בשני מקרים בשנים האחרונות עמדו שחקנים משמעותיים לחזור ארצה, כאשר הרצון הגדול שלהם היה להגיע למכבי חיפה ורק אחר כך למכבי תל אביב. מדובר בטל בנין ורוברטו קולאוטי. בשני המקרים לחיפה הייתה את האפשרות הראשונה לשים את ידה על השחקן, אך כשיעקב שחר שמע את המספרים והדרישות הוא וויתר על התענוג. "אני לא מחתים שחקן בגיל הזה על חוזה ארוך טווח כל כך יקר", אמר למי ששאל. מקרה טל בנין הוכיח כמה הוא צדק: בנין, למרות יכולת לא רעה במכבי, לא הצדיק את השכר המופרך של 600 אלף דולר, לקח שמכבי תל אביב הייתה אמורה ללמוד.
אבל היא לא. המקרה של קולאוטי במכבי מלמד יותר על הגישה של מכבי תל אביב בקיץ ופחות על השחקן. קולאוטי בסך הכל ניצל הזדמנות לחוזה נהדר בשלהי הקריירה. הבעיה היא במכבי, ששוב רתמה חלומות מוגזמים לשחקן שהוא מעבר לשיאו והפכה אותו לאחד השחקנים המובילים שלה. הפער הלא מציאותי הזה, נכון לעכשיו, הכריע את קולאוטי, אבל למכבי יש עדיין סיכוי להימנע ממפח הנפש אליו היא דוהרת ולהכניס את הציפיות שלה מקולאוטי למסגרת שפויה. האם הקבוצה מסוגלת לכך? זו כבר שאלה אחרת.
"הוא אף פעם לא היה מהיר"
עוד לפני שנכנסים לאיזה סוג של חלוץ הוא קולאוטי ולשאלת אספקת הכדורים, צריך להתייחס לנתון המשמעותי ביותר - הירידה הגדולה בחדות ובמהירות של השחקן. גם במכבי חיפה לא היה תמיד מי שיספק לו את הכדורים והוא עדיין ידע להיות השחקן האפקטיבי ביותר בקבוצה. כשהיו שואלים את רוני לוי על עזיבה אפשרית של קולאוטי הוא אמר: "זה מעבר לחלוץ ותפוקה בהתקפה, הוא עושה הכל. התנועה שלו והלחץ על שחקני הגנת היריב זה משהו שלא רואים כאן. איך שהוא בא לקבל את הכדור, מרגיע את העניינים ונותן לקבוצה לצאת באופן מסודר. זה משהו שלא ניתן להשיג היום". לוי יודע היטב על מה הוא מדבר כי מדובר בחלוץ הכי משמעותי ששיחק אצלו במכבי חיפה.
עוזרו של לוי באותה התקופה, סלובודאן דראפיץ', מאשר את הדברים: "רוברטו הוא שחקן מזן מיוחד. היו שחקנים מוכשרים יותר בחיפה, אך הוא היה הברומטר. אם תמדוד אותו לפי מהירות של חלוץ או בתנופה שלו, אז לא תתלהב יותר מדי. אך אחרי שתראה מה הוא שווה מעבר לכך, תשכח מהכל. הוא אף פעם לא היה מהיר, אבל לבלמים בישראל הוא מספיק מהיר. היום עניין המהירות הוא קצת יותר בעייתי, אך למכבי יש עדיין אפשרות להפיק ממנו הרבה בדרך לאליפות אם תדע לעבוד איתו נכון. קולאוטי הוא עדיין אחד השחקנים הכי משמעותיים שיש כאן. זאת קבוצה חדשה עם הרבה בעיות, קולאוטי לא אחת מהן. כשדברים יתחברו יבינו פתאום עד כמה הוא משמעותי".
מי שצריך היה להגיב לבעיית המהירות של קולאוטי היא מכבי תל אביב. הצוות המקצועי היה חייב להתאים סגנון משחק לאופי של הסקורר. לכולם כבר ברור שקולאוטי הוא לא השחקן שנשלח לכדורים ארוכים ולאט לאט בקבוצה מנסים ללמוד אותו ואת האיכויות שלו. באחד האימונים נשלח קולאוטי לכדור ארוך והוא הסתובב ואמר לשחקן שמסר: "בבקשה, בבקשה, תסתכל עליי או על העיניים שלי ותנסה להבין אותי, תן לי את הכדור במקום הנכון, תצטרף ואני אשאיר אותך מול השוער. אל תילחץ, תשחק רגוע ובסבלנות אחרת לא נתקדם". זאת לא הפעם הראשונה שקולאוטי מנסה למצוא שפה מקצועית משותפת עם חבריו ומבין ששחקנים בקבוצה לא מבינים איך לשחק פשוט ולא מסובך.
גם לצוות המקצועי אמר השחקן דברים דומים. שחקן בקבוצה מספר: "רוברטו הוא לא שחקן שתשלח אותו לכדורים ארוכים והוא יעקוף את ההגנה. אולי הוא איבד מהמהירות אז זה משהו שהוא לא היה עושה גם במכבי חיפה. יש לנו מספיק שחקנים מהירים וכאלה שיודעים להתמודד עם הגנות. יציבות של רוברטו, עם כל הדברים הטובים, עם כל החכמה והניסיון, ייתנו לקבוצה את כל מה שחסר לה. היום כולם אומרים שרק יצחקי בכושר ירים את מכבי, אבל לקולאוטי יש משמעות לא פחות גדולה. הבעיה הכי גדולה שלו זה הביטחון של השחקנים, כי כמעט לאף אחד בקבוצה אין ביטחון ולכן דברים לא נראים טוב.
"אנחנו בשלב שהלחץ הוא הדבר הכי חזק כאן והכי משפיע ורק אם הלחץ הזה ישתחרר ושחקנים ישחקו ברמה הרגילה שלהם הרבה דברים יבואו לידי ביטוי. אותו דבר יהיה אצל קולאוטי. דבר אחד אני יכול להגיד- הוא צודק שהוא עצבני ושהוא לא מקבל כדורים. זה לא תירוץ. הוא באמת מקבל אספקה כל כך נמוכה של כדורים שאי אפשר שלא להבין את התסכול. רואים עליו שהוא משוכנע שאם הוא יקבל הרבה כדורים הוא יעשה דברים יפים. אבל כרגע אנחנו לא מגיעים לנקודה הזאת".
" זאת הזיה שצריך לצאת ממנה"
אחרי שמבינים שקולאוטי זה לא בדיוק אותו שחקן של לפני חמש שנים, צריך לעצור ולראות מה מכבי תל אביב יכולה להפיק ממנו. נכון, הוא לא שחקן של 600 אלף דולר, אבל עכשיו מכבי צריכה לכבוש את עלבונה, לא להרוג את החלוץ הפגוע ולהכניס את הדרישות שלה ממנו לפרופורציות הגיוניות כדי לא לאבד אותו לקראת המאני טיים.
משה סיני מסביר: "תשמע, בן אדם חזר לכאן אחרי כמה שנים שלא שיחק באופן רצוף בגרמניה ואי אפשר מיידית להעלים את זה ולהוביל קבוצה. זאת ציפייה לא ריאלית שיש תמיד משחקנים שחוזרים לכאן וכשזה לא קורה מתחילים עם ביקורות של 'מעבר לשיא', או 'בא לעשות את הפנסיה' וכאלה. הבעיה היא יותר בציפיות של הקבוצה והקהל ולא בשחקן. אני לא זוכר מישהו שחזר אחרי שלא שיחק בחו"ל והוביל קבוצה לאליפות. זאת הזיה שצריך לצאת ממנה. אם לא תהיה כאן סבלנות אז פשוט יאבדו אותו כי בסך הכל הוא שחקן מצוין ואי אפשר לקחת ממנו את מה שיש לו למרות החסרונות. צריך רק למצוא את הדרך להביא את זה לידי ביטוי והכי חשוב - צריך להיות פרופורציונליים לגביו".
אי אפשר להתעלם מהדברים של סיני. גם הארכיון לא: יניב קטן חזר לארץ אחרי חצי עונה על הספסל של ווסטהאם והפגין יכולת חלשה מאוד. ברק יצחקי חזר לבית"ר ירושלים מגנק הבלגית ונתן חצי ראשון חלש מאוד של העונה. מאמנו של קולאוטי, אבי נמני, חזר מחצי שנת שבתון באתלטיקו מדריד ונתן עונה מאכזבת במכבי תל אביב. גל אלברמן הגיע לבית"ר ירושלים מטנריפה ולקח לו כמעט שנה להפוך לשחקן משמעותי ואת אותם דברים היינו אומרים על עומר גולן לולא שיחקו איתו עומר דמארי וטל בן חיים.
אסור להתעלם מהנתונים האלה, למרות שאלון מזרחי מזהיר את קולאוטי מהיתלות בתירוצים האלה צורך פסיכולוגי של לא מעט חלוצים להיגרר לרחמים עצמיים והצדקה שגוררת אותך למטה. "אני לא מתעלם ממה שהוא עושה מעבר למספרים ולדברים שמפריעים לו", אומר האווירון. "אבל הביאו אותו בשביל גולים. הוא יקום וייפול על מספר השערים שלו בסיום העונה".
עוד בוואלה!
