מה פשר המהפכה? אוהד גרינוולד על הנעשה במכבי תל אביב

ברכות למכבי תל אביב לרגל הבטחתה את המקום הראשון בבית א'. היא עשתה זאת עם ניצחונות בהפרש ממוצע של 14.2 נקודות; ב-88 נקודות מדד לערב; עם 11 חטיפות בממוצע. סטייל.

ואיזה בית אימתני זה היה. שימו לב למספרים: הדולקות אחריה בטבלה, ז'לגיריס קובנה ופרטיזן בלגרד, מדורגות במקום ה-13 וה-22 במפעל בממוצע נקודות המדד למשחק; ז'לגיריס במקום העשירי ביורוליג באחוזי קליעה מ-2, פרטיזן רק במקום ה-23; ז'לגיריס במקום ה-19 באחוזי קליעה מ-3, פרטיזן במקום האחרון.

אין להאשים את מכבי בעליבות יריבותיה, כמובן, אבל ניתן לדון ביציאה הקלה מהפרופורציות שאנו חווים לאחרונה (בסיום המשחק אמש כבר נקב ליאור אליהו בצירוף המילים המפורש "פיינל פור").

מכבי מנצחת ברצף – ואומנם זה דבר שלא קרה לה כבר כמה שנים – אלא שבשלב הזה של העונה דומני כי חשובה יותר השאלה איזו מן קבוצה מתגבשת כאן. זה הדבר המהותי; הלא ממילא בעוד שבועיים יתאפסו הטבלאות, ואת המסע לרבע הגמר יפתחו הקבוצות מנקודה שווה. אז יחל לדבר הכדורסל.

לכן נשאל: מה מסתתר מאחורי מסכת הגנת הלחץ – שהיא סימן ההיכר של מכבי עד כה? שמירת לחץ, אומרים אנשי המקצוע, היא גימיק. היא טובה לפרק זמן מדוד. היא לא טובה מול כל הקבוצות, ולא בכל משחק. היא טובה כתוספת; לא די בה כמנה עיקרית. מכבי של העונה לוחצת במשך כמות כזו של דקות, שלעומתה מחווירות גם הלוחצות שבקבוצות הקולג'ים. אני לא חושב שזה יכול לעבוד לאורך זמן.

אסביר את דבריי. הלחץ שמפעילים הגארדים החתוליים של מכבי גובה מיריבותיה קורבנות בנפש. יחד עם אינטליגנציית המשחק הגבוהה של אידסון ושחורציאניטיס, שקוראים נהדר מצבים בהגנה, ובנוסף לזריזות הידיים והמחשבה של אליהו, כופה מכבי על יריבותיה כמות אסטרונומית של 18.3 איבודים בממוצע. אם כי כאשר מתעמקים במספר הזה, נגלות בפנינו אמיתות אחרות.

המשותף לפרטיזן, לז'לגיריס ולפרוקום הוא שמדובר בכמה מהקבוצות היותר צעירות והבלתי-מנוסות ביורוליג. הצוות המקצועי של מכבי זיהה כי הגארדים שלהן מתקשים לעמוד בלחץ רציף. ואכן, בחמשת המשחקים שערכה מול שלוש הקבוצות הללו היא כפתה עליהן מספר מדהים של 22 איבודים בממוצע. על קאחה לבוראל וחימקי, המחזיקות ברכזים מנוסים יותר ובסגלים יותר בשלים, הצליחה מכבי לכפות רק 12.3 איבודים.

בהתקפה, מכבי עדיין מתקשה במשחק עומד. אחוזי הקליעה שלה מהשדה נמוכים יחסית: היא מדורגת במקום ה-12 ביורוליג באחוזים מ-2 (52%) ובמקום העשירי באחוזים מ-3 (33%). אלמלא כמות החטיפות ומספר הריבאונדים שהיא שואבת בהתקפה – ששווים עבורה הרבה מאוד נקודות קלות – המספרים הללו נמוכים עוד יותר. קשה לנצח איתם משחקים גדולים.

ההתקפה של מכבי עודנה מבולבלת. כששחורציאניטיס על הפרקט, קיים סדר: הכדורים קודם הולכים פנימה, ומהשאריות ניזונים כל היתר. כשסופו על הספסל, ההתקפה של מכבי מתבססת על אינסטינקטים. למזלה, יש לה כמה שחקנים עם אינסטינקטים של חיות טרף. מול פרטיזן, שנותרה אפורה כמו בעונה שעברה אך בהגנה מחויבת הרבה פחות, זה נגמר בקושי עם 76 נקודות. מול היווניות, הספרדיות או הטורקיות זה ייגמר בפחות.

לא בכדי מנסה מכבי באחרונה להחתים את מילאן מצ'באן. בלאט וגודס יודעים שהם זקוקים לשחקן נוסף אחד לפחות שמסוגל לייצר נקודות בסט-אופנס. במובן הזה מגיעות למכבי מחמאות: אם אכן תצליח לצרף את הסרבי הגדול – שגם מסיים נהדר בסביבות הסל וגם יודע לחלק סוכריות לחברים סביבו – לא רק שתכפר על הפאשלה האיומה שעשתה בקיץ, כאשר החליטה לפוצץ את הסיכום אליו הגיעה עם מצ'באן תחת פיני גרשון (טיוטת החוזה נחשפה כאן לפני חודש וחצי), אלא שגם תחזק את הנקודה הכי רגישה שלה. עם מצ'באן ועם גארד נוסף ניתן אולי יהיה להתחיל לדבר על השלבים המאוחרים. כרגע, זה עוד רחוק.

מי שכנראה ישלם את המחיר הוא ריצ'י הנדריקס, שנחת בישראל כאחת ההבטחות הגדולות ביותר של העשור, ואשר עתיד לעזוב כעת עם טעם מר. הנדריקס נאלץ לשלם את המחיר על צירופו המאוחר של אליהו. הוא זה שאמור היה להחזיק את עמדה מספר 4, אולם החתמת אליהו הגדישה את הסאה בעמדות הפורוורד. טוב תעשה מכבי אם תשאיל את הנדריקס עד לסיום העונה, ותנסה לבחון את החזרתו לקראת העונה הבאה (הוא ממילא חתום לשנתיים).

בשבועות האחרונים עוברת מכבי זעזוע פנימי: איש העסקים אבי רייך – מבעלי הקבוצה (מחזיק ב-5.5% ממניות המועדון, כחלק מקבוצת "ניוקו" שבראשה עומד שמעון מזרחי) – עזב את תפקידו כאחראי מחלקת הנוער, ובמקומו מונה המנכ"ל אלי דריקס.

רייך אומר שעזב בשל סיבות אישיות (חוסר זמן כתוצאה מהעברת חלק מפעילויותיו העסקיות לחו"ל), אלא שגורמים במכבי טוענים כי גם חוסר הצלחתה של קבוצת הנוער בשנים האחרונות עמד ברקע.

בעונה שעברה איבדה מכבי את האליפות לגליל/גלבוע. שליטתה בליגה כבר מזמן אינה מוחלטת: כעת היא רק שלישית בטבלת מחוז הדרום של נוער לאומית, עם מאזן 4:5. זמן רב עבר מאז העשירה קבוצת הנוער את סגל הקבוצה הבוגרת בכישרון כדורסל ראוי. השקעה כספית של מאות אלפי שקלים בשנה מניבה מעט מאוד תוצרת.

לפני שנתיים דובר על הקמתה מחדש של מכבי דרום, קבוצת הבת המיתולוגית, שתפעל לצידה של מחלקת הנוער. הרעיון היה כי במדיה יוכלו לעשות יוצאי הנוער את צעדיהם הראשונים בכדורסל הבוגרים ולקבל מרחב גדילה תחת עיניהם הבוחנות של הצוות המקצועי הבכיר. עם עזיבתו של דני גוט, ירד הרעיון מן הפרק.

בקיץ חתמה מכבי על הסכם לשיתוף פעולה דומה עם קבוצת יקענם/מגידו מהליגה הלאומית. לאחר פיטוריו מאימון הקבוצה הבוגרת, הוצע לגרשון לקחת אחריות על הפרויקט החדש. כעת הייתה הכוונה כי לא רק שיוצאי הנוער ישתפשפו במגידו, אלא שאף ניתן יהיה להחתים זרים צעירים, אירופאים ואמריקאים, ולבשלם בקבוצה. עד כה דבר מהאמור לא התרחש, פרט לעובדה שנמרוד טישמן וכרמל בוכמן, מבוגרי קבוצת הנוער, נשלחו למגידו.

גורמים במערכת מודים כי "התקשורת בין ראשי מכבי לאנשי מגידו לקויה, בלשון המעטה", וכי בשלב זה הפרויקט "נראה יותר כגימיק מאשר כמהלך רציני", שכן מעטים הם שחקני מגידו שנחשבים לפרוספקטים ראויים לליגת העל, לא כל שכן למכבי תל אביב. "מרובם המוחלט לא יכול לצאת כלום", כדברי אחד המעורבים.

כחלק מהניסיון לקדם עניינים, בישיבת נהלה שנערכה לאחרונה הוחלט כי דריקס יעמוד בראש מחלקת הנוער. בנוסף, תהיה גם מגידו תחת אחריותו. עוזר המאמן השני, אבי אבן, יעמיק את מעורבותו בנעשה.

אם סברתם כי עזיבתו של רענן כץ תביא לרגיעה במהלכים הפוליטיים מאחורי הקלעים, הרי שטעיתם; דריקס, כידוע, נחשב לאחד מאנשי אמונו של דיוויד פדרמן. אבי רייך, לעומת זאת, נמנה לאורך השנים עם מקורביו של שמעון מזרחי, והיה לאחד מעוגניו החשובים במועדון. מקורבים למכבי מסבירים כי עזיבתו של רייך את מחלקת הנוער מהווה עבור מזרחי מכה נוספת, כואבת במיוחד, שמחלישה עוד יותר את כוחו היחסי במערכת.

רייך אומר שבשלב זה, אין בכוונתו למכור את מניותיו במכבי, אלא שאחרים טוענים כי מהלך שכזה עשוי לצאת אל הפועל בחודשים הקרובים.

לשאלה העיקרית שעולה מכל הסיפור – מה, לעזאזל, לכדורגלן לשעבר ולמחלקת נוער של מועדון כדורסל מוביל – אנא נסו להשיב בעצמכם.

הסיפור העצוב של השנה בכדורסל האירופאי הוא בלי ספק קריסתה של ציבונה זאגרב, שמשום מה אינו זוכה כאן לכותרות.

ציבונה, כידוע, היא הקבוצה היחידה באירופה שהשתתפה בכל אחת מעשרים עונות היורוליג האחרונות. היא שם ענק, מיתולוגי, בכדורסל ביבשת – גדול לא פחות ממכבי, מצסק"א או מריאל מדריד. היא זכתה באליפויות אירופה. היא הוציאה מתוכה כדורסלני על. היא הייתה מותג של איכות.

כעת המועדון מסובך בחובות כבדים. בקרואטיה מדברים על עשרה מיליון אירו לפחות. הכל החל לפני שנתיים, כשהמועדון לקח הלוואה של שלושה מיליון אירו מבנק מקומי. "הבוסים של ציבונה עשו הכל כדי לזכות בכל שנה באליפות, כדי לשחק ביורוליג, ובשביל זה צריך שחקנים טובים", אומר דראזן בריידיץ', פרשן הכדורסל המוביל של היומון "וצ'רני ליסט". "ציבונה פשוט הוציאה יותר ממה שהיה לה. היא הוציאה כספים מבלי לחשוב על העתיד".

בקיץ הצליחה ציבונה לארגן קצת כסף ולהעמיד קבוצה. הבעיה היא שהמצב הכלכלי בקרואטיה קשה. למועדון כמה עשרות נכסי נדל"ן, אותם הוא משכיר לאנשים, והסכום שאמור להתקבל מהווה חלק מהותי מהתקציב. לא כל השוכרים מצליחים לעמוד בתשלומים. "יש היום הרבה שוכרים שאם אתה רוצה לראות מהם כסף, לא תקבל עד שלא תאיים לירות בהם", מספר בריידיץ'.

לכן בחודשים האחרונים חדלה ציבונה לשלם משכורות. שלושת שחקניה המובילים מאסו במצב, ועזבו. כעת בנויה הקבוצה על שחקני נוער. ביורוליג עומד מאזנה על 8:0. גם לנמושות הבית היא לא מהווה יריב. בשבוע שעבר חטפה 30 הפרש מפנרבחצ'ה-אולקר. השבוע הפסידה בבית ב-16 הפרש לסיינה.

אוהדי הקבוצה מנסים לעורר מהומות. קבוצות קטנות של אנשי עסקים שוקלים לקחת על עצמם את הספינה הטובעת. אלא שבזאגרב יש רבים שאינם מאמינים בכוחה של הקבוצה לצאת מהתסבוכת, ולכן קוראים לוותר מראש ולהשאיר את המועדון קבור תחת ההריסות הכלכליות.

ב-16 בדצמבר צפוי להיערך דיון קריטי בעניינה של ציבונה. אם לא יימצאו משקיעים עם כיסים עמוקים מספיק, קיים סיכוי לא מבוטל שמועדונו של דראזן פטרוביץ' יחדל להתקיים. "זה עניין של 50-50", אומר בריידיץ'. קולו מסגיר את חוסר-האונים, את הדיכאון.

ohad@walla.net.il