בית המשפט דחה את בקשת צ'רלטון לדחיית פסק הבוררות

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הבקשה של צ'רלטון לבטל פסק בוררות שניתן בסכסוך בינה לבין ההתאחדות לכדורגל שניתן על ידי השופטת (בדימוס) גבריאלה לוי בחודש יוני האחרון. כזכור, השופטת חייבה את צ'רלטון לשלם להתאחדות סכום של 11.1 מיליון שקל בגין רכישת הזכויות לשידור משחקי ליגת העל בין 2009 ל-2012, אך בצ'רלטון ביקשו לבטל את פסק הבוררות וטענו כי השופטת לא דיווחה על ניגודי עניינים.

לטענת צ'רלטון, השופטת לוי דנה בתיק למרות שהייתה לכאורה נגועה בניגוד עניינים בשלושה תחומים שאותם לא גילתה לצדדים מבעוד מועד. צ'רלטון טענה כי בעת מינויה כבוררת בסכסוך באפריל 2009 ולמרות הודעת המשכן לבוררות ולפתרון סכסוכים במסגרתו פעלה כי אינה מצויה בניגוד עניינים כלשהו, משרדו של בעלה, פרופסור יובל לוי ושות' מייצג מזה כשנתיים את רו"ח יאיר רבינוביץ', בעת שכיהן כיושב ראש הרשות לבקרת התקציבים.

כעת הנושא הובא לפתחו של בית המשפט המחוזי אל השופט יהודה זפט, שקבע: "משמצאתי שאף אחת מפרשות רבינוביץ', עזור ורמון אינה מבססת חשש למשוא פנים או פגיעה במראית פני הצדק, איני סבור שהבוררת הפרה חובת גילוי שהייתה מוטלת עליה, וממילא אין באמור בפסק הדין ברע"א 296/08 ביחס לחובת הגילוי החלה על בורר, כדי לסייע למבקשת". כאמור השופט דחה את הבקשה של צ'רלטון, שתשלם להתאחדות את הוצאות המשפט ושכר טרחה בסך מאה אלף שקל.

עו"ד ברוך כצמן ממשרד הרצוג, פוקס נאמן ושות', שייצג את ההתאחדות אמר בתגובה: "ראשית, אני מאד שמח. מדובר בהליך משפטי ארוך ומורכב שהגיע היום לסיומו בהצלחה רבה. אני שמח גם בשביל כל אותם אנשים מכובדים ששמם הושחר בראש חוצות, בלי כל סיבה, למעט הרצון, הבלתי נשלט, לא לקיים פסק בורר. פסק הדין מחזק את מוסד הבוררות. המסר שיצא מבית המשפט הוא ברור, חד וצלול. מעל לכל הוא גם מסר צודק. לא ניתן לחכות לתוצאת הליך משפטי ולאחר מכן, במידה והפסדת, להתחיל ולהמציא, יש מאין, "פרשות", תוך פגיעה באנשים מכובדים. בית המשפט הלך לאור כל אותן הלכות ידועות של בית המשפט העליון בנוגע לביטול פסקי בוררות. ביטול - רק כאשר קיים חשש ממשי למשוא פנים. על בסיס השערות, חששות בעלמא, יצירת "פרשות" מאפס, מכלום, חקירות חלולות על בוררים ועל עורכי דין לא מבטלים פסק בורר".

עו"ד גד טיכו, המייצג את צ'רלטון, הגיב לפסק הדין: "צ'רלטון סבורה שהשופט זפט טעה בכך שקבע כי הבוררת לא הפרה את חובת הגילוי שהייתה מוטלת עליה, וקביעתו בעניין הנורמה הראויה לגילוי נאות על ידי בורר או שופט אינם תואמים את הדין. כזכור, הבוררת נמנעה מלבצע בדיקת ניגוד עניינים עם משרד עוה"ד של בעלה שייצג בכיר בהתאחדות וכן נתבעים כנגד חברת האם של צ'רלטון, שהייתה צד לבוררות. ובעיקר, הבוררת לא גילתה לצדדים על כך שרמון, שפועל מטעם צ'רלטון, היה בן זוגה ואף היה מעורב (בעת כהונתו כשר משפטים), בהגשת תלונה כנגד הבוררת (שהייתה שופטת) שהתקבלה והביאה לנזיפתה.

"יתרה מכך, קביעות פסק הדין התבססו על עובדות שגויות, ולדוגמה יצוין כי השופט לא התיר לצ'רלטון לזמן עד מרכזי בהליך ואף סירב לקבל תמליל שיחה עמו, ולאחר מכן קבע כי צ'רלטון לא הוכיחה עניין זה משום שאותו עד לא העיד בפני בית המשפט. בית המשפט אף לא דן בטענות עיקריות של צ'רלטון שנטענו בבקשת הביטול והתעלם מהן. צ'רלטון תבקש לערער על פסיקתו של זפט וסמוכה והנה בטוחה כי פסק הדין יבוטל".