מירוץ שטיחים: סיכם מחזור ליגת העל בכדורסל

התבוסה שהנחילה מכבי תל אביב לברק נתניה ביום ראשון הייתה השלישית בגודלה בעשור האחרון של הצהובים. רצף הניצחונות האחרון של מכבי הזכיר לרבים את הפתיחה בעונת 2004/5, אז היא ניצחה בשמונת המחזורים הראשונים את יריבותיה חמש פעמים בהפרש גדול מ-30 נקודות. אז, למרות הרצף המרשים, רשמו הצהובים הפסד ביתי למכבי ראשון לציון בפתיחת העונה, כך שאפשר לומר שהפתיחה הנוכחית של הצהובים היא בין המרשימות, אולי אף המרשימה ביותר שלהם בעשור האחרון.

כמובן שהיכולת המצוינת שמציגה העונה מכבי בכל המסגרות מובילה אותה לשלוט בדומיננטיות כזאת בליגה, אבל אי אפשר להתעלם מההתבטלות של חלק מהקבוצות עוד לפני שהמשחק מתחיל. ברק נתניה והפועל חולון, שתי המובסות האחרונות, הגיעו ליד אליהו בראש מושפל בידיעה שהן הולכות להפסיד, לא הראו שום אמונה שיש באפשרותן לצאת מיד אליהו בכבוד, ואף קיבלו את התבוסה בטבעיות. פעם היו אומרים על המאמן הישראלי שהוא יודע איך לעצור את מכבי יותר טוב מהמאמנים בחו"ל, אך עם הגישה הזאת זה כבר ממש לא רלוונטי.

אין ספק שהמהלך שהובילה הנהלת מכבי תל אביב הקיץ, בו החזירה הביתה שחקנים דומיננטיים כמו ליאור אליהו וטל בורשטיין, נתן להם את היתרון הגדול בחוק הרוסי. בכל רגע על המגרש יש למכבי לפחות שלושה שחקנים שמתעלים באיכותם על אלה של הקבוצה היריבה. עם זאת, אין שום סיבה בעולם שקבוצות ליגת העל ייראו כמו שטיח שפרוס בפני הצהובים לפני כל משחק. אין סיבה לאיבוד העשתונות הכללי הזה, ולציניות העצובה שבאה במסיבות העיתונאים שלאחר מכן. עוד כמה משחקים כאלה, ויהיה אפשר לסגור את הליגה. הגיע הזמן שקבוצות יכבדו את המעמד שבו הם משתתפים.

הקיץ של מאיר טפירו עבר משיא לשפל. עם סיום העונה נבחר טפירו לשחקן העשור הראשון של שנות ה-2000 ותמונתו הוצבה בכניסה למוזיאון הוועד האולימפי, אך חודש לאחר מכן הקבוצות החלו להחתים שחקנים, ואף אחת לא הייתה מוכנה להמר על הגארד הוותיק. קבוצות ראו מולן שחקן שהריצה שלו קצת צולעת, שמתנשם בכבדות, שהזריקה שלו בירידה. מנגד, כשמכבי אשדוד קיבלה את המקום בליגת העל, החליט המנהל המקצועי שי האוזמן להגשים חלום, ולהביא לקבוצה שלו את השחקן שהעריץ שנים. אחרי מגעים קצרים טפירו החליט לקחת את הקריירה שלו לעוד מקום, והגדיל לעשות כשחתם על חוזה לשנתיים.

עד המשחק אמש מול בני השרון עבר טפירו עונה סבירה, כזאת שהזכירה את מה שעשה אשתקד בראשון לציון. עם תחילת המשחק הוא קיבל חסימה מבן רייס, מי שיותר מאוחר ירשום את אחד הערבים הגרועים בקריירה הקצרה שלו, ונראה היה כי עוד משחק לא טוב של טפירו מתבשל. אבל יש ערבים שבהם כלום לא יצליח למנוע ממנו לעשות את העבודה. הוא חילק אסיסטים, סגר לריבאונד, ובמחצית השנייה גם הנקודות החלו להגיע. לקראת הסיום, כשנודע לטפירו שהוא מתקרב לטריפל דאבל שישי בקריירה, הוא הוביל התקפה ובמקום לקלוע מסר לשון דניאל הפנוי. את הנקודות שהיו חסרות לו הוא כבר קיבל במתנה מארז כץ ששלח אותו לקו. לאחר מכן הוא הבהיר שהניצחון חשוב לו יותר מאשר ההישג האישי.

רוב קבוצות ליגת העל מחפשות בימים אלה אחרי רכז שישלים את הסגל, אחד שינהיג אותם בליגה הצפופה בה כל קבוצה מסוגלת לנצח כל אחת אחרת, אחד עם ניסיון, מנהיגות ופאסון. מאיר טפירו - הישראלי היחיד שזכה לרשום טריפל דאבל לשמו, הגארד הישראלי היחיד עם מעל 1,000 נקודות, אסיסטים וריבאונדים בקריירה – הוא נכס לכל קבוצה גם בגיל 35. המנהל המקצועי האוזמן יכול להתגאות בכך שהצליח להחתים בקבוצה קטנה כמו אשדוד שחקן כל כך בכיר, שעל הדרך הביא לו את הניצחון בקרב המנהלים המקצועיים מול אקוניס.

אחרי משחקי האימון הלא טובים של גלבוע/גליל בפתיחת העונה בחנו בקבוצה אפשרות לצרף רכז זר במקומו של רודני גרין, בוגר מכללת לה-סאל, שבגן נר עושה את הצעדים הראשונים שלו באירופה. "הוא לא רכז, חשבנו שהוא יוכל לעזור בתפקיד הזה, אבל זה פשוט לא הוא", אמרו אז בקבוצה. אחרי שניסיון לצרף את הרכז ג'ו סמית' לא צלח, החליטו בקבוצה לתת לגרין הזדמנות נוספת. גרין לקח את ההזדמנות בשני ידיים, וניצב מאז פתיחת העונה כמניה הבטוחה ביותר בסגל הלא יציב של ליאור ליובין, תוך כדי שהוא מוביל את ליגת העל בנקודות.

למשחק באולם הפחים הגיע גרין לאחר שבוע הפכפך. בשבת לפני כן הפסידה הקבוצה בסל עם הבאזר לראשון לציון, ומספר ימים לאחר מכן ניצחה בזאגרב במסגרת היורוקאפ כשגרין לא רחוק מטריפל דאבל. רכבת ההרים המשיכה, והקבוצה מצאה את עצמה ברבע השלישי בפיגור 19 מול האחרונה בטבלה הפועל חולון. גמור? לא אם אתם שואלים את הגארד החמקן, שהיה הדבר היחיד שתפקד לאורך כל המשחק בגלבוע/גליל. גרין חדר, קלע מבחוץ, מסר אסיסטים והנהיג. במהלך האחרון הריח ליובין, שמבין ללבם של שחקנים מסוגו של גרין, את האיש החם, סידר לו תרגיל והוא כבר נתן לו את הניצחון החשוב.

התהליך שעוברת גלבוע/גליל בפתיחת העונה הזאת הוא תהליך מורכב, של בניית קבוצה חדשה. ההימור שנלקח בקבוצה על מאמן ועוזר מאמן חדשים אולי גדול מדי, אבל בקבוצה חייבים לגלות אורך רוח לצד שמירה על עירנות. הסבלנות במקרה של גרין הוכיחה את עצמה, ואפשר להסתכל רק שנה לפני כן, אז עברו בגלבוע/גליל את אותו תהליך עם גארד אמריקאי אחר שכישורי ריכוז המשחק שלו היו מוטלים בספק, ג'רמי פארגו. גם אותו רצו לשלוח הביתה, ובסופו של דבר חגגו איתו אליפות. השנה אליפות כנראה לא תגיע לגן נר, אבל עוד גארד מוביל יתגלה בליגת העל.

ג'ף רוזן יודע לזהות פוטנציאל שיווקי כשהוא רואה אותו, וכזה הוא גם המהלך של החתמת הכוכב הצעיר סילבן לנדסברג. התקשורת בישראל ובארה"ב דיווחה בהתלהבות על הגעתו של פוטנציאל ה-NBA לחיפה, העיתונאים חיכו לו בשדה התעופה, ואין סוף מילים נשפכו על מה שהוא יכול לעשות לליגת העל. רגע לפני פתיחת העונה נראה כאילו חיפה עשתה את המהלך הדרוש שיהפוך אותה לקבוצה חזקה עונה נוספת בליגת העל, ועל הדרך תפאר את שמה גם מעבר לים.

קחו את הפסקה הראשונה, ותחליפו את השם סילבן לנדסברג בג'רמי טיילר. קיבלתם את אותה תבנית, עם תוצאה עגומה במיוחד בסיומה. עד כה מהווה לנדסברג את אחת האכזבות הגדולות בליגת העל, במיוחד לאור הציפיות הרבות שנתלו בו. אחרי הטעות שעשו עם טיילר, בחיפה ניסו להרגיע את ההתלהבות מלנדסברג, עליו חשבה גם מכבי תל אביב בזכות אזרחותו הישראלית, והיו כאלה שהגדירו אותו בנקודה זאת של הקריירה כמשה מזרחי משופר. הניסיון להוריד את הבאז לא עוזר בינתיים, ולנדסברג לא מספק את הסחורה.

הבעיה העיקרית של לנדסברג, ואולי של חיפה כולה, היא חוסר היכולת להצטיין בתחום אחד. הוא קולע בצורה סבירה מבחוץ, חודר טוב לטבעת (אך לא עושה זאת מספיק) ומאבד יותר מדי כדורים. כשזר מקבל 31.8 נקודות בממוצע למשחק ונותן 9.8 נקודות, זה לא מספיק. בחיפה האמינו שלנדסברג ייתן תפוקה של זר בליגת העל, אך בשלב זה של הקריירה שלו, הילד בן ה-20 עדיין לא מסוגל לעמוד בציפיות. סבלנות תהיה המפתח במקרה של השחקן המוכשר הזה, כי עם עבודה קשה גם הפוטנציאל יצוץ. השאלה מה יקדם למה: התפוצצות הפוטנציאל או איבוד הסבלנות.

ההפסד של הפועל חולון לגלבוע/גליל הכניס את דני פרנקו ושחקניו עמוק לתוך המקום האחרון. אם עד עכשיו חולון קיבלה הנחות על התחלת הכנות מאוחרות, אירוח מחוץ לאולם הפחים ועוד שלל בעיות - ההפסד לגלבוע/גליל מקרב אותה לשחזר את פתיחת העונה מאשתקד. מנגד יריבתה לתחתית עירוני אשקלון התייחסה יותר מדי להגרלה בפתיחת העונה, שחקניה נראו מעט מפוחדים במשחקים ונתנו יותר מדי כבוד. כשהמשחקים הקשים יותר הסתיימו הציגה אשקלון כדורסל טוב בהרבה וניצחה השבוע את מכבי ראשון לציון ויצאה לראשונה העונה מהמקום האחרון.

ביום שני תיפגשנה חולון ואשקלון באולם הפחים, למשחק שהתוצאה בו עשויה להיות מכרעת לקראת המשך הליגה. הפסד של חולון יכניס את המערכת שם לסחרור נוסף, ואולי אף יוביל לזעזועים ראשונים בסגל. הפסד של אשקלון יחזיר את הקבוצה למקום האחרון, כשהמאזן שלה מול קבוצות התחתית הפוטנציאליות יחזור להיות שלילי.

על הפרקט צפויה מלחמה מרתקת, ואולי אף אגרסיבית מאוד, אך לא מעט עיניים צריכות להיות נשואות לעבר היציע. בעונה שעברה התפרעו אוהדי שתי הקבוצות במפגשים ביניהם בחולון, ואף הוגשו תלונות במשטרה. מאז התפתחה בין שני קהלי האוהדים סוג של איבה. ראשי המועדונים צריכים לקחת אחריות, לדאוג שהמשחק יעבור בשקט, ולא להעביר את המלחמות המיותרות ממגרשי הכדורגל אל אולמות הכדורסל.