קרלוס אלברטו פריירה, הברזילאי שאימן את נבחרת דרום אפריקה במונדיאל, היה בין הראשונים לפרסם את הסגל המורחב לטורניר. אלא שבמקום רשימה של 30 שחקנים, הוא בחר 29 בלבד. רק כשבועיים לאחר מכן, הפתיע המאמן וצירף את השחקן ה-30 ביוואן פרנסמן. בדרום אפריקה הרימו גבה לאור המהלך. פרנסמן היה הבלם החמישי בסגל ועל פי דיווחים, נקרא כברירת מחדל לאחר שפריירה הבין כי הבלם מורגן גולד לא יחלים מפציעה בזמן. ההמשך היה מוזר עוד יותר. פרנסמן הגיע למולדתו, אך קיבל הוראה שלא להתייצב למחנה הנבחרת. "תתאמן לבד לפי תוכנית עבודה עד שפריירה יחליט אחרת", נאמר לשחקן. הברזילאי, כידוע, המשיך לא לספור את השחקן וניפה אותו כצפוי מהסגל הסופי.
בהמשך הקיץ נמכר פרנסמן ממכבי נתניה להפועל תל אביב, אבל הסיפור הזה המשיך לרדוף אותו. הוא שב לישראל חסר ביטחון והתקשה למצוא את מקומו בקבוצה החדשה. פרנסמן, כמו שיודעים היטב לספר בנתניה, הוא שחקן שצריך הרבה זמן להתאקלם ולהראות את מה שהוא יודע. גם בהפועל לקח לו זמן, אבל אחרי הופעות גרועות, בוז מהקהל, צעקות מאלי גוטמן וכשנראה שהוא בדרך החוצה, פרנסמן הישן והטוב חזר. השאלה היא: האם הוא יוכל לשמור על היכולת גם בהיעדר משענת בדמות דגלאס דה סילבה מאחוריו? האם יש בו את מה שדרוש להפוך לבלם הבכיר של הפועל תל אביב?
בעיות ביטחון
פרנסמן (27) הוא שחקן הרכש היחיד שהובא לנתניה ישירות על ידי לותר מתיאוס. בקיץ 2008, הגרמני לא היה שבע מרצון מיכולת שחקניו במחנה האימונים באוסטריה והחליט שהוא מעוניין לשחק עם שלושה בלמים בהרכב. בצעד מפתיע ומבלי שעדכן איש במועדון, הנחית מתיאוס את פרנסמן במהלך המחנה למרות שלנתניה היו חמישה זרים. בקבוצה שיחקו אז לואיס מרין, גולן חרמון וזאב חיימוביץ' ודווקא החוליה הקדמית היא זו שנראתה כבעייתית, אבל עם מתיאוס, כידוע, אף אחד לא התווכח. כשהקבוצה שבה לישראל, שמע אלן מסודי כי הוא משוחרר ואילו פרנסמן חתם לארבע שנים.
ההתחלה הייתה איומה. פרנסמן נראה מגושם, לא מתואם והתקשה בביצוע פעולות פשוטות כמו שחרור כדור במסירות קצרות. נתניה נראתה רע במשחקי גביע הטוטו והודחה מאירופה על ידי צ'רנו מורה ורנה הבולגרית. נקודת המפנה הגיעה במחזור השני. פרנסמן העלה את נתניה ליתרון במשחק הביתי מול הפועל פתח תקוה (1:3) ורץ לעבר הקהל המקלל כשהוא מסמן לעברם לשתוק. פרנסמן ננזף קשות בעקבות האקט, אבל דווקא בנקודה הזו קיבלה נתניה שחקן אחר: "השער זה שחרר אותו", מספר נתי עזריה, עוזרו של מתיאוס. "הוא בן אדם שצריך זמן. הביטחון שלו נבנה מהופעות טובות".
בהפועל תל אביב, פרנסמן עבר תהליך דומה. הוא הגיע על תקן מחליפו של דה סילבה, וכשזה נשאר בסופו של דבר, הדרום אפריקאי התקשה למצוא את מקומו ונראה חסר ביטחון לחלוטין. לא אחת היה גוטמן שואג לעברו באימונים: "תסגור את השחקן שלך כמו שצריך", אבל הצעקות לא עזרו. במחזור הרביעי, כשהאדומים הפסידו 4:2 לקרית שמונה בבלומפילד, הקהל שרק בוז לדרום אפריקאי ומעמדו החל להתערער. פרנסמן איבד את מקומו בהרכב וכששב אליו, שוב נראה רע בניצחון 2:3 על הפועל באר שבע. בסיום המשחק, נכנס וינסנט אניימה לחדר ההלבשה וצרח: "מה זה שני השערים האלה? זה חוסר אחריות".
שחקן בהפועל תל אביב מסביר: "לפרנסמן לקח זמן להבין לאן הוא הגיע. עם כל הכבוד למכבי נתניה שרצה עונה אחת בצמרת, הלחץ שם לא דומה לקבוצה כמו הפועל. הקפיצה הזאת הייתה קשה לו". עזריה מסכים: "ראו שההתאקלמות הייתה לו קשה. הוא הגיע לקבוצה חזקה ומגובשת שרצה וכשאתה בא מבחוץ לא תמיד קל להיכנס לעניינים. בהתחלה הוא לא מצא את עצמו, אבל עם שחקן כמוהו צריך הרבה סבלנות".
אל תפספס
בעיות מקצועיות
במהלך התקופה הרעה, החלו בחדרי חדרים לשקול במועדון את החלפתו של פרנסמן בינואר. אלא שדווקא דה סילבה היה זה שהביע תמיכה בחברו. "פרנסמן הוא שחקן מצוין, בניגוד לרומן רוקי", אמר הברזילאי לחבריו לקבוצה. "כל הקבוצה לא מתפקדת בהגנה". ואכן, כששי אבוטבול שב להרכב וייצב את מרכז השדה ההגנתי, גם פרנסמן החל להיראות טוב יותר. "במחזורים הראשונים הפועל לא שיחקה את הכדורגל הרגיל שלה. כולם יצאו קדימה ואז נוצרו הבעיות, אבל פרנסמן לא היה הבעיה. הקושי שלו במשחקים הראשונים רק עזר לו להתחבר בהמשך העונה", סבור מגן העבר של האדומים, יעקב הלל.
גם בהפועל, כמו בנתניה, פרנסמן צמח מנקודת השפל. שלושה ימים אחרי אותו ניצחון על באר שבע הגיעה שאלקה לבלומפילד. פרנסמן פתח במקומו של דה סילבה הפצוע ורשם את משחקו הטוב בקבוצה. ההופעה הטובה בנתה לפרנסמן את הביטחון. מיד אחר כך הגיע משחק העונה בקרית אליעזר. הפועל התגוננה לאורך כל 90 הדקות כשהדרום אפריקאי רשם הופעה יציבה וטובה. מכאן ואילך, הוא תפס את מקומו של וואליד באדיר בהיררכיה. פרנסמן הפך לשחקן הרכב לצידו של דה סילבה ושמר על מקומו גם כשהקפטן הוותיק החלים מפציעה.
אלא שפרנסמן לא סבל רק מבעיות התאקלמות או חוסר ביטחון, היו לו גם בעיות מקצועיות. לדה סילבה ולו לא היה פשוט לשחק ביחד. בנתניה, הדרום אפריקאי שיחק בצד השמאלי של מרכז ההגנה וגם דה סילבה התרגל לשחק את הבלם בצד שמאל כששיחק לצד באדיר. המעבר של הברזילאי ימינה, מסבירים בהפועל, גרם ללא מעט בעיות של תיאום בחלק הראשון של העונה. שימו לב לנתון הבא: פרנסמן ודה סילבה פתחו יחד בשבעה משחקי ליגה בהם ספגה הקבוצה תשעה שערים והשיגה 12 נקודות. לעומת זאת, בארבעה משחקים בהם פרנסמן פתח לצד באדיר, הפועל ספגה רק שני שערים וצברה שבע נקודות.
זאת ועוד, אסור לשכוח כי פרנסמן בנה את השם שלו בישראל בעונה הראשונה בנתניה, תחת הדרכתו של מתיאוס. באותה שנה, הקבוצה שיחקה בשיטה שונה עם שלושה בלמים כאשר בפתיחת העונה, לפני צירופו של אלברטו בלאנקו הפנמי, פרנסמן שיחק תקופה ארוכה כקשר אחורי. "השיטה של חמישה בהגנה התאימה לו והוא שיחק בה מצוין", מסביר עזריה: "אסור גם לשכוח שבנתניה הוא שיחק עם לואיס מרין, שהוא בלם משכמו ומעלה. עם אחד כמו לואיס לידו, היו לו הרבה יותר קל".
אל תפספס
בעיה מנטאלית?
הנקודה שהעלה עזריה מובילה את הדיון לשאלת היום שאחרי דה סילבה. האם פרנסמן מסוגל לגלוש לעמדת הבלם הבכיר ברוטציה או שהוא זקוק לנוכחות של דמות יציבה לצידו? ניל טוביי, מגדולי הבלמים שצמחו בדרום אפריקה, אמר בעבר שהחוזק של פרנסמן הוא המשחק השקט שלו. אבל בעונה שעברה, כששיחק לצד אוראל דגני הצעיר, פרנסמן לא הצליח להשרות את השקט שדרוש לבלם חסר ניסיון. עזריה מסביר: "פרנסמן אולץ להישאר בנתניה בלית ברירה. הוא ראה שכולם עוזבים ורצה ללכת גם הוא. כשדיברתי איתו, הרגשתי שהוא נוכח-נפקד".
דבר אחד בטוח. הפועל תל אביב תצרף בלם זר, השאלה היא על איזה סוג של שחקן היא צריכה ללכת. הנהלת האדומים כבר אישרה כי אחד המועמדים הבולטים להחליף את דה סילבה הוא ולריצה גמאן. הרומני אמנם משמש כקפטן בקבוצתו, אוניברסיטה קראיובה, וגם רשם 15 הופעות בנבחרת הצעירה, אך עדיין מדובר בשחקן צעיר בן 21. "פרנסמן הוא אחד השחקנים היותר מרשימים שהיו פה. יש לו כישרון ונוכחות, הוא מהיר ואינטליגנטי במשחק שלו. יש לו את היכולות למלא את המקום של דה סילבה ולהיות הבלם הבכיר, אבל השאלה האם הוא מסוגל להנהיג ולהוביל מבחינה מנטאלית. אסור לשכוח שגם לדה סילבה לקח כמה שנים עד שהוא הגיע למעמד שלו בהפועל תל אביב", טוען הלל.
עזריה משוכנע: "לפי שפת הגוף שלו במשחקים האחרונים, אני רואה שהוא כבר התאקלם בהפועל תל אביב. בסך הכל, מדובר במקצוען שכל מאמן היה רוצה. נכון שדגלאס היה משהו מיוחד, אבל פרנסמן כבר עבר משהו עם הפועל ולא תהיה לו בעיה לגלוש לעמדת הבלם הבכיר. זה רק יוסיף לו לביטחון".
הלל חושב אחרת: "במקום הפועל, הייתי מחפש שחקן עם יותר ניסיון", טוען הלל. "הפועל תל אביב זה מועדון שרץ לכל התארים. מועדון עם דרישות שהפסדים בו לא עוברים לסדר היום. בקרית שמונה אפשר לעשות ניסיונות, אבל לא בהפועל. לשחקן צעיר ייקח יותר זמן להיכנס לעניינים ובמקום כמו הפועל, אין זמן לתת לבלם צעיר לעשות טעויות".