"כדורסל ומלחמה דומים במובן הזה שכלי הנשק ההתקפיים מתפתחים קודם, ולהגנה לוקח זמן להדביק את הפער", אמר פעם רד אאורבך המנוח. נדמה לי שיש יוצאים מן הכלל: מכבי תל אביב הנוכחית, לדוגמה.
נכון להיום, כל עוד סופו שחורציאניטיס, שהוא הנשק ההתקפי הבלתי-קונבנציונאלי היחיד שיש למכבי, עולה לפרקט לא מאופס, משחק ההתקפה של מכבי נראה כמו תאונת שרשרת. כובד המשקל עובר לקו האחורי, ואז, איך נגיד, זו לא בדיוק שמחה גדולה. עושה רושם שדייויד בלאט מודע לכך. ולכן, ביחד עם העובדה שסגנון החפירות האהוב על פרטיזן כופה משחק ממועט-פוזשנים, הדרך היחידה שהייתה למכבי לצבור נקודות בפיוניר היא בהתקפות מעבר מהירות וקטלניות.
בשש הדקות הראשונות למשחק אמש איבדה פרטיזן ארבעה או חמישה כדורים. מכבי הייתה חדה, ממוקדת, ותרגמה אותם ל-18 נקודות מהירות. מאותה נקודה פרטיזן די התייצבה, כמות האיבודים שלה פחתה ושחקניה התחילו לרוץ להגנה, במקום להתגלגל לשם באדישות. התוצאה הייתה שב-34 הדקות הנותרות קלעה מכבי 49 נקודות. אלמלא משחק ההתקפה האיום של פרטיזן, קשה להאמין שזה היה יכול להספיק.
אבל אולי מגיעות למכבי מחמאות דווקא בשל העובדה הזו: שכן אפילו באולם כה קשה, היא הצליחה לשמור מרחק סביר מפרטיזן, לאורך כל המשחק, גם כשההתקפה שלה כמעט ולא מתפקדת. מכבי של העונה שעברה הייתה בוודאי מאבדת את הראש ואת היתרון בשלב כלשהו. מכבי של בלאט אולי עדיין לא קולעת, אבל היא מספיק עיקשת בהגנה כדי לצאת מנצחת גם מהסיטואציה הזו. אין לי ספק שבשלב הזה, משחק הגנה חשוב לאין ערוך מהתקפה. התקפה תמיד משתפרת. אבל קבוצה שלא שומרת בתחילת העונה, כנראה שגם לא תשמור בסופה.
עוד בוואלה!
מי ישנה את הזריקות?
הגנה בכדורסל מחולקת לשני קווים הקו הראשון, המורכב משחקני החוץ, והקו השני, המורכב משחקני הפנים. צסק"א הגדולה של מסינה הציגה קו הגנה ראשון כמעט בלתי-חדיר, שכלל שומרים מעולים כמו הולדן ולנגדון. בפנאתינייקוס המוצלחת היו אלה ספאנוליס ודיאמנטידיס, ברצלונה הטרידה אשתקד את יריבותיה עם רוביו ופיט מייקל. פרקינס ופארגו הם שני סופר-אתלטים, שחקני הגנה מעולים בדרך כלל, שיוצרים עבור מכבי קו הגנה ראשון אלסטי מצד אחד, אבל גם קשוח מאוד מנגד. הם מפעילים לחץ בלתי-פוסק על הגארדים של הקבוצה היריבה. וכאשר מנגד נמצאים סרבים איטיים, התוצאה היא שש חטיפות משותפות, שהובילו ל-10-12 נקודות קלות. למעשה, זה היה כל ההבדל בין מכבי לפרטיזן אמש.
קבוצת הגנה חזקה באמת מחזיקה לפחות שחקן אחד או שניים שמסוגלים לספק מטרייה אווירית, כאשר קו ההגנה הראשון נפרץ. במקרים הללו, נקלעת מכבי לבעיה: שחורציאניטיס אומנם מזיע בהגנה, שם גוף גדול ומשתדל לסתום את הצבע, אבל זה לא יכול להספיק. בניגוד לשנים האחרונות, אין למכבי שחקן פנים שמסוגל לשנות זריקות. ביל ראסל אמר שהחוכמה בכדורסל היא לא לחסום את כל הזריקות של היריב שלך, אלא רק לגרום לו לחשוב שאתה הולך לחסום את כולן. אלא שכל עוד יציגו היריבות של מכבי שחקנים כל כך מסורבלים, כל כך לא-אתלטים, כפי שממלאים את הסגל של פרטיזן, היא תוכל לחזור הביתה בשלום.
א-פרופו פרטיזן: כמעט בכל שנה נוהגת פרטיזן להציג כדורסל כה לא-אסתטי, עד שנדמה שגרוע מזה לא יכול להיות. ובכל שנה היא חוזרת עם סגל חדש, כבד יותר, איטי יותר, לבן יותר, שמשחק כדורסל מסורבל יותר. למעשה, 8 נקודות מדד במחצית הן מעבר לכיעור. אבל הן, כנראה, גם מקור קסמה של הקבוצה הזו.
השידוך הזה לא עובד, בינתיים
צסק"א מוסקבה הובסה ביום רביעי בוולנסיה. משחק מביך נוסף שלה הסתיים ב-82:57, אבל גרוע מכך היה מדובר בהפסדה השלישי ברציפות מתחילת העונה. זו כנראה הפתיחה הרעה ביותר של צסק"א ביורוליג זה עידן ועידנים.
מדהים לחזות במספרים שצסק"א רושמת עד כה: היא קולעת פחות מכל קבוצה אחרת במפעל (63.3 נקודות בממוצע). מעבר לכך: מהגנת הברזל המפורסמת לא נותר זכר צסק"א סופגת 81.3 נקודות בממוצע, כאשר רק לובליאנה (82) סופגת יותר ממנה. מה שנראה בתחילה כמו שילוב טבעי בין משמעת הברזל ההגנתית של דולה וויושביץ' והמסורת הדפנסיבית של קבוצת הצבא האדום, בינתיים לא עובד.
במסיבת העיתונאים שנערכה לאחר המשחק בולנסיה, כבר איבד וויושביץ' את קור רוחו. "יש לנו פצועים, אבל הערב היו לנו בעיות אחרות", אמר. "היום לא שיחקנו ברמת המקצועיות שהתחרות הזו דורשת מאיתנו. אנחנו צריכים לערוך שיחה רצינית בנוגע לבעיות שלנו". כשהגנרל הסרבי אומר "שיחה", הוא מתכוון בוודאי לסיטואציה שבה הוא מקלל וצורח, ושחקניו מנסים להבין את פשר הדברים תוך כדי ריצה.
בשבוע הבא תארח צסק"א את אולימפיה לובליאנה, הפתעת העונה בלי ספק, שמובילה את בית ד' עם מאזן נקי (חילצה אתמול ניצחון ביתי מדהים על פנאתינייקוס). יהיה דיסקו.
ohad@walla.net.il