פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        הכי רחוק מדייגו

        הוא שקט ומופנם, הוא איש מקצוע יסודי, הוא מאמין בטקטיקה ונותר אלמוני וצנוע. סרחיו באטיסטה נקרא לאמן את נבחרת ארגנטינה, האם הפעם הוא יצליח למצות את מלוא הפוטנציאל שלה? לפחות מסי מאמין שכן

        בשנות ה-90' המוקדמות היה סרחיו באטיסטה על סף תהום. הכדורגלן הארגנטינאי שכל את אביו וחש שעולמו חרב עליו. האב, ששימש לסרחיו כמורה דרך והיווה חלק אינטגרלי וחשוב בחייו, הלך לעולמו, ובאטיסטה, על אף היותו כבן 30, הרגיש אבוד. אחרי שכבר עבר את השנים המזהירות בקריירה הידרדר באטיסטה (ולא רק בכדורגל) כשעבר לקבוצות משניות. הוא החל להשתמש בסמים. כן, כמו מראדונה, אלא שאצלו זה לא הגיע בגלל ההצלחה אלא עקב האובדן. "מותו של אבי חפף לתקופה בה השתמשתי בסמים", אמר צ'צ'ו באטיסטה בעבר בראיון חושפני. "הרגשתי אובדן עצום וקושי רב, חסרתי משהו מאוד גדול ומשמעותי בחיי ואיבדתי הרבה מהחדווה שהייתה לי. אפילו הפסקתי לשחק". באטיסטה נלחם כשנתיים בהתמכרותו לקוקאין, הוא נכנס ויצא באותה תקופה מלא מעט קליניקות ומכוני גמילה מסמים וחווה לא מעט נפילות. אחרי הרבה תלאות, ביום רביעי האחרון הגיע לפסגת הקריירה שלו עם מינויו באופן רשמי למאמן נבחרת ארגנטינה.

        תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)

        "הרעיון שסרחיו יהיה המאמן הבא של הנבחרת קורץ לי ולחבריי בנבחרת מאוד. אני מכיר אותו ואת הצוות שלו בצורה טובה מאוד וזה יהיה טוב מאוד עבור ארגנטינה אם הוא ידריך את הנבחרת". את הדברים הללו אמר מסי. בנקל אפשר לחשוב ולטעות שהוא אמר זאת בתקופה האחרונה בה שימש באטיסטה כמאמן זמני, אלא שמסי אמר זאת כבר לפני כשנתיים (אוקטובר 2008), ימים ספורים לאחר שאלפיו באסילה פוטר מהנבחרת והוחלף באופן זמני גם על ידי באטיסטה. כבר אז כוכב ברצלונה וחבריו בנבחרת רצו את צ'צ'ו, אלא שהם קיבלו את מראדונה על הראש. שנתיים אחרי נסגר המעגל.

        סולידי ויעשה את העבודה בשקט

        כארבעה חודשים לאחר הדחתה המשפילה של ארגנטינה ברבע גמר המונדיאל על ידי גרמניה, החל עידן חדש בנבחרת ארגנטינה. באטיסטה שימש מאז עזיבתו של מראדונה בטריקת דלת כמאמן זמני והדריך את הנבחרת במשחקי האימון שלה כשהוא צובר לעצמו עוד ועוד נקודות זכות וזרם תומכים שגובר והולך. המנהל המקצועי של הנבחרת קרלוס בילארדו, שיחסיו עם מראדונה עלו על שרטון כבר בתחילת הקדנציה, הביע תמיכה גדולה בו. נשיא ההתאחדות והאיש שעל פיו יישק דבר, חוליו גרונדונה, החליט אחרי הכישלון עם מראדונה לשנות גישה ולדבוק במאמן הרבה יותר סולידי, אנונימי למחצה אפילו. באטיסטה היה האיש המושלם מבחינתו, שכן הוא מכיר את המטריה כשכבר עבד בהתאחדות בנבחרת הצעירה והוביל את הנבחרת האולימפית לזכייה בזהב באולימפיאדת בייג'ינג.

        הומברטו גרונדונה, בנו של הנשיא ועוזר המנהל לנבחרות בהתאחדות, אמר: "באטיסטה הוא המועמד הראוי ביותר לתפקיד בגלל שהוא יודע הכל ומסוגל לעבוד בדרך שקטה ומכובדת", ושלח בכך עקיצה למראדונה, שסיים את יחסיו עם משפחת גרונדונה בפיצוץ. גם ההפסד המפתיע ליפן במשחק ידידות לא הזיז את גרונדונה האב מהתכנית. "שוחחתי עם חוליו אחרי המשחק והוא אמר לי להיות רגוע", סיפר באטיסטה. "אם הוא לא שפט אותי אחרי הניצחונות מול אירלנד וספרד הוא גם לא ידון אותי לאחר ההפסד ליפן".

        מי שעוד הביע תמיכה בבאטיסטה הוא חברו לקבוצה האגדית של ארחנטינוס ג'וניורס בה שיחק הצמד בשנות ה-80' המוקדמות ומאמן בוקה ג'וניורס בהווה, קלאודיו בורגי. שניהם גם היוו חלק מהזכייה של ארגנטינה במונדיאל במקסיקו 86', ביחד עם מראדונה. "לדעתי, אין ספק שהוא צריך להיות מאמן הנבחרת", אמר בורגי לא מכבר. "יש לו ידע רחב והשחקנים מרגישים איתו בנוח, אחד הדברים הכי חשובים בנבחרת".

        אחד השיקולים החשובים של ההתאחדות במינוי זה החיבור שיש למאמן עם מסי. בהתאחדות רוצים מישהו שיוציא מהפנומן את מה שהוא עושה בברצלונה. עם קוקו באסילה זה לא עבד, גם עם מראדונה זה חרק, בינתיים באטיסטה הוא היחיד שהצליח להפיק ממנו בנבחרת האולימפית ניצוצות מהיכולת שמאפיינת אותו בקטלוניה. התמיכה של השחקנים בצ'צ'ו, ובראשם הכוכב לאונל מסי נתונה גם לו. "אני רוצה שבאטיסטה יישאר", אמר מסי לאחר ההפסד ליפן. "אני אוהב את הדרך בה אנו עומדים על המגרש".

        להתאחדות יש תכנית מגירה?

        עם זאת, יש כאלה שלא רואים את מינויו בעין יפה. בראש ובראשונה מראדונה כמובן. האיש שחגג לא מכבר 50 חושב שהעם איתו, אך הוא טועה בגדול. שני סקרים רבי משתתפים שנערכו בעיתונים החשובים, לה נאסיון וקלארין, הוכיחו שהתמיכה בו מזערית כאשר 93 ו-91 אחוזים, בהתאמה, התנגדו לחזרתו של דייגו לנבחרת. מראדונה, מבלי שרצה, הפך את באטיסטה לקונצנזוס. ייתכן שדווקא המיאוס ממראדונה הביא לבאטיסטה תמיכה רחבה, ואלמלא הרצון לראות מאמן שהוא לא דייגו אולי הפופלריות של צ'צ'ו הייתה קטנה יותר.

        מאז לכתו של מראדונה הוא לא מפסיק להפיץ רעל נגד המאמן החדש תחת כל עץ. "אפילו באורוגוואי הוא לא מוכר לאף אחד", לגלג מראדונה. לגבי החיבור של מסי עם המאמנים הוסיף דייגו: "הייתי גאה מאוד לאמן את מסי. איתי הוא היה שמח. אני הבנתי אותו כמו שאף אחד לא הבין ויבין אותו אי פעם. אם צ'צ'ו אומר שמסי שמח, זה אולי בגלל שהוא מתלבש כמו ליצן. הוא לא יכול לעשות אף אחד שמח".

        גם בעיתון 'אולה' לא הקלו עם המינוי של צ'צ'ו והציגו 10 שאלות לגבי המינוי. אחת מהן תהתה מדוע באטיסטה לא התחרה מול אף מועמד והיה בעצם האיש היחיד במירוץ. שמותיהם של אלחנדרו סבאלה, מיגל אנחל רוסו וקרלוס ביאנצ'י הועלו והופרחו באוויר, אבל אף אחד מהם לא היה מועמד רציני.

        יש כאלה שלמרות המינוי עדיין רואים בבאטיסטה סוג של עלה תאנה, כשמדד ההצלחה הוא שיקבע את משך הישארותו בתפקיד. באטיסטה אמנם חתום עד 2014 והוא כבר הצהיר שהוא מסתכל על משחק הגמר במונדיאל בברזיל, אלא שיש כאלה הטוענים שבהתאחדות הכינו תכנית מגירה במקרה של כישלון. בהתאחדות הציבו לבאטיסטה מטרה ראשונה והיא זכייה בקופה אמריקה שתיערך בקיץ 2011. כל דבר אחר מלבד הנפת הגביע בטורניר שייערך על אדמת ארגנטינה ובו לא זכתה הנבחרת זה 17 שנים (מאז 1993) ייחשב כישלון מר. מעבר לכך, בהתאחדות לא אומרים זאת בריש גלי אולם מצפים מבאטיסטה להעפיל ללא קושי למונדיאל הבא. אסור שמה שקרה לנבחרת במוקדמות הקודמים עם מראדונה יחזור על עצמו, בוודאי כשברזיל המארחת לא צריכה להיאבק על מקומה (ב-2011 תודיע פיפ"א על מספר המעפילות מהבית הדרום אמריקאי).

        רק כדורגל. האמנם?

        באטיסטה הוא האנטיתזה למראדונה, כמאמן וכאדם. מראדונה לא ניסה ללמד את שחקני הנבחרת כיצד לשחק. הוא סמך, ויש שיאמרו בצדק, על כישרון המשחק שלהם ונתן להם להתבטא במגרש. במישור ההצלחה הניסוי נכשל. באטיסטה, לעומת זאת, לא זורק את שחקניו למגרש אלא מנסה לייצר איזון. הוא אוהב הנעת כדור מסודרת ושליטה בכדור (הצהיר שהוא מעריץ את צורת המשחק של ברצלונה ורוצה לשחק כמוה). מבחינה אישיותית צ'צ'ו הוא שקט ומופנם יחסית ("פעם הייתי הרבה יותר אגרסיבי, אבל עבדתי על זה. למדתי לחשוב יותר ולהיות יותר סבלני ורגוע. כדורגל זה לא חיים או מוות, זה דבר משני"). שלא אוהב את אור הזרקורים, בניגוד גמור למראדונה. כעת הוא אף ינסה להחזיר לנבחרת את השקט היחסי שאפף אותה טרם עידן מראדונה.

        המאמן החדש, כך נודע, מתכנן שינויים גדולים. בארגנטינה מדווח כי צ'צ'ו נפגש בתקופה האחרונה עם בילארדו ורוצה להוציא את תוכניותיו לפועל כמה שיותר מהר. כמו באסילה, הוא מתכנן להנהיג נבחרת מקומית (נוספת על זו הרגילה) בה ישחקו שחקנים מהליגה המקומית. באטיסטה רוצה לחנוך באמצעותה צעירים שיקבלו השראה משחקנים כמו חואן סבסטיאן ורון וחואן רומן ריקלמה. כמו כן, הוא מעוניין לגבש סגל נוסף של שחקנים מוכשרים עד גיל 25 המשחקים באירופה ואין להם עדיין מקום בנבחרת הראשונה, דוגמת פרנקו סוקוליני, אדוארדו סאלביו ואמיליאנו אינסואה, בה הם יקבלו במה ויוכלו להשתפשף.

        ב-2005 שימש באטיסטה כעוזרו של אוסקר רוג'רי בסן לורנצו. באחד המשחקים בו היו כלואים שחקני הקבוצה ומאמניה שש שעות בחדר ההלבשה עקב האלימות שגאתה בחוץ, הגיע המאמן לתובנה: הוא לא רוצה לאמן יותר. "הטירוף והבחילה שקיבלתי הביאו אותי להרגשה שזהו. עד כאן, אני לא רוצה יותר. אמרתי לעצמי: 'סרחיו, חפש לך מקצוע אחר'", סיפר. "הכי הפריע לי שכל שלושה משחקים היו ויכוחים אם אנחנו צריכים להישאר או ללכת. הכל בארגנטינה סובב סביב התוצאות - אם אתה מנצח אתה אגדה, אם אתה מפסיד אתה לא שווה פרוטה. זה פשוט לא נכון. אנחנו צריכים להבין שזה רק משחק". כעת, אחרי המינוי, נראה שגם הוא יודע שכדורגל בארגנטינה זה הרבה יותר מרק משחק: "פעם צפו בי 40 אלף אנשים, עכשיו 40 מיליון. יש לי הזדמנות נהדרת לעשות אומה שלמה שמחה".