כאפה לא משחקים כדורסל: סיכום מחזור בליגת העל

רצף הניצחונות האחרון של מכבי אשדוד, זה שהזניק את הקבוצה עד למקום השני בטבלה, החל במחזור החמישי, אז ניצחה הקבוצה את ברק נתניה בתום הארכה. עד למשחק הזה רשמה אשדוד מאזן של ניצחון בודד בארבעה משחקים, ונראתה כמו יורדת די ודאית לליגה השנייה. ניסיונות לנתח מה גרם לשינוי הגדול במכבי אשדוד כבר נעשו, דובר על החיבור שנוצר בין השחקנים והמאמן, הרצון להוכיח והיכולת החלשה של היריבות שעומדות מולה. מבט פשוט אל סגל השחקנים מגלה שבמשחק זה שיחק לראשונה בכשירות מלאה שחקן הפנים ג'וש דאנקן, שנפצע במחזור הראשון.

דאנקן הגיע למכבי אשדוד על תקן שחקן מוביל, זה שצריך לעשות את השדרוג לקבוצה במשחק הפנים וכך גם עשה במשחקי טרום העונה. כשצורף לידו ויין וואלאס, לא היה ברור כיצד שיתוף הפעולה בין השניים יעבוד, אך השניים הפכו לצמד יעיל מבחינה הגנתית והתקפית. כשוואלאס נפצע לאחרונה, תפס את מקומו שחקן מוגבל מבחינה התקפית, דניאל גור אריה. ומה עשה דאנקן? נתן לגור אריה לעשות את מה שהוא טוב בו - לחסל את היריב - והשתלט על משחק הפנים עם קליעה רכה מבחוץ ותנועות טובות מתחת לסל.

גדולתו של דאנקן באה לידי ביטוי בכך שאינו כופה את עצמו על המשחק של קבוצתו, כמו שעושים לא מעט שחקנים בעמדה הזאת. מאז שחזר מהפציעה הוא לוקח בין 9 ל-10 זריקות למשחק, קולע מעל 50 אחוז ועובד קשה בהגנה. על הפרצוף שלו לא תראו שמחה גם אחרי חסימה גדולה כפי שעשה על משה מזרחי ברבע הרביעי, וגם לא אחרי שלשה של ווינר רבע קודם לכן. באשדוד מספרים על אדם שקט, מקצוען של ממש, שבזמנו הפנוי מסתובב עם אשתו ולא חוגג יותר מדי. דאנקן הוא מהגבוהים השקטים שעושים את העבודה שלהם, ובניצחון הגדול על הפועל ירושלים הוא היה שם ובגדול, עם שיא עונתי של 22 נקודות.

ההסברים שניסה עודד קטש לספק בסיום התבוסה שנחלה הפועל ירושלים על כך שקבוצתו לא הופיעה למשחק טובים רק לנייר או למסך שסופג אותם. בפועל, אין מצב שקבוצה עם תקציב גבוה ביותר מפי 2 מיריבתה תשחק כמו שהפועל ירושלים שיחקה. נעימי, אוחיון, שמחון, קוקיה ורנדל פצועים? עדיין, על הפרקט משחקים שחקנים שיקרים יותר מכל שחקני אשדוד כמו סולומון, קלנסי, ריץ' ומזרחי. האחרון אגב, היה היחיד שהראה אופי ולא נשבר במשחק, בניגוד לכל שאר חבריו.

פסק הזמן האחרון שלקח קטש 4.5 דקות לסיום, במהלכו בהה בשחקנים במשך חצי דקה ולאחר מכן ניסה להסביר להם שלצורה שבה הם נראים יש חשיבות היה בהחלט במקום, אבל יש חשיבות גם לדרך שבה הפועל ירושלים תתנהל מהיום. ההדחה מאירופה לא הייתה בתוכניות של הקבוצה, ונראה כאילו עכשיו היא תתנהל על מי מנוחות עד תחילת פברואר, למעמד חצי גמר גביע המדינה, ועד למאי, למעמד חצי גמר הפיינל פור. רק לפני שנתיים הייתה ירושלים במצב דומה, עם גיא גודס על הקווים, לא רשמה הפסדי בית וגמרה את העונה באכזבה גדולה ללא מעמד גמר.

ירושלים חייבת לעשות שינויים ולהתחיל בהודאה בטעות על שלא החתימה שחקן גבוה משמעותי נוסף לצידו של סם קלנסי ולצרף אחד כזה. גם השילוב בין קלנסי לבריאן רנדל, שלעיתים נראה מצוין, לא מספיק מאחר שרנדל לא יכול לשחק כסנטר וקלנסי לבדו לא יכול להחזיק את העמדה. הטעות הבסיסית השנייה הייתה בכך שאפשרו לקטש להחתים את דיון דאוול במקום ללכת על שחקן ברמה גבוהה בעמדה כה חשובה. בעונה שעברה רשם דיז'ון תומפסון 12.7 נקודות ו-5.2 ריבאונדים בממוצע למשחק. דאוול רושם פחות מחצי מהמספרים הללו, ובירושלים לא ממהרים לחפש לו מחליף. ההכרה בשגיאה תהיה הצעד הראשון למניעת משבר גדול ראשון.

בתום משחק ההפסד של מכבי חיפה לונטספילס בשבוע שעבר ביורוצ'אלנג', היה ברור כי אלעד חסין יסיים את תפקידו בקבוצה. מכבי חיפה הגיעה למשחק חשוב, התבזתה והמאמן רשם רצף הפסדים מביך. אלא ששעתיים לאחר מכן עלתה חיפה בדרך נס לסיבוב הבא במפעל ההזוי, וחסין רשם הצלחה ראשונה העונה, כשההצלחה השנייה הייתה בכושר ההישרדות שלו. יום לאחר החזרה לישראל הוא כבר העביר שוב את האימון של מכבי חיפה, והעניינים על פניהם נראו כאילו חוזרים לשגרה.

שלושה ימים עוברים, מכבי חיפה עולה עם סגל חסר לגן נר ומתפרקת לחתיכות במחצית השנייה מול קבוצה מוכשרת אך בכושר לא טוב בכלל. וחסין? אין שאלה בכלל, הוא ממשיך על הקווים גם למשחק הגביע מול ראשון לציון. בסופו של דבר, ההחלטה ללכת עם חסין בעיניים עצומות מצידו של ג'ף רוזן היא החלטה אמיצה ומבחינתו של הבעלים גם הגיונית לחלוטין. קשה לאדם להודות בכך שהוא עשה טעות, והוא זה שבניגוד לעצת כולם החליט ללכת עם חסין בתחילת העונה. כעת, אם רוזן יחליט לסיים את דרכו של חסין, הוא יצטרך להודות שעשה טעות בכך שנתן לו את המפתחות בגיל כה צעיר.

אין ספק שמכבי חיפה חייבת לעבור זעזוע. אם בחיפה לא חושבים לסיים את דרכו של אלעד חסין, הם צריכים לבצע שינויים דרסטיים בסגל. הבעיה שעם החתמתו של רודני ווב, לא בדיוק אחד השחקנים המשמעותיים בליגה, במצבת החילופים של הקבוצה נמצאים רק שני זרים אופציונליים. הקבוצה צריכה לעשות מעשה ומהר, כי אם ימשיך הקיפאון בהתנהלות, הסיכוי שחיפה תיחלץ מהתחתית גבוה כמו הסיכוי שמישהו ייקח ברצינות את ההישג שלה העונה ביורוצ'אלנג'.

אירועי המשחק בין בני השרון למכבי ראשון לציון ביום ראשון רחוקים מלהיות קשורים לכדורסל. אגרסיביות היא חלק מעולם הכדורסל מזה שנים, ולא פעם המשחק מוכרע על ידי הקבוצה שבחרה להיות יותר אגרסיבית באותו היום. בין אגרסיביות ועד לאלימות שיכלה לאשפז שחקן ולגרום לפציעתו עובר גבול ברור. אחרי שכדורסל גדול לא ראינו במשך שלושה רבעים, החליט לי ניילון להתעסק ביריבה, או איך לגרום לשחקני היריבה לא לשכוח אותו. אחרי שקלע כמה סלים חשובים, הוא התפנה להפוך את המשחק לזירת אגרוף.

בתחילת הרבע השלישי חבט ניילון בטמיר אריאלי הצעיר, שלא ירצה לזכור את משחק הבכורה שלו בליגת העל, אותו סיים עם פצע מדמם בראשו. כמה דקות לאחר מכן, שלח אגרוף לכיוונו של אייזאה סוואן, מה שהעלה את חמתו של ארון מגי, ששלח אותו לרצפה בדחיפה מרשימה. השניים החלו לשלוח איומים אחד לשני ומגי סיים עם הרחקה. דן שמיר החליט שמבחינתו הוא לא גורר את המשחק לאלימות ושלח את ניילון לספסל, אלא שראשון לציון חזרה למשחק וניילון שב לפרקט. כמה דקות לאחר מכן הוא כבר תפס את ניצן חנוכי מאחורה במטרה להפיל אותו, שוב, ללא התייחסות מצד השופטים.

במסיבת העיתונאים שלאחר המשחק טען יהוא אורלנד, שהיה צריך לראות לפחות עבירה בלתי ספורטיבית אחת על עבירה מכוערת על פילברטו ריברה, שיש להתנצל בפני הקהל על מה שהיה על הפרקט. אורלנד עצמו התנצל על מה שעשה, אלא שמניילון ומגי לא שמענו התנצלות. השניים המשיכו להצדיק את מעשיהם הברוטאליים בטענות שזה חלק מהמשחק ושיעשו את הדברים בשנית אם יצטרכו. הנהלות ראשון לציון ובני השרון צריכות להיכנס לתמונה, לסדר את הראש לשני השחקנים או לשלוח אותם הביתה. כמה פרחחים שמשחקים כדורסל כדי ללכת מכות ממש לא צריכים להיות על הפרקט בליגה הראשונה.

כשעזב מיקי דורסמן את הפועל חולון, הוא השאיר קבוצה עם חמישה ישראלים בכירים חתומים, כשעד לפתיחת העונה הספיק דגן יבזורי לחזור לגלבוע/גליל. אחרי שנחשפו הבעיות הכלכלית בקבוצה, דני פרנקו יכול היה להחתים ארבעה זרים בקושי, כשהאחרון, בריאן טולברט, חותם לחודש, ועוד שחקנים בהתנדבות, הכל כדי לסגור את הסגל איכשהו. כשנגמר החודש, הוא נשאר עם שבעה שחקנים בכירים, כשעידו סטולרו ואור רון משלימים לתשעה. חלף זמן נוסף, ג'יימי ארנולד נפצע ופרנקו נשאר עם שישה, כאשר סטולרו נותר לבד עם עזיבתו של רון ללאומית.

עם שישה שחקנים, סטולרו כגיבוי ועוד שחקני נוער שמחזקים את הסגל, הצליחה הפועל חולון לנצח את מכבי ראשון לציון, ניצחון שפועל דווקא לרעתו של פרנקו משום שהשכיח מעט את הבעיות של הקבוצה. אחרי שבועיים גם המזל שלו בניצחון על ראשון נגמר, ונתניה פשוט פירקה אותו בקלות, כשהוא יודע שהשחקנים הפעם באמת לא אשמים. הפועל חולון נמצאת על סף קריסה סופית, הסיכוי שהיא תשרוד בליגת העל תלוי בעיקר בחסדים של אנשים - כאלה שיתרמו כסף לקבוצה או כאלה שיקפיאו את הירידות. מה שבטוח הוא שמי שיסבול הם האוהדים והמאמן, כי לאמן סגל כל כך קצר זה לא בדיוק חלום חייו של מאמן. גם לא בליגה הראשונה.