המציאות של מכבי ת"א: על שחקני הליגה הטובים ביותר שליקטו הצהובים

אתמול בערב ראיתי הרבה תוכניות מעניינות בטלוויזיה. ב-21:00 שידר ערוץ 1 את "אשרי הגפרור", סרט תיעודי מרגש על חנה סנש. זכרתי שבתשע וחצי מתחיל "שמח עם ירון אילן" בערוץ 24, אז זפזפתי מדי פעם. נהניתי מהספיישל שעסק בצעירים המבטיחים של הזמר המזרחי (גם אנשי רשות המסים סימנו פרוספקטים ביומנים). באזור השעה עשר נדדתי לחמש פלוס לייב, שם שידרו את שולחן הגמר של טורניר אליפות הפוקר של צפון אמריקה. וויליאם ריינולדס הנחש גנב את התואר וגם יותר מחצי מיליון דולר במזומן. אני אוהב את ערבי חמישי בטלוויזיה. יש הרבה מאוד היצע.

בעקבות התצוגות האחרונות של ג'רמי פארגו, חשבתי לדרג את חמשת הזרים הטובים ביותר ששאבה מכבי הישר מקבוצות ליגת העל בעשור האחרון. ספוילר: ג'ייסון וויליאמס וטריי סימונס נתנו אומנם פייט רציני, אבל בסוף נשארו בחוץ. וויל סולומון ודומיו לא נכללים ברשימה, כי לא הצטרפו למכבי הישר מקבוצה אחרת בליגת העל.

הנה הדירוג שלי.

תומאס הוא יוצא דופן ברשימה משום שלא הגיע למכבי ישירות מקבוצה ישראלית אחרת, אבל הוא מקבל הנחה משתי סיבות: א. באמת מדובר באחת הדמויות המקסימות ביותר ששיחקו בעשור האחרון בהיכל. ב. תומאס הופיע לראשונה בישראל במדי מכבי ראשון לציון (בעונת 98/99), במהלכה הכיר ונשא לאישה את דפנה הישראלית, מה שהקנה לו תעודת זהות כחולה. מובן כי אלמלא העובדה הזו, תומאס לא היה מוחתם במכבי.

בקיץ 2003 חתם תומאס, מאגדות הכדורסל של מכללת אילנוי, בקבוצה שהייתה אמונה על השבת התואר האירופאי לארון של שמעון, לקראת העונה בה נערך הפיינל פור בתל אביב. למרות שנחשב לסופר-סקורר בכל מקום בו שיחק, התאקלם תומאס במכבי במהירות והתרגל למעמדו החדש כשחקן משלים. כבר בעונת הבכורה בקבוצה (03/04) הוא עשה עבודה נהדרת, עם 6.1 נקודות ו-2.7 ריבאונדים בממוצע ביורוליג, ובעונה שלאחריה השתפר ל-7 נקודות ו-3 ריבאונדים ב-16 דקות יורוליג. תומאס שבר את רגלו במהלך אימון שגרתי והחמיץ את פיינל פור 2005 במוסקבה. בתום העונה שוחרר ממכבי, אבל חזר מספר שנים לאחר מכן לפינאלה במדי מכבי חיפה. בסך הכל זכה עם מכבי בשתי אליפויות ישראל, שני גביעי מדינה וכמובן שני תארים אירופאים. מהבינגואים הגדולים של הצמד גרשון את בלאט, ושחקן שתרומתו ליצירת אותה שושלת לא נפלה מאגדות אחרות. נזכור לתומאס כי תמיד היה שם עבור מכבי, במקום הנכון ובזמן הנכון.

אולי זה עוד מעט מוקדם, אבל פארגו מסתמן כאחת הבחירות הטובות ביותר שעשתה מכבי בשנים האחרונות. והוא כאן בכלל בטעות: אלמלא קרס ליבו של מיקאיל טורנס, לא היה פארגו נכלל ברשימה הזו. אבל טרגדיה של אחד היא לעיתים ההזדמנות הגדולה של אחר, ופארגו (ובדיעבד, גם מכבי) נהנה מן ההפקר. למזלה של מכבי, פארגו, שהציג אשתקד עונה נהדרת במדי הפועל גליל/גלבוע, בחר הקיץ ללכת בכל הכוח על חוזה ב-NBA, ולכן נותר ללא קבוצה גם בשלבים המאוחרים של עונת ההעברות.

את העונה הנוכחית פתח פרגו רע, אבל מהר מאוד התאושש והפך יחד עם דורון פרקינס לברומטר של מכבי בקו האחורי. כשפארגו בא לעבודה, מכבי בדרך כלל מנצחת: העונה היא ניצחה בכל פעם שקלע מספר נקודות דו-ספרתי, וזכורות ההצגות שלו במשחק החוץ בבלגרד ובמשחק הבית מול קאחה לבוראל. פארגו משתמש בזריזות החתולית שלו וברגליים המהירות כדי לצבור נקודות בהתקפה וכדי לחטוף כדורים בהגנה, ולי באופן אישי הוא מעט מזכיר את וויל ביינום. עד כה ביורוליג קולע 10.8 נקודות, מוריד 3.1 ריבאונדים ומחלק 3.5 אסיסטים (על 1.8 איבודים; יחס סביר לגמרי לרוקי ביורוליג). אל תתפלאו אם תראו אותו ממשיך לכדרר כאן גם בעונה או שתיים הבאות, בדרכו להגשמת חלומו הגדול: חוזה בליגה הטובה בעולם. אגב, גם ביינום עשה את הדרך הזו בדיוק.

למרות שהיה שותף לעונת הבלהות הקודמת, בפרקינס, בניגוד לאלן אנדרסון, למשל, לא דבק רבב. למכבי תל אביב הגיע ממכבי חיפה, כשהוא מחזיק בהיסטוריה בליגה היפנית (?!), הגרמנית והבלגית. נבחר ל-MVP עונת 2008/9 בליגת העל, ונחטף בידי פיני גרשון בקיץ 2009 תמורת סכום מצחיק (200,000 דולר נטו בלבד). בתחילה סומן כמחליפו של אנדרו וויזנייבסקי, אך מהר מאוד התעלה עליו והפך לשחקן מפתח בקו האחורי.

פרקינס נחשב לאחד מחביבי הקהל בהיכל, אולי משום האופי הקשוח והבלתי-מתפשר ובשל העובדה שהגיע לכל משחקי המאני-טיים. היה מהבודדים שתפקדו בסדרת רבע גמר היורוליג מול פרטיזן בלגרד בעונה שעברה, ואת עונת הבכורה ביורוליג סיים עם ממוצעים נהדרים של 9.3 נקודות, 5 ריבאונדים, 3.4 אסיסטים ו-12.5 נקודות מדד.

בקיץ האחרון חיפש סוכנו של פרקינס חוזה כבד באירופה, אבל מספר משאים ומתנים התפוצצו ופרקינס נותר ללא קבוצה עד לחודש אוגוסט. בסופו של דבר חתם על חוזה חדש במכבי, שודרג מבחינה כספית ובמועדון מקווים היום לראות את הנינג'ה מאלסקה נשארת כאן גם בשנים הבאות. ייתכן כי אם הדירוג היה נערך בעוד עונה או שתיים היה פרקינס מדורג במקום הראשון, אבל העובדה שעד כה לא זכה עם מכבי בתואר משמעותי (להוציא את גביע המדינה) והיה חלק מהקבוצה שאיבדה את האליפות להפועל גליל/גלבוע עומדת לו בינתיים לרועץ.

סקורר אדיר; בלי ספק, מגדולי הקלעים בכדורסל הישראלי בשנות ה-90'. בישראל עבר, בין היתר, במכבי רמת גן (שיתף פעולה בקו האחורי עם עודד קטש הצעיר), מכבי רעננה (שיחק במדיה ארבע עונות ולקח אותה מהליגה הלאומית לצמרת ליגת העל, לרבות מספר תצוגות בלתי-נשכחות מול מכבי תל אביב), הפועל ירושלים והפועל גליל עליון.

ליד אליהו הגיע בריסקר בקיץ 99', הישר מרעננה, והיה לחלק חשוב מהשושלת הראשונה של גרשון ובלאט. במכבי שיחק שלוש עונות וזכה עימה בשלוש אליפויות ישראל ובשלושה גביעי מדינה (00', 01', 02'), רשם זכייה אחת באליפות הסופרוליג (01'), הופעה אחת בגמר היורוליג (00') והופעה נוספת בפיינל פור האירופאי (02'). עזב את המועדון בתום עונת 2001/2, לאחר שלא הצליח להשתחרר מפציעה קשה ברגלו. למזלו של בריסקר, אלימות כלפי נשים לא משפיעה על הדירוג הזה.

דן שמיר היה חתום על ההברקה הזו, בימיו כמאמן הפועל ירושלים. מוריס טעם בעבר מה-NBA, שם שיחק שנתיים באטלנטה הוקס (2002-2003) ועונה נוספת באורלנדו מג'יק (2006). בדצמבר 2007 חתם בהפועל ירושלים והראה שמדובר בפורוורד נדיר, בעל יכולת תזמון מצוינת בהגנה ובהתקפה. מוריס חסם והוריד ריבאונדים, קלע שלשות ומסר, סיים וחטף. עם ירושלים זכה בגביע המדינה בעונת 2006/7, ואלמלא אותו סל של ג'יימי ארנולד גם היה זוכה עימה באליפות היסטורית.

מוריס חתם במכבי בקיץ 2007 ומיד סומן כאחד משחקני המפתח בקבוצה, זו האחרונה של מכבי שהגיעה לפיינל פור. הפורוורד המגוון נבחר למצטיין חודש ינואר ביורוליג, עזר למכבי להעפיל למשחק הגמר מול צסק"א ונבחר לשחקן חמישיית העונה במפעל (העמיד ממוצעים של 12.4 נקודות, 8.3 נקודות 1.6 אסיסטים, 1.8 חסימות ו-17.8 נקודות מדד). לרוע מזלו, לא זכה עם מכבי בשום תואר, לאחר אובדן הגביע לירושלים והפסד האליפות להפועל חולון. ממכבי עבר לצסק"א מוסקבה ומשם לברצלונה, עימה זכה בעונה שעברה באליפות היורוליג ובחוויה מתקנת מעונתו המפוספסת בצהוב-כחול.

ohad@walla.net.il