פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הבונדסליגה כפי שלא הכרתם

        לצד האימפריות המוכרות, ההיסטוריה של הליגה הגרמנית זוכרת גם את של רוסטוק, מינכן 1860 וטסמניה ברלין. כתבה בצבע

        ב-24 באוגוסט 1963 נפל דבר במערב גרמניה - ליגת העל החדשה, הבונדסליגה, יצאה לדרך. 16 קבוצות נבחרו מארבעה מחוזות של האוב??רליגה, הליגה הבכירה באותה עת. חלק מהקבוצות שפתחו את הליגה בילו בה זמן קצר ופרחו מזכרונם של אוהדי הכדורגל. אחרות מהוות חלק אינטגרלי של תשתית הבונדסליגה כיום.

        המבורג היא הקבוצה היחידה שמשחקת בבונדסליגה מיום הקמתה ובאיירן מינכן זכתה ב-21 אליפויות, יותר מכל קבוצה אחרת בגרמניה. קרל היינץ קורבל, שחקן העבר של איינטרכט פרנקפורט, מחזיק בשיא ההופעות עם 602 משחקים וגרד מילר, חלוצה הבלתי נשכח של באיירן מינכן, הוא מלך השערים של כל הזמנים עם מספר כיבושים כמספר ימי השנה האזרחית – 365.

        ההיסטוריה תזכור את הקבוצות שהביאו את הבונדסליגה לפופולריות ההולכת וצוברת מעריצים ואוהדים בכל קצווי תבל. היא גם תזכור גם קבוצות שמזמן אינן זוכרות טעמה של בונדסליגה, ששהו דרך קבע בצמרת הליגה, שהיו הבכירות בעירן ושזכו לעדנה, לצד מועדונים שדאגו לייצב את טבלת השיאים השליליים של הבונדסליגה עד שנעלמו ממפת הכדורגל הגרמני. הבונדסליגה כפי שלא הכרתם.

        מינכן 1860

        ב-1933, עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה, הקים משרד הספורט של הרייך השלישי את ה'גאוליגן', מערכת של 16 ליגות מחוזיות. מינכן 1860, ששובצה בגאוליגה הבווארית, זכתה להטבות אדמיניסטרטיביות וכלכליות על פני באיירן מינכן שהעסיקה יהודים במועדון – המאמן ריכרד קוהן והנשיא קורט לנדאואר. הקבוצה המצליחה באותן שנים היתה שאלקה 04, עם שש אליפויות ושתי סגנויות, שהשאירה מרחב צר לאחרות להתבלט.

        מינכן 1860, שבילתה דרך קבע בצמרת מחוז דרום של הגאוליגה הבווארית, לא הצליחה להשתדרג וכשלה להעפיל לגמר הארצי. הישגה הגדול ביותר באותה תקופה הגיע ב-1942 עם זכייתה הראשונה בגביע טשאמר (הגביע הגרמני, שכמיטב המסורת הנאצית נקרא על שמו של מפקד משרד הספורט האנס פון טשאמר ואוסטן) אחרי שניצחה בגמר, שנערך בברלין לעיני 90,000 צופים, 0:2 את שאלקה 04.

        בין השנים 1945-1962, למעט שלוש שנים בליגה השניה,בילתה מינכן 1860 בקביעות במרכז הטבלה האזורית שהחליפה את הגאוליגה עם תום מלחה"ע השניה. אך "אריות מינכן" ידעו להתעלות בדיוק ברגע הנכון עת זכו בעונת 1962/3 באליפות הליגה ובכרטיס למועדון המייסדות של הבונדסליגה שנפתחה בעונה העוקבת. באיירן מינכן, יריבתה המרה, הצטרפה לליגה רק לאחר שנתיים עקב החלטת הנהלת הבונדסליגה שלא להריץ שתי קבוצות מאותה עיר בליגה החדשה.

        שנות הששים היטיבו עם המועדון. עונת 1964/5 הביאה עמה זכייה בגביע הגרמני ומקום שני בגביע מחזיקות הגביע (2:0 לווסטהאם) ובעונה שלאחר מכן זכתה מינכן באליפות היחידה שלה. ואז החלה ההידרדרות. שלוש עונות לאחר האליפות ההיסטורית ירדה מינכן לליגה השניה ובילתה בה שבע שנים תמימות לפני ששבה לבונדסליגה. קשיים כלכליים הביאו לשלילת רשיונה ולירידתה עד לליגה הרביעית החובבנית. 12 שנים מאוחר יותר שב המועדון לליגה הבכירה, אך למעט המקום הרביעי בעונת 1999/2000 והגעה לשלב הפלייאוף של ליגת האלופות בילה את רוב זמנו במרכז הטבלה. את עונת 2003/4 סיימו האריות במקום ה-17, ירדו לליגה השנייה ולא חזרו לבונדסליגה עד היום.

        למרות השהיה הארוכה בליגה השנייה, הסגל הצעיר והשאיפות הנוכחיות של המועדון לשפיות כלכלית (ושום מילה על עלייה), ואולי בשל האופי התיירותי של רוכשי הכרטיסים למשחקי באיירן, יש מי שרואים עד היום במינכן 1860 את נושאי הדגל האמיתיים (והראשונים) של בוואריה.

        האנזה רוסטוק

        מכל ערי מזרח גרמניה זכתה רוסטוק ליהנות מהקבוצה המצליחה ביותר בבונדסליגה. האנזה רוסטוק, קבוצת העיר הקטנה השוכנת לחוף הים הבלטי, הוקמה למעשה הרחק מהעיר, במדינת סקסוניה, בעיירה לאוטר השוכנת למרגלות ה'ארצגבירגה', רצועת ההרים המפרידה בין גרמניה לצ'כיה. ב-1954 עברה הקבוצה לרוסטוק, העיר הגדולה במזרח גרמניה צפונית לברלין, והמשיכה את פעילותה תחת השם 'אמפור רוסטוק'. 11 שנים מאוחר יותר שונה השם ל'האנזה רוסטוק'.

        תחת הקומוניזם בילה המועדון את רוב שנותיו במרכז הטבלה. עם איחוד גרמניה צורפה ליגת העל המזרח גרמנית למערך הליגות במערב גרמניה והפכה לליגה השניה מחוז צפון. בסיום העונה האחרונה של הליגה המזרח גרמנית במתכונתה החדשה זכתה האנזה באליפות והיתה לקבוצה הראשונה ממזרח גרמניה בבונדסליגה (יחד עם סגניתה דינמו דרזדן). את עונתה הראשונה (1992/3) סיימה אמנם רוסטוק במקום ה-18 מתוך 20 וירדה ליגה, אך עם זכייתה באליפות הבונדסליגה השנייה, בעונה שלאחר מכן, החלה תקופת הזוהר של הקבוצה ממדינת מקלנבורג-פורפומרן הצפון-מזרחית כל זאת בשעה שהקבוצות הגדולות של מזרח גרמניה – דינמו דרזדן, דינמו ברלין ופ.צ לייפציג - נעלמו אט אט ממפת הכדורגל והתמקמו בליגות נמוכות (דרזדן בליגה השלישית, ברלין ולייפציג בליגה החמישית).

        הצלחת הקבוצה הגיעה בזכות צוות האימון המקצועי וההתלהבות חסרת הפשרות של שחקניה. הסקאוטים של הקבוצה תרו אחר צעירים מוכשרים במזרח המדינה ופרשו את חסותם על הטובים שבהם. לרוב עזבו הצעירים לאחר מספר שנים למדשאות ירוקות יותר, אך למרות זאת ידעה רוסטוק לשמר סטנדרט מקצועי גבוה, כשגם ההנהלה היציבה עשתה את ההבדל בין האנזה לבין שאר מועדוני המזרח.

        עונת 1994/5, העונה בה עלתה רוסטוק בשנית לבונדסליגה, היתה הקסומה מכולן. המנג'ר פרנק פגלסדורף, שאימן את הקבוצה בין השנים 1994-1997,הציג סגל נלהב וכשרוני שתפס את המקום השישי בסיום אותה עונה, תסריט שחזר על עצמו בעונת 1997/8. בשנים הבאות נלחמה האנזה על מקומה בליגה ובדרך כלל ניצלה לקראת סיום. ב-2005, אחרי עשר עונות רצופות בבונדסליגה, נטש המזל את האנזה והיא נשרה לליגה השנייה. כעבור שנתיים הצליחה רוסטוק לעלות שוב לבונדסליגה לעונה אחת בלבד ובסיומה שבה למאבקי התחתית המוכרים לה, עד שבתום עונת 2009/10 הפסידה לאינגולשטדט במשחקי המבחן וירדה לליגה השלישית.

        את העונה הנוכחית פתחה רוסטוק בצורה טובה ולקראת סיום הסיבוב הראשון היא מוליכה את הליגה. הקבוצה המזרח-גרמנית הבכירה כיום היא אנרגי קוטבוס, כשארצגבירגה אווה, העולה החדשה לליגה השניה, תופסת לעת עתה את המקום הראשון . לאחרונה החלה גם רד בול לייפציג מהליגה החמישית להשמיע קולות של קבוצה גדולה ומתכננת להגיע לבונדסליגה בתוך עשר שנים. אך עד אז תיזכר האנזה רוסטוק כקבוצה המזרח-גרמנית המצליחה ביותר בתולדות הבונדסליגה. היא היתה שם לפני כולם והוכיחה, עם לא מעט כדורגל מרהיב, שגם המזרח יכול.

        טסמניה 1900 ברלין

        בסיום עונת 2009/10 נפל דבר בברלין: אחרי 14 עונות רצופות ירדה הרטה לליגה השניה. את עונת הירידה לא ירצה המועדון לזכור, כשבמהלכו הגיע למספר 'שיאים' כמו צבירת 6 בלבד במהלך הסיבוב הראשון ושמונה הפסדים רצופים. אך אפילו הרטה ברלין לא הצליחה להתקרב ל'הישגים' הבלתי נתפסים של קבוצה נוספת מברלין שהיתה ואיננה עוד.

        בטסמניה 1900 ברלין לא בונו על הבונדסליגה. את עונת 1964/5 סיים המועדון במקום השלישי בליגה, שאינו מוביל להעפלה, אלא שהתרחשויות מוזרות במהלך הפגרה הפכו את מטרותיו על פיהן. עקב הפרות תקנוניות הנוגעות לשכר השחקנים החליטה ההבונדסליגה לשלול את רשיונה של הרטה ברלין, שאלקה 04 וקרלסרוהה והיורדות באותה עונה דרשו למלא את מקומה של הרטה. הנהלת הבונדסליגה החליטה להגדיל את מספר הקבוצות מ-16 ל-18 ולצרף קבוצה אחרת מברלין משיקולים פוליטיים.

        אלופת הליגה האזורית, טניס בורוסיה ברלין, הפסידה בטורניר העליה לבאיירן מינכן ובורוסיה מנשנגלאדבך ולא הצליחה להעפיל לבונדסליגה. מועדון שפנדאו ברלין, שסיים במקום השני, סירב להצעת הקידום. וכך השלישית בדירוג, טסמניה ברלין, התבשרה כשבועיים לפני פתיחת העונה שבמקום מפגשים פיקנטיים עם יריבות מברלין וסביבותיה היא תתמודד מול הקבוצות הבכירות במדינה. שחקני הקבוצה, ששהו בחופשות הקיץ, נקראו לחזור בבהילות לברלין כדי להתכונן לפתיחת העונה. הזמן הקצר שניתן להיערכות לא הספיק לבניית סגל שיתאים לרמות הגבוהות והתוצאות בעונת 1965/6 היו בהתאם.

        משחקה הראשון של טסמניה ברלין התקיים ב-14 באוגוסט 1965 באצטדיון האולימפי לעיני 81,000 צופים והסתיים עם נצחון על קרלסרוהה 0:2 ועם המקום הראשון בליגה. הניצחון הבא הגיע רק ב-21 במאי 1966, 1:2 על בורוסיה נוינקירשן, היורדת השניה בתום אותה עונה, מול 2,000 צופים. בדרך שברה טסמניה כל שיא שלילי אפשרי. הקבוצה סיימה עם מספר הנקודות הנמוך ביותר בהיסטוריה (8 נקודות), מספר הנצחונות הנמוך (2), מספר ההפסדים הגבוה (28) והגבוה ביותר בבית (12); מספר הפסדי הבית הרצופים (8, שיא שהושווה בעונת 2004/5 ע"י מיודעתנו האנזה רוסטוק); מספר הצופים הנמוך ביותר (827, מול בורוסיה מנשנגלאדבך); יחס השערים ומספר שערי הזכות והחובה הגרועים ביותר (108:15) ומספר המשחקים הרצופים ללא נצחון (31).

        עד לפני שנה טסמניה אף החזיקה בשיא משחקי הבית הרצופים ללא נצחון (15; החל מעונת 2009/10 עומד השיא על 16 משחקים אחרי שנשבר ע"י.....הרטה ברלין). הקבוצה זכתה בנקודת חוץ אחת בלבד (מול קייזרסלאוטרן, 1:1) והפסידה בתוצאה הגבוהה ביותר במשחק ביתי (9:0 למיידריכר, היא דואיסבורג של ימינו). מלך השערים של הקבוצה באותה עונה, וולף אינגו אוזבק, לא חרג מהעליבות הקבוצתית כשהבקיע ארבעה שערי ליגה.

        הביקור הקצר והטראומטי בבונדסליגה לא שבר את טסמניה, שהמשיכה להיאבק בצמרת הליגה השניה ופעמיים אף העפילה לפלייאוף העלייה. עד אשר ב-1973 הכריז המועדון על פשיטת רגל, פורק מנכסיו ונעלם ממפת הכדורגל הגרמני, משאיר מאחור מעשיות לנכדים אודות הקבוצה הגרועה בתולדות הבונדסליגה.