השנה היא 1997. אולימפיאקוס עם דושאן איבקוביץ' בעונתו הראשונה כמאמן הקבוצה, מתייצבת לחצי גמר היורוליג ברומא ומנצחת, כצפוי, את לובליאנה. למשחק הגמר היא באה כשמאחוריה צבא של אלפי אדומים ביציעים, ויריבה כמו ברצלונה, הנחשבת לקבוצה לא פחות טובה ממנה. דייויד ריברס האגדי, בהתעלות עצומה מכריע את ברצלונה 58:73 ומוציא אלפים אדומים נוספים לרחובות לחגוג זכייה ראשונה אי פעם של קבוצתם ביורוליג. בהמשך אותה עונה קסומה איבקוביץ', ריברס והחברים זיכו את האוהדים בעדנה לה זכו מתי מעט ביבשת הישנה, כשהביסו את אפולון פטראס בגמר הגביע וצלחו את סדרת הגמר מול .א.א.ק, בדרך לטריפל-קראון היסטורי.
העונה ההיא הייתה זו שנצרבה בזיכרונם של אוהדי הקבוצה יותר מכול. הרבה בזכות ההישג הנדיר כשלעצמו, אך לא פחות בגלל השנים שבאו לאחר מכן. מאז אותה עונה מרבית חוויותיו של האוהד האולימפיאקוסי הממוצע היו די מפוקפקות: הוא נאלץ לראות את היריבה השנואה פנאתינאייקוס משיגה מונופול על הליגה המקומית עם שרשרת אליפויות ארוכה, בזמן שקבוצתו נכשלת פעם אחר פעם. למרות זכייה בגביע המקומי ב-2002, הוא נאלץ לחוות הידרדרות נוספת מ-2003, כשהקבוצה הפכה לשק חבטות ביורוליג וביוון, ואף איימה לרדת מנכסיה.
ב-2006 הרימו את הכפפה האחים המולטי-מיליונרים גיורגוס ופנאיוטיס אנגלפולוס, אוהדים מושבעים של הקבוצה,שהחליטו כי הגיע הזמן לתקומה. האחים שפכו מיליונים, ואולימפיאקוס אכן חזרה לקדמת הבמה, עם שתי הופעות רצופות בפיינל-פור היורוליג בשנתיים האחרונות ואפילו גביע יווני נוסף בעונה שעברה. אך בדרך למטרתם העליונה - השגת תארי אליפות ויורוליג וערעור השלטון של פנאתינאייקוס - חסר לה הגרוש לדרכמה.
דודא לדודה
על פניו, הבחירה בדושאן, הידוע בכינויו "דודה" איבקוביץ', כאיש שירים את הקבוצה צעד אחד נוסף למעלה נראתה כמעט טבעית. לא זו בלבד שמדובר ביחיד סגולה שהותיר זיכרונות טובים בהיכל השלום והאחווה. הסרבי הוותיק נותר קשור לסירוגין בסצנת הכדורסל היוונית. הוא החזיק בדירה ביוון גם לאחר שהסתיים תפקידו כמאמן שם; אחד מבניו סיים את לימודיו הגבוהים באוניברסיטת סלוניקי; אחרי שהרים את נבחרת סרביה מהקרשים, החיה אותה מחדש, וידע להוציא דברים מופלאים ממי שמסומן כמלך החדש של אולימפיאקוס - מילוש תאודוסיץ' - נראה שאין מתאים מאיבקוביץ' למשימה.
את מסיבת העיתונאים הראשונה של העונה פתח איבקוביץ' בנאום פופוליסטי משהו, עם קריצה קטנה לקודמיו בתפקיד: "עבדתי כאן בעבר ונותרו לי המון חברים, כך שאני מכיר את יוון, את דרך החשיבה ואת המנטליות של האנשים. אני חושב שמה שהבדיל את פנאתינאייקוס מאולימפיאקוס בשנים האחרונות היא יציבות, אבל גם צוות המאמנים בפנאתינאייקוס היה טוב בהרבה. היתרון הזה של פאו כבר לא יהיה לה".
"אוהדי אולימפיאקוס רוחשים כבוד גדול לאיבקוביץ', וזו הנקודה המרכזית", מסביר ת'נאסיס אספרוליאס, כתב מגזין הכדורסל היוווני "סופרבאסקט". "המשמעות היא שהמעמד של איבקוביץ' יהיה חזק יותר משל מאמנים אחרים שאימנו אותה בעבר, שהיו מאמנים טובים ובעלי-שם אבל הסביבה לא העריכה אותם מספיק. היחס כלפיו יהיה יותר סבלני וסלחני".
ניקוס ורלאס, המסקר את אולימפיאקוס עבור היומון "צ'מפיונס", סבור ש"דודה" יביא עימו שינוי מהותי למועדון. "השינוי הפרסונלי הזה בעמדת המאמן היה מורגש מהרגע הראשון. בתקופות של פיני גרשון ופנאיוטיס ינאקיס דברים היו הרבה יותר משוחררים. בתקופתם שחקנים הרגישו שהם סופרסטארים. הם הרשו לעצמם להתראיין בחופשיות, להתבטא על כל דבר. אלו דברים שלעולם לא יקרו אצל איבקוביץ'. לאיבקוביץ' הרבה יותר אכפת מהפרטים הקטנים. יש אצלו משמעת חזקה, שמשרה אווירה של מקצוענות בקבוצה"
"בהיבט הזה איבקוביץ' הגיע בסיטואציה טובה", ממשיך ורלאס. "תאודוסיץ' וספאנוליס, שני השחקנים היחידים שניתן לייחס להם מנטליות של כוכבים בקבוצה, ישמרו על פרופיל נמוך. ספאנוליס נמצא בעונתו הראשונה בלבד בקבוצה, בעוד שתאודוסיץ' חייב לאיבקוביץ' את הקריירה ומקשיב לכל מילה שלו".
"לאולימפיאקוס בשנים האחרונות לא הייתה שיטה או דרך שלפיה הכול עבד. בכל יום משהו היה משתנה שם", מציין אספרוליאס. "לאיבקוביץ' יש חסרונות כמאמן, אבל יש לו פילוסופיה מאוד מסוימת, ובאמצעות הכריזמה שלו הוא מצליח להכפיף את השחקנים אליה".
בפיראוס היו רוצים לראות איבקוביץ' מטמיע את הכדורסל שהטמיע בנבחרת סרביה, שעלתה על סך חלקיה והגיעה להישגים נהדרים. מצד שני, ברור שהאתגר הגדול יותר נמצא בהגעה להישגים גם בקבוצה המתמודדת במסגרת שנתית. "דודה" הוכיח כבר הכול באירופה, אך בעשור האחרון לא לקח אף קבוצה אל מעבר לסצנריו הצפוי מראש. "השאלה לגבי איבקוביץ' היא האם הוא יידע לעשות שוב את ההתאמות לאימון של קבוצה, שזה סיפור אחר לגמרי", טוען אלעד חסין, ששימש כעוזר מאמנו של פיני גרשון באולימפיאקוס. "בניגוד להצלחה שלו עם סרביה, כאן מדובר בעונה שלמה בה עוברים דרך ארוכה. אני מאמין שהוא יצליח".
עוד בוואלה!
ציפיות בצל המשבר הכלכלי
המטרות של האחים אנגלופולוס ברורות, אך האם חומר השחקנים הקיים תואם את רמת הציפיות? במבט ראשון הסגל נראה מרשים פחות מבשנים עברו. לצד שני הסנטרים המוכחים וויצ'יץ' ושחורציאניטיס, העזיבה המשמעותית יותר הייתה של צמד הפורוורדים שהובילו את אולימפיאקוס בעונה שעברה בנקודות- קלייזה וצ'ילדרס, שעזבו ל-NBA. מנגד, מסע הרכש שכה מאפיין את אולימפיאקוס בשנים האחרונות בושש לבוא. החתמה אחת וחצי, בדמותם של ספאנוליס ונסטרוביץ' המזדקן היו בסטנדרט הרגיל, ואילו יתר ההחתמות היו זולות משמעותית. כל זאת על רקע המשבר הכלכלי העולמי, שהכה במלוא העוצמה, כזכור, גם ביוון. "ביוון העונה נוקטים בכל הקבוצות ובכל ענפי הספורט בקו כלכלי זהיר", מחזק ורלאס. "האמת היא שהמשבר הכלכלי לא פגע כמעט באחים אנגלופולוס, אבל בכל זאת- בעונה שעברה הקבוצה לא כיסתה אפילו שליש מההוצאות".
על אף ההחלטה האסטרטגית, באולימפיאקוס הצליחו לבנות קבוצה בצלמו של איבקוביץ'. הפילוח הלאומי בקבוצה, בה ישחקו העונה 8 יוונים, 3 סרבים, סלובני, אוסטרלי ואמריקאי אחד בלבד, זאת על אף שהליגה היוונית מתירה 3 כאלו, ממחיש את הנטייה של המאמן להעדפת שחקנים מהיבשת הישנה. "לסגל הנוכחי יש הרבה פחות כישרון משנים קודמות", מסכים ורלאס, "אך אני מאמין שמצד שני יש לו סיכוי טוב להפתיע. ראינו בעונה שעברה איך קבוצות עם סגל שאינו נוצץ, כמו פרטיזן ביורוליג וקאחה לבורל בספרד, מפתיעות בזכות חיבור יוצא דופן בין השחקנים. איבקוביץ' הוא מסוג המאמנים שיכולים לגרום לכך".
אחרי העזיבה של קלייזה-את-צ'ילדרס, וההחתמה של ספאנוליס, סגנון משחקה של אולימפיאקוס עשוי להשתנות מקצה לקצה. "הפילוסופיה של איבקוביץ' לאורך השנים היא שהעמדות 1,2 ו-5 הן החשובות יותר", מסביר ורלאס. "לשיטתו, הפורוורדים אמורים להיות אלו שעושים את העבודה השחורה. זו גם הסיבה שלא הוחתם שם גדול בעמדות הללו. הכדורסל המודרני מוכרע על ידי גארדים, ואיבקוביץ' מבין זאת".
"אולימפיאקוס תיפול ותקום על שלישיית הגארדים שלה- פפאלוקאס, תאודוסיץ' וספאנוליס", מעריך חסין. "שלושתם אוהבים את הכדור בידיים אבל מצד שני, אם השילוב ביניהם יצליח מדובר בשלישיית גארדים שאין להרבה קבוצות. הגבוהים יהיו פחות משמעותיים להערכתי. תהיה קבוצה מאוד אתלטית עם קליעה טובה מבחוץ, כך שהיא בנויה מצוין לחוקים החדשים. ובכל זאת, קשה לי להאמין שמישהו היום באירופה, כולל אולימפיאקוס, מסוגל לתת פייט אמיתי לברצלונה".