הפתרון היחיד של ריאל

לוח המשחקים זימן לדורטמונד את אחד המשחקים הקשים ביותר מיד אחרי פגרת החורף, וכל הבונדסליגה חיכתה בכיליון עיניים למעידה של המובילה. הרי מדובר בקבוצה צעירה וחסרת ניסיון, והמומנטום המטורף שלה נעצר לא רק בהפסד בפרנקפורט, אלא גם בחודש ללא פעילות. אבל החבורה של יורגן קלופ המשיכה בשלה, ואפילו יותר מכך. היא התנפלה על לברקוזן מהדקה הראשונה, הרגישה כמו בעלת הבית במחצית הראשונה, ואחרי ההפסקה ניצלה עד תום טעויות איומות בהגנת הירידה כדי להכריע כבר עכשיו – רק נס ימנע ממנה אליפות מוצדקת ומלהיבה.

מדהים, אך הצהובים שחורים פירקו לגורמים את המארחים עם הרכב חסר, ללא שינג'י קגאווה שנסע לאליפות אסיה והסקורר המצטיין לוקאס באיורס שנותר על הספסל. קווין גרוסקרויץ, שגילה ניצול מצבים נפלא עם צמד תוך ארבע דקות, הוא תמצית הצלחתה של דורטמונד. הוא נולד בשכונת כורים בצפון העיר, אוהד את בורוסיה מגיל אפס, והשתייך לחוגי האוהדים השרופים. בגיל 15 העדיפו במחלקת הנוער לשלוח אותו לאלן הקטנה, אך הוא חזר כעבור שש שנים והפך לאחד המנהיגים של הדור החדש. ההתקדמות שעשה בהדרכת קלופ כה מרשימה, עד שיואכים לב כלל אותו בסגל המורחב של גרמניה למונדיאל בתום עונתו הראשונה בבונדסליגה, אם כי הוא לא שרד את הניפוי הסופי.

השיפור ממשיך בקצב מסחרר. אשתקד הבקיע גרוסקרויץ חמישה שערים, העונה יש לו כבר ששה, והשקעתו על המגרש לא יודעת גבול. מדובר בפצצת אנרגיה צהובה, ואם ללוקאס פודולסקי היה רקורד קצת פחות טוב במדי הנבחרת, גרוסקרויץ היה ראוי להדיח אותו מההרכב מזמן. פולדי, אגב, חגג את פתיחת 2011 עם שער משלו לרשת קייזרסלאוטרן, אבל שיצפה לקרב קשה יותר מול גרוסקרויץ.

יש משהו סמלי בכך שהסיבוב הראשון בליגה הספרדית ננעל באחד המשחקים הגרועים ביותר של ריאל מדריד בעידן ז'וזה מוריניו, שהיה גם משחקו הראשון העונה של קאקה בהרכב. החוליה ההתקפית שניסה המאמן הפורטוגלי, עם כריסטיאנו רונאלדו כחלוץ חוד, ושני פליימייקרים בתוספת אנחל די מריה מאחוריו, נכשלה לחלוטין מול האחרונה בטבלה שספגה שמיניה מברצלונה והוציאה עשרה כדורים מהרשת בשלושת מפגשים רצופים מול מאיורקה (2 בגביע ואחד בליגה).

אז נכון, אם הבעיטה החופשית של כריסטיאנו בתוספת הזמן הייתה נמוכה יותר בסנטימטרים התוצאה הייתה שונה, ונכון גם שקארים בנזמה תרם בישול נפלא לשער השוויון של אסטבן גראנרו. יהיו פרשנים שיגידו כי קאקה ומסוט אוזיל זקוקים לזמן כדי ליצור שיתוף פעולה יעיל יותר ביניהם, וזו לא טענה מופרכת. עם זאת, בשורה התחתונה, במצב שנוצר בספרד בשנתיים האחרונות, הבלאנקוס פשוט לא יכולים להרשות לעצמם אפילו טעות אחת, וגם מעידה במשחק בודד עלולה להיות קריטית.

לפני מספר חודשים התייחסנו במדור לסוגיית קאקה, והמלצנו לו בחום לחפש קבוצה חדשה. האוהדים בברנבאו לא מתים עליו, בעוד אוזיל תפס את הפיקוד וניכס לעצמו לחלוטין את המשבצת שהיתה שייכת לברזילאי בעונה שעברה. גם מוריניו סבור כך. עובדה – בכל המשחקים בהם שולב קאקה כמחליף הוא נכנס על חשבונו של בנזמה, וכאן נעוצה הבעיה המרכזית של ריאל. היעדר האופציות בחוד היה מטריד כבר בתחילת העונה, אך אחרי פציעתו של גונזלו היגואין הצורך בסקורר חדש הפך חיוני לחלוטין.

במצבה הכלכלי הנוכחי, מסתבר שהבלאנקוס לא יכולים להרשות לעצמם רכש משמעותי, ומתקבל הרושם שמוריניו לא מעוניין לפגוע יתר על המידה במעמדו של היגוואין לקראת העונה הבאה. קאקה לא יכול להוות פתרון, וההסטה של רונאלדו למרכז נכשלה באופן כה מהדהד מול אלמריה, עד שנדמה כי צמד הפורטוגלים עשו דווקא כדי להוכיח לפלורנטינו פרס שהוא חייב לפעול ללא דיחוי.

הרעיון המוצלח ביותר שעלה לכותרות בימים האחרונים הוא החזרתו של רוד ואן ניסטלרוי בהשאלה עד סוף העונה. ההולנדי עזב את ברנבאו לפני שנה באופן שהיה מעדיף לשכוח. אחרי שנתיים אדירות בעקבות המעבר ממנצ'סטר יונייטד, הוא עבר תקופה ארוכה מאוד של פציעות, וגם הקאמבק שלו היה קצר מאוד. הוא נכנס למגרש בדקה ה-80 במשחק מול חרס, הספיק לבשל לבנזמה ולכבוש בעצמו, ונפצע שוב. לפיכך, ממוצע השערים שלו בריאל אשתקד היה הכי טוב בהיסטוריה – שער בכל 10 דקות, אבל את הבדיחה הזאת ואן ניסטרלוי היה מעדיף לחסוך מעצמו. הוא אפילו לא נפרד מהאוהדים כמו שצריך, וכעת יש לו הזדמנות לחזור ולתקן, כסוג של הנריק לארסון במנצ'סטר יונייטד בחורף 2007. עד לפני שבועיים השמועות קישרו אותו בעיקר לליגה הקטארית. התפנית המדהימה מעניקה לו הזדמנות בלתי חוזרת לזהור על הבמה הגדולה ביותר, וגם לשחק בליגת האלופות.

אמנם אפשר להבין את המניעים של המבורג שמסרבת לשחרר אותו, אך במצב ספציפי זה מדובר בחוצפה לכל דבר. בדרך כלל השחקן אינו מעל הקבוצה, אך כאן המצב שונה. יש צורך להתעלות מעל השיקולים הצרים ולאפשר לואן ניסטלרוי להגשים את החלום, בדיוק כפי שהוא בעצמו שכח מהריב עם ההנהלה כדי להביא ניצחון 0:1 על שאלקה של ראול בשבת.

לפני עידן בוסמן, אליפות אפריקה לא בדיוק הטרידה את הקבוצות האירופיות, אך פריצת הגבולות שהובילה להצפת הליגות הבכירות בכוכבים מהיבשת השחורה גרמה לכך שהטורניר משפיע מאוד על הנעשה. בשנים של אליפות אפריקה, קבוצות שמתבססות על דידייה דרוגבה, מיקאל אסיין או סמואל אטו מכינות את עצמן מראש לכך שהכוכבים הגדולים ייעדרו למשך חודש בינואר, ונאלצות להחתים מחליפים למטרה זו בלבד.

את אליפות אסיה איש לא החשיב עד כה למכשול רציני, אך החל מ-2011 המצב השתנה, בין היתר בעקבות צירופה של אוסטרליה למשחקים, אך לא רק. כוכבים מהמזרח הרחוק נהנים ממעמד משמעותי יותר בכדורגל האירופי, וחסרונם בהחלט מורגש. שינג'י קגאווה היפני היה הכוכב הגדול בסיבוב הראשון של הבונדסליגה במדי דורטמונד (ביחד עם נורי שאהין הטורקי), ולברקוזן קיוותה לשווא שנסיעתו לקטאר תעזור לה. שאלקה איבדה את המגן הימני אצוטו אוצ'ידה, וזה לא מקרי שואן ניסטלרוי הבקיע את שער הניצחון מהעמדה שלו, שהייתה גם כך בעייתית עבור הקבוצה של פליקס מאגאת מאז תחילת העונה.

המבורג עצמה מתגעגעת לילד הפלא הקוריאני סון האונג מין, בעוד בולטון חסרה מאוד את בן ארצו לי צ'ונג יונג. הקישור של מנצ'סטר יונייטד היה אנמי למדי מול טוטנהאם ללא האנרגיות של פארק ג'י סונג, אחד השחקנים המצטיינים של השדים האדומים העונה. אברטון נאלצה להתמודד בדרבי של מרסיסייד ללא טים קייהיל, ואי אפשר לדעת כיצד הוא היה מסתיים לו האוסטרלי היה מקבל כמה נגיחות חופשיות ברחבה. סביר מאוד להניח שהתופעה תתרחב בשנים הקרובות, ובעוד כעשור תהיה לאליפות אסיה השפעה לא פחותה על הליגות הבכירות מזו של אפריקה.

בשבועות האחרונים נהנים כלי התקשורת באנגליה ובישראל לחכות בקוצר רוח לפיטוריו של אברהם גרנט, לפני כל משחק ומשחק, ומתברר שהם השיגו נכון לעכשיו בדיוק את המטרה ההפוכה. תחילה דווח על אולטימטום שהוצב לו לכאורה. אחרי שעמד במשימה, פורסם שהוא יודח בכל מקרה אחרי המשחק מול ארסנל בשבת, ללא קשר לתוצאתו. מרטין אוניל, מחליפו המיועד של אברם, לא אהב בלשון המעטה את הזליגה של המו"מ החשאי שניהל עם הנהלת הפטישים לתקשורת, וכעת הוא שוקל את המצב מחדש. העיתונאים החרוצים קלקלו לעצמם את החגיגה.

התלבטויותיו של אוניל, שעזב במפתיע את אסטון וילה לפני תחילת העונה בגלל חילוקי דעות עם ההנהלה, מדגישות את המצוקה של אברם עצמו. זה אולי נכון שהוא לא בעל המקצוע המתאים ביותר לנהל את מאבק ההישרדות של הפטישים. מצד שני, לכל מנג'ר קשה עד בלתי אפשרי לתפקד כראוי עם סגל לא מאוזן ושמועות בלתי פוסקות על עתידו.

למשל, ג'יימס טומקינס הוא אחד הבלמים הגרועים בפרמיירליג, בעוד החלוץ המרכזי קרלטון קול כבר בן 27 ויישאר לנצח הבטחה שלא מומשה. גם המזל לא עומד לצדו של גרנט, במיוחד בשל פציעתו של כוכב הרכש הבולט ביותר שלו, תומאס היצלספרגר הגרמני שהיה משדרג את הקישור לרמה של מרכז טבלה לפחות.

לווסטהאם של גרנט יש 20 נקודות בתום 23 מחזורים. אשתקד היו לפטישים של ג'אנפראנקו זולה 21 נקודות בשלב זהה של העונה, וגם האליל האיטלקי נאלץ להיאבק בדיווחים מתמידים על גורלו המר. בסופו של דבר, ווסטהאם שרדה ב-2010 עם 35 נקודות, אך הפעם היא תזדקק ליבול גבוה באופן משמעותי, מאחר והעונה אין בתחתית קבוצות נחותות כמו האל, ברנלי ופורטסמות. אלא שזו לא אשמתו של גרנט, ואם היו מעניקים לו שקט תעשייתי, סביר להניח שהתוצאות היו טובות קצת יותר, למרות שאוניל עולה עליו בכמה דרגות.

בסיבוב הראשון זה נגמר ב-3:3 מטורף, שכלל בין היתר שערים של אנטוניו קסאנו ופאביו קוואליארלה. הפעם הם לא יהיו שם, אך צפוי משחק מרתק במיוחד בכל זאת. ג'יג'י דל נרי חוזר לביקור אצל האקסית אותה הצעיד אשתקד למקום הרביעי, וצפוי לקבלת פנים צוננת למדי. ניצחון 1:2 דחוק על בארי החזיר במקצת את המורל של הגברת הזקנה אחרי שבוע קטסטרופלי, והפער מהמובילה מילאן הצטמק לשבע נקודות, בעקבות התיקו המביך של הרוסונרי בלצ'ה. סמפדוריה נהנית ממאזן ההגנה הביתי הטוב ביותר בליגה (חמישה שערי חובה בלבד בתשעה משחקים), אך יובה חייבת ללכת על כל הקופה כדי להישאר במירוץ לסקודטו. האם דל פיירו ואקווילאני יצילו אותה שוב?