בלדוט: "קשטן הראה לי את הדרך החוצה"

אסי בלדוט, אולי הסמל הכי גדול של בני יהודה בעשור האחרון, נפרד רשמית מהמועדון והצטרף להפועל חיפה. בתקופה האחרונה התערערה מערכת היחסים בין הקשר הוותיק למאמנו דרור קשטן, שהחליט לוותר עליו. במהרה, מצא עצמו בלדוט חובר לאיש שהדריך אותו במשך שנים, ניצן שירזי מאמן הפועל חיפה.

שעה קלה לאחר שחתם שבר בלדוט שתיקה ארוכה בראיון לוואלה! ספורט: "מוזר לי מאוד לחתום במועדון אחר. אני בן 29, אחרי 20 שנה בבני יהודה ואני חש רגשות מעורבים. במשך 20 השנים האחרונות הייתי על הדרך הלוך וחזור כל יום לבני יהודה ופתאום אני צריך לעבור קבוצה וזה לא פשוט. הגעתי לבית חם, מקום שיש בו אנשים טובים ושחקנים טובים, ומבחינתי אני בא לתרום את מה שאני יכול. אני רוצה להודות לסוכן שלי ניר מנחם שעזר לי לעשות את המהלך הזה. ניצן שירזי אימן אותי מספר שנים וברור שזה היה חלק מהשיקול לבוא להפועל חיפה. אני אעשה את המקסימום להצליח כאן".

העלת בדעתך תסריט בתחילת העונה שבחודש ינואר תאלץ לקום ןלעבור למועדון אחר?

"לומר את האמת, האמנתי שאסיים את הקריירה בבני יהודה, אבל יש דברים שהייתי חייב לעשות. אני יוצא כעת לדרך חדשה".

יש לך מושג למה דרור קשטן בעצם מחק אותך מהקבוצה?

"אין לי מושג למה ייבשו אותי כל כך הרבה זמן על הספסל וביציע. לא דיברתי עם דרור על זה. ראיתי שאני לא בתוכניות שלו ונאלצתי לחפש קבוצה אחרת. אני לא כועס על קשטן, זכותו להלביש ולהרכיב את מי שהוא מחליט כי הוא המאמן. זה מה שהוא החליט ואני התאמצתי להראות לו שמגיע לי לשחק וכנראה שזה לא הספיק בשבילו. אני לא רוצה להיכנס לסוגייה אם זה היה מוצדק או לא. זה מה שהמאמן החליט והייתי חייב לקבל את זה.

"יש לי חוזה בבני יהודה לעונה הבאה ואני חייב להגיד לך כמה היה לי טוב במועדון הזה וכמה הוא חשוב לי. זה היה הבית שלי ובאמת באמת שקשה לי. אני אוהב מאוד את המערכת, את השחקנים וחייב לציין את ההנהלה שעשתה בשבילי המון וגם את האוהדים הנפלאים שתמכו בי והציפו אותי בימים האחרונים בהודעות וטלפונים. אני לא אשכח להם את זה לעולם. אני מאמין שאני עוד אחזור לבני יהודה ואחזור עם חיוך".

הייתה לך קריירה באמת ארוכה במועדון. מהו רגע השיא שלך? מהו רגע השפל בקריירה?

"יש כמה רגעי שיא. אחד מהם זה משחק הבכורה שלי במדי הבוגרים ביום ההולדת ה-17 שלי, נגד מכבי חיפה בחוץ. כמובן שהרגע בו הגענו לאיצטדיון רמת גן בגמר הגביע, לראות את כל הקהל הכתום של בני יהודה זה רגע שלא אשכח לעולם, למרות שהפסדנו במשחק עצמו. אין ספק שאחד הרגעים הקשים היה כשירדנו ליגה בשנת 2000. כמובן שהשבוע האחרון הוא גם אחד מהזיכרונות והרגעים הקשים והכואבים שלי במועדון. לבוא למשה דמאיו ולבקש שחרור, לילות שלמים לא הצלחתי להירדם בגלל זה. לא האמנתי בחיים שאהיה אי פעם במועדון אחר, אבל אם כבר מועדון אחר אז אני שמח שזה הפועל חיפה שבאמת מכל הלב אני שמח להיות שם".

איך מרגיש קפטן שנדחק פתאום הצידה והופך להיות סתם שחקן בקבוצה?

"תמיד ידעתי שאני הקפטן בעיני השחקנים, הקהל וכל מי שנמצא במערכת. אני יודע שאני מוערך כמעט על כולם. ברור שכאשר אתה לא משחק זה משפיע בקטע המקצועי, אבל בקטע החברתי ידעתי שאני ממשיך להיות הקפטן של כולם ואת זה אי אפשר היה לקחת ממני".

תסכל אותך לשבת ביציע ולראות את הקבוצה נכשלת על הדשא?

"זה מאוד מתסכל. כל הזמן חשבתי שאני יכול לעזור, אבל ברגע שהמאמן החליט שאני לא בסגל, ישבתי בשקט והייתי בטוח שזה ייפתר. עבר שבוע ועוד שבוע וראיתי שהמקום שלי לא בקבוצה. אני חייב להדגיש שההנהלה מאוד רצתה אותי. גם השחקנים והאוהדים רצו שאשר בקבוצה, אבל כשהמאמן לא רוצה אותך אז מן הסתם זה הראה לי את הדרך החוצה. חשוב לי באמת להבהיר כמה אני מודה להנהלת בני יהודה שאיפשרה לי לעזוב. אני יודע שנחזור להיות ביחד. קשטן מעולם לא אמר לי את זה, אבל יש דברים שמבינים מההתנהגות וזה הראה לי את הדרך החוצה. אני לא יודע במה דרור האשים אותי כי לי הוא לא אמר כלום ואני לא רוצה להתבסס על שמועות מאנשים. את כל השאלות האלה צריך לשאול את דרור".

היו לך געגועים לגיא לוזון?

"אני מעדיף לא להיכנס לזה, זה לא מכובד. אני מעדיף שלא לדבר על זה כרגע".