1. נקודת האור של המחזור דורון פרקינס
לקראת סוף עונת 2008/9 יצאה מכבי תל אביב למשחק חוץ בחיפה מול מכבי חיפה, שנחשבה אז לקבוצה השנייה בטיבה בישראל. את הסגל של מכבי תל אביב עיטר קרלוס ארויו, שחקן חמישייה במיאמי היט העונה. ארויו רשם באותו משחק יום חלש עם 9 נקודות באחוזים רעים. עונה לאחר מכן אירחה אותה מכבי תל אביב את הפועל ירושלים ביד אליהו, כשבסגל האדומים נמצא פו ג'טר, כיום שחקן רוטציה לגיטימי בסקרמנטו קינגס. ג'טר באותו משחק רשם 4 נקודות באחוזים רעים. המשותף לארויו וג'טר באותם משחקים הוא ששניהם קיבלו על הראש את דורון פרקינס, אולי השומר הכי טוב כיום בעמדות הגארד בכדורסל האירופי.
במשחק העונה ביום ראשון במלחה קיבל פרקינס, השחקן הכי לא צפוי - מבחינה חיובית - במכבי תל אביב, משימה חדשה וויל סולומון. כמו בסיבוב הראשון ביד אליהו, שיתק פרקינס כמעט לחלוטין את השחקן הכי טוב של האדומים, וסיפק למכבי משחק ללא לחץ במקום שנחשב לאחד המוקשים הגדולים בכדורסל הישראלי. על הדרך הוכיח פרקינס שהוא גם שחקן התקפי מצוין עם 22 נקודות, ו-32 נקודות מדד. בסיום המשחק לא היה ספק לאיש מי הוא האיש שבמכבי תל אביב צריכים להודות לו על הניצחון.
השאלה היחידה סביב פרקינס היא מדוע הוא לא הגיע יותר רחוק ממה שהגיע אליו עד גיל 28. אולי זה סגנון המשחק המעט שכונתי שלו, לפחות עד הפגישה עם דיוויד בלאט, אולי זו הקליעה הלא משכנעת, ואולי זו ההעלמות ברגעי המאני-טיים בשנתיים בישראל. מבחינת כישרון נטו, מקומו של פרקינס הוא לא באירופה, אלא ללא ספק ב-NBA. אחת הסיבות המרכזיות שהוא לא נמצא שם היא בעיקר כי הוא הפסיק לנסות. ברמה הנוכחית של הכדורסל האמריקאי, גם למספר 15 של מכבי תל אביב יש מקום באחת הקבוצות, ולא בהכרח על הספסל שלהן. שאראס ופארקר הראו שגם בגיל מתקדם אפשר למצוא מקום בליגה הטובה בעולם. מעניין אם גם פרקינס מאמין שהוא מסוגל, או שהמקום הנוכחי מספק אותו.
אל תפספס
2. רגש במקום טקטיקה מכבי חיפה, לאן?
ביום חמישי שעבר הסתיימה התקופה של אלעד חסין במכבי חיפה. מבט מהיר על התוצאות של הירוקים מתחילת העונה מסביר מדוע לא קיבל צ'אנס נוסף מקום אחרון בליגת העל עם שני ניצחונות מעשרה משחקים, עליית שלב ביורוצ'אלנג' אחרי הצגת יכולת לא משכנעת בארבעה מתוך ששת המשחקים, וקבוצה שנראתה כבויה ושבורה. דבר אחד שכל אנשי מכבי חיפה הסכימו עליו, הוא שהקבוצה הגיעה מוכנה בצורה מצוינת לכל אחד מהמשחקים תחת חסין, אלא שלמאמן כדורסל יש עוד כמה משימות מלבד הכנת הקבוצה למשחק.
את מקומו של חסין תופס בימים אלה עמי נאווי, שבתור מאמן ראשי לא קיבל הזדמנות בליגת העל, ובתור מאמן בליגה השנייה לא נחל הצלחות מסחררות. נאווי הוא כמעט ההיפך מחסין - לא ידוע כטקטיקן גדול, אלא כאחד שחי מהרגש, יודע לשנות את האופי של הקבוצה ולתת לה משהו אחר. מספיק היה להסתכל עליו במסיבת העיתונאים לאחר הניצחון על ראשון לציון בגביע, כשפתח בנאום על דברי הרב אבינר, כדי להבין שנאווי ידבר מהרגש במקום מהלוח הטקטי. בינתיים החילוף הצדיק את עצמו, וחיפה נמצאת קרוב מאוד לחצי גמר הגביע, ורשמה ניצחון ליגה לאחר למעלה מחודשיים.
אלא שאת השאלה שסובבת סביב מכבי חיפה מתחילת העונה, לא פתרו ראשיה עם הבאתו של נאווי. מכבי חיפה מיפתה את עצמה בשנתיים הקודמות כקבוצה ששואפת להיות מספר 2 בכדורסל הישראלי, וכך גם סגל השחקנים שלה הוכיח. העונה היא יצור כלאיים של כמה קבוצות סבירות בליגת העל מהעונה שעברה, בתוספת אלישי כדיר ושני זרים שהגיעו מאירופה. כדי לחזור להיות הקבוצה מהשנתיים הקודמות, היו צריכים חיפה להביא מאמן בעל שיעור קומה, מישהו שיחזיר את המעמד לירוקים.
כדי לא לאבד את הדרך של השנתיים הקודמות צריך ג'ף רוזן לפנות בימים הקרובים לארז אדלשטיין ולהציע לו להתחיל לבנות את מכבי חיפה לעונה הבאה, עם תוכנית לטווח ארוך. רק כך יוכלו בחיפה להישיר מבט ולומר שעשו את הטוב ביותר עבור המועדון בתקופה האחרונה.
3. על חוקה והיגיון
עם סיום המחצית הראשונה בין מכבי ראשון לציון למכבי אשדוד קלע מאיר טפירו שלשה גדולה שהעמידה את התוצאה על 40:50 לאשדוד. הקבוצה של עופר ברקוביץ' ירדה עם הרבה ביטחון למחצית, והייתה אמורה לקבל את הכדור הראשון של הרבע השלישי. אלא ששלישיית השופטים (עובד, הבדלי, צ'צ'יק) התבלבלה, וראשון לציון קיבלה את הכדור תוך כדי שהיא תוקפת לאותו הסל אליו תקפה במחצית הראשונה. בסיום המהלך הראשון קלע דווין מיטשל שתי נקודות שצימקו את היתרון של אשדוד ל-8 נקודות.
בתחילת המהלך ההזוי, סימן מאיר טפירו לגילי עובד כי יש טעות והקבוצות לא תוקפות לסלים הנכונים, עובד ביטל אותו בהינף יד, ורק לאחר הסל ניגש למזכירות והחליף בין הצדדים. בסיום המשחק, שנגמר בהפרש נקודה אחת לטובת ראשון לציון, באו שחקני אשדוד בטענות לשופטים שהסל שנקלע הכריע את ההתמודדות. מבקר המשחק, סמי בכר, הסביר כי על פי החוקה הסל חוקי, למרות טעות השופטים.
אך חוקה לחוד ומציאות לחוד. נלקח מאשדוד כדור שלא לפי חוקי המשחק, ונקלע מהמהלך הזה סל שהשפיע על התוצאה הסופית. הפיאסקו המוזר הזה, שגורם לאנשי אשדוד להרגיש כי שדדו אותם, מתווסף להחלטת השופטים ללכת למצלמות הטלוויזיה בסל הלא חוקי של ראמל בראדלי בסיום המשחק. הפעם, בניגוד להחלטה במחצית, השופטים צדקו. אלא שגם כאן החוקה לא הגיונית, שכן השופטים יכולים לקבוע האם ברצונם ללכת להתבונן בסרט המשחק או לא. לעיתים נראה כי שופטי הכדורסל רק מקשים על החוקה להיות הגיונית.
4. דו"ח ללא משמעות
בשבוע שעבר התפארו במנהלת ליגת העל בדו"ח, שהוגש כתוצאה מתחקיר של סגן ניצב בדימוס עופר שוסטר על אירועי המשחק בין הפועל ירושלים להפועל חולון, במהלכו יצאו כל אוהדי הפועל ירושלים מהאולם. הדו"ח עצמו לא חריף במיוחד, אך כלל לא מעט המלצות לתפקוד המאבטחים, הקבוצות, האוהדים והמשטרה. שבוע מיום יציאת הדו"ח, ואולמות הכדורסל ממשיכים להיות איזור לא נעים לקבוצות, הקהלים והאורחים.
במשחק בין מכבי תל אביב להפועל ירושלים הודלק רימון עשן, נזרקו חפצים מצד אוהדי ירושלים לפרקט ושחקן מכבי תל אביב גיא פניני קיבל חבטות ממקלות לאחר שרץ לתוך קהל ירושלים בניסיון כושל להציל כדור. לטענת אוהדי ירושלים פניני השליך לעברם את הכדור. בראשון לציון קפצו אוהדי הקבוצה לפרקט בסיום המשחק, מהלך המנוגד לחוק, ובתמורה החליטו המאבטחים באולם לחבוט בהם כאילו היו פעילי טרור. בחולון, לגביהם היו לא מעט המלצות, הסתובבו מספר אוהדים על הפרקט ורצו על הקווים לאחר סלים.
להגנת מנהלת ליגת העל יש להגיד שראשיה בהחלט מנסים לעשות את הטוב עבור הכדורסל הישראלי. הם מעסיקים אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחומם על מנת לשפר את הכדורסל, התדמית של הליגה, והשירות שמעניקה הליגה לצופים. אם במנהלת רוצים להמשיך בפעילות הטובה שלהם, הם צריכים לעשות חריש גם בנושא הקהל, מה שדו"ח הבדיקה של שוסטר לא עושה. קופץ אוהד לפרקט? הרחקה מהאולמות. מכות לשחקנים? מעצר. בלי חוקים ברורים, ולא רק נגד זורקי רימונים ואבוקות, ימשיכו להיות האולמות מקומות לא נעימים.
אנשים טובים ואיכותיים שמציעים תהליכים שיובילו לפתרונות זה טוב, אנשים טובים, איכותיים ובעיקר בולדוזרים שיבצעו את אותם רעיונות זה הכרחי.
5. בקרה בסימן שאלה
שאפו לדני פרנקו. מאמן הפועל חולון הצליח עם תקציב מזערי ושחקנים פצועים לגבור על בני השרון החזקה. אך הפועל חולון עומדת במרכז העניינים של הכדורסל הישראלי דווקא בגלל הבעיות שלה. לא ברור מי עומד מאחורי הפועל חולון, מלבד האוהדים, לא ברור מי יכול להבטיח לשחקנים שם שהם יראו את המשכורות עד לסיום העונה, ועוד יותר לא ברור מי מבטיח את עתיד המועדון הזה. הפועל חולון הפכה בשנה האחרונה לסוג של בדיחה, לקבוצה שכל ניסיון שלה להרים את ראשה נהרס בגלל ניהול חובבני, שבא ממקומות חיוביים.
השבוע החתימה חולון את אריק קמפבל, שחקן לא זול לכל הדעות, שאת הגעתו מימנו שני אנשי עסקים חיצוניים, אוהדי הקבוצה. על פניו המהלך נראה כשר ותקין, אלא שבקרת התקציבים שאישרה את המהלך צריכה לראות את המהלך הזה בתור סימן שאלה גדול על אמינותה גם כן.
כל הסימנים מראים שכבר בתקופה הקרובה תגיע קופת המועדון למצב בו לא יוכלו כל שחקני הסגל לקבל משכורות, מלבד קמפבל. כיצד יכולה לקחת על עצמה בקרת התקציבים את ההחלטה ששחקן מסוים יקבל שכר, ועוד שחקנים אחרים לא יקבלו. ההחלטה לאשר את הגעתו של קמפבל, במצב העניינים הנוכחי של חולון, היא שערורייתית, ובמידה ששחקני חולון יגיעו למצב בו הנהלת הקבוצה תהיה חייבת להם כסף, האשמה העיקרית תיפול על בקרת התקציבים שאישרה את ההתנהלות החובבנית.