בוגד מסוכן

בחודשים מאז עזב את מילאן לא שקט לאונרדו על שמריו. הניסיון בן השנה ברוסונרי רק דרבן אותו להתקדם ולהצליח בקריירת האימון שלו. לאונרדו רואה בכדורגל עניין מדעי ביותר ואוהב לאגור ולהשתמש בנתונים רבים. "אני לומד כעת הרבה על כדורגל. אני רואה משחקים רבים וקורא הרבה ספרים. אני רוצה ליצור דרך אימון משלי בכל המובנים: יחסים בין מאמן ושחקנים, חיי חברה, התנהלות עם התקשורת. בגלל זה אני אוהב את צורת האימון האנגלית. שם יש מנג'ר שקובע ומחליט בעניינים רבים, הוא מנהל את כל מוצר הספורט. קבוצה שתיקח אותי לא תזכה רק במאמן אלא גם בדרך שלמה".

לפני כשבועיים הוטלה פצצה במילאנו כשלאונרדו (41), המזוהה כל כך עם מילאן ועבד בה בתור שחקן, מנהל ומאמן 13 שנים, חתם על חוזה לעונה וחצי כמאמן החדש של היריבה העירונית הגדולה, אינטר, והפך להיות המאמן ה-15 במספר תחת מאסימו מוראטי. המינוי היכה גלים בארץ המגף ובייחוד במילאנו. כמה חודשים לפני, כשנפוצו שמועות בעניין, אמר סגן נשיא מילאן אדריאנו גליאני, שעבד בצמוד עם לאונרדו ומכיר אותו היטב: "לאונרדו באינטר? אני לא יודע מה לומר. נכון שהיו לו חילוקי דעות עם ברלוסקוני ואני מצטער על כך, אך יש לו היסטוריה ארוכה במילאן אז אני מקווה שהוא לא יעשה זאת". לאחר שחתם על החוזה, לאונרדו, איש של כבוד, ביקש מראשי אינטר לחכות רגעים ספורים עם ההכרזה. הוא רצה לשוחח עם גליאני ולספר לו באופן אישי על בחירתו עוד בטרם היא מתפרסמת באופן רשמי ופומבי בתקשורת.

עם זאת, אם נודדים קצת אחורה, אפשר למצוא את ניצני המעבר החד ולהבין שהוא לא היה כה בלתי צפוי. בספטמבר, חודשים לאחר שעזב את מילאן, הכשיר לאונרדו את הקרקע למעבר כשאמר בראיון: "מילאן מאוד משמעותית וחשובה לי, אבל הרומן שלנו נגמר. אני רוצה לשנות את עורי, לראות את הדברים לא דרך העיניים של מילאן. בכל שפה יש משפט שאומר לעולם אל תאמר 'לא'". גם יחסיו הטובים עם מוראטי היוו נדבך חשוב בהתקשרות. נשיא הנראזורי דחה על הסף את הבאתו של המאמן כסוג של נקמה במילאן על שזו החתימה העונה את זלאטן איברהימוביץ'. "אם יש מישהו שחושב כך, אני מאוד מצטער", אמר. "זאת לא הייתה המטרה".

והאמת היא שאפשר למצוא לכך סימוכין. כבר לקראת סיומה של העונה שעברה שפע מוראטי מחמאות ללאונרדו. הוא אהב את החוכמה והאינטילגנציה שלו, את יכולת הביטוי, את היותו איש העולם הגדול, שיודע חמש שפות ורוצה ללמוד רק עוד ועוד. "אני מוקסם מהאלגנטיות שלו ומכבד אותו מאוד", אמר עליו. "הייתי שמח אם אדם כמוהו היה במערכת שלנו". גם לאונרדו שמר פינה חמה בלב לבעלים: "מוראטי ואני משוחחים פעמים רבות. יש בינינו הבנה רבה והערכה".

כשבוע לאחר המינוי, אישר מוראטי את הדברים. "זה נכון", הודה. "חשבתי להביא את לאונרדו כבר ביוני, אבל זה היה בעייתי לשאול אותו כי הוא בדיוק עזב את מילאן. מבחינתי, לאו הוא המחליף המושלם למוריניו. שניהם מאוד דומים, יש להם תשומת לב רבה לפרטים, התלהבות ותשוקה ותחושת מחוייבות עמוקה".

לאונרדו רחוק מלהיות 'יס-מן'. זו הייתה כנראה גם הסיבה המרכזית לעזיבתו את מילאן. הוא לא הסכים לתכתיביו של האיש הכל יכול באיטליה, סילביו ברלוסקוני, ומרד במוסכמות הנהוגות במועדון האדום-שחור. ברלוסקוני דווקא העריך את יכולותיו המקצועיות וסבר שעשה עונה טובה עם חומר השחקנים הנתון כשסיים את העונה במקום השלישי. אפילו גדול מאמני מילאן, אריגו סאקי, החמיא לו אשתקד על זה, שמעבר למשחק המהנה שניסה להקנות לקבוצה, השקיע גם ברמה הטקטית: "לאונרדו היה המאמן היחיד שהביא מחשבה טקטית חדשה לכדורגל האיטלקי". אולם, כאמור, היחסים במישור האישי עם הבעלים עלו על השרטון מוקדם, מפני שלאונרדו לא הסכים מלכתחילה להיות בובה. לאו מסכים לשמוע, להקשיב ולקבל עצה טובה, אבל באותה נשימה גם אחד שבסופו של דבר מקבל את ההחלטות בעצמו ולא אוהב שמנחיתים עליו הוראות.

לאו מאופיין גם כאדם לא מקובע בעל מחשבה עצמאית מאוד. איש בעל אופי חזק וערכים רבים שמכוונים אותו בכל רגע ומצב. לא בכדי הוא נחשב לאחד הכדורגלנים האינטילגנטיים על המגרש ומחוצה לו. "לאו הוא אדם שמונע בחייו מהצמא הרב שלו לידע", כתב עליו הפרשן לואיג'י גרלנדו בגאזטה דלו ספורט. "לא סתם הוא למד פילוסופיה באוניברסיטה. הוא מעריץ גדול של סוקרטס ואפלטון".

ב-1991 עבר מסאו פאולו לוולנסיה. בקבוצה הספרדית הכינו עבורו וילה נאה ומסודרת, שכל שחקן צעיר בן 22 היה חולם עליה. אלא שהיא הייתה מבודדת ומרוחקת מאנשים, ולאונרדו, בניגוד גמור לשחקנים רבים אחרים, ויתר עליה בקלות. במקומה הוא בחר לגור בתוך העיר, בבית דירות צנוע, עם עוד 40 אנשים. הסיבה המרכזית לכך נבעה מרצונו להתערות בתרבות, להכיר אנשים, ללמוד את השפה והמנהגים. ב-94' קיבל הצעה מקאשימה אנטלרס היפנית, אותה אימן הברזילאי זיקו, וקפץ על ההזדמנות. לא בגלל גדולת הכדורגל היפני או שלא היה מבוקש באירופה אלא כיוון שרצה ללמוד תרבות נוספת, אחרת מהלטינית והאירופית שכבר הכיר, לרכוש עוד שפה ולצבור עוד ידע.

לאונרדו רחוק מלהיות המאמן שצועק על שחקנים או מגיע אליהם דרך משמעת, עבודה קשה ואגרוף ברזל. הוא מאמין בהם ומעדיף להקשיב להם ולעבוד עימם דרך כבוד הדדי ודיאלוג, יותר מאשר להרצות ולרדות בהם. לא אחת הוא מסגיר את גישתו לחיים ולכדורגל כשאומר: "גנדי שחרר את הודו מבלי להרים את קולו".

מבחינתו, העבודה האמיתית היא על המגרש, במשחק. הוא לא מעביד קשה את שחקניו ולא דורש מהם לבלות את רוב היממה בחדר הכושר, ובעיקר נותן להם יד חופשית כי הוא מאמין שהם יודעים יותר טוב מכל אחד אחר מה טוב בשבילם. משנתו של לאו גורסת כי אימון צריך להיות מהנה וכיפי ולא כרוך בעבודה פיזית מפרכת. הוא אוהב ששחקניו מתאמנים בעיקר עם הכדור ומתרגלים את הדברים שהם גם אמורים לעשות על כר הדשא.

למרות ששהה במחיצתם עונה אחת בלבד, לאונרדו, הניחן אף ביחסי אנוש מעולים, התחבר מצוין לשחקנים. רונאלדיניו ביכה את עזיבתו וחשף את הקשר המיוחד שנרקם בין השניים: "לאונרדו הוא כמו אבא או אח גדול בשבילי. אני יודע שאני יכול לסמוך עליו תמיד, וכשאני אצטרך הוא יהיה שם בשבילי בכל מקרה".

אולי כדי להשתחרר סופסוף מהצל הגדול שהטיל מוריניו על המועדון עם לכתו, הובא כעת לאונרדו. כאנטי-תזה אליו. בניגוד למיוחד, לאונרדו תמיד מדבר על הכלל ולא על עצמו, הוא מעולם לא תקף ודיבר בגנות השופטים. אם מוריניו אוהב ליצור את האשליה בכל קבוצה בה הוא מאמן של 'כל העולם נגדנו', הרי שלאו עושה בדיוק ההפך - מנסה לקרב את כולם אליו ואל הקבוצה. בניטז הרגיש שהתדמית של מוריניו נטועה עמוק במועדון ולא הצליח להשתחרר ממנה. "ללאונרדו יש אישיות שלא תושפע מהזיכרון והמורשת הגדולה שמוריניו הותיר כאן", מנה מוראטי סיבה נוספת לחילוף המאמנים.

ללאונרדו צפויים כעת חיים לא קלים. כפי שבניטז טען, אינטר נמצאת בעת של חילופי דורות כשמרבית שחקניה סובבים סביב גיל 30. לאונרדו גם יצטרך להדריך מספר ארגנטינאים - דבר לא קל עבור ברזילאי - אך חאבייר זאנטי כבר הכין את הקרקע עבורו. הקפטן והמנהיג מכיר אותו לא רק מהתקופה ששניהם היו יריבים על המגרש אלא גם בשנים האחרונות כאשר הם מתנדבים ומקדישים מזמנם ומכספם בעבודות צדקה למען הקהילה.

"קשה לי מאוד לדמיין אותו באינטר", אמר חברו למילאן בעבר, זבונימיר בובאן. "הדם של מילאן זורם בעורקיו. מצד שני, כשאינטר קוראת לך, קשה מאוד לומר 'לא'. בכל זאת, אני לא הייתי עושה זאת". גם אחת מאגדות אינטר, סנדרו מאזולה, לא נשמע מרוצה: "אני מכבד מאוד את לאונרדו כאדם וככדורגלן, אבל אני לא יודע כיצד לשפוט אותו כמאמן. אני, באופן אישי לא הייתי ממנה אותו".

כמובן שאוהדי מילאן סלדו מחציית הקווים. אלא שגם בביתו החדש לא נתן הקהל את ברכתו למינוי. אוהדי אינטר מתקשים לעכל שאחד היריבים הגדולים שלהם בשנים האחרונות ידריך את הקבוצה כעת. הפורומים שלהם גועשים, ואם היו שואלים אותם אז היה עדיף למנות את שוער העבר של הקבוצה וולטר זנגה. אך מול שלל הבעיות והמכשולים אפשר להציב על הכף השנייה של המאזניים - האמונה של מוריניו בו: "הוא מאמן עם הרבה מאוד פוטנציאל, יש לו את כל הכישורים להצליח".

אז אולי מוראטי צדק בכל זאת?