במחשבה ראשונה, קצת קשה להאמין שהסופרבול האחרון שבו זכו טום בריידי וניו אינגלנד היה לפני שש שנים. זה פשוט עניין תודעתי, לחשוב אוטומטית שלא הגיוני שלקבוצה הזו, שבאופן קבוע נמנית עם ענקיות הליגה, אין טבעת כבר שש שנים, אבל מה לעשות? זו המציאות.
זו המציאות משום שהפטריוטס הפסידו שלושה משחקי פלייאוף רצופים - סופרבול, ויילד קארד וסיבוב שני, מייד אחרי שבוע החופש. בכל אחד מהם נוצר תקדים בעשור של בריידי-את-בליצ'יק. בתחילת 2008 הם הפסידו סופרבול ראשון, בעונה שעברה הם נוצחו לראשונה בפוקסבורו וביום ראשון האחרון איבדו משחק לאחר שבוע חופש.
במבט לאחור, יש הרבה גורמים להפסד של הפטריוטס, כשהגורם הראשון הוא הג'טס. תוכנית המשחק של רקס ריאן הייתה פנטסטית, על ומחוץ למגרש. הלוחמה הפסיכולוגית שמטרתה הייתה בעיקר להשכיח משחקניו את חרפת ה-45:3 המהדהדת עשתה את העבודה, ואחר כך הגיעו הבליצים והגיחות המהירות, אלה שלא הצליחו לג'טס כל השנה ופשוט פירקו את קו ההתקפה של בריידי. בעצם, לא את קו ההתקפה של בריידי אלא את בריידי עצמו. משום שקל להאשים קו התקפה, אבל היחס בין ה-OL לקוורטרבק דו צדדי - קו התקפה טוב עושה קוורטרבק טוב וגם להפך. כשאתה זורק מהר ומתמצא בפוקט, קו ההתקפה שלך משובח. כשאתה לא, הוא מקור לבעיות. וכשאתה מתעכב נצח נצחים כדי למצוא שחקן פנוי, מישהו יגיע אליך.
בריידי נראה רע ביום ראשון, ויותר מבעיה פיזית, זה כבר עניין מנטאלי. הפטריוטס הפסידו שלושה משחקי פלייאוף מול קבוצות שעלו ליתרון מוקדם או ששמרו את המשחק צמוד. הפעם האחרונה שבה הם חזרו מפיגור משמעותי לניצחון הייתה בשבוע 5 מול הרייבנס. אולי הייתה גם חצי פעם נגד גרין ביי בשבוע 15. שום דבר אחר שקרה בשלוש השנים האחרונות לא יכול להעיד על אופי של ווינר אצל בריידי. לבריידי של תחילת העשור, למשל, זה לא היה קורה. בריידי של 2003 החזיר את הפטריוטס מפיגור לניצחון בסופרבול, בריידי של 2004 לא נבהל מפיגור מוקדם מול פילדלפיה, וזה עוד לפני שהזכרנו את בריידי של 2001 עם הדרייב המנצח מול סט. לואיס.
רבים מאוהדי הפטריוטס הבינו אתמול כבר במחצית שהמשחק קרוב להכרעה, גם כשהמינוס עמד בסך הכל על 11 נקודות. בריידי הוא עדיין אחד משלושת הקוורטרבקים הטובים ביותר ב-NFL, שחקן ענק עם מורשת שכוללת שלוש זכיות בסופרבול. אבל לטום בריידי מודל 2009-2010 חסר קילר אינסטינקט. מעבר לשאר הבעיות של הפטריוטס, זה ההבדל הגדול ביותר בין אירוח של גמר ה-AFC להדחה מיידית על ידי היריבה השנואה.
סחבק אינו מחזיק מעצמו מומחה גדול ("שחקן מפתח בסיאטל - ג'ון קרלסון". מה קורה בפועל? האיש שובר את הראש אחרי שלוש דקות), אבל נוטל לעצמו קרדיט על ניתוח מוצלח בבייסבול דווקא. לאורך שלוש השנים האחרונות טענתי שלסן פרנסיסקו ג'איינטס יש בעיה קשה להגיע לפלייאוף, אבל כשהיא תעפיל, סופסוף, היא תגיע רחוק. עם רוטציה רצחנית שתשאיר צורך מינימלי בייצור נקודות, התחושה הייתה שהג'איינטס יעשו את העבודה ברגע שיכניסו רגל לאוקטובר. הסוף ידוע: הם נכנסו - וזכו בוורלד סירייס.
בשנתיים האחרונות הג'טס הם הג'איינטס של ה-NFL. מארק סאנצ'ז לא מפוקס כשהוא פוגש בבינוניו?ת, אבל ניהול המשחק שלו מול קבוצות בקליבר של פלייאוף טוב עד מדהים. כשהוא משחק על המאני, האיש עושה את העבודה. אם בשנה שעברה עוד אפשר היה להאשים את עבודת ההיחנקות של סינסינטי וסן דייגו, הפעם הג'טס לא הותירו מקום לספק. קודם מאנינג, אחר כך בריידי וכמו שאמר בריילון אדוארדס: "המטרה הבאה היא ביג בן".
גם גרין ביי התקשתה למצוא את עצמה בפלייאוף, כשאת המשחק מול שיקגו ניצחה בקושי והשתחלה ברגע האחרון. המפגשים עם האיגלס והפאלקונס הוכיחו בשבועיים האחרונים שהפאקרס הם לא רק הקבוצה הכי נפיצה ב-NFC, היא גם השלמה ביותר, במיוחד לאחר שהצליחו להתגבר על כמות פציעות לא הגיונית בדיוק בזמן הקריטי של העונה.
ככה שבמידה מסוימת, הג'טס והפאקרס הם הג'איינטס של הפוטבול - הם היו רק צריכים להגיע לינואר כדי ללכת רחוק. הכל טוב ויפה, אבל יש מחיר לכניסה לינואר בסטייל כזה - סדרת משחקי החוץ המצפה לך עד לסופרבול. מאז שהונהגה שיטת הפלייאוף הנוכחית, רק שתי קבוצות צלחו דרך של שלושה משחקי חוץ עד לריקוד הגדול - פיטסבורג של 2005 וניו יורק ג'איינטס של 2007. שתיהן הניפו את גביע לומברדי. שתי מדורגות 6 בסופרבול? לא משהו שאי פעם נעשה.
זה יכול לקרות השנה, רק שכשמתבוננים במצ'-אפים, קשה להיות בטוח. ניו יורק נוסעת לפיטסבורג, מקום בו כבר ניצחה השנה (ורק תחשבו על הקושי לעבור את הסטילרס פעמיים באותה עונה בהיינץ פילד), כדי לפגוש קבוצה יותר שלמה מהפטריוטס ומהקולטס. גרין ביי אכלה מרורים בשני המשחקים שלה מול שיקגו, ואף כי נדמה שהיא עולה עליה בכל הפרמטרים, הטירוף של סולג'רספילד פארק עשוי להחזיר את לאבי סמית' ושחקניו לסופרבול.
אז מדוע שבכל זאת יהיה לנו גמר בין הג'טס לפאקרס? כי בשנה כזו, זה חייב לקרות. תרשמו את ההימור.
אל תפספס
