מכבי הגדולה עשתה אותם ענקים

גיל: 32

מה עשה עם מכבי ביורוליג: שש עונות, 120 משחקים, 14.4 נקודות, 6.3 ריבאונדים, 3.1 אסיסטים.

מה עשה מאז: שתי עונות באולימפיאקוס (2008 – 2010), 43 משחקי יורוליג, 9.3 נקודות, 3.2 ריבאונדים ו-2.1 אסיסטים.

כיום: חתם בתחילת אוקטובר בספליט, מועדון הפאר בו גדל.

מה היה טוב: "בשנה הראשונה הוא פתח בחמישייה באופן קבוע והראה יכולת טובה ביורוליג, במיוחד בטופ 16", אומר ניקוס ורלאס,שמסקר את אולימפיאקוס עבור היומון "צ'מפיון", ואכן וויצ'יץ' תרם באותה שנה 11.4 נקודות ו-3.8 ריבאונדים, תרומה גדולה יותר מעונתו האחרונה בצהוב, בה רשם 9.6 נקודות ו-4.3 ריבאונדים. וויצ'יץ' השתלב היטב בקבוצה, והיה בה פקטור משמעותי, אולם לא הצליח להוביל אותה להישגים למרות הסגל הנוצץ, אולי משום שהיה אחד מבין כמה כוכבים ולא ציר הקבוצה כפי שהיה תחת צביקה שרף.

מה היה רע: "השנה השנייה הייתה שונה לגמרי", אומר ורלאס, "המאמן ינאקיס לא סמך עליו, התפקיד שלו בקבוצה היה שונה, הוא עלה מהספסל כסנטר מחליף ובמשחקים וברגעים המכריעים מיעט לשחק. הוא לא תרם לקבוצה והפך לא רלוונטי. כשחתם באולימפיאקוס בקיץ 2008 התייחסו אליו כאל העברה גדולה, אבל צצו שאלות לגבי הכושר והיכולת שלו. בעונה השנייה הכוכבים היו קלייזה ותיאודוסיץ', ואליו התייחסו כאל שחקן ספסל. האוהדים לא היססו לבקר אותו על התרומה המועטה. בשתי העונות ההגנה שלו לא הייתה טובה, מאמן חכם היה יודע להחביא את זה ולהשתמש בזה, אבל ינאקיס לא ידע והיחלשות מעמדו פגעה בו מנטלית".

מה למדנו:

"אי אפשר לומר שוויצ'יץ' היה הצלחה גדולה, אבל לפחות הוכיח שהוא מקצוען אמיתי", אומר ורלאס, ומסכם באופן מעודן שנתיים לא מזהירות, שאמנם לא הכתימו את הקריירה של וויצ'יץ', אבל ודאי לא הוסיפו לה כבוד והדר. וויצ'יץ' היה רחוק מהמעמד שהיה לו במכבי כי השילוב בין גילו למצבו פיזי הכריע אותו. העונה הראשונה ביוון הפיחה בו חיים והסגל הארוך הוריד את העומס ממנו, אבל בסופו של דבר התנאים האובייקטיבים היו בעוכריו.

"ניקולה התחיל לשחק כבר בגיל 15 כדורסל מקצועני בליגה הראשונה, זה מאוד מוקדם, אם וויצ'יץ' לא היה מתחיל לשחק בגיל כל כך מוקדם, הוא היה יכול לשחק עוד 3-4 שנים", אומר מאמן מכבי חיפה אלעד חסין, שאימן ומכיר את כל הרביעייה ברשימה. "כשאתה מתחיל מוקדם אתה גומר מוקדם. קשה לראות שחקנים שמשחקים 20 שנה כמו ברקוביץ' וג'מצ'י, וויצ'יץ' סבל מהרבה פציעות בקריירה, אף פעם לא היה אתלט גדול, וזאת הסיבה העיקרית לירידה, כי מבחינת הבנת המשחק וטכניקה הוא הסנטר האירופי הכי גדול. אני לא זוכר מקרים בגמר אליפות המדינה שבהם שחקן שרטט תרגיל בפסק זמן, וניקולה עשה את זה ".

גיל: 34

מה עשה עם מכבי ביורוליג: שתי עונות, 45 משחקים, 15.8 נקודות, 2.2 ריבאונדים, 5 אסיסטים.

מה עשה מאז: מיולי 2005 עד ינואר 2007 שיחק באינדיאנה פייסרס 112 משחקים (19.8 דקות) ותרם 7.3 נקודות, 3 אסיסטים ו-1.8 ריבאונדים; בינואר 2007 עבר לגולדן סטייט ושיחק בה עד ספטמבר 2007. ב-26 משחקיו במדי הווריורס קלע 4.3 נקודות ומסר2.3 אסיסטים ב-11.9 דקות למשחק. את עונת 2007/08 פתח בפנאתינייקוס בה שיחק שלוש עונות ורשם ביורוליג 49 משחקים, 10.3 נקודות, 1.5 ריבאונדים ו-2.8 אסיסטים.

כיום: מחפש קבוצה. יש לכם משהו בשבילו?

מה היה טוב: ניצל את התהילה האירופית והשתלב מיד ב-NBA, כשבלא מעט דקות במדי אינדיאנה הוא נראה לגיטימי לליגה הטובה בעולם. החזרה לאירופה הייתה קשה, אך שאראס הוכיח כמה הוא גדול כשהכניס לארון של פנאתינייקוס עוד גביע יורוליג, והפך לווינר האירופי האולטימטיבי כשזכה בארבעה גביעים עם שלוש קבוצות שונות.

מה היה רע: המעבר מאינדיאנה לגולדן סטייט היווה את תחילת הסוף. השידוך בין הכדורסל המהיר וההתקפי של דון נלסון למסירות וראיית המשחק של שאראס נראה חלומי, אבל למציאות יש דרכים משלה כדי ללעוג להערכות. נלסון לא ממש התלהב משאראס, וכשבארון דייויס נפצע ושאראס החליפו בעמדת הפוינט גארד, נלי אמר ש"הדקות יעזרו לו, אבל הבהרתי לו שברגע שכולם יהיו בריאים, הוא חוזר לעמדת הרכז השלישי בהיררכיה". גם כשקיבל הזמנות להוכיח את עצמו, הדלת הייתה סגורה בפניו.

"שאראס לא מתאים ל-NBA, שם משחקים אחד-על-אחד והוא בנוי על משחק קבוצתי", אומר חסין. "ב-NBA עובדים לפי מודלים: הרכז השני צריך לדעת לשמור, להזיז את הכדור לכוכבים כדי שהם יעשו את המהלכים ולשנות מומנטום מהספסל. שאראס יכול לעשות רק אחד מהשלושה, הוא לא אחד שעולה מהספסל ומשנה קצב, אין לו הגנה, הוא יודע למסור". ההצלחה בפאו רק הבליטה זאת.

"הוא הגיע כאייקון לפאו, לא רק כי היה שחקן גדול שבא מה-NBA, אלא משום שלא הסכים לחתום באולימפיאקוס שרדפה אחריו, אלא העדיף את פנאתינייקוס", נזכר ורלאס. "העונה הראשונה שלו הייתה רעה, הוא לא התאים לאופי ולסגנון שהכתיב המאמן אוברדוביץ, ופאו נכשלה. העונה השנייה הייתה מצוינת והיו לו מניות בזכייה ביורוליג. אבל בהמשך המוטיבציה של פאו להשאיר אותו הייתה נמוכה, הם רצו להשקיע את הכסף הזה בספאנוליס ודיאמנטידיס. בעונה השלישית הוא בקושי שיחק בגלל פציעה. כשהחלים, אוברדוביץ' חשב שאינו בשל לשחק. במשחק נגד ריאל מדריד, כחודש אחרי שחזר מפציעה, שאראס ישב על הספסל ותפס כדור שעף אליו במקרה. שאראס סימן בעזרתו לאוברדוביץ' כדי שיכניס אותו, אבל לא קיבל אפילו שנייה. שאראס היה מתוסכל, אוברדוביץ' הראה מי הבוס, והאוהדים לעולם לא יפנו גב לאוברדוביץ'".

מה למדנו: ה-NBA זה לא רק כדורסל מעולם אחר, זה עולם אחר. כמו לא מעט אירופאים גדולים, באמריקה שאראס התכווץ. הקבוצות והמאמנים אליהם נקלע הם תירוצים בלבד. הגיל, חוסר האתלטיות, האטיות והרכות בהגנה הופכים אותו לכזה שלא מתאים ל-NBA. יתכן כי בקבוצה אחרת היה נהנה עוד עונה או שתיים בתור מחליף, לא יותר. "הוא אוברייטד, גם המספרים שלו באירופה לפני שבא ל-NBA לא הרשימו אותי", כתב עליו ג'ון הולינגר, פרשן ESPN, "הוא זכה להרבה קרדיט, כי הקבוצות שלו זכו בתארים. הוא רכז מחליף, ולא יותר".

הסגנון האירופי האטי והרך יותר הולם אותו, ולראיה העונה השנייה בפאו, בה הצטיין והוליך את הקבוצה לזכייה, אבל הוא מעולם לא מלך באתונה כפי שמלך בתל אביב. עובדה: מכבי הציעה לו - גארד מזדקן שנוטה להיפצע - חצי מיליון דולר לעונה, והוא לא חזר אליה.

גיל: 34

מה עשה עם מכבי ביורוליג: שלוש עונות, 70 משחקים, 13.3 נקודות, 6.5 ריבאונדים, 0.7 אסיסטים, 1.4 חסימות.

מה עשה מאז: ב-2006/07 שיחק באינדיאנה פייסרס 47 משחקים (8.6 דקות) ותרם 2.9 נקודות ו-1.6 ריבאונדים; ב-2007/08 שיחק עונה בטורונטו 15 משחקים (6.8 דקות) ותרם 2.7 נקודות ו-1.7 ריבאונדים; ב-2008/09 חזר לעונה נוספת באינדיאנה בה שיחק 27 משחקים (8 דקות) בהם תרם 2.5 נקודות ו-1.9 ריבאונדים. במארס 2010 חתם בבודיוולניק קייב (כיף כמו שזה נשמע), בה שיחק משחק אחד בלבד עקב פציעה.

כיום: חתם בספטמבר בשורות אובראדוריו מהליגה הספרדית השנייה.

מה היה טוב: באסטון פינישר מצוין עם ידיים טובות, מהיר ואתלטי, חוסם ושחקן הגנה טוב. הוא הספיק לפגוש את שאראס באינדיאנה והשיג דריסת רגל מסוימת בקבוצה, כשהוכיח כי הוא מוכן להיות פועל שחור שעובד קשה למען השאר, כפי שהיה גם ברגעים לא מעטים במכבי.

מה היה רע: כשבאסטון נבחר בדראפט 1998 על ידי שיקגו, הוא נחשב לטווינר, שחקן שנופל בין הגדרות. במקרה של באסטון בין עמדות הפאוור והסמול פורוורד. באירופה, האתלטיות, המהירות והידיים הטובות סייעו לו להתגבר על העדר יכולת כדרור וחוסר בקליעה ממרחק, והכדורסל הפחות פיזי אפשר לו להסתדר עם שחקנים גדולי גוף באחד-על-אחד. טווינרים מסוגלים להצליח ב-NBA אם הם טובים גם וגם, במקרה של באסון - מסוגלים לשחק גם כפאוור וגם כסמול. קוראים לזה בעברית צחה: ורסטיליות. לבאסטון לא היה את זה. "אני מעדיף להיות שחקן משני ב-NBA מאשר כוכב באירופה", אמר באסטון לאחר מעברו לטורונטו, אבל מהר מאוד הוא היה לא זה ולא זה, ועכשיו הוא נהנה מהשמש הספרדית לפני הפרישה.

מה למדנו: "ב-NBA יש מאות אתלטים כמותו, לכן הוא שחקן שיכול להביא את היתרונות שלו באירופה", אומר חסין. "באסטון היה החלק המשלים בפאזל הגדול של מכבי תל אביב, הוא היה בדיוק מה שמכבי הייתה צריכה - שחקן משלים ברמות הכי גבוהות שיש". עם רכז וגבוה נכונים לידו, עם מאמן שיודע לנצל את חסרונותיו ויתרונותיו, באסטון שווה זהב עבור קבוצה אירופית. ב-NBA, שם המשחק שונה לגמרי, אין לו מספיק כישרון ויכולת כדי להפוך לשחקן לגיטימי.

גיל: 35

מה עשה עם מכבי ביורוליג (ללא שנת הסופרוליג): ארבע עונות, 90 משחקים, 16.3 נקודות, 5.8 ריבאונדים, 3.2 אסיסטים.

מה עשה מאז: בעונת 2006/07 הצטרף לטורונטו ראפטורס ושיחק בה עד תום עונת 2008/09. 235 משחקים בטורונטו (32.8 דקות בממוצע בשלוש העונות) ותרם לקנדים ממוצע של 11.8 נקודות, 4 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים. בעונת 2009/10 עבר לקליבלנד, 81 משחקים (28.2 דקות), 7.3 נקודות, 2.85 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים.

כיום: שחקן חמישייה בקליבלנד קבאלירס. ריספקט.

מה היה טוב: הכל. למרות שחזר ל-NBA בגיל 31, והייתה לו קליעה בינונית יחסית לשוטינג גארד ועמדה מספר 3 הייתה לרוב מחוץ לתחום עבורו, פארקר, בניגוד לבאסטון ושאראס, הוכיח כי הוא ורסטילי ומסוגל להשתנות. מכוכב הוא הפך לרול פלייר. האתלטיות נשארה, הוא הפך לסטופר הגנתי שמביא ניסיון, חוכמה וקבוצתיות למשחק, והסביבה הוקירה זאת: פארקר פתח ב-226 משחקים מתוך ה-235 ששיחק בטורונטו, ופתח בכל משחקיו בקליבלנד, שם שיתף פעולה עם לברון ג'יימס ושאקיל אוניל. זאת המחמאה הכי טובה שאפשר לקבל ממאמן וארגון.

"בין אם בימי מקדונלד או ימי שאראס, להצלחות של מכבי תל אביב יש מכנה משותף אחד וזה אנתוני פארקר", אומר חסין, "מה שעשה את פארקר לכל כך מצליח גם אחרי מכבי, זה שבכל שנה הוסיף משהו למשחק שלו. יש לו מוסר עבודה אדיר. במכבי הוא התחיל כסמול פורוורד, עבר להיות פוינט גארד וב-NBA הוא שוטינג גארד. כשהתחיל במכבי האחוזים שלו מהשלוש היו קטסטרופה, וב-NBA הוא קולע סביב 40% משלוש, במכבי בהתחלה הוא לא עשה פיק אנד רול, ובעונה האחרונה שלו הוא היה הרכז".

מה היה רע: שום דבר לא היה רע, אבל לאחרונה הגיל מתחיל לשחק תפקיד. בעונה שעברה AP עדיין העמיד ממוצעים יפים והיה שחקן חשוב במערך של הקאבס, אבל השנה החוזה שלו נגמר, ואיש לא יופתע אם יועבר בטרייד.

מה למדנו: "יש לו את כל החבילה, יכולות כשחקן, אופי, ווינריות, מוסר עבודה, וזה מסביר איך בגילו הוא עדיין ב-NBA", אומר חסין. "מכבי הייתה המקום הנכון בשבילו כדי להוכיח שהוא שחקן NBA. כשיש הצלחה, שני הצדדים אחראיים באותה מידה, גם המועדון וגם השחקן, והיא תוצר של שחקן נכון במועדון הנכון בזמן הנכון". למי שפקפק בשנים היפות ההן של מכבי, הזמן והעובדות מוכיחים: פארקר הוא השחקן הכי איכותי וחשוב בקבוצה המופלאה ההיא, היחיד שבאמת ראוי לשחק תפקיד משמעותי בליגת הכדורסל הטובה בעולם, והצליח בגדול אחרי שעזב את יד אליהו.