בחלקו, ובילבאו יודעת להעריך נכונה את תרומתו. לא לחינם נקבע סעיף השחרור בחוזהו שהוארך לפני שנה על סכום דמיוני של 20 מיליון יורו.

    חורש את האגף, לא מפסיק לרוץ ותמיד משלהב את היציעים. טוקרו (צילום: רויטרס)

    זה מתקרר – השוק של טוטנהאם

    עד לא מזמן היתה טוטנהאם אחת הקבוצות הלוהטות באירופה. עם סגנון שובה לב, הרבה אופי ותעוזה, התקרבו התרנגולים אפילו למאבק על אליפות. הסגל המגובש שלה, עם רפאל ואן-דר-וארט בתפקיד השפן שנשלף ברגע האחרון של חלון ההעברות באוגוסט, תיפקד נפלא. אלא שלהנהלה זה לא הספיק. היא רצתה להתחזק בינואר על מנת לשפר את הסיכויים בקרב על התואר ולתת פייט אמיתי בשלבי ההכרעה בליגת האלופות. מתקבל הרושם שהשאיפה הזו הורסת להארי רדנאפ את העונה.

    הכל החל בניסיון היומרני להחתים את דייויד בקהאם שהגיע ללונדון והפך את אימוני טוטנהאם לקרקס תקשורתי. זה המשיך עם מרדף אחרי שחקנים רבים מדי, המלווה בדיווחים וספקולציות בעיתונות הצהובה על בסיס יומי. סטיבן פיינאר, שהיה מתוסכל ממעמדו באברטון, נרכש במהלך לא ברור, למרות שאין לו מקום בהרכב לצידם של ואן-דר-וארט ולוקה מודריץ'. סכומים מטורפים של יותר מ-25 מיליון ליש"ט מוזכרים בהקשר לחלוצים מרכזיים איכותיים, כמו אנדי קארול מניוקאסל ופרננדו יורנטה מבילבאו. הצעה הזויה אפילו יותר, 38 מיליון ליש"ט לאתלטיקו מדריד תמורת קון אגוארו, נדחתה על הסף. זה נכון שקארול, יורנטה ואגוארו טובים יותר מהחלוצים בסגל הנוכחי של התרנגולים, אבל גם ג'רמיין דפו, רומן פבליוצ'נקו ופיטר קראוץ' מהווים אופציות לא רעות – הם בהחלט סיפקו העונה את הסחורה. העיסוק המתמיד ברכש אפשרי חלחל לאווירה בחדר ההלבשה, והתוצאות לא איחרו לבוא. גם השמועות על עזיבה אפשרית של גארת בייל לא ממש הועילו. תחילה הפסידה טוטנהאם לאברטון, לאחר מכן פספסה הזדמנות לנצח את מנצ'סטר יונייטד, ובשבוע שעבר רק שער רדנאפי טיפוסי של ארון לנון בדקה ה-90 מנע הפסד בניוקאסל. אתמול הגיעה הקבוצה לשפל בתבוסה 4:0 לפולהאם בגביע.

    כעת חייבת טוטנהאם להתעשת, לשכוח את כל הברדק התקשורתי ולהתמקד במשימה. הציפיות שיצרו התרנגולים כה גבוהות, שאי-ההעפלה לצ'מפיונס-ליג תיחשב לכישלון מהדהד. רדנאפ מפגר ב-3 נקודות אחרי צ'לסי במקום הרביעי, למשחק בבלקבורן ביום רביעי חשיבות מיוחדת על עתיד המועדון.

    קרקס תקשורתי שלא ממש תרם לקבוצה. בקהאם עם רובי קין, רגע לפני ששניהם פרחו (צילום: רויטרס)

    זה המשחק – צ'לסי בסנדרלנד

    אם כבר מדברים על הקרב על הכרטיסים לליגת האלופות, הרי שלנסיעה של הכחולים לביתם של החתולים השחורים השפעה קריטית עליו, וזה קורה כבר מחר. סנדרלנד הנחילה לצ'לסי את התבוסה הגדולה ביותר שלה העונה, 3:0 בסטמפורד-ברידג' באמצע נובמבר, ומאז התיאבון של סטיב ברוס רק גדל. הוא השיג 10 נקודות ב-4 משחקי הליגה בשנת 2011, ורחוק 4 נקודות בלבד מצ'לסי. המאזן הביתי שלו נהדר, עם הפסד אחד בלבד ב-12 משחקים (נחשו למי? נכון, בלקפול).

    הקבוצה של קרלו אנצ'לוטי רשמה שני ניצחונות ליגה רצופים, וזה יפה, אבל הייתה רחוקה מלהצטיין בתיקו עם אברטון בגביע, ומעידה נוספת תכניס אותה למשבר מחדש. בעונה שעברה היה זה משחק החוץ הראשון של האיטלקי על הספסל באנגליה, וצ'לסי ניצחה 1:3. מיכאל באלאק, דקו ודארן בנט כבשו אז. פרנק למפארד, שהרשית בפנדל, הוא היחיד שיעלה על הדשא גם הפעם. העולם משתנה במהירות מסחררת.

    אסור למעוד שוב. אנצ'לוטי (צילום: רויטרס)

    טרם התפרסמו תגובות

    הוסף תגובה חדשה

    בשליחת תגובה אני מסכים/ה
      לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

      התרעות פיקוד העורף

        walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully