פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מרד הסטודנטים: איך אסטודיאנטס הפכה לכוח עולה?

        בארגנטינה כבר לא מופתעים מאליפות של אסטודיאנטס: בזמן שריבר ובוקה עדיין בבוץ, הקבוצה מלה פלאטה נכנסה לחלל. כך זה קרה

        זמן קצר לאחר הזכייה החמישית של אסטודיאנטס באליפות ביום ראשון האחרון, נשאל נשיא המועדון רובן פיליפאס לפשר ההישג. חרף התפרצויות השמחה בלה פלאטה, פיליפאס נשאר שליו, לא יצא מגדרו ואמר ברוגע: "אסטודיאנטס זה מועדון גדול שרוצה להמשיך ולהתעצם מכל הבחינות". גם הנשיא יודע ומבין שעכשיו, בזמן שהגדולות של הכדורגל הארגנטינאי מדשדשות, זו העת הנכונה של קבוצתו למצב עצמה כאחת המובילות.

        חואן סבסטיאן ורון שחקן אסטודיאנטס חוגג זכייה באליפות (AP , Alberto Murray)
        זה זמן אסטודיאנטס. חואן סבסטיאן ורון (צילום: AP)

        ביום ראשון האחרון קיבלנו עוד אלופה בארגנטינה. אפשר להמשיך לגחך מכאן ועד להודעה חדשה שהאלופות שם מתחלפות בקצב מהיר, אולם בעוד במקומות רבים אחרים בעולם ובעיקר באירופה, אין שום חדש תחת השמש מבחינת מצבת הקבוצות השולטות בענף, הרי שבארגנטינה בשנים האחרונות כמעט בכל טורניר מתעוררת קבוצה אחרת שמבליחה ומשמחת את קהל אוהדיה.

        אסטודיאנטס היא האחרונה, אלא שהיא לא אפיזודה חולפת. בארבע השנים האחרונות, מאז הזכייה הקודמת באליפות (אפרטורה 2006) ויש היאמרו מאז חזרתו של חואן סבסטיאן ורון למועדון, הקבוצה מלה פלאטה עוברת תהליך גדילה והפכה לאחת הקבוצות המוערכות והבכירות במדינה. בעיתון הקטלאני "אל מונדו דפורטיבו" ניסו למנות את הסיבות ומצאו ארבע: "איכויות אישיות, תחושת מחוייבות עמוקה, רוח ולב גדול". כשבוע לאחר האליפות, זה הזמן לתהות על מהות המהפכה.

        ארכיטקט הניצחון

        במרץ 2009 מונה אלחנדרו סבאלה למאמן המועדון מלה פלאטה. לא סתם אחד משני כינויו של סבאלה הוא "הרגוע" (השני הוא "הקוסם"). הטורניר הנוכחי יכול היה להוציא כמה מאמנים מדעתם לאור ריבוי הפציעות וההיעדרויות שחוותה הקבוצה, אך לא את סבאלה. במקום לבכות על חלב שנשפך הוא עבד עם מה שיש וזכה לתמיכה רחבה והתנהלות שלווה מצד המועדון. "ארגון, הקרבה, נחישות הגנתית וגישה מנצחת הביאו לנו את התואר", אמר לאחר הזכייה הקפטן ורון. "אם יש דבר שמלכד אותנו והופך אותנו לכדי חבורה מגובשת, זו הכנות של סבאלה וההקרבה שלו. אנחנו רואים איך שהוא עובד ולא יכולים שלא להתרשם ממנו".

        עוד לפני שהחלה העונה רשימת השחקנים שעזבו את הקבוצה הייתה ארוכה ומפחידה: מרכוס אנגלרי, כריסטיאן סלאיי, חוסה סוסה, קלמנטה רודריגז והמרכזי שבהם החלוץ המצוין מאורו בוסלי, שעבר לוויגאן האנגלית. כולם הלכו, אולם סבאלה לא התרגש, שמר על התבנית הקבועה ומצא אחרים, בעיקר שחקנים שעלו מהנוער דוגמת מרכוס רוחו ופדריקו פרננדז, שיתאימו לה. סבאלה, כפי שנכתב עליו בטור בפרשנות בעיתון "אולה", הוא הארכיטקט הראשי של ההישג: "טקטיקה ומשמעת חזקה שהנהיג באסטודיאנטס הביאו אותה לתואר, חרף עזיבתם של מספר שחקני מפתח".

        יציאתו של בוסלי הייתה הקשה ביותר. החלוץ האורוגוואי הרנן רודריגו לופז, שהגיע בקיץ מוולז סארספילד וכבש במחזור האחרון את צמד הניצחון מול ארסנאל, היה פצוע תקופה ארוכה, והפינצ'ראטס שיחקו ללא חלוץ מטרה אמיתי כמעט לאורך כל הטורניר. אבל הם בכל זאת הסתדרו כשכל פעם נסמכו על שחקן זה או אחר ועם לא פחות מ-15 כובשים שונים בטורניר. סבאלה הבין עד מהרה כי יהיה לו קשה להתמודד עם קבוצות אחרות דרך ההתקפה ועבר להתמקד בחלק האחורי. האריות הציגו משחק הגנה מרשים כשספגו שמונה שערים בלבד, רק אחד בבית. השער הראשון שספגה הקבוצה היה במחזור החמישי. "התכנית של סבאלה הייתה לשחק עם מספר גדול של שחקנים מאחור, כדי שידחפו משם אותנו קדימה", חשף ורון. "סבאלה רצה שננצל בכל משחק את אלמנט ההפתעה. הדבר הכי חשוב מבחינתו היה ללמד אותנו איך להסתדר ולחפות על היעדרותו של 9 קלאסי".

        "אם למישהו היו עדיין ספקות לגבי היכולות והמעלות של סבאלה", כתב פרשן "אולה" מרטין פרטיירה, "הרי שהתואר הזה הפריך גם אותם". מי שכבר מנסה לחטוף את סבאלה היא ריבר פלייט, כשהמאמן עצמו היה צריך להסביר את פשר שיחת הטלפון שקיבל זמן קצר אחרי הזכייה מנשיא המיז'ונריוס. "עבדתי תחת דניאל פסארלה והוא חבר טוב שלי. הוא התקשר רק כדי לברך אותי, הוא יודע שיש לי חוזה עד יוני 2011. ביליתי הרבה מאוד זמן בריבר כך שזה יהיה חלום מבחינתי להגיע אליה ולסגור מעגל, אבל יש לי חוזה באסטודיאנטס ואני אכבד אותו עד תום".

        האיש "החזק" במועדון

        יומיים לאחר הזכייה הגיע ורון למשרדי עיריית לה פלאטה לקבל תואר אזרח של כבוד. ורון הוא הרבה יותר מעוד מנהיג של קבוצה. עוד בזמן שעשה לביתו באירופה תרם הקשר כספים רבים למועדון בו גדל על מנת לעזור לו בבניית מגרשי אימונים ומתקנים לאקדמיית הצעירים. הזיקה הגדולה שלו למועדון נובעת רבות מהיותו דור שני. ברגעים שאימו של סבסטיאן צרחה והוא עשה את דרכו אל אוויר העולם לפני כ-35 שנים, אביו, חואן רמון, שיחק בדרבי הגדול של לה פלאטה נגד חימנסיה. רק לאחר המשחק נסע לראות את הרך הנולד. מעבר להישארותו בקבוצה כיום חרף מספר הצעות מאירופה שהגיעו לפתחו בשנים האחרונות, ורון אף הסכים לקיצוץ של כ-45 אחוזים בשכרו כדי לעזור למועדון להתמודד עם הקשיים הכלכליים ובכך היווה דוגמה לאחרים.

        עם שובו ב-2006 לא שיער ורון שהוא ישחק לפחות ארבע שנים. כיום הוא כלל לא חושב על פרישה. ורון רק רצה לסיים את קריירת המשחק המפוארת בקבוצה בה גדל, אלא שבאותה עונה זכתה הקבוצה באליפות דרמטית במיוחד אחרי משחק פלייאוף מול בוקה ג'וניורס, ועם האוכל בא התיאבון. אשתקד חתם מעגל מרגש עם הזכייה בגביע הליברטדורס, כ-40 שנים אחרי שאביו עשה זאת שלוש פעמים ברציפות. "הגעתו של סבאלה לאסטודיאנטס היוותה בהחלט צעד חשוב בדרך לזינוק שלה אל קדמת הבמה של הכדורגל הארגנטינאי", אמר קרלוס בילארדו הגדול, "אבל אין ספק שחזרתו של ורון גם תרמה לכך לא מעט".

        חשוב להבין שההשפעה של ורון, אולי שחקן הכדורגל הגדול ביותר כיום בארגנטינה, היא כה רבה עד אשר שחקנים מסכימים להגיע לקבוצה רק בגללו. הוא זה שלעתים רבות עושה את תפקידה של ההנהלה - משוחח עם שחקנים ומשכנע אותם לבוא. כך קרה למשל עם גסטון פרננדז, שהובא ללה פלאטה על ידי ורון. למרות ההצלחה הגדולה, האגו של ורון נשאר בגודל זהה והוא עדיין משחק עם הלב והנשמה, כשגם החיבור שלו עם רודריגו בראנייה מוציא ממנו את המיטב. "שיתוף הפעולה ביניהם", נכתב ב"קלארין", "הוא אחד הטובים שנראה מזה שנים רבות. הם שותפים נהדרים". ורון, כאמור, עדיין לא חושב לתלות את הנעליים, אך במועדון כבר מייעדים אותו לתפקיד בכיר מאוד, אולי אפילו של נשיא לאחר שיחתום את קריירת המשחק. מבחינתם זה מתבקש, דווקא הוא לא כל כך בטוח.

        בנייה נכונה והשקעה ראויה בתשתית

        אבל בסופו של יום ההצלחה הגדולה של הפינצ'ראטס לא נעוצה רק בסבאלה ו-ורון, אלא נובעת גם מבנייה נכונה וחכמה של מועדון שחושב לטווח הרחוק. לאסטודיאנטס שלד חזק ויציב של מספר שחקנים ותיקים שרץ מספר שנים ביחד וכולל, מלבד ורון ובראנייה, את אנצו פרז, ליאנדרו דסבאטו וליאנדרו בניטז. לכך צריך להוסיף את ההשקעה הרבה במחלקת הנוער. אסטודיאנטס מקפידה לשכור מאמנים מן השורה הראשונה בתחום ומשקיעה סכומי כסף נכבדים כדי לגדל מספיק שחקנים שיוכלו לעלות בכל זמן שיידרשו לקבוצה הבוגרת של המועדון, כפי שקרה בקיץ, כדי להשלים את החסר.

        לפני זמן לא רב מונה שחקן העבר אריאל פאולורוסי לאחראי על מחלקת הנוער של המועדון מלה פלאטה. מדבריו ניתן ללמוד על הדגש ששמים האדומים-לבנים בנוגע לנוער. "האהבה הגדולה שלי היא אימון שחקנים צעירים", אמר פאולורוסי. "אני יכול להשליך עליהם הרבה מהעבר שלי כשחקן. אימון צעירים כרוך בשיוף של תחומים רבים כמו הצד המקצועי והמנטאלי. בסופו של דבר המטרה שלנו היא להכין את אותם שחקנים לעלות ולהיות טובים בקבוצה הבוגרת. אני מכיר היטב את תחום אימון הצעירים, ואני אומר באחריות שאסטודיאנטס זה מועדון מאורגן בצורה מצוינת. אחרי ולז, היא עושה את העבודה הטובה והנכונה ביותר בטיפוח שחקנים צעירים, ושתיהן מובילות כיום ביחד את הכדורגל הארגנטינאי בתחום זה. יש לצעירים באסטודיאנטס את השירותים שהם צריכים ברמה הכי גבוהה: חדר כושר מפואר, חדר אוכל, מתקנים נהדרים והכי חשוב תמיכה גדולה של הקבוצה הבכירה".

        אל תוך הריק שנוצר בעקבות כישלונן בשנים האחרונות של שתי הגדולות, בוקה וריבר, נכנסו הקבוצות הבינוניות שתפסו כל אחת נתח. נדמה שבשנים האחרונות אסטודיאנטס הצליחה לבסס עצמה כיורשת העצר הראויה. עם זאת, ההצלחה שלה תימדד לאורך שנים ולא רק כשבוקה וריבר למטה, אלא גם כאשר הן בצמרת. בינתיים הקבוצה מלה פלאטה נמצאת בדרך הנכונה.