מי שמשקיע שוקע: נבחרת הפלופים של השנה

ההופעות הטובות במונדיאל סידרו בקיץ לשוער נבחרת פורטוגל חוזה חלומי גנואה. אחרי שנים של ישיבה על הספסל בבראגה ותקופות השאלה מתסכלות, השוער בן ה-28 נהנה מפריצה מאוחרת בשנתיים האחרונות. עד המעבר לאיטליה. חצי השנה הראשונה שלו בארץ המגף תיזכר בעיקר בגלל שערים מגוחכים (ראה ההפסד הביתי ליובנטוס) והופעות חסרות ביטחון. כמו השוער שלה, גם גנואה, המבזבזת הגדולה של הקיץ, היא אכזבה ענקית. החלומות על ליגת האלופות נגמרו בתחתית

מעבר ליכולת מביכה, פלופ אמיתי בדרך כלל מגיע עם תג מחיר שערורייתי ולא פרופורציונאלי. 10.5 מיליון ליש"ט שילמה מנצ'סטר סיטי עבור המגן הגרמני של המבורג. נכון, בואטנג בסך הכל בן 22 ומגיע אחרי הופעות טובות במונדיאל (ופחות טובות מול איתי שכטר בליגה האירופית), אבל עבור הסיטי בהחלט מדובר בהימור. בינתיים, בואטנג מתקשה להסתגל לפרמיירליג ולמלחמה על המקום בסגל, ופתח רק בשבעה משחקים. לא היה עדיף להישאר בגרמניה?

ב-2008 זה היה ג'וני הייטינחה, ב-2009 חואניטו וגם נבחרת הפלופים של 2010 שומרת על המסורת ומקבלת בחום בלם (כושל) מאתלטיקו מדריד. כהרגלם בקודש, במועדון שוב הכניסו את היד עמוק לכיס ורכשו בלם שאמור היה לייצב את ההגנה. גודין בן ה-24 בהחלט נראה כמו השקעה מבטיחה, אבל כמו קודמיו גם הוא נדבק באווירת המנחוס הכללית בקלדרון ולא מצליח לשחזר את היכולת המצוינת שהציג בוויאריאל. גודין כבר איבד את מקומו בהרכב ובמועדון כבר מחפשים חיזוק בעמדה שלו.

ימים ספורים לפני סגירת חלון ההעברות באוגוסט, ובמסגרת חיפושיו אחרי מחליף לוויליאם גאלאס, ביקש ארסן ונגר לצרף לארסנל שחקן הגנה מנוסה, שיוסיף לקבוצה שקט ומנהיגות לחולית ההגנה. הפור נפל על סקילאצ'י, הצרפתי בן ה-30 הגיע מסביליה במחיר אטרקטיבי, אבל מהר מאוד התגלה כי העסק פשוט גדול עליו. ב"גרדיאן" בחרו בסקילאצ'י ל-11 הגרועים של חצי העונה וגם ונגר כבר מבין שבשביל אליפות הוא צריך בלם רציני יותר

כמעט כל שחקן רכש שהגיע הקיץ לליברפול היה מועמד להיכנס לנבחרת. לאחר התלבטויות קשות (עם הקורא ג'ו קול הסליחה), בחרנו בקונצ'סקי, שהגיע עם רוי הדוג'סון מפולהאם בחוזה מופרך לארבע שנים. קונצ'סקי, פעם הבטחה גדולה, כבר בן 29. כל חייו שיחק בקבוצות לונדוניות והחיים באנפילד, כך מתברר, קשים הרבה יותר. קונצ'סקי הפך לשנוא נפשם של יושבי הקופ. הסכסוך החריף כשאמו של המגן כינתה את האוהדים: "Scouse Scam" בעמוד הפייסבוק שלה וטענה כי הם חיים בעבר

הקשר הארגנטינאי התעסק הקיץ בדבר אחד בלבד – איך לעזוב את ליברפול. הוא התעלם משיחות של רוי הודג'סון, איחר להגיע לאימונים ואיים בשביתה עד שעסקת העברתו לקאמפ נואו נסגרה ו-22 מיליון ליש"ט החליפו ידיים. אלא שקפטן נבחרת ארגנטינה נאלץ מהר מאוד להסתגל למציאות חדשה. לא עוד הכוכב הבלתי מעורער והמנוע של אנפילד, אלא שחקן ספסל זניח שמתקשה למצוא את מקומו במכונה של גווארדיולה. מסצ'ראנו פתח רק בחמישה משחקי ליגה וכרגע הא נראה כאחד הפלופים הגדולים של השנה

אשתקד, דייגו הופיע בנבחרת הפלופים רק בקטגוריית "שווים אזכור", אבל הקשר הברזילאי הוכיח שגם במקרה של פלופים עבודה קשה משתלמת. חלפה לה שנה, דייגו היה במרכזו של עוד מעבר גרנדיוזי והקריירה שלו ממשיכה לדעוך לאיטה. אחרי עונת הסבל שעבר באיטליה, דייגו סבר שחזרה לבונדסליגה החמימה והאהובה תעזור לו להשתקם. אלא שרצונות לחוד ומציאות לחוד. הברזילאי לא מצליח להתרומם, מציג יכולת עלובה וקבוצת המיליונים שנבנתה בוולפסבורג נראית בדרך לאבדון

אברהם גרנט מקפיד להתלונן ולהזכיר שבקיץ הוא קיבל מעט מאוד כסף לרכש. זו עובדה. רוב שחקני החיזוק שלו הגיעו בהשאלות או העברות חופשיות. מה שגרנט שוכח לציין זו העובדה שאת המעט שקיבל (כארבעה מיליון ליש"ט) הוא בחר לשים דווקא על המקסיקני הצעיר. באררה בן ה-23 הוא שחקן מוכשר ולא בשל שמשקף את כל העונה של ווסטהאם – הרבה כישרון ומעט ת'כלס. בהזדמנויות שקיבל לא הראה באררה שהוא מוכן לאתגר של קבוצת תחתית בפרמיירליג ואת רוב זמנו הוא מבלה על הספסל

אז מה התירוץ עכשיו, רוביניו? מכרת לנו שאנגליה זה לא מקום לכדורגלן ברזילאי. קנינו. חזרת לסנטוס, קיבלת זימון למונדיאל ולא הראית שום דבר. סלחנו. סירבת ללכת לבשיקטאש ובחרת במילאן, הקבוצה אותה הגדרת "הכי ברזילאית באירופה", אבל למרות שישה שערים שוב לא הצלחת להותיר חותם על קבוצה שכולה שחקן אחד – זלאטן איברהימוביץ'. אז מה, רוביניו? הייתכן שאחרי כל ההבטחות, ההצהרות, הסכומים המופרזים ששולמו עליך, נותר ממך רק גימיק למכירת מינויים?

בקיץ 2009, ג'יניאק היה השם החם של חלון ההעברות. הגדולות של אנגליה ואיטליה רדפו אחריו, אך הוא בחר להישאר בטולוז. למרות עונה בינונית אשתקד, במארסיי הלכו על הסקורר ושילמו תמורתו 18 מיליון יורו בהעברה הגדולה ביותר של הקיץ בצרפת. אלא שג'יניאק עדיין תקוע בעונת 2008/9. את חצי העונה הראשונה שלו בוולודרום אפשר לסכם כאכזבה ענקית. החלוץ, שהושווה לא אחת לז'אן פייר פאפן, לא הצליח להתאקלם ושקע בבינוניות. המאזן המאכזב שלו עומד על שער ליגה אחד ב-13 משחקים

בנבחרת הפלופים שמור תמיד מקום של כבוד לזוכה בתואר "פח הזהב" – ההעברה הגרועה ביותר של הקיץ בכדורגל האיטלקי. לא שכחנו את ריקרדו קווארסמה (2008) ופליפה מלו (2009), והשנה התואר הלך לחלוץ המאכזב של רומא. האמת, לא ברור מה עבר בראשו של קלאודיו ראניירי כשבחר להחזיר לאיטליה את החלוץ הבעייתי, שסבל בעבר מדכאונות ובעיות שתייה והסתבך בכל שערורייה אפשרית. לזכותו של ראניירי ייאמר שהוא הבין מהר מאוד עם מה יש לו עסק והעניק לחלוץ רק חמש הופעות העונה