ברוך דיאן אמת: סיכום סופ"ש בכדורגל האירופי

כל הדרכים מובילות הערב לז'וזה מוריניו, ולכן טבעי להזכיר גם את אחת הטעויות הגדולות ביותר בקריירה שלו. כאשר הגיע לאינטר בקיץ 2008, הכריז "המיוחד" קבל עם ועדה שדיאן סטנקוביץ' גמר את הסוס. "הוא כבר לא השחקן שהכרנו בלאציו" אמר מוריניו, אם כי מאחורי הקלעים מניעיו היו שונים בתכלית. הקשר הסרבי הובא לסן סירו על ידי רוברטו מנצ'יני ונחשב לבן טיפוחיו ואיש סודו בחדר ההלבשה. הפורטוגלי לא רצה את סמל המשטר הישן לצידו, וניסה להיפטר ממנו בכוח. פרנק למפארד יועד, כמובן, לרשת אותו בסן סירו, אך בסופו של דבר זה לא הלך לפי התכניות. צ'לסי לא שחררה את הכוכב שלה, ואילו סטנקוביץ' נעמד על רגליו האחוריות והתעקש להישאר.

בשנתיים של עבודה משותפת למדו השניים להעריך זה את זה, על אף שסטנקוביץ' מעולם לא היה האופציה האהובה על מוריניו. כך, למשל, הוא החתים בקיץ 2009 את טיאגו מוטה הברזילאי, שתפס פיקוד לצידו של אסטבן קמביאסו. בגמר ליגת האלופות ההיסטורי במאי האחרון נכנס הסרבי למגרש רק כמחליף. אלא שאחרי עזיבתו של מוריניו הוא דאג לשבח אותו. "הוא פסיכולוג נהדר", אמר סטנקוביץ' על מוריניו. "הוא נותן לכל אחד להרגיש שייך בכל רגע נתון. גם כאשר ישבתי ביציע הרגשתי חלק מהקבוצה. אני יכול רק להודות לו על מה שעשה עבורי". האמירה מספרת לא מעט על אופיו של הסרבי, וגם מדגישה את ההבדל בין מוריניו למחליפו רפא בניטז. יוסי בניון היטיב לתאר כיצד בדיוק נתן לו המנג'ר הספרדי להרגיש במסגרת הרוטציה שלו, ומיותר להדגיש שוב עד כמה יחסי אנוש תקינים חשובים להצלחת מאמן כדורגל.

כך או כך, בניטז שמח אתמול מאוד בזכות השלושער הראשון בקריירה של סטנקוביץ' ב-2:5 על פארמה, שהאריך את שהותו במילאנו. הזוי, אבל ב-13 המחזורים הראשונים כבשו כל שחקני אינטר ביחד, פרט לסמואל אטו ודייגו מיליטו שני שערים מסכנים. אתמול שני החלוצים לא היו על המגרש, זה נגמר בחמישייה. שני הכדורים הראשונים של דיאן, שחדרו לרשת במרווח של דקה, היו מקריים למדי והוסטו על ידי הבלמים, אבל זו בדיוק הנקודה. הסרבי משתדל תמיד לנצל את הבעיטה הטובה שלו, וכשזה מצליח אפשר להגיד שהמזל הולך עם הטובים. סטנקוביץ' ניחן בחוכמת משחק יוצאת מהכלל וגם בטכניקת בעיטה מרשימה. מי שלא זוכר את השער המטורף שלו בעונה שעברה מול גנואה, בנגיעה אחת מחצי מגרש תוך השתלטות מיידית על כדור תועה, כדאי לחפש אותו ביוטיוב.

הגיע הזמן לקרוא לילד בשמו - התממשו החששות הגרועים ביותר של אוהדי ליברפול בנוגע להחתמתו החפוזה של המגן השמאלי החדש. פול קונצ'סקי הגיע לאנפילד ביום האחרון של חלון ההעברות, כדי למלא עמדה בעייתי מאוד. אשתקד תופקד בה אמיליאנו אינסואה שהושאל העונה לגלאטסראיי, בעוד פאביו אאורליו המוכשר סובל מפציעות כרוניות. אלא שהבאתו של קונצ'סקי רק החריפה את הסוגיה, וחשפה את הליך קבלת ההחלטות המעוות של רוי הודג'סון.

בין השחקנים שניהלו משא ומתן עם האדומים הקיץ בלט שמו של קרלוס סאלסידו המקסיקני, ומדובר בשחקן ענק בכל קנה מידה. מהיר, טכני, אחראי, תומך מצוין בהתקפות, בעל בעיטה אדירה ממרחק, עתיר ניסיון עם 81 משחקי נבחרת ו-29 הופעות בליגת האלופות במדי איינדהובן. סאלסידו היה אחד המגנים השמאליים המצטיינים במונדיאל האחרון, אך מחירו בשוק היה נמוך להפליא בגלל סכסוך עם מאמן איינדהובן פרד רוטן, וקשה לדמיין עסקה משתלמת יותר. אבל הודג'סון ניסה בכל כוחו להחתים דווקא את קונצ'סקי, אותו הכיר היטב מעבודתם המשותפת בפולהאם – ולכן חייב היה לדעת מראש גם את כל מגבלותיו. הוא שילם תמורתו 3.5 מיליון ליש"ט, בעוד פולהאם פשוט רכשה במקומו... נכון, את סאלסידו הנפלא ב-1.5 מיליון, ועוד הפיקה רווח משובח.

המקסיקני הפך באופן מיידי ללהיט בקרב מאכלסי היציעים בקרייבן-קוטג', והמנג'ר מארק יוז מאושר. "אם עזיבתו של קונצ'סקי הייתה מחלישה את הקבוצה, לא היינו מוכרים אותו. כאשר ראינו את היכולות והניסיון של סאלסידו, הבנו שממש לא מסוכן לשחרר את פול". ומה עם קונצ'סקי? זו אולי לא בושה שנאני קרקס אותו בהפסד למנצ'סטר יונייטד, אבל הוא מהווה בעיה תמידית בעורף, ואתמול החרפה הגיעה לשיא כאשר המגן הכושל איבד לחלוטין את ארון לנון בתוספת הזמן, ואפשר לתרנגולים לחתום קאמבק חמישי העונה.

כאשר באיירן מינכן סיכמה בינואר 2009 על רכישתו של אנטולי טימושצ'וק מזניט סנט פטרסבורג, הגיב על כך מארק וא -בומל: "שיבוא, יש מקום על הספסל לכולם". מאז ועד היום, מתייחס הקשר ההולנדי לאוקראיני כאל אויב שמאיים על שילובו בהרכב, וגם מינויו לקפטן הקבוצה לא גרם לו לשנות את הגישה. טימושצ'וק נחת במינכן בקיץ שעבר וסבל בתחילת דרכו מקשיי התאקלמות בבונדסליגה, בעוד המאמן לואיס ואן חאל ממש לא הקל עליו. הבוס ההולנדי הקפיד לציין שרכישתו סוכמה הרבה לפני שהוא עצמו הגיע, וכפי שהעיתונאים בגרמניה אוהבים לספר, ואן חאל נוטה לראות בכל החלטה שהתקבלה בלעדיו שגיאה חמורה. אחרי שורה של משחקים לא משכנעים, איבד טימושצ'וק את מקומו בהרכב, והעיתוי מבחינתו היה אומלל - באיירן נכנסה בדיוק אז לכושר שיא ולא הסתכלה לאחור, בדרך לדאבל גרמני והעפלה לגמר ליגת האלופות.

בקיץ האחרון הודיע ואן חאל באופן חד משמעי שטימושצ'וק כלל לא נמצא בתכניותיו והציע לו לחפש קבוצה חדשה. ייתכן שהאוקראיני היה עושה זאת, אך תאומים שנולדו לו אילצו אותו להעדיף יציבות, והוא פתח את העונה הנוכחית כשחקן לא רצוי בקצה הספסל. הכל השתנה לקראת המשחק מול האנובר באמצע אוקטובר - ירידה בכושרם של מרטין דמיקליס ודניאל ואן בויטן גרמה לואן חאל לשלוח את טימושצ'וק למרכז ההגנה, והאוקראיני הצטיין. למזלו, ואן בומל בדיוק נפצע, ובמחצית המשחק מול פרייבורג החליט ואן חאל, בצעד יוצא דופן, לקדם את טימושצ'וק לעמדתו הטבעית בקישור. התוצאה הייתה אדירה - 45 דקות חלומיות בתוספת שער ראשון בבונדסליגה. מאז שמר טימושצ'וק על רמה גבוהה במיוחד, בישל את שער השוויון הדרמטי של פיליפ לאהם ב-3:3 מול בורוסיה מנשנגלדבאך, והקפטן ההולנדי הבין שהעסק מתחמם.

בשבוע שעבר נרשמה תקרית חמורה בין השניים באימון, כאשר ואן בומל כעס על תיקול של טימושצ'וק ותקף אותו בפראות השמורה בדרך כלל לשחקני יריב. רק התערבותו של בסטיאן שוויינשטייגר מנעה קטטה רצינית יותר. אז בשבת הגיע התשובה של טימושצ'וק - צמד במשחק נפלא ב-1:4 על פרנקפורט, דיוק מרשים במסירות וניהול משחק מופתי. כל ההתקפות של באיירן עברו דרכו, בעוד ואן בומל נכנס להרצה כמחליף רק בדקה ה-65. בגרמניה עדיין סבורים שלטימושצ'וק אין סיכוי לתחרות הוגנת כל עוד ואן חאל נותר בתפקידו, אבל לפחות הוא מחק את תווית הכישלון שהודבקה לו על לא עוול בכפו.

קרבות התחתית בליגה הרוסית זכו לא פעם בהקשר למכירת משחקים, וגם העונה התפוצצו מספר פרשות עסיסיות אשר ראויות לכתבה נפרדת. אלא שאתמול, במחזור הנעילה, התחוללה סנסציה בקור הרוסי – כל המשחקים התנהלו באורח ספורטיבי להפליא. ארבע קבוצות הגיעו ליום הדין עם חרב על צווארן, וכולן התמודדו מול קבוצות שאיבדו עניין בליגה. משחקים מסוג זה בדרך כלל קלים לחיזוי לא רק ברוסיה – גם באיטליה נהנות קבוצות תחתית ממתנות על קו הסיום, ואילו בספרד זכור במיוחד המקרה במאי 2009, כשאוססונה החלשה ניצלה מירידה בזכות ניצחונות על ברצלונה וריאל מדריד בשני המחזורים האחרונים. באורח פלא, הרוסים לימדו אתמול את הגדולות בספרד ובאיטליה רוח ספורטיבית מהי, ונתנו פייט עד השנייה האחרונה, כאילו מדובר בליגת המשנה באנגליה.

האלופה זניט סיימה בתיקו ביתי עם סמארה שהייתה חייבת לנצח, וסגניתה צסק"א מוסקבה חילצה 0:0 במגרשה של אמקאר בקור של מינוס 16 מעלות למרות שהמארחת הייתה זקוקה אף היא ל-3 נקודות. כאשר שני המשחקים הסתיימו, נותרה תוספת זמן ארוכה בהתמודדותה של אלאניה ולדיקווקאז במגרשה של סאטורן, במצב של 1:1. שער של אלאניה היה משאיר אותה בליגה ושולח למטה את אמקאר, אך סאטורן לא הסכימה לכך. הקבוצה בה עבד בעבר יצחק שום ירדה ויריבותיה נותרו בחיים. מוקדם מאוד לדבר על מיגור השחיתות, אבל לזניט, צסק"א וסאטורן מגיע קרדיט ענק על שיקום תדמית הליגה שלהם.

חואן קרלוס גארידו האריך אתמול את חוזהו בויאריאל עד 2014, והמאמן האלמוני ראוי לכל השבחים. גם אחרי ההפסד בקאמפ נואו הוא מדבר בקול רם על השאיפה להיאבק בשתי הגדולות, והשערים המרהיבים של מרקוס סנה וסנטי קאסורלה ב-0:3 על סראגוסה מדגישים את איכותה של הצוללת הצהובה. מישהו זוכר בכלל את מנואל פלגריני? כדי להמשיך במסע הקסום צריך לנצח את סביליה הפגועה שהפסידה שני משחקי בית ברציפות, וזה לא יהיה קל. מובטחת הצגה מרתקת של כדורגל התקפי.