וידוי קצר תחילה: יש לי אובססיה. אובססיה שהאדם מן היישוב היה רואה בה כמנהג אזוטרי בכל קנה מידה. מנהג כזה שמסוגל לענות על התיאור המדויק לאב הטיפוס של המובטל הלא-יוצלח, זה שמתגורר בבית הוריו הרבה אחרי שהיה עליו לעזוב את הקן, כשאת גופו מעטרת כרס-בירה מתנדנדת, ועיסוקיו ביומיום מוקדשים לכול חוץ מהחיים האמיתיים.
יש לי אובססיה לאליפויות הגילאים הצעירים של פיב"א בכדורסל. בקשה פרובינציאלית לגיטימית אחת- לעקוב אחר הדור הבא של הכדורסל הישראלי בנבחרות הצעירות- טפחה למימדים מדאיגים: במשך שנים, קיץ אחר קיץ אחר קיץ, אני נוהג לעקוב באדיקות אחרי אליפויות אירופה והעולם השונות, כשההתמקדות במדינת היהודים כבר נשכחה מזמן. אולי זה העיתוי בו האליפויות הללו משוחקות- תקופת פגרה ממושכת מהליגות הסדירות- שיש בו כדי להפיג את השעמום, ואולי בכלל הרצון הנבזי להכיר את כוכבי העתיד לפני כולכם. מעקב אחרי המשחקים בזמן אמת, חריש עמוק ברשת בכדי לתפוס איזה שידור אינטרנטי רעוע, ואפילו שיחות עם סקאוטים הנמצאים במקום ההתרחשות. מה שבטוח: העניין חרג כבר מזמן מגבולות הטעם הטוב.
***
במילאן מצ'באן (21, 2.06) צפיתי לראשונה ב-2007. נבחרת סרביה עד גיל 19 אירחה אז את אליפות העולם לנוער בנוביסאד, וכמשוגע לדבר אני מזהה כי צפויים שידורים ממשחקיה של הנבחרת המארחת בערוץ הסרבי הממלכתי. מאמץ קטן לתפוס סטרימינג, ואני בפנים. סרביה פוגשת את ברזיל בשלב הבתים. מתישהו במהלך הרבע הראשון עולה למגרש שחקן שממבט ראשון נראה כמו מוכר הנקניקיות שבקפיטריה, כשלגבו מאוית שם יחיד במינו בסגל הסרבי: הוא אינו מסתיים בצירוף י-ץ' (מה שרק חיזק אצלי את החשד לקונספירציה זולה). גיגול קצר מעלה שמצ'באן שייך לאחת מחממות הכדורסל היותר מוצלחות באירופה, אם לא המוצלחת שבהן - ז'לזניק בלגרד, וכי הילד קטן מרוב הסגל הסרבי בשנה, עובדה שבהחלט לא הייתה ניכרת.
על אף שפגש באחד הסנטרים היותר מרשימים באליפות- פאולאו פרסטס (השייך כיום למלאגה הספרדית) - מצ'באן השתעשע להנאתו בברזילאים, והכה בהם ללא רחם. הוא השתלט מהר מאוד על הצבע הברזילאי וקלע סל אחר סל בקלות מרגיזה. מוכר הנקניקיות נראה תוך מספר רגעים כמו כישרון יוצא דופן. את המשחק סיים עם 36 נקודות ב-31 דקות, באחוזים מעולים מהשדה. בהמשך הטורניר הצליח מצ'באן לגנוב את ההצגה מפרוספקטים מדוברים אחרים בעמדות הפנים, דוגמת מירוסלאב ראדוליצה ובובאן מריאנוביץ', כשהוליך את הסרבים לזכייה בתואר מלהיב על אדמתם. גם נבחרת ארה"ב חמושה בכישרונות עצומים כמו מייקל ביזלי, סטפן קארי וג'וני פלין לא עמדו בדרכם של מצ'באן וסרביה במשחק הגמר, בו מצ'באן הצטיין עם דאבל-דאבל של 19 נקודות ו-10 ריבאונדים, בדרך ל-15.4 נקודות ו-4.9 ריבאונדים, ותואר MVP הטורניר.
מנוביסאד המשיך מצ'באן הישר לאליפות אירופה לנוער שנערכה בספרד, שם רשם הצגה נוספת שהוכיחה כי קורץ מהחומר המובחר ביותר: לאחר טורניר שלם בו לא נמצא האחד שבכוחו לאתגר את מצ'באן מתחת לסלים, הזדמן למצ'באן מפגש עם מישהו בגודל שלו, ואף גדול ממנו: קוסטה קופוס היווני, שבעצמו הצטיין בטורניר ונראה כמו מצ'-אפ קשה למצ'באן, לנוכח גובהו ויכולתו האתלטית העדיפים על הסרבי. הפיתרון של מצ'באן היה חכם ואלגנטי: לאורך כל הערב קיבל כדורים עם הגב לסל, אך הפעם סיים אותם פעם אחר פעם בזריקות מחצי-מרחק תוך שהשעין את גופו לאחור, מה שלא השאיר ליווני סיכוי לחסום אותו. גם כאן, ניחשתם נכון, זה הסתיים בניצחון סרבי ובדאבל-דאבל ענק של 32 נקודות ו-14 ריבאונדים מצד מצ'באן.
מאז אותו קיץ, בו התוודעתי למצ'באן, פיתחתי פטיש לשחקן. משהו בו העלה ניחוחות של סטאר-קוואליטי שהיה ואיננו עוד בכוכבים הגדולים של היבשת הישנה בימינו: נתוני הפתיחה הלא-מחמיאים מצד אחד, ויסודות הכדורסל המהוקצעים לעילא ולעילא מצד שני ; חוסר האתלטיות וכבדות התנועה הרחוקים כל כך מהכדורסלן המודרני מחד, והאופי הלוחמני, הבנת המשחק והווינריות מאידך.
"על המגרש הוא חסר מנוחה, נלחם, מדבר, ויעשה גם את הפעולה המלוכלכת אם צריך. אבל מחוץ למגרש מדובר בבחור נעים, אינטליגנטי ושקט, אפילו קצת ביישן. מעולם לא היו איתו בעיות מחוץ למגרש", מספר לי קריסטיאן הוייניץ' המשמש כפרשן בטלוויזיה הסרבית.
***
על רקע פרץ השמחה של הצהובים מעצם החתמתו של אחד הכישרונות הגדולים ביבשת נכון להיום, פרט שולי קטן לבטח יישכח: מצ'באן אינו עונה על הצורך המקצועי של דיוויד בלאט בטווח המיידי. הוא לא יספק לבלאט את הגוף הגדול שיהיה נחוץ עד-מאוד בהתמודדות מול קבוצות הדרג הראשון ביורוליג, המשופעות בשחקני פנים גבוהים ופיזיים; הסרבי לא יספק נוכחות הגנתית מאיימת, ולמעשה יידרש למקצה שיפורים רציני בצד זה של המגרש; אך יותר מכל, פשוט לא מדובר בסנטר. מצ'באן אמנם יוכל לתפקד בעמדת הסנטר בליגה העל הנמוכה באופן יוצא דופן, אך יחד עם זאת, לבנות עליו ככזה לאורך זמן יפספס לא מעט מטרות בדרך להצלחת השידוך. "מצ'באן שיחק בורשאץ' כסנטר רק לכמה דקות בשביל לסתום חורים", מגלה לי חבר המשמש כעיתונאי בסרביה. "אם מכבי מייעדת אותו להיות סנטר בפול-טיים-ג'וב היא בבעיה. עד היום הוא שיחק בעמדת הפאוור-פורוורד, לשחק איתו כסנטר יעצור את ההתפתחות שלו. מכבי רק תפסיד אם זה יהיה המצב".
מצד שני, קומבינציה של מצ'באן בעמדה 4 לצד שחורציאניטיס עלולה ליצור בעייתיות מסוימת. שניהם צריכים את הכדור בידיים, שניהם אוהבים לשחק בצבע, ושילוב של שניהם יותיר את מכבי האתלטית עם הרכב כבד למדי של שחקני פנים. "זו הייתה אחת הבעיות של מצ'באן בנבחרת סרביה הבוגרת, ראו שבקבוצה שהוא אינו שחקן מפתח, ולא כל הכדורים עוברים דרכו, הוא מאבד הרבה מהאפקטיביות שלו. הקליעה של דושקו סבאנוביץ', לדוגמה, הייתה הרבה יותר יציבה משלו", נזכר הוייניץ'.
התנהלותה של מכבי תל אביב מול מצ'באן תהווה מבחן גדול עבורה. ניסיון העבר מלמד שמעט מאוד שחקנים, אם בכלל, הפכו לכוכבים בקבוצות גדולות ביורוליג בגיל צעיר, קרי גיל 23 לפחות. אפילו ממדינה כמו סרביה לא חסרות דוגמאות: למילוש תאודוסיץ', אחד הגארדים הטובים ביבשת כיום, לקחו כמעט שנתיים בינוניות עד שפרץ באולימפיאקוס. צעירים מוכשרים אחרים, כגון נוביצה וליצ'קוביץ' ומילנקו טפיץ', שכבר פרצו ביורוליג בקבוצה כמו פרטיזן, מתקשים לעשות את המעבר לקבוצות גדולות יותר ביבשת. גם אנטה טומיץ' הקרואטי, שפרץ בגדול בעונת הבכורה שלו אשתקד במדי ריאל מדריד, מתקשה לשמור על יציבות בעונה הנוכחית.
בפעם האחרונה שהצהובים רכשו שחקן פנים מבטיח מהבלקן, ניקולה וויצ'יץ' שמו, היה זה בגיל מאוחר יותר משל מצ'באן. ולמרות זאת, העדיפו הצהובים לשלוח אותו לעונת השתפשפות בוילבראן. מצ'באן, סביר להניח, לא ישחק כמו סופרסטאר כבר מהמשחקים ואולי אפילו מהעונה הקרובה. לא מופרך שהפריצה תגיע גם רק בעוד שנתיים. אם מכבי תעמוד במבחן ותיאזר בסבלנות הנדרשת, היא תקבל בסופו של יום מוצר מופלא, בדמות אחד השחקנים הטובים באירופה. המשוואה פשוטה. הקושי, כן, טמון בנוסחה הדרושה בכדי להגיע לפתרונה.