לעבור את החורף בשלום: ההעברות המוצלחות של ינואר

נכון, אנחנו לא צריכים להזכיר את מקרה יניב קטן בווסטהאם כדי להראות שחלון ההעברות בחורף מוליד בעיקר פלופים. אבל יש גם כמה דוגמאות הפוכות. הנה כמה סיפורים עם סוף טוב. מה טוב? מרגש

מיכאל יוכין

אריק קאנטונה: הטירוף מגיע

הגעתו של הגאון הצרפתי לאי הבריטי היתה משונה למדי. בתחילת הקריירה הוא נחשב לילד הרע של הכדרוגל האירופי, עם אינספור שערוריות עסיסיות, כולל קללות לעברו של מאמן הנבחרת דאז הנרי מישל, סכסוכים בלתי פוסקים עם חבריו לחדר ההלבשה, ולבסוף גם זריקת כדור הפגנתית לעברו של שופט במשחק ליגה. אוקזר, בורדו, מונפליה ומארסיי נהנו מכישוריו וסבלו מאופיו, ואחרי אחת ההשעיות הכריז קאנטונה על פרישה מכדורגל בגיל 25, באמצע עונת 1991/92. הפסיכולוג המליץ על מעבר לאנגליה. שפילד וונסדיי, אז קבוצת צמרת, גימגמה והתלבטה, אבל לידס החליטה להמר עליו בתחילת פברואר 92' וזכתה בכל הקופה. קאנטונה שיחק ב-15 משחקים בלבד בעונת האליפות ההיסטורית, אבל הביא למפנה מדהים בחדר ההלבשה, גרם לקבוצה להאמין בעצמה, יצר שיתוף פעולה חלומי עם הסקורר לי צ'פמן, ולידס הקדימה את מנצ'סטר יונייטד בארבע נקודות.

אם אתם שואלים את עצמכם כיצד אושר המעבר בפברואר, הרי שהגבלת חלון ההעברות ברחבי היבשת לחודש ינואר בלבד נקבעה רק בשנת 2002. עד אז קבעה כל ליגה את הכללים שלה, ובאנגליה ניתן היה להחתים שחקנים בכל שלב בעונה. זו הסיבה לכך שגם את המעבר המפורסם השני שלו באי הבריטי עשה קאנטונה ב-1992, הפעם בנובמבר.

האגדה מספרת שלידס היתה זו שיצרה קשר עם הנהלת יונייטד כדי לברר את האפשרות לרכוש את המגן דניס ארווין. אלכס פרגוסון סירב בתוקף, אך התעניין באפשרות להביא את קאנטונה לאולד-טראפורד, בעקבות פציעתו של דיון דאבלין וכשלון השיחות עם שפילד יונייטד לגבי בריאן דין. איש לא הסביר עד היום מדוע הסכימה לידס לשחרר את הצרפתי, וסביר מאוד להניח שמצב רוחו התערער אחרי הזכייה בתואר וגרם למאמן הווארד ווילקינסון לרצות להיפטר ממנו. אבל יונייטד קיבלה שד אדום ערמומי במיוחד. עד להגעתו של קאנטונה היתה ליונייטד עונה מתסכלת, בעוד נוריץ' המפתיעה הובילה את הטבלה. קאנטונה שינה את הכל: הבקיע 9 שערים ב-22 משחקים וקטף אליפות אישית שנייה ברציפות, עם יתרון 10 נקודות על הסגנית אסטון וילה בטבלה הסופית. עבור פרגי היתה זו האליפות הראשונה.

עוד בוואלה!

לא רק אנחנו סובלים: משבר האקלים פוגע בחיות המחמד שלנו. אז מה עושים?

לכתבה המלאה
הפסיכולוג המליץ. קאנטונה (צילום: GettyImages, Shaun Botterill)

הנריק לארסון: זקן השבט

גם שחקנים ותיקים ומנוסים מאוד עשויים לתרום המון כאשר הם מגיעים באמצע העונה. דוגמה נהדרת לכך היא הנריק לארסון שנחת במנצ'סטר יונייטד בינואר 2007, למשך חודשיים בלבד. הלסינגבורג, קבוצת נעוריו של החלוץ השבדי בן ה-35 בה הוא בחר גם לסיים את הקריירה, הסכימה להשאיל אותו רק עד לתחילת העונה במולדתו. פרגוסון היה מאושר מתרומתו של הסקורר, שהבקיע בין היתר את שער הניצחון מול ליל בליגת האלופות, וניסה לשכנע אותו להישאר, אך לארסון נותר נאמן להבטחה שהעניק להלסינגבורג. לפני חודשיים הוא הודה שזו היתה טעות: "הייתי צריך להישאר ביונייטד הרבה יותר זמן, כי זו היתה תקופה נהדרת וכולם רצו שאמשיך. גם בגיל 35 היה לי כוח לתרום המון, ועכשיו אני מצטער שלא עשיתי זאת".

פרנק רייקארד: גלגל הצלה לקריירה

לעתים המעבר בחורף מוצלח מבחינת הקבוצה, אך חשוב הרבה יותר מבחינת השחקן עצמו. המקרה הבולט ביותר בקטגוריה זו הוא הגעתו של פרנק רייקארד לסראגוסה בפברואר 88'. למי שהספיק לשכוח, הרי שבצעירותו היה רייקארד שחקן בעייתי למדי, ולראיה היריקות לעברו של רודי פלר בשמינית-גמר מונדיאל-90'. כאשר אימן יוהאן קרויף את איאקס, הוא הסתכסך איתו כל שני וחמישי והמתח ביניהם איים לחסל את הקריירה של הקשר המבטיח. ביום בהיר אחד, בתחילת עונת 87/88', עזב רייקארד בזעם את האימון, הצהיר שלא ישחק עוד בקבוצתו של קרויף והחל לחפש בית חדש. זה לקח זמן, ועד שספורטינג ליסבון החתימה אותו מועד ההעברות בפורטוגל הסתיים. בלית ברירה הושאל ההולנדי לסראגוסה, שנאבקה אז בתחתית הליגה הספרדית, הפך לשחקן הזר השני של הקבוצה לצידו של רובן סוסה האורוגוואי, וסייע לה במאבקי ההישרדות. סראגוסה נהנתה מאוד משירותיו, אבל הקדנציה הקצרה היתה קריטית הרבה יותר עבור הולנד. 11 המשחקים שקיים בה החזירו את רייקארד לכושר, שיכנעו את רינוס מיכלס לזמן אותו לסגל הכתום ליורו-88 ממנו היה אמור להיעדר, ומאז הכל היסטוריה. אחרי שהוכתר לאלוף אירופה, הפך רייקארד לחלק אינטגרלי מהשלישיה ההולנדית במילאן האדירה של אריגו סאקי, לצידם של רוד חוליט ומארקו ואן-באסטן.

11 המשחקים שקיים בה החזירו את רייקארד לכושר, שיכנעו את רינוס מיכלס לזמן אותו לסגל הכתום ליורו-88 ממנו היה אמור להיעדר, ומאז הכל היסטוריה (צילום: GettyImages, Bongarts)

לסאנה דיארה: אלמוני ללא ציפיות

גם שחקנים אלמוניים הרבה יותר צפויים לתרום בינואר, אם הקבוצה מגלה שחסר לה בורג מסוים בבניית המכונה. לסאנה דיארה הוא דוגמא קלאסית לכך. ריאל מדריד התגעגעה במשך שנים לקלוד מאקללה שנזרק באופן שערורייתי ומשפיל על ידי פלורנטינו פרס ב-2003 ועבר לצ'לסי. בינואר 2009 הימר המאמן החדש חואנדה ראמוס על "תואם מאקללה" בדמותו של הצרפתי שהגיע מפורטסמות, ודיארה הפך לדעת פרשנים רבים לשחקן הטוב ביותר של הבלאנקוס במחצית השניה של העונה. הוא עשה עבודה שקטה ויעילה בקישור האחורי, חילץ כל כדור, והיה שותף בכיר בריצתה המטורפת של ריאל בליגה בארבעת החודשים הראשונים של השנה, עם 15 ניצחונות ב-16 המשחקים. במאי הגיעה התבוסה המפורסמת, 6:2 ביתי מול ברצלונה בקלאסיקו, ומאז מעמדו של דיארה בברנבאו רק הולך ודועך.

מאידך, רכישות רבות בינואר מתבצעות לטווח הארוך. נמאניה וידיץ' ופטריס אברה הגיעו בצוותא לאולד-טראפורד בינואר 2006, ולא ממש הבריקו בחודשים הראשונים, אבל הפכו מאז לשחקנים קריטיים במנצ'סטר יונייטד. המקרה של וידיץ' אופייני במיוחד – הבלם הסרבי נרכש מספרטק מוסקבה כאשר הליגה הרוסית הסתיימה. עבור שחקנים מצפון אירופה (בעיקר רוסיה ומדינות סקנדינביות) ומדרום אמריקה, מהווה ינואר עיתוי טבעי למעבר בתום העונה. כוכבים רבים מברזיל ומארגנטינה מגיעים לאירופה דווקא בחלון ההעברות בחורף, כמו למשל גונסאלו היגוואין שחתם בריאל מדריד בינואר 2007.

תואם מאקללה. דיארה (צילום: רויטרס)

רודני מארש: פוטנציאל ההרס

אלא שלא הכל ורוד. כאמור, רוב הרכישות בינואר נכשלות וחלקן אף עלולות להיות הרסניות במיוחד. זוכרים את פאוסטינו אספרייה, החלוץ הקולומביאני שהפך ללהיט ענק באיטליה במדי פארמה? קווין קיגן, שדהר עם ניוקאסל לאליפות בסגנון הטכני והכייפי שלו, רצה להוסיף את הקלף המנצח לסגל ושילם שבעה מיליון ליש"ט תמורת החלוץ החדש בפברואר 96'. המגפייז הובילו אז את הטבלה ביתרון תשע נקודות על פני מנצ'סטר יונייטד והיו הפייבוריטים הברורים לתואר מוצדק ביותר. אספרייה הצטיין עם בישול במשחק הבכורה על מגרש מושלג במידסלברו, אבל אז העניינים הסתבכו. הרכש הרס את האיזון העדין בקבוצתו של קיגן שהחלה לאבד נקודות באופן מדאיג, ויונייטד – בעיקר בזכות שעריו של קאנטונה – עקפה אותה בדרך לפסגה. רבים תלו את האשמה באספרייה והאוהדים הפנו לו גב. קיגן התפטר בינואר 97', ואספרייה חזר לפארמה שנתיים אחרי שהגיע לאנגליה, לא לפני שהספיק לכבוש שלושער מדהים לרשת ברצלונה בליגת האלופות.

מקרה הרס נוסף התרחש במרץ 72', כאשר מלקולם אליסון, המנג'ר הראוותני המפורסם של מנצ'סטר סיטי, החליט לחזק את הקבוצה ושילם 200 אלף ליש"ט (שיא מועדון באותה תקופה) לקווינס פארק ריינג'רס תמורת רודני מארש. נכון לרגע הגעתו של החלוץ הובילה סיטי את הטבלה, אך היא סיימה את העונה במקום הרביעי, ומארש עצמו הודה שהחתמתו גרמה נזק לקבוצה בגלל אי התאמה לסגנון. בהמשך הוא דווקא הפך לשחקן חשוב, אבל סיטי עדיין מחפשת מאז את האליפות שאבדה.

למילאן, למשל, כדאי מאוד להיזהר מהתקדים הזה. הסגל של מסימיליאנו אלגרי רחוק מלהיות מאוזן, אבל בעיני רבים הרוסונרי בכל זאת נראים פייבוריטים לאליפות, בעיקר כי הם מובילים נכון לעכשיו את הטבלה. אנטוניו קסאנו בהחלט מסוגל לנפץ לרסיסים את השקט המדומה בחדר ההלבשה, וגם יכולתו לשתף פעולה עם זלטן איברהימוביץ' לא מובטחת – כי הרי מדובר בשני שחקנים שאוהבים לקחת את המשחק על כתפיהם ולשלוט בו. אלא שזו הבעיה עם רכש של ינואר: הדחף לרוב מושל בשכל.

האוהדים האשימו אותו באובדן האליפות והפנו לו גב. אספרייה (צילום: GettyImages, Ben Radford)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully