עוד סיבה להעריך אותו יותר

ב-28 בנובמבר אירחה האלופה אינטר, עדיין עם רפא בניטז על הקווים, למשחק ליגה את פארמה מהתחתית. גם סרחיו באטיסטה, מאמנה החדש של נבחרת ארגנטינה, הטריח עצמו לסן סירו כדי לעקוב מקרוב אחר חאבייר זאנטי, אסטבן קמביאסו ודייגו מיליטו המשתייכים לסגל שלו, אבל למרות ניצחונה של אינטר 2:5 מצא עצמו מתלהב דווקא מכובש שני השערים של האורחים ואקס הנראזורי, הרנן קרספו בן ה-35. "הוא סקורר אמיתי שנמצא כרגע במצב מנטלי מעולה", החמיא מאמן האלביסלסטה לחלוץ הוותיק. "אם המצב יהיה דומה בעוד שישה חודשים, יש לו סיכוי לחזור לנבחרת לקראת הקופה אמריקה. הדלת לא סגורה בפני אף אחד".

באטיסטה זיהה את השינוי המנטלי שעבר קרספו. אחרי שנים של פציעות קשות, החלטות תמוהות (המעבר לצ'לסי) ודעיכה מתקבלת על הדעת שהובילה אותו לספסל של גנואה, בחר החלוץ הארגנטינאי לחזור לפארמה ולסגור את המעגל האירופי שלו. בפעם הראשונה שהגיע לפארמה, אי שם באוקטובר 1996, קרספו היה חלוץ צעיר ורעב שרצה לכבוש את העולם. הוא הבקיע בממוצע שער אחד בכל שני משחקים, חווה עם הג'אלובלו מאבקי צמרת ואחרי ארבע עונות נמכר ללאציו בסכום שיא של 43 מיליון יורו. חמש קבוצות ו-10 שנים אחר כך, הוא שב לאניו טארדיני נינוח, שלו ובעיקר מאושר בחלקו. התוצאה: רנסנס מרגש של אחד החלוצים הפחות מוערכים בכדורגל העולמי ב-15 שנים האחרונות.

אחרי חצי עונה בינונית למדי בגנואה, החליט קרספו להיענות להצעה של פארמה בחלון ההעברות של ינואר אשתקד והעדיף אותה על פני שיבה הביתה לריבר פלייט. משחקי הקאמבק במדי הג'אלובלו לא האירו פנים לחלוץ, שסבל מבצורת מתמשכת - אחת הארוכות שידע בקריירה שלו - עד שער הבכורה לרשת ליבורנו במחזור הסיום של העונה שעברה. במהלך הקיץ שוב נקשר שמו בחזרה לריבר, שם רצו לראות את האיש שהוביל אותם לזכייה בגביע הליברטדורס ב-1996 שב ללבוש את מדי הקבוצה. אולם קרספו נשאר בשלו: "תמיד הייתי אוהד פארמה, התרגשתי לחזור למקום לו אני קורא בית. טוב לי בעיר ובקבוצה, כך שאין לי כל כוונה לעזוב".

פארמה בנתה עצמה מחדש תחת הדרכתו של פסקואלה מרינו, שצירף בעיקר שחקנים צעירים והעדיף להשתמש בקרספו רק לקראת סיום המשחקים. שלושה חודשים לקח למאמן להבין שמקומו של הארגנטינאי - במיוחד כשמדובר בחבורה עמוסת כישרון אך חסרת ניסיון - הוא אך ורק על המגרש. עד אמצע נובמבר קיבל קרספו רק שתי הזדמנויות בהרכב, ובאחת הפעמים גם כבש בתיקו נגד לצ'ה. את שערו השני העונה כבש ב-1:1 מול לאציו, במדיה סיים כמלך שערי הליגה ב-2001. מאז אותו משחק קרספו כבר לא הביט לאחור, הוסיף למאזנו עוד חמישה שערי ליגה (כולל בניצחונות על אודינזה ויובנטוס) ואף העלה את פארמה לרבע גמר הגביע עם צמד בהארכה לרשת פיורנטינה.

לפני המעבר לשנת 2011 בחרו אוהדי פארמה את שחקן העשור שלהם. 47 אחוזים מהמצביעים נתנו קולם לקרספו, חרף העובדה שהשתייך לקבוצה במהלך העשור המדובר רק בחצי השנה הראשונה של 2000 וב-2010. זו לא הייתה תקופה מזהירה בהיסטוריה של פארמה, אך בכל זאת עברו שם מספיק שמות גדולים, כולל סמלים לאומיים דוגמת פאביו קנבארו וג'אנלואיג'י בופון בתחילת העשור. אף אחד מהם אפילו לא דגדג את קרספו במשאל הגדול. "העונה הזו מזכירה לי את השנה הראשונה שלי בפארמה", סיפר החלוץ לאחר הבחירה. "גם אז הגיעו לסגל הרבה שחקנים צעירים שהיו צריכים להשתלב עם החבר'ה הוותיקים יותר. קנבארו הגיע מנאפולי, אני מריבר פלייט. הקבוצה התגבשה וב-1999 קצרנו את הפירות עם זכייה בגביע אופ"א ובגביע האיטלקי. אני מרגיש כמו מי שחזר לאהבה הראשונה שלו, ומאושר להיות חלק מהמועדון".

לקראת חלון ההעברות של ינואר נפוצו שמועות לפיהן יובנטוס מעוניינת לצרף את קרספו כדי לחזק את חוליית ההתקפה שלה ולהתגבר על הפציעות המרובות. החלוץ הארגנטינאי הודה כי ההתעניינות מחמיאה לו, אך פסל אפשרות של עזיבה ואף כבש בפנדל ב-1:4 הגדול של פארמה בטורינו מול הגברת הזקנה. מנהליו התייחסו בביטול לאפשרות והבהירו כי הם רואים בקרספו מודל לחיקוי שצריך להשתלב בהנהגת המועדון. "ברגע שיחליט לסיים את הקריירה ככדורגלן יהיה לו תפקיד אצלנו, קרוב לוודאי בתור המאמן או המנהל המקצועי", הודיע חגיגית הנשיא תומאסו גירארדי. "הוא באמת אחד הכדורגלנים האינטליגנטיים שפגשתי מימיי". קרספו עצמו כבר מוכן לאתגר הבא: "אני לא רואה בעיה במעבר. כבר עכשיו המאמן מרינו מתייעץ איתי ואני מסייע בהכנות של הקבוצה".

הרגע המרגש העונה מבחינתו של קרספו, הגיע במחזור ה-15. החלוץ הוותיק, שקיבל בתחילת דרכו את הכינוי 'ולדאניטו' בגלל הדמיון לחורחה ולדאנו, כבש את שני שערי הניצחון ב-1:2 על אודיזנה והגיע למאזן מרשים של 150 שערים בסרייה A (מרביתם בפארמה, היתר בלאציו, אינטר, מילאן וגנואה). כמו בכל תקופתו בנבחרת ארגנטינה, הנתון הזה הציב אותו במקום השני של שיאני השערים הארגנטינאים בליגה האיטלקית. שוב רק הסגן של גבריאל באטיסטוטה, בצלו חסה כל כך הרבה שנים. אבל לקרספו זה כבר מזמן לא מפריע, במיוחד כשאוהדי האלביסלסטה משוועים לחלוץ בדמותו וישמחו לראות אותו מקבל זימון לקופה אמריקה הביתי.

"מה אתם מופתעים?", תהה המאמן מרינו לאחר ציון הדרך המרגש של קרספו. "הוא מקצוען אמיתי שרק הולך ומשתבח. זה הרבה מעבר לשערים שהוא כובש. התרומה שלו לשחקנים הצעירים במועדון לא תסולא בפז". גם אלו שהעזו לפקפק בקרספו במהלך תקופת הבצורת, יוצאים עכשיו מגדרם כדי לשבח אותו מעל כל במה אפשרית. רובם יגידו שהשפעתו על פארמה כרגע משמעותית הרבה יותר מהקדנציה הראשונה שלו במועדון. "הוא אחד החלוצים היחידים בעולם שמסוגל להעניש את היריבה ברגע אחד, אחרי שכל המשחק לא נגעו בכדור", החמיא אנריקו קייזה, ששיתף איתו פעולה בסוף שנות ה-90. "הוא חלוץ גדול שעושה את ההבדל. מדהים איך כל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב".

בליגה בה לא חסרים חלוצים ותיקים שנהנים מעדנה מחודשת, גם קרספו מראה שהוא עדיין אותו פרפקציוניסט עם חוש מצוין לשערים וקלאסה השמורה רק לבודדים. על אף היותו השחקן הכי מבוגר בסגל של פארמה, הגיל הוא רק מספר. "לכבוש שערים זה הרגל עבורו, הוא מעולם לא איבד את זה", שיבח הקפטן סטפנו מורונה. "התשוקה שלו למשחק היא מדהימה והוא מהווה דוגמה לכל שחקן, במיוחד בקבוצה צעירה כמו שלנו. לשחק לצידו זו הנאה צרופה".

הארגנטינאי זכה בשלל תארים קבוצתיים ואישיים, ועם החזרה לפארמה הגיע למנוחה ולנחלה שלו. עכשיו הוא רק רוצה ליהנות מרגעי הקסם האחרונים שנותרו לו ככדורגלן. כבר בתחילת העונה, כשחזר מחופשת הקיץ שלו והתייצב במתחם האימונים של פארמה, עשה קרספו הכל כדי להבהיר לחבריו כי אחרי שנים של נדידות הוא מרגיש סוף כל סוף בבית. "מבחינתו פארמה זה המועדון הטוב בעולם, והגביע האיטלקי חשוב יותר מליגת האלופות", הסביר מורונה. "איך אפשר לא להתאחד סביבו?".