צמד מושלם

תראו מה מסי עשה רק בשבוע האחרון. שלושה שערים ושני בישולים מול אלמריה, עוד שער בליגת האלופות מול פנאתינאיקוס, ובסך הכל שני ניצחונות מוחצים של ברצלונה בהפרש של 11 שערים. אומנם היריבות הן לא מהאליטה של הכדורגל, אבל כל מי שרואה את הארגנטינאי בפעולה יודע: הוא בלתי ניתן לעצירה. בארסה מתעללת ביריבותיה, מעבירה עוד מסירה ועוד מסירה עד שהיא מגיעה למצב המושלם, וכנראה שלאחרונה גם מסי מסרב לבזבז אנרגיות מיותרות: אם זה לא גול בטוח, הוא לא בועט לשער.

ומה עשה רונאלדו בשבוע האחרון? לא משהו מיוחד. בסך הכל שני שערים מול אייאקס בליגת האלופות, ועוד שלושה שערים בליגה נגד בילבאו. מה אפשר להגיד על חמישה שערים בשבוע? כנראה שההכנות לקלאסיקו מטריפות את רונאלדו, שבועט מכל מצב ומסרב להחטיא, ופשוט נמצא בכושר מפלצתי. אפשר לראות על העיניים שלו שהוא לא רק נהנה לשחק בריאל השנה, הוא גם ממוקד ונחוש בצורה יוצאת דופן. תענוג להסתכל על רונאלדו לאחרונה, שסוף סוף לא נאלץ לעשות הכל לבד.

היכולת הזאת של השניים נמשכת ככה לאורך כל העונה. מול סביליה, למשל, קבוצה שבעבר נהגה להקשות את החיים על ברצלונה, מסי כבש צמד והוסיף בישול בדרך לניצחון 0:5, וכמו תמיד, גם הפעם הכל נעשה בקלילות, בטבעיות ובלי מאמץ ניכר לעין. המהירות שלו מסחררת, הוא זריז וחמקמק, וכשהוא מגיע מול השער הוא נותר קר רוח בצורה מעוררת הערצה. פעם הוא מקפיץ, פעם הוא בועט חזק, פעם זה מדויק לפינה, אבל תמיד זה נגמר ברשת, ועם חיוך גדול על הפנים.

הרביעייה של רונאלדו מול סנטאנדר היא דוגמה מצוינת למה שעובר עליו העונה. גם במשחק הזה הוא לא נזקק ליכולת וירטואוזית מיוחדת, אלא נמצא פעם אחר פעם במקום הנכון כדי להשלים את מלאכת הכיבוש. גם על רונאלדו אפשר לסמוך שיפגין יכולת סיום מושלמת מול השער, שפשוט ישלח בעיטה חדה, חזקה ומדויקת לרשת, שפשוט יותיר את השוער אומלל וחסר אונים. הוא מקבל יד חופשית ממוריניו ומנצל את החופש הזה בשלמות, ונהנה משיתוף פעולה עם אוזיל והיגוואין. כך בונים את הסקורר האולטימטיבי.

בנוסף לכל היכולות שלו, השנה מסי גם מפגין ווינריות מרשימה והתעלות ברגעים הנכונים. כשברצלונה הגיעה העונה לאצטדיון ויסנטה קלדרון למשחק מול אתלטיקו מדריד, היה לה ברור שמול הנאחס המסורתי היא תצטרך לשלוף מהכובע משהו מיוחד, קסם מכשף שפותר כל תקלה. אז מה עשה מסי? כבש שער, הוסיף בישול לפיקה, והביא לבארסה שלוש נקודות קריטיות. מתברר שהבחור יודע לכבוש גם במשחקים קשים וצמודים. מתברר שהוא ווינר אמיתי. מתברר שבניגוד למה שאמרו עליו, הוא גם כוכב וגם מנהיג.

גם רונאלדו לא נבהל מהמשחקים הגדולים. להפך, ברגעי האמת הוא אוהב להתעלות, אין דבר שהוא נהנה ממנו יותר מאשר עין המצלמה, וכשהוא מרגיש שהוא נמצא במוקד, הוא פשוט פורח. מוקדם יותר העונה הגיעה מילאן למדריד למפגש בין האימפריות של ליגת האלופות, והפורטוגלי כבש שער, הוסיף בישול והוליך את חבריו ל-0:2 קל על המוליכה האיטלקית. זה נפלא להיווכח איך רונאלדו ומסי מצליחים לבלוט מעל כולם גם במשחקים שמציגים את הקבוצות והכדורגלנים הטובים בעולם.

אוהדי ארגנטינה הביעו תסכול לאורך השנים על הפער שבין היכולת של מסי בברצלונה לבין זו שבנבחרת, אז כאילו כדי לפצות את האוהדים במולדת הרחוקה, הגיע המשחק היוקרתי מול היריבה המושבעת ברזיל. בדקה ה-90 מספר 10 בתכלת לבן דהר עם הכדור, חשף שוב את המהירות המסחררת שלו ואת יכולת הכדרור, ואז שלח כדור מדויק לפינה הרחוקה והעניק לנבחרתו ניצחון מתוק. סוף סוף גם בארגנטינה נהנים מהכישרון של מסי. האם הוא יצליח להשלים את המשימה במונדיאל בברזיל?

מי שלא ראה את השער שנפסל לרונאלדו במדי פורטוגל מול ספרד, פספס את אחד ממהלכי הספורט המרהיבים של השנה. זה היה מהלך שהמחיש את כל הפוטנציאל שיש לו ברגליים: גם מהירות מדהימה, גם זריזות, גם שליטה בכדור, גם וירטואוזיות, וגם רצון לספק הנאה לקהל עם הקפצה אמנותית. הכעס שלו אחרי פסילת השער הזכיר גם עד כמה הוא תחרותי, ועד כמה הוא נהנה מכל כיבוש.

המאבק בין רונאלדו למסי מייצג לא רק את הקרב בין ריאל מדריד לברצלונה, הוא גם הפך למאבק בין שתי גישות אנושיות. בעוד רבים מעריכים את רונאלדו בזכות העוצמתיות והתחרותיות, רבים מעדיפים את מסי בגלל הצניעות והקבוצתיות, כך שלאחרונה אף נדמה שהמאבק ביניהם הפך לאישי, ומי שמחבב את האחד אמור לשנוא את השני. אבל כל עוד זה מוציא מהם את המיטב ואנחנו זכינו לראות את הצמד הומפלא של הארגנטינאי מול ויאריאל, למי אכפת מי יותר טוב?

כשרונאלדו מגיע למשחק מול מלאגה וכובש צמד ומוסיף שני בישולים, כל שנותר לנו זה ללקק את האצבעות. המאבק בין השניים כבר יצא מפרופורציה וחומם על ידי התקשורת, ולמעשה רוב חובבי הכדורגל מעריצים את שניהם כמעט באותה מידה (על אף שלכולנו העדפה קלה לאחד מהם). בסופו של דבר, כולם מודים שהעליונות של השניים על פני כל עולם הכדורגל היא כמעט ובלתי ניתנת לערעור, כולנו מודים שהצפייה בהם היא תענוג אמיתי. מי ייתן והוא לא ייגמר לעולם.